| דו"ח מסכם (2004) לתוכנית המחקר 0083
משה קאים – המכון לחקר בעלי-חיים, מינהל המחקר החקלאי
שמואל ברוקשטיין ומשה מיכאל – "החקלאית" |
|
|
מבוא ותיאור הבעיה
תנאי בסיסי להשגת רמת פוריות גבוהה, הוא קיום של מימשק רבייה תקין. קיים חוסר ידע מספיק על מצב מימשק הרבייה בעדר המושבי, מאחר וכמעט כל המחקרים הקשורים ברבייה ופוריות נעשו עד כה בעדרים גדולים.
ניתן לשער כי במשק המושבי קיימות בעיות רבייה מיוחדות, הנובעות מהמספר הקטן יחסית של פרות ועגלות בעדר. כאשר מספר הפרות או העגלות המחזוריות בסככה הוא קטן, מספר הפרות או העגלות הנמצאות בייחום בזמן מסוים הוא לעיתים פרה או עגלה אחת. יתכן והקושי בזיהוי פעילות חריגה האופיינית בעת הייחום, קיים גם כאשר בעדר ישנה מערכת פדומטרית או מערכת למדידת פעילות כללית, בגלל ביטוי של פעילות התנהגותית מינית במשך זמן קצר. ניתן לשער שבתנאים אלו, מספר רב של ייחומים אינו מתגלה כלל, הייחום אינו "ברור" או שהייחום מתגלה באיחור. בשני המקרים האחרונים עיתוי ההזרעה בייחום אינו מיטבי, וכתוצאה כך סיכוי ההתעברות פוחת..
אימוץ מימשק רבייה מבוקר בעדר המושבי, יאפשר לרכז את הופעת מרבית הייחומים וההזרעות, במשך שבוע אחד מתוך כל שלשה שבועות. מתן טיפול הורמונלי לקבוצת פרות לשם סינכרון מועד הייחום שלהן, יוצר בסככה "קבוצה פעילה מינית" הגורמת להגברת יחסי הגומלין ההתנהגותיים בין הפרות המתייחמות. ניתן לשער, שכתוצאה מכך יעלו שעורי היעילות והדיוק של גילוי הייחומים, ותתאפשר הזרעה ראשונה במועד המתוכנן ועיתוי הזרעה מיטבי בייחום להשגת שיעור התעברות גבוה. מימשק הרבייה המבוקר יאפשר לנהל בצורה יעילה את מימשק הרבייה בעדר המושבי.
|
|
|
מטרות הפיתוח
מטרות התוכנית היו:
א. פיתוח מימשק רבייה מבוקר המבוסס על טיפול לסינכרון ייחומים בשילוב עם מערכת אוטומטית לזיהוי ייחומים הקיימת בעדר.
ב. לבדוק את היתכנות ההפעלה של מימשק הרבייה המבוקר ע"י המגדלים.
ג. כימות ביצועי הרבייה שניתן להשיג בעקבות הפעלת מימשק רבייה מבוקר.
|
|
|
הפעלת תוכנית הפיתוח
פיתוח מימשק הרבייה המבוקר, התבצע ב- 4 עדרים מושביים (כפר וורבורג, באר- טוביה, כנף וניר בנים). הדו"ח מסכם את מידת היעילות של הפעלת מימשק הרבייה ואת ביצועי הרבייה שהושגו ע"י המגדלים במשך תקופת ההפעלה של מימשק הרבייה.
בכל העדרים קיימות מערכות אוטומטיות לזיהוי ייחומים אצל המבכירות והפרות; ע"י פדומטריה (תוצרת אפיקים), או מדידת פעילות כללית (תוצרת .(SCR
אצל העגלות מימשק גילוי הייחומים התבסס על תצפית-עין בלבד. מספר התצפיות ומשכן נקבעו ע"י המגדל. הפעולות הכרוכות בהפעלת מימשק הרבייה המבוקר, בוצעו ע"י המגדלים בלבד על פי תוכנית שנתית. כל המשקים מצוידים במערכת ניהול עדר "נעה".
מימשק רבייה מבוקר, מושתת על: א. מתן טיפול הורמונלי לסינכרון ייחומים, מידי שלושה שבועות, לקבוצות (מקבץ) של מבכירות, פרות ועגלות, לקראת מועד ההזרעה הראשונה שלהן. ב. טיפול של קבוצות עגלות ופרות רצוף ועקבי. ג. טיפול סינכרון מותאם לקבוצות גיל שונות בעדר.
בכל מקבץ טופלו הפרות והעגלות על ידי שתי זריקות פרוסטגלנדין ברווח-זמן של 14 ימים ו- 12 ימים בהתאמה. הזריקה השניה של פרוסטגלנדין ניתנה לפרות ביום שישי ולעגלות ביום ראשון. מועדי ההזרעה הראשונה המתוכננים של העגלות המבכירות והפרות נקבעו ע"י המגדלים, ובהתאם לכך הן שובצו וטופלו במקבץ המתאים.
לפי התוכנית, קוים החל ממוצאי שבת, ועד יום שישי בבוקר (שבוע הזרעות), מימשק רבייה לגילוי פרות ועגלות בייחום, שמבוסס על התרעות על פעילות חריגה ממערכת אוטומטית לזיהוי ייחומים בתוספת תצפית-עין, במיוחד אחרי חליבת הבוקר לפני בוא המזריע. הפרות והעגלות הוזרעו סמוך לגילוי בייחום, בתצפית עין ו/או אחר התרעה של מערכת זיהוי ייחומים. בחלק מהמקרים הוזרעו פרות ועגלות גם בשבת (טבלה 2 ו-3). מימשק הרבייה שנבדק איפשר לרכז מאמץ לקיום תצפיות-עין לגילוי של עגלות, מבכירות ופרות בייחום והזרעה של מרבית בעלי החיים במשך 6 ימים – שבוע ההזרעות – מתוך כל תקופה של 21 ימים.
פרות ועגלות שהתייחמו אחר סיום שבוע ההזרעות, והן לקראת ההזרעה הראשונה או חזרו להתייחם אחר הזרעה קודמת, הוזרעו סמוך להופעתן בייחום. פרות ועגלות שלא הוזרעו אחר טיפול הסינכרון, טופלו פעם נוספת יחד עם המקבץ העוקב. המגדלים תודרכו לא להזריע פרות או עגלות שהתגלו בייחום אחר זריקת הפרוסטגלנדין הראשונה.
מספר מועט של פרות ועגלות שהוזרעו אחר הזריקה הראשונה הוצאו מסיכום הנתונים.
|
|
|
תוצאות ודיון
התוצאות המובאות בהמשך, מוצגות עבור כל משק בנפרד, על מנת להציג את השונות ביעילות הפעלת מימשק הרבייה המבוקר על ידי המגדלים, ובביצועי הרבייה שהושגו בעדרים השונים. |
|
|
1. יעילות ההפעלה של מימשק הרבייה המבוקר
מידת היעילות של הפעלת מימשק הרבייה המבוקר על ידי המגדלים, נבחנה על פי הקריטריונים הבאים:
א. גודל שיעורי ההופעה בייחום, של העגלות והפרות אחר מתן טיפול הסינכרון לקראת ההזרעה הראשונה.
ב. שיעורי ההזרעות שבוצעו במשך שבועות ההזרעה עוקבים – או לחילופין שיעורי ההזרעות שבוצעו מחוץ לשבוע ההזרעות.
השגת שיעורים גבוהים של הופעה בייחום אחר טיפול הסינכרון, ושל שיעורים גבוהים של הזרעות במשך שבועות הזרעה עוקבים, מצביעים על תרומת טיפול הסינכרון להגדלת שיעור הפרות אשר תוזרענה לראשונה סמוך למועד המתוכנן, ועל רמת הפעלה גבוהה של מימשק הרבייה.
שעורי הפרות והעגלות שהתגלו בייחום בעדרים השונים, אחר מתן טיפול הסינכרון, היו בתחום של 92.5%-86.5% בפרות, ובתחום של 97.5%-89.3% בעגלות (טבלה 1).
|
|
|
טבלה 1. תקופת הפעלת מימשק הרבייה המבוקר, מספר בהמות, שיעורי (%) הפרות
| משק |
תקופת הפעלה (חודש) |
מספר |
שיעור (%) הופעה בייחום∗ |
שיעור (%) יציאה∗∗ |
מספר |
שיעור (%) הופעה בייחום |
שיעור (%) יציאה |
| 1 |
19 |
73 |
91.8 |
9.6 |
28 |
89.3 |
3.6 |
| 2 |
36 |
127 |
92.9 |
14.2 |
75 |
93.3 |
4.0 |
| 3 |
17 |
158 |
90.0 |
12.0 |
79 |
97.5 |
3.8 |
| 4 |
14 |
52 |
86.5 |
15.4 |
30 |
90.0 |
16.7 |
|
|
∗שיעור הופעה בייחום אחר מתן טיפול לסינכרון ייחומים לקראת ההזרעה הראשונה.
∗∗ שיעור היציאה במשך התקופה בה הופעל מימשק רבייה מבוקר בעדר.
שעורים אלו דומים לתוצאות שקבלנו בעדרים קיבוציים. השונות בין המשקים בשיעורי ההופעה בייחום של פרות ועגלות, קטנה ביותר.
התפלגויות מועדי ההזרעה הראשונה במשך שבוע ההזרעות סמוך לסיום טיפול הסינכרון, ושל הזרעות 3-2 בשבועות הזרעה העוקבים, מובאות בטבלאות 2 ו- 3 בהתאמה. שיעורי הפרות שהוזרעו לראשונה במשך שבוע ההזרעה במשקים השונים, היו בתחום של 99.6%-89.0% אצל הפרות והמבכירות (טבלה 2), ובתחום של 100.0%-94.9% אצל העגלות (טבלה 3). לעומת זאת, שיעורי ההזרעות 3-2 של פרות ועגלות שבוצעו במשך שבועות ההזרעה העוקבים, היו נמוכים יותר בהשוואה לשיעורי הזרעה הראשונה.
שיעורי ההזרעות 3-2 שבוצעו במשקים השונים במשך שבועות הזרעה העוקבים, היו בתחום של 71.8%-63.2% בפרות (טבלה 2), ובתחום של 95.7%-74.5% בעגלות (טבלה 3). שאר הפרות והעגלות הוזרעו אחר סיום שבוע ההזרעות (מחוץ לשבוע ההזרעות).
אצל המבכירות והפרות, שיעורי ההזרעות 3-2 שבוצעו במשקים השונים במשך שבועות הזרעה העוקבים, נמוכים יותר בהשוואה לאלו של העגלות. שיעורים גבוהים יותר של מבכירות ופרות הוזרעו בפרק הזמן שבין שבועות ההזרעה העוקבים (טבלאות 3-2). הסיבות להבדל זה, הם בשיעורים הגבוהים יותר של מבכירות ופרות: א. אשר הוזרעו לראשונה מחוץ לשבוע ההזרעות (טבלאות 3-2), ומרביתן חזרו להתייחם אחר סיום שבוע ההזרעות. ב. שתוצאות בדיקות הריון שלהן היו שליליות (טבלה 4). ג. עם תמותה עוברית מוקדמת. כתוצאה מכך, מרווחי הזמן בין הזרעות העוקבות גדולים, וחלק ממועדי ההזרעות החוזרות הן מחוץ לשבוע ההזרעות.
ניתן להגדיל את שיעורי ההזרעות 3-2 של פרות ועגלות, במשך שבועות ההזרעה, ע"י: אי-הזרעה של בהמות שנראו בייחום מחוץ לשבוע ההזרעות או אחר בדיקת הריון שלילית. ניתן לצרף בהמות אלו למקבץ הבא, ולטפל בהן בזריקת הפרוסטגלנדין השנייה בלבד.
מהתוצאות המובאות בטבלאות 3-2 עולה, ש-90.4%-77.0% מהפרות ו- 100.0%-89.4% מהעגלות, הוזרעו לראשונה ברווח זמן של 96 שעות (פרות בימים א-ד ועגלות בימים ב-ו). ערכים אלו מצביעים על מידת עוצמת סינכרון רבה של השיטה בה השתמשנו.
שיעורי היציאה מהעדר של מבכירות, פרות ועגלות במשקים 3-1 דומים (טבלה 4). במשק 4 שיעורי היציאה מהעדר גבוהים יותר בעגלות ומבכירות בהשוואה לשאר המשקים. חלק מהפרות והעגלות הוצאו מהעדר אחר הזרעה ראשונה או שנייה. השיקולים המנחים את המגדלים בקבלת ההחלטה להוציא בעלי חיים מהעדר הם שונים. לכן קשה להתייחס לשיעורי היציאה ממבט של מימשק הרבייה בלבד.
|
|
|
טבלה 2. שיעורי (%) הפרות והמבכירות שהוזרעו בכל אחד מימי שבועות הזרעה עוקבים (הזרעות 3-1)
| משק |
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
שבת |
מחוץ לשבוע∗∗ |
| הזרעה – 1 |
| 1 (73)∗ |
8.2 |
42.5 |
31.5 |
8.2 |
5.5 |
0 |
2.7 |
1.4 |
| 2 (127) |
6.3 |
52.8 |
18.1 |
3.9 |
4.7 |
1.6 |
1.6 |
11.0 |
| 3 (158) |
13.9 |
45.6 |
11.4 |
10.1 |
7.0 |
5.1 |
1.3 |
5.6 |
| 4 (52) |
11.5 |
46.2 |
11.5 |
7.8 |
11.5 |
1.9 |
3.8 |
5.8 |
| הזרעות 3-2 |
| 1 (71)∗ |
9.8 |
7.0 |
11.3 |
12.7 |
12.7 |
9.8 |
8.5 |
28.2 |
| 2 (111) |
7.2 |
14.4 |
9.0 |
6.3 |
9.0 |
4.6 |
10.8 |
38.7 |
| 3 (160) |
6.9 |
11.9 |
6.8 |
11.2 |
8.8 |
8.8 |
8.8 |
36.8 |
| 4 (53) |
11.3 |
9.4 |
3.8 |
7.5 |
11.4 |
9.4 |
11.4 |
35.8 |
|
|
∗ מספר ההזרעות בסוגריים.
∗∗ הוזרעו בפרק הזמן בין שני שבועות הזרעה עוקבים.
|
|
|
טבלה 3. שיעורי (%) העגלות שהוזרעו בכל אחד מימי שבועות הזרעה עוקבים (הזרעות 3-1)
| משק |
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
שבת |
מחוץ לשבוע∗∗ |
| הזרעה – 1 |
| 1 (28)∗ |
7.1 |
3.7 |
17.9 |
46.4 |
21.4 |
0 |
0 |
3.5 |
| 2 (75) |
0 |
1.3 |
10.7 |
74.7 |
4.0 |
9.3 |
0 |
0 |
| 3 (79) |
0 |
3.8 |
38.0 |
31.6 |
13.9 |
3.8 |
3.8 |
5.1 |
| 4 (30) |
0 |
10.0 |
46.8 |
33.3 |
3.3 |
3.3 |
3.3 |
0 |
| הזרעות 3-2 |
| 1 (40)∗ |
10.0 |
7.5 |
15.0 |
35.0 |
22.5 |
0 |
0 |
10.0 |
| 2 (43) |
16.3 |
9.3 |
11.6 |
11.6 |
14.0 |
7.0 |
7.0 |
23.2 |
| 3 (42) |
9.5 |
9.5 |
12.1 |
19.5 |
2.4 |
16.7 |
4.8 |
25.5 |
| 4 (47) |
8.5 |
8.5 |
42.6 |
27.6 |
4.3 |
2.1 |
2.1 |
4.3 |
|
|
∗מספר ההזרעות בסוגריים.
∗∗ הוזרעו בפרק הזמן בין שני שבועות הזרעה עוקבים.
|
|
|
2. ביצועי רבייה
שיעורי ההתעברות בהזרעה ראשונה אצל העגלות המבכירות והפרות היו בתחום של: 67.9%-36.7 , 60.7%-38.2 ו- 39.2%-18.9 בהתאמה (טבלה 4). שיעורי ההתעברות הנמוכים ביותר, התקבלו במשק 4. במשק זה הופסקה העבודה, מאחר והמגדל לא הקפיד על ההנחיות לביצוע מימשק הרבייה. שיעורי ההתעברות בהזרעה ראשונה שהתקבלו במשקים ,3-1 אצל העגלות המבכירות והפרות, נחשבים כהישג טוב במשק המשפחתי.
שיעורי העגלות המבכירות והפרות שנמצאו הרות אחר שלוש הזרעות ראשונות, הן בתחום: 96.4%-80.0 , 92.9%-73.3 ו- 75.6%-54.0 בהתאמה (טבלה 4).
לדירוג המשק ברמת שיעור ההתעברות מההזרעה הראשונה, השפעה רבה על דירוגו ברמת שיעור הרות. גם לשיעור בדיקות הריון שליליות השפעה, אבל היא פחותה מזו שיש לשיעור ההתעברות מהזרעה ראשונה.
|
|
|
טבלה 4. שיעורי (%) התעברות, הרות, בדיקות הריון שליליות (בה-) ושיעור היציאה מהעדר של עגלות מבכירות ופרות.
| עגלות |
| 1 |
67.9 |
66.7 |
96.4 |
5.0 |
3.6 |
| 2 |
62.7 |
38.1 |
84.0 |
10.4 |
4.0 |
| 3 |
60.8 |
54.8 |
89.9 |
6.9 |
3.8 |
| 4 |
36.7 |
76.4 |
80.0 |
25.5 |
16.7∗∗∗ |
| מבכירות |
| 1 |
60.7 |
42.9 |
92.9 |
6.1 |
3.6 |
| 2 |
43.4 |
50.0 |
83.0 |
15.2 |
7.5 |
| 3 |
38.2 |
45.3 |
81.8 |
5.9 |
7.3 |
| 4 |
46.6 |
50.0 |
73.3 |
13.0 |
13.3 |
| פרות |
| 1 |
33.3 |
39.6 |
75.6 |
7.5 |
15.6 |
| 2 |
39.2 |
37.8 |
71.6 |
12.5 |
18.9 |
| 3 |
35.0 |
37.4 |
73.8 |
11.0 |
14.6 |
| 4 |
18.9 |
29.5 |
54.0 |
24.7 |
16.2∗∗∗ |
|
|
∗ שיעור פרות הרות אחר שלוש הזרעות מחושב כאחוז מכלל הפרות שסונכרנו.
∗∗ שיעור בדיקות הריון שליליות מחושב כאחוז מכלל ההזרעות.
∗∗∗במשק 4 יצאו מהעדר חמש עגלות ופרה אחת אחר ההזרעה הראשונה בלבד .
|
|
|
טבלה 5. רווח -זמן מסיום טיפול הסינכרון עד למועד ההזרעה הראשונה, ימי מנוחה וימי ריק אצל עגלות מבכירות ופרות (ממוצע ±שגיאת תקן)
| עגלות |
| 1 |
7.2±2.7 |
435±5.5 |
443±7.4 |
| 2 |
4.9±0.7 |
436±3.0 |
459±5.4 |
| 3 |
3.9±0.5 |
438±1.7 |
453±3.5 |
| 4 |
5.6±1.6 |
518±11.0 |
549±14.0 |
| מבכירות |
| 1 |
7.4±1.7 |
103±2.9 |
125±7.3 |
| 2 |
7.5±1.2 |
129±2.6 |
158±6.0 |
| 3 |
6.1±0.8 |
88±2.5 |
120±5.3 |
| 4 |
9.6±2.9 |
101±5.6 |
127±13.0 |
| פרות |
| 1 |
4.7±0.8 |
94±2.2 |
130±5.3 |
| 2 |
6.3±0.9 |
118±1.8 |
147±5.9 |
| 3 |
6.9±0.9 |
81.7±1.7 |
122±5.4 |
| 4 |
5.2±0.9 |
92±2.9 |
160±12.0 |
|
|
| ∗רווח-זמן (ימים) ממועד מתן זריקת הפרוסטגלנדין השנייה ועד מועד ההזרעה הראשונה.
בכל המשקים, העגלות המבכירות והפרות, הוזרעו לראשונה תוך מספר ימים מועט מהמועד המתוכנן – סיום טיפול הסינכרון (טבלה 5). מיעוט הבהמות, לא התגלו בייחום אחר טיפול הסינכרון הראשון, ונזקקו לטיפול/ים נוסף. אצל בהמות אלו מועד ההזרעה הראשון התאחר ב- 21 ימים או יותר. משכי תקופות ימי מנוחה ממוצעות הן בתחום של 129-88 ימים אצל המבכירות ובתחום של 118-82 ימים אצל הפרות (טבלה 5).
משך תקופת ימי מנוחה בפועל, היא תוצאת השילוב בין שני גורמים: מדיניות המגדל לגבי משך תקופת ימי מנוחה הרצונית ושל יעילות גילוי ייחומים בסיום תקופה זו. מדיניות תקופת ימי מנוחה הרצונית שונה בין המגדלים ואצל אותו מגדל בתקופות השונות של השנה. מימשק רבייה מבוקר משפר את יעילות גילוי הייחום וביצוע ההזרעה הראשונה במועד הרצוי, היות וטיפול הסינכרון משרה ייחום ביעילות גבוהה. מדיניות המגדלים לגבי תקופת ימי מנוחה רצונית בשלוחות השונות, היא הסיבה העיקרית לשונות הקיימת במשך תקופות ימי המנוחה בין המשקים (טבלה 1 ו- 5).
תקופת ימי ריק חושבה עבור עגלות, מבכירות ופרות שהתעברו בתקופת המעקב. משכי תקופות ימי ריק הן בתחום של: 158-120 ימים אצל המבכירות ובתחום של 147-122 ימים אצל הפרות (טבלה 5).
הסיבות לשונות במשך תקופת ימי ריק במשקים השונים הן: א. משך תקופת ימי מנוחה בפועל ב. שיעורי ההתעברות ג. שיעורי בדיקות הריון שליליות (טבלאות 5-4).
ההתפלגות רווחי-הזמן בין הזרעות עוקבות, אצל העגלות, המבכירות והפרות, מוצגות באיור 1. שיעורי העגלות והפרות שחזרו להתייחם והוזרעו בטווח רווח-זמן הרצוי של 25-18 ימים הם: 77%-50% ו- 72%-52% בהתאמה. השיעורים הנמוכים ביותר התקבלו במשק 4. נמצאה התאמה טובה בין שיעור העגלות ובין שיעור המבכירות והפרות שהוזרעו בטווח רווח-זמן של 25-18 באותו משק (איור 1).
לסיכום התוצאות שהתקבלו משקפות את: מידת ההצלחה של המגדלים להפעיל את מימשק הרבייה ואת ביצועי הרבייה שניתן להשיג במימשק הרבייה המבוקר.
|
|
|
איור 1. התפלגות (%) של רווחי הזמן בין הזרעות עוקבות אצל עגלות, מבכירות ופרות
|
|
|
|
|
תקציר
פיתוח מימשק הרבייה המבוקר (מר"מ), התבצע ב- 4 עדרים משפחתיים, מצוידים במערכת אוטומטית לזיהוי ייחומים במבכירות ופרות, ותוכנת "נועה" לניהול העדר.
מטרות התוכנית היו: א. פיתוח מר"מ המבוסס על טיפול לסינכרון ייחומים בשילוב עם מערכת אוטומטית לזיהוי ייחומים. ב. לבדוק את היתכנות ההפעלה של מר"מ ע"י המגדלים. ג. כימות ביצועי הרבייה שניתן להשיג בעקבות הפעלת מר"מ.
מימשק הרבייה המבוקר, הושתת על: א. מתן טיפול הורמונלי לסינכרון ייחומים, מידי שלושה שבועות, לקבוצות של מבכירות, פרות ועגלות, לקראת מועד ההזרעה הראשונה שלהן. ב. טיפול של קבוצות עגלות ופרות רצוף ועקבי. ג. טיפול סנכרון המותאם לקבוצות גיל שונות בעדר. הפעולות הכרוכות בהפעלת מימשק הרבייה המבוקר, בוצעו ע"י המגדלים על פי תוכנית שנתית.
הדו"ח מסכם את מידת היעילות של הפעלת המר"מ על ידי המגדלים ואת ביצועי הרבייה שהושגו ע"י המגדלים במשך תקופת ההפעלה.
מידת היעילות של הפעלת מר"מ על ידי המגדלים, נבחנה על פי הקריטריונים הבאים: א. שיעורי ההופעה בייחום של העגלות והפרות אחר מתן טיפול הסינכרון לקראת ההזרעה הראשונה. ב. שיעורי ההזרעות שבוצעו במשך שבועות ההזרעה עוקבים – או לחילופין שיעורי ההזרעות שבוצעו מחוץ לשבוע ההזרעות.
ביצועי הרבייה שכומתו הם: שיעורי ההתעברות בהזרעה ראשונה ובהזרעות 3-2, שיעורי הרות משלוש הזרעות ראשונות, שיעורי בדיקות הריון שליליות, ימי מנוחה ממוצעים וימי ריק ממוצעים. תוצאות ביצועי הרבייה מוצגות כתחומי הערכים שהתקבלו ב- 4 המשקים. זאת, על מנת להציג את השונות הקיימת בביצועי הרבייה שהושגו ע"י המגדלים. במשקים בהם רמת ההפעלה של מימשק הרבייה המבוקר הייתה גבוהה, הושגו ביצועי רבייה נאותים מאוד.
|
|
|
תקציר לתוכנית 83 לשנת 2002 ( קאים משה)
השנה הוחל בביצוע תוכנית הפיתוח של מימשק הרבייה המבוקר (מר"מ), ב- 3 עדרים משפחתיים. הצטרפות המגדלים לתוכנית, נמשכה במשך המחצית השנייה של שנת 2002. לכן, פרקי הזמן בהם הופעל מר"מ בעדרים השונים, הם בתחום של 7-3 חודשים בלבד. בתקופה זו התמקדנו בהדרכה ובהטמעה של כללי מימשק הרבייה המבוקר ע"י המגדלים שהצטרפו לתוכנית.
בכל אחד מהעדרים, טופלו קבוצות של עגלות ופרות (מיקבץ), מידי שלושה שבועות, לקראת ההזרעה הראשונה שלהן, ע"י שתי זריקות של פרוסטגלנדין . שתי הזריקות ניתנו לפרות ולעגלות בפרקי זמן של 14 ימים ו- 12 ימים בהתאמה. הזריקה השניה של פרוסטגלנדין ניתנה לפרות ביום שישי ולעגלות ביום ראשון. החל ממוצאי שבת, קוים במשך שבוע (שבוע הזרעות) מימשק רבייה אינטנסיבי לגילוי פרות ועגלות בייחום והזרעתן.
שעורי הפרות והעגלות שהתגלו בייחום בעדרים השונים, אחר מתן טיפול הסינכרון, היו בתחום של 100.0%-83.3% בפרות, ובתחום של 100.0%-81.3% בעגלות. בהתחשב במספרים הקטנים של בעלי-החיים שטופלו, התפלגויות ההזרעות הראשונות של הפרות והעגלות, דומות בעדרים השונים. מכלל הפרות והעגלות שהוזרעו בעדרים השונים, 100.0%-80.0% מהפרות ו- 100.0%-88.3% מהעגלות, הוזרעו תוך 96 שעות בשבוע ההזרעות.
התוצאות שהתקבלו משקפות את: א. פוטנציאל ההגבה בייחום ואת עוצמת הסינכרון של שיטת הסינכרון עליה מבוסס מימשק הרבייה המבוקר, ב. מידת ההצלחה של הפעלת מימשק הרבייה ע"י המגדלים .
|
|
|
תקציר לשנה 2003 תוכנית 83 קאים משה
מטרות תוכנית הפיתוח לשנה זו הן: א. המשך פיתוח מימשק רבייה מבוקר (מר"מ) המשלב טיפול לסינכרון ייחומים ומערכת גילוי ייחומים, שיתאים לעדר המושבי ב. לבדוק את היתכנות ההפעלה של מר"מ בעדר המושבי. בשנה בו עוסק הדו"ח, התמקדנו בהפעלת מר"מ ב- 3 משקים ע"י המגדלים, ובכימות ביצועי הרבייה שהושגו. תוצאות ביצועי הרבייה מוצגות כתחומי הערכים שהתקבלו ב- 3 המשקים. זאת על מנת להציג את השונות בביצועי הרבייה שהושגו ע"י המגדלים.
שעורי הפרות והעגלות שהתגלו בייחום בעדרים השונים, אחר מתן טיפול הסינכרון, היו בתחום של 91.8%-86.5% בפרות, ובתחום של 91.2%-89.3% בעגלות . שעורים אלו דומים לתוצאות שהתקבלו בעדרים קיבוציים. השונות בין המשקים בשיעורי ההופעה בייחום של פרות ועגלות, קטנה ביותר. שיעורי ההזרעות הראשונות שבוצעו במשך שבוע ההזרעה במשקים השונים, היו בתחום של 91.8%-85.5% אצל הפרות והמבכירות, ובתחום של 100.0%-96.5% אצל העגלות. לעומת זאת, שיעורי ההזרעות 3-2 שבוצעו במשך שבועות הזרעה עוקבים במשקים השונים, היו בתחום של 71.8%-64.2% בפרות, ובתחום של 95.7%-90.0% בעגלות. שיעורי ההזרעות שבוצעו מחוץ לשבוע ההזרעות אצל הפרות, גבוהים יותר מאלו של העגלות. שיעורי ההתעברות בהזרעה ראשונה ושיעורי ההרות אצל העגלות המבכירות והפרות היו בתחום של: 67.9%-36.7, 60.7%-46.6, 39.5%-18.9 בהתאמה. שיעורי ההתעברות הנמוכים ביותר בכל שלוחות בעלי החיים, התקבלו במשק 3.
שיעורי ההרות אצל העגלות המבכירות והפרות היו בתחום של: 96.4%-80.0, 92.9%-70.8 ו- 75.6%-54.0 בהתאמה. התוצאות שהתקבלו משקפות את: פוטנציאל ההגבה בייחום, עוצמת הסינכרון של שיטת הסינכרון, ביצועי הרבייה שניתן להשיג במימשק הרבייה המבוקר ואת מידת ההצלחה של המגדלים להפעיל את מימשק הרבייה. |
|
למעלה
