up למעלה

סיכום מקצועי לחודש מרץ 2018

עריכה מדעית –שרית עטיה דיאטנית קלינית

 

  1. תכולת יוד בתחליפי חלב בהשוואה לחלב פרה בבריטניה, מחקר חתך.
  2. הטעות הגדולה של ויטמין D, מאמר סקירה.
  3. מזון עתיר חלבון ופעילות גופנית מגנים מאובדן שריר ומירידה בתפקוד הקשורים לגיל: מחקר עוקבה היסטורי.
  4. הקושי בהחלפת רכיבי תזונה חיוניים ממקור של מוצרי חלב בתחליפים שאינם חלביים בתפריט האמריקאי: תוצאות מתוך סקר בריאות ותזונה לאומי.
  5. הערכה וניבוי של התרומה בצריכה נאותה של מוצרי חלב בחיסכון בהוצאות רפואיות הקשורות לתחלואה לבבית ולסוכרת מסוג 2. סקירה שיטתית וסימולציה באמצעות מודלים.
  6. השפעות של חלב המכיל בטא-קזאין מסוג 2A בהשוואה לחלב המכיל בטא קזאינים מסוג 1A ו-2A על הפיזיולוגיה של מערכת העיכול, סימפטומים וחוסר נוחות במערכת העיכול והתנהגויות קוגניטיביות באנשים המדווחים על חוסר סבילות לחלב פרה רגיל.
  7. צריכת משקאות חלב שאינם על בסיס חלב פרה וסטאטוס ויטמין D בילדים בגיל הגן, מחקר חתך.
  8. אסטרטגיות תזונתיות לתזונה בת קיימא, מאמר סקירה.
  9. קול קורה לציבור להערות על טיוטת ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי (WHO ) בנוגע לצריכת חומצות שומן רווי וחומצות שומן מסוג טרנס במבוגרים ובילדים.
  10. צריכת שומן חד בלתי-רווי ממקור בעלי חיים מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (סיכום הרצאה מתוך כנס של ה American Heart Association – שפורסמה באתר e-Med)

 

 

 

 

 

מאמר מס' 1 : תכולת יוד בתחליפי חלב בהשוואה לחלב פרה בבריטניה, מחקר חתך.

מחסור ביוד שכיח בקבוצות אוכלוסייה מסוימות בבריטניה כגון נשים בהריון. מחסור זה מהווה בעיה, מאחר ויוד הינו מרכיב חיוני בהתפתחות המוח של העובר. חלב פרה בבריטניה עשיר ביוד ומהווה מקור מרכזי ליוד בתזונה. בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת תחליפי חלב שאינם חלביים בקרב האוכלוסייה בבריטניה, אך חסרים נתונים באשר לכמות היוד שתחליפי חלב אלה מכילים.

לאור זאת, מטרת החוקרים היתה לבדוק את תכולת היוד בתחליפי חלב שאינם חלביים הקיימים בבריטניה. החוקרים בדקו את תכולת היוד בשבעה סוגים של תחליפי חלב (סויה, שקדים, קוקוס, דגנים, אורז, אגוזי לוז וזרעי המפ). סה"כ נערכו אנליזות ל-47 תחליפי חלב שונים. כהשוואה נערכה אנליזה גם לדוגמאות של חלב פרה רגיל (5 דגימות) וחלב פרה אורגני (5 דגימות) אשר נחלב בעונת החורף.

חציון ריכוז היוד של תחליפי החלב היה נמוך מאוד (7.3 מיקרו-גרם/ק"ג) והווה 1.7% בלבד מחציון ריכוז היוד בדגימות החלב (438 מיקרו-גרם/ק"ג). מותג אחד של תחליפי חלב העשיר את תחליפי החלב שלו ביוד, והם היו בעלי תכולת היוד הגבוהה ביותר בשוואה לשאר תחליפי החלב שנבדקו (בין 266 ל- 280 מיקרו-גרם/ק"ג). כמו כן, תכולת היוד בחלב אורגני היתה נמוכה יותר בהשוואה לחלב רגיל (חציון של 324 מיקרו-גרם/ק"ג).

בעוד שמרבית תחליפי החלב מועשרים בסידן, מיעוטם מעושרים ביוד (3 מתוך 47 מוצרים שנבדקו). לאור תוצאות אלה מסכמים הכותבים כי אנשים אשר צורכים תחליפי חלב שאינם מועשרים ביוד במקום חלב פרה הם בסיכון למחסור ביוד, ועל כן עליהם להקפיד לצרוך יוד ממקורות אחרים.

 

Bath SC, Hill S, Infante HG, Elghul S, Nezianya CJ, Rayman MP. Iodine concentration of milk-alternative drinks available in the UK in comparison with cows' milk. Br J Nutr. 2017 Oct;118(7):525-532.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28946925

KEYWORDS: TMAH tetramethylammonium hydroxide; Diets; Iodine; Iodine deficiency; Milk; Pregnancy; Public health; United Kingdom.

 

 

 

מאמר מס' 2 : הטעות הגדולה של ויטמין D, מאמר סקירה.

מאז שנת 2006 ההיארעות של סוכרת מסוג 1 הגיעה לפלטו ואף ירדה, זאת בעקבות החלטת ממשלת פינלנד להעשיר את החלב ומוצריו בוויטמין D.

לוויטמין D תפקיד חיוני במערכת החיסון המולדת והנרכשת. לאחרונה התגלתה טעות סטטיסטית בהערכת רמות ויטמין D המומלצות לאוכלוסייה (ה- the recommended dietary allowance (RDA)), כאשר לאחר ניתוח חוזר של הנתונים נמצא כי למעשה הכמות היומית הדרושה למניעת חסר בוויטמין D (הגעה לרמות של מעל 50 ננו-מול לליטר) במרבית האוכלוסייה הבריאה (97.5%( עומדת על 8895 IU ליום. מחקר נוסף הראה ממצאים דומים ואישר ממצאים אלה, כאשר מצא כי לשם השגת רמות ויטמין D של מעל 75 ננו-מול לליטר יש צורך לצרוך 6201 IU של ויטמין D ליום, ולשם השגת רמות ויטמין D של מעל 100 ננו-מול לליטר יש צורך לצרוך 9122 IU של ויטמין D ליום.

המטא-אנליזה הגדולה ביותר אשר נערכה עד כה, אשר כללה מחקרים שפורסמו בין השנים 1966 ל- 2013, מצאה כי רמות ויטמין D פעיל ((25-hydroxyvitamin D הנמוכות מ- 75 ננו-מול לליטר עשויות להיות נמוכות מדי וקשורות לשיעור גבוהה יותר של תמותה כללית, וכן, שרמות ויטמין D מעל 100 ננו-מול לליטר מורידות את הסיכון לתמותה כללית ל- 1.0.

לאור ממצאים אלה ממליץ כותב המאמר להגדיל את רמות ויטמין D המומלצות לציבור באופן משמעותי, זאת בכדי למנוע מחסור עולמי בוויטמין D. הכותב ממליץ על 1000 IU ליום לילדים מתחת לגיל שנה הניזונים מפורמולה מועשרת ועל 1500 IU ליום לילדים יונקים מעל גיל חצי שנה. 1300 IU לילדים מעל גיל שנה, וכ- 8000 IU למבוגרים מגיל 18 והילך.

 

Papadimitriou DT. The big vitamin d mistake.  J Prev Med Public Health 2017;50:278-281.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5541280/

Key words: Vitamin D deficiency, Recommended dietary allowance, Institute of Medicine, Type 1 diabetes.

 

 

 

מאמר מס' 3: מזון עתיר חלבון ופעילות גופנית מגנים מאובדן שריר ומירידה בתפקוד הקשורים לגיל: מחקר עוקבה היסטורי.

מספר מחקרים קליניים הראו כי תוספי חלבון מגבירים את ההשפעות של אימוני התנגדות על מסת שרירי השלד. מעט מחקרים בדקו את ההשפעה של דיאטה עשירה בחלבון בשילוב עם פעילות גופנית על מסת שרירי השלד במבוגרים.

במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים בנתונים מתוך מחקר פרמינגהם בכדי להעריך את ההשפעה המשולבת של פעילות גופנית ודיאטה עשירה במזונות המהווים מקור טוב לחלבון על אחוז שרירי השלד מסך מסת הגוף ועל הסיכון לירידה תפקודית הקשורה לגיל. הניתוחים הסטטיסטים השתמשו במודלים אשר תוקננו לגיל, רמת השכלה, גובה, עישון וצריכה של פירות ודגנים.

הניתוחים כללו קוהורט של 2349 משתתפים מעל גיל 50 (1016 גברים ו-1333 נשים). תוצאות המחקר הראו כי צריכה של מקורות תזונתיים העשירים בחלבון (כגון בשר, עוף, דגים, מוצרי חלב, סויה, אגוזים וקטניות) היתה קשורה לאחוז גבוה יותר של מסת שריר במהלך תשע שנות מעקב, בעיקר בקרב נשים, זאת גם ללא תלות ברמת הפעילות.

בנוסף, מבוגרים פעילים גופנית בעלי צריכה גבוהה יותר של מזונות חלבוניים (מהחי או ממקור צמחי), היו בעלי סיכון נמוך ב- 35% לירידה בתפקוד הקשורה לגיל בהשוואה למבוגרים בקטגוריות הפעילות וצריכת החלבון הנמוכות ביותר. במבוגרים שאינם פעילים, צריכת חלבון גבוהה היתה קשורה לסיכון מופחת לירידה בתפקוד (HR: 0.7l; 95% CI: 0.50–1.01).

לאור תוצאות אלה מסכמים החוקרים כי צריכה גבוהה יותר של מזונות עשירים בחלבון, לבד אך בייחוד כאשר משולבת עם פעילות גופנית, קשורה לשימור מסת שריר ושימור התפקוד במבוגרים.

 

Bradlee ML, Mustafa J, Singer MR, Moore LL. High-Protein Foods and Physical Activity Protect Against Age-Related Muscle Loss and Functional Decline. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2017 Dec 12;73(1):88-94.

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=Bradlee+ML+and+high-protein+foods

KEYWORDS: Epidemiology; Exercise; Functional Performance; Nutrition; Physical Function; Sarcopenia

 

מאמר מס' 4 : הקושי בהחלפת רכיבי תזונה חיוניים ממקור של מוצרי חלב בתחליפים שאינם חלביים בתפריט האמריקאי: תוצאות מתוך סקר בריאות ותזונה לאומי.

חלב מוצריו הינם מקור טוב למגוון רכיבי תזונה חיוניים, כגון סידן, אשלגן וויטמין D.

מטרת המחקר היתה לבחון האם אמריקאים אשר אינם צורכים מוצרי חלב מצליחים להגיע להמלצות התזונתיות של רכיבי תזונה אלה בהעדר צריכה של מוצרי חלב. לשם כך נותחו הנתונים מסקר בריאות ותזונה הלאומי שנערך בין השנים 2003 ל- 2006. הניתוח כלל סה"כ 16,822 נבדקים בגילאי שנתיים ומעלה. להערכת דפוסי תזונה נעשה שימוש במודל של פירמידת המזון האמריקאית. הניתוח העריך את ההשפעות של הורדת או הוספת מנת צריכה אחת של מוצרי חלב לתפריט, הורדת כל מוצרי החלב מהתפריט והחלפת כל מקורות הסידן ממקור חלבי בתפריט לסידן ממקור שאינו חלבי.

ניתוח של דפוסי התזונה הראה כי דרושות לפחות 3 מנות של מוצרי חלב ליום בכדי להגיע להמלצות התזונתיות של רכיבי תזונה מסוימים כגון סידן ומגנזיום; ו-4 מנות להגעה לצריכת רמות האשלגן בחלק מקבוצות הגיל.

שווה ערך מבחינת כמות הסידן למנת חלב אחת מתקבל מ- 1.1 של משקאות סויה מועשרים בסידן, 0.6 מנות של מיץ תפוזים מועשר בסידן, 1.2 מנות של דגים עם עצמות (למשל סרדינים) או 2.2 מנות של ירקות עליים ירוקים. החלפת מוצרי החלב בתחליפי סידן שאינם חלביים גוררת אחריה שינויים בכלל הפרופיל התזונתי ומשפיעה על צריכה של רכיבי תזונה חשובים אחרים, כגון חלבון, אשלגן, מגנזיום, פוספט, ריבופלבין (ויטמין 2B), ויטמין A, ויטמין D וויטמין 12B. בנוסף, נמצא כי תחליפים לא חלביים של מוצרי חלב אינם מהווים  תחליפים תזונתיים שקולים למוצרי חלב.

המחברים מסכמים כי למרות שניתן להגיע להמלצות לצריכת סידן גם מצריכה של תחליפים מועשרים  שאינם חלביים, תחליפי חלב אלה אינם שקולים מבחינת רכיבי התזונה החיוניים שהם מספקים למוצרי חלב.

Fulgoni VL, Keast DR, Auestad N, Quann EE. Nutrients from dairy foods are difficult to replace in diets of Americans: food pattern modeling and an analyses of the National Health and Nutrition Examination Survey 2003-2006. Nutr Res. 2011 Oct;31(10):759-65.

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22074800

Keywords: NHANES, Dairy, Milk, Nutrient intake, Calcium, Vitamin D, Potassium.

 

מאמר מס' 5 : הערכה וניבוי של התרומה בצריכה נאותה של מוצרי חלב בחיסכון בהוצאות רפואיות הקשורות לתחלואה לבבית ולסוכרת מסוג 2. סקירה שיטתית וסימולציה באמצעות מודלים.

מחקרי עוקבה עדכניים מראים קשרים בין רכיבי תזונה שונים לבין תחלואה במחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2. מטרת המחקר היתה להעריך את התרומה של צריכה נאותה של מוצרי חלב בחיסכון בהוצאות רפואיות הקשורות לתחלואה לבבית ולסוכרת מסוג 2 באירן.

לשם מענה על שאלת מחקר זו, נערכה סקירה שיטתית להערכת הקשרם בין ההיארעות של מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2 לבין צריכה של מוצרי חלב. בנוסף, נאספו נתונים לגבי צריכת מוצרי לב והוצאות רפואיות מסקרי אוכלוסיה לאומיים באירן. בהמשך נבנו מודלים (Markov models) לניבוי שיעור היארעות והקשרים להוצאות רפואיות לצריכת מוצרי חלב עכשווית ואופטימאלית לתקופות זמן שונות (שנה, 5, 10 ו-20 שנים).

תוצאות הסקירה השיטתית הראו כי צריכת מוצרי חלב קשורה לירידה בהיארעות של סוכרת מסוג 2, מחלות לב כליליות ושבץ. על פי המודלים ההערכה כי צריכת תפריט הכוללת 3 מנות מוצרי חלב ליום עשוי להפחית את ההוצאה השנתית לאדם באירן ב- 0.43$ בשנה הראשונה בעקבות ירידה בהוצאות רפואיות הקשורות במחלות לב וכלי דם ובסוכרת מסוג 2. החיסכון המוערך לאורך השנים לאדם באירן הוא 8.42$ בחמש שנים, 39.97$ בעשר שנים ו- 190.25$ בעשרים שנה. החיסכון הכולל המערך באירן נע בין 33.83 מיליון $ בשנה הראשונה עד 14,934.63 מיליון $ בעשרים שנה.

מחברי המאמר מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות כי צריכת של מוצרי חלב בהתאם להמלצה של שלוש מנות חלב ליום עשויה להוביל לחיסכון משמעותי בהוצאות הרפואיות. המחברים מציינים כי יש צורך במחקרי התערבות אקראיים מבוקרים (RCTs) אשר יבחנו את ההשפעות של צריכת מוצרי חלב על ההוצאות הרפואיות באוכלוסיות עם תחלואה לבבית וסוכרת מסוג 2.

 

 

Javanbakht M, Jamshidi AR, Baradaran HR, Mohammadi Z, MashayekhiA, Shokraneh F, Rezai Hamami M, Yazdani Bakhsh R, Shabaninejad H, Delavari S, Tehrani A. Estimation and Prediction of Avoidable Health Care Costs of Cardiovascular Diseases and Type 2 Diabetes Through Adequate Dairy Food Consumption: A Systematic Review and Micro Simulation Modeling Study. Arch Iran Med. 2018 May 1;21(5):213-222.

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29738265

KEYWORDS: Avoidable cost; Cardiovascular diseases; Dairy foods; Diabetes; Markov model.

מאמר מס' 6 – השפעות של חלב המכיל בטא-קזאין מסוג 2A בהשוואה לחלב המכיל בטא קזאינים מסוג 1A ו-2A על הפיזיולוגיה של מערכת העיכול, סימפטומים וחוסר נוחות במערכת העיכול והתנהגויות קוגניטיביות באנשים המדווחים על חוסר סבילות לחלב פרה רגיל. מחקר התערבות אקראי מבוקר כפול סמיות צולב (double-blind, (randomized, crossover trial.

חלב פרה כולל לרוב שני סוגים של בטא-קזאין: 1A ו- 2A. העיכול של בטא-קזאין מסוג 1A יכול ליצור פפטיד מסוג β-casomorphin-7 הקשור לתופעות לוואי במערכת העיכול הקשורות לצריכת חלב, חלקן דומות לתופעות הקשורות לאי-סבילות ללקטוז (כגון כאבי בטן, גזים, שלשול).

מטרת המחקר היתה להשוות את ההשפעות של חלב המכיל גם בטא-קזאין מסוג 1A לחלב המכיל בטא-קזאין מסוג 2A בלבד על מדדי דלקת, תסמינים של חוסר נוחות במערכת העיכול בעקבות צריכת החלב, ותפקוד קוגניטיבי בנבדקים המדווחים על אי-סבילות ללקטוז.

לשם מענה על שאלת המחקר נערך מחקר אקראי מבוקר, כפול סמיות צולב (double-blind, randomized, crossover trial). למחקר גויסו 45 נבדקים סינים. תקופות ההתערבות, בהן קבלו הנבדקים חלב המכיל בטא-קזאין מסוג 2A בלבד או חלב המכיל את שני סוגי הבטא-קזאינים, ערכו 14 יום, וביניהן תקופות צינון של 14 יום.

תוצאות המחקר הראו כי צריכת חלב אשר הכיל את שני סוגי הבטא-קזאינים  הי קשור ליותר לתופעות לוואי במערכת העיכול בעקבות צריכתו בהשוואה לחלב אשר הכיל בטא-קזאין מסוג 2A בלבד. בנוסף, חלב שהכיל את שני סוגי הבטא-קזאינים היה קשור לריכוז גבוהה יותר של סמני דלקת ושל פפטיד מסוג β-casomorphin-7 , זמן מעבר ארוך יותר של המזון במערכת העיכול, רמות נמוכות יותר של חומצות שומן קצרות שרשת, ועליה בזמן התגובה במבחן הקוגניטיבי, בהשוואה לחלב שהכיל בטא-קזאין מסוג 2A בלבד.

ממצא מעניין נוסף היה שצריכת חלב אשר הכיל את שני סוגי הבטא-קזאינים הובילה להחמרה של תסמינים במערכת העיכול בהשוואה לתחילת המחקר גם בנבדקים אשר דווחו על אי-סבילות ללקטוז וגם באלה שלא דווחו על אי-סבילות ללקטוז; זאת בעוד שצריכת חלב שהכיל בטא-קזאין מסוג 2A בלבד לא הובילה להחמרה בתסמינים במערכת העיכול בכלל הנבדקים.

לאור תוצאות אלה מסיקים החוקרים כי הורדת בטא-קזאין מסוג 1A מהחלב וצריכת חלב המכיל בטא-קזאין מסוג 2A בלבד, עשויה להפחית תסמינים הקשורים לאי-סבילות ללקטוז. ככל הנראה אחד מהמנגנונים המסבירים זאת הוא הפחתת הדלקת בעקבות הורדת בטא-קזאין מסוג 1A מהחלב.

Jianqin S , Leiming X , Lu X, Yelland GW, Ni J, Clarke AJ. Effects of milk containing only A2 beta casein versus milk containing both A1 and A2 beta casein proteins on gastrointestinal physiology, symptoms of discomfort, and cognitive behavior of people with self-reported intolerance to traditional cows’ milk. Nutrition Journal 2016;15:35.

https://nutritionj.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12937-016-0147-z

Keywords: β-casein, Cows’ milk, Lactose intolerance, Gastrointestinal function, Cognitive processing.

 

 

 

מאמר מס' 7: צריכת משקאות חלב שאינם על בסיס חלב פרה וסטאטוס ויטמין D בילדים בגיל הגן, מחקר חתך.

העשרת משקאות חלב שאינם על בסיס חלב פרה בוויטמין D היא וולונטרית בצפון אמריקה, ועל כן חלקם הגדול של משקאות אלה אינו מועשר בוויטמין D. לעומת זאת, חלב פרה מועשר בויטמין   D(40 IU לכל 10 מ"ל חלב על פי התקנות בארה"ב ובקנדה). לאור זאת, מטרת המחקר היתה לבחון את הקשר בין צריכה של משקאות חלב שאינם על בסיס חלב פרה על הרמות של ויטמין D (25-hydroxyvitamin D) בסרום בילדים בגיל הגן.  מטרה נוספת היתה לבדוק האם חלב פרה מהווה משתנה אינטראקציה (effect modifier ) בקשר בין צריכה של משקאות חלב שאינם על בסיס חלב פרה על הרמות של ויטמין D בסרום.

למחקר גויסו 2831 ילדים בריאים בגילאי 1-6 שנים במסגרת מעקב התפתחותי שגרתי בקהילה. ההורים מלאו את שאלון הסקר ונאספו מדדים אנטרופומטרים ובדיקות ויטמין D בסרום.

תוצאות המחקר מצאו אינטראקציה מובהקת בין צריכת משקאות חלב שאינם על בסיס חלב פרה לחלב פרה (P = 0.03) (כלומר, ההשפעה של עליה בצריכת משקאות חלב שאינם על בסיס חלב פרה על רמות ויטמין D בסרום שונה באופן מובהק מזו של עליה בצריכת חלב פרה). שתייה של משקאות לא על בסיס חלב פרה נמצאה קשורה בירידה של 4.2 ננומול לליטר ברמות ויטמין D בסרום לכל כוס (250 מ"ל), זאת גם בקרב ילדים אשר צרכו גם חלב פרה (P=0.008). ילדים אשר צרכו חלב שאינו על בסיס חלב פרה בלבד היו בסיכון מוגבר לרמות ויטמין D בסרום מתחת ל- 50 נונמול לליטר בהשוואה לילדים אשר שתו חלב פרה בלבד (OR=2.7, 95% CI: 1.6-4.7).

החוקרים מסכמים כי צריכה של משקאות חלב שאינם על בסיס חלב פרה קשורה לירידה ברמות ויטמין D בסרום בילדים בגילאי שנה עד שש. ירידה זו ברמות ויטמין D התמתנה בעקבות הוספת משקאות חלב פרה לתפריט היומי. מחקר זה מצביע על הצורך בתיסוף של ויטמין D לילדים אשר אינם צורכים חלב פרה המועשר בוויטמין D.

Grace J. Lee BASc, Catherine S. Birken MD MSc, Patricia C. Parkin MD, Gerald Lebovic PhD, Yang Chen MA MSc, Mary R. L’Abbé PhD, Jonathon L. Maguire MD MSc; for the TARGet Kids! Collaboration.  Consumption of non–cow’s milk beverages and serum vitamin D levels in early childhood. CMAJ 2014. DOI:10.1503 /cmaj.140555

http://www.cmaj.ca/content/early/2014/10/20/cmaj.140555

KEYWORDS: non–cow’s milk beverages, Vitamin D, early childhood.

 

מאמר מס' 8: אסטרטגיות תזונתיות לתזונה בת קיימא, מאמר סקירה.

מארג המזון הינו בעל השפעה סביבתית מכרעת. לאור זאת שינויים תזונתיים עשויים להוות אסטרטגיה חשובה להקטנת ההשפעות הסביבתיות השליליות של מארג המזון.

קשה להעריך את ההשפעות הסביבתיות של הדיאטה, זאת עקב המגוון הגדול של המזונות הנאכלים ושיטות הייצור השונות הקיימות בחקלאות ובתעשייה. לאור זאת מטרת הכותבים היתה לעשות סקירה שיטתית המבוססת על מחקרים עדכניים אשר תבדוק אסטרטגיות מוכחות להורדת ההשפעות השליליות של מארג המזון על הסביבה.

ההשפעות הסביבתיות השליליות העיקריות להן יש התייחסות בספרות כוללות בעיקר ייצור של גזי החממה. התייחסות מועטה יותר מקבלים היבטים שליליים של ניצול משאבי קרקע ומים.

בנוגע להקטנה של ייצור גזי חממה, האסטרטגיות השכיחות כוללות הפחתה בשימוש בצאן ובקר הפולטים גזי חממה. מעט מחקרים איכותיים נערכו בנושא של אסטרטגיות שימוש במשאבי מים וקרקע כאמצעי להפחתת השפעות סביבתיות שליליות. ממחקרים אלה קיימות הוכחות מוגבלות הממליצות על דיאטות שהן בעלות השפעות סביבתיות שליליות קטנות יותר בהשוואה לדיאטות הרווחות. אחת ההמלצות העיקריות היא הימנעות מצריכת אנרגיה עודפת בדיאטה, הקשורה גם להשפעות בריאותיות שליליות של השמנה.

החוקרים מציינים כי חסרים מחקרים בנושא הזה ודרושים מחקרים נוספים אשר יאפשרו ביסוס אסטרטגיות תזונתיות והמלצות תזונתיות אשר יאפשרו שימור טוב יותר של הסביבה.

Ridoutt BG, Hendrie GA, Noakes M. Dietary Strategies to Reduce Environmental Impact: A Critical Review of the Evidence Base. Adv Nutr. 2017 Nov 15;8(6):933-946.

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29141975

KEYWORDS: United Nations Sustainable Development Goals; climate change; dietary guidelines; environmental impact assessment; greenhouse gas emissions; land use; life cycle assessment; sustainable diet; water use.

 

 

 

 

מאמר מס' 9: קול קורה לציבור להערות על טיוטת ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי (WHO ) בנוגע לצריכת חומצות שומן רווי וחומצות שומן מסוג טרנס במבוגרים ובילדים.

מחלות לב וכלי דם הינן גורם תמותה מוביל מבין המחלות הכרוניות. גורמי הסיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם ניתנים לשינוי באמצעות שינויים בהרגלי חיים, וכוללים תזונה לא בריאה, חוסר פעילות גופנית, עישון וצריכה מוגברת של אלכוהול. צריכה מוגברת של חומצות שומן רוויות וחומצות שומן מסוג טרנס קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, גורם סיכון תזונתי זה נתון אף הוא לשינוי באמצעות שינויים בהרגלי הצריכה והאכילה.

חומצות שומן רוויות מצויות במזונות מין החי, כגון חמאה, מוצרי חלב, דגים שמנים, חלמון ביצה, וכן במספר מזונות צמחיים כגון חמאת קקאו, שוקולד, שמן קוקוס ושמן דקלים.

חומצות שומן מסוג טרנס נוצרות בתהליך תעשייתי של הידרוגנציה חלקית של שמנים צמחיים, אך גם עשויים להיווצר באופן טבעי במוצרי חלב ובשר. חומצות שום מסוג טרנס מצויות בעיקר במיני מאפה או במזונות מטוגנים כגון סופגניות, עוגיות, קרקרים וכו'.

המחלקה לתזונה ובריאות של ה- WHO עדכנה את ההמלצות הקודמות לציבור בנוגע למניעת מחלות כרוניות. לאור עדכון זה פרסם ה- WHO הנחיות חדשות לצריכת נתרן, אשלגן וסוכר. בהמשך, נכתבה טיוטה של הנחיות חדשות לצריכת חומצות שומן רוויות וחומצות שומן מסוג טרנס שמטרתן להוריד את הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם בקרב מבוגרים וילדים.  ה- WHO הוציא קול קורה לציבור להעיר הערות באשר לנוסח של טיוטת ההנחיות (בין התאריכים ה- 4 במאי ל- 1 ביוני 2018), כאשר במקביל טיוטת ההנחיות תסקר באמצעות בקרת עמיתים (peer-review).

להלן תקציר הטיוטה של ההמלצות החדשות:

המלצות לצריכת חומצות שומן רוויות:

  • במבוגרים ובילדים הצורכים יותר מ- 10% שומן רווי מסך צריכת האנרגיה, ה- WHO ממליץ להוריד את צריכת השומן הרווי (המלצה חזקה).
  • ה- WHO ממליץ להוריד את צריכת השומן הרווי לפחות מ- 10% מסך צריכת האנרגיה (המלצה מותנית).
  • ה- WHO ממליץ על צריכת חומצות שומן רב-בלתי רוויות כתחליף למקור אנרגיה, במידת הצורך, במקום חומצות שומן רוויות (המלצה מותנית).
  • במבוגרים וילדים הצורכים פחות מ- 10% שומן רווי מסך הצריכה האנרגטית, ה- WHO אינו ממליץ להעלות את צריכת השומן הרווי (המלצה מותנית).

המלצות לצריכת חומצות שומן מסוג טרנס:

  • במבוגרים ובילדים בהם צריכת חומצות שומן מסוג טרנס הינה מעל 1% מסך צריכת האנרגיה, ה- WHO ממליץ להוריד את צריכת חומצות השמן מסוג טרנס (המלצה חזקה).
  • במבוגרים ובילדים, ה- WHO ממליץ להוריד את צריכת חומצות השומן מסוג טרנס לפחות מ-1% מסך האנרגיה (המלצה מותנית).
  • ה- WHO ממליץ להשתמש בחומצות שומן רב-בלתי רוויות כתחליף לחומצות שומן מסוג טרנס (המלצה מותנית).
  • במבוגרים ובילדים בהם צריכת חומצות השומן מסוג טרנס עומדת על פחות מ- 1% מסך צריכת האנרגיה, ה- WHO ממליץ לא להעלות את צריכת חומצות השומן מסוג טרנס (המלצה מותנית).

 

http://www.who.int/nutrition/topics/sfa-tfa-public-consultation-4may2018/en/

 

 

 

מאמר מס' 10: צריכת שומן חד בלתי-רווי ממקור בעלי חיים מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (סיכום הרצאה מתוך כנס של ה  American Heart Association – שפורסמה באתר e-Med)

דיאטה עשירה בחומצות שומן חד-בלתי רוויות ממקור צמחי קשורה לשיעורים נמוכים יותר של תמותה כללית כמו גם תמותה קרדיווסקולארית בהשוואה לדיאטה העשירה בחומצות שומן חד-בלתי רוויות ממקור בע"ח, בפרט כאשר חומצות שומן ממקור צמחי מהוות תחליף לשומנים מזיקים אחרים כגון חומצות שומן רוויות, חומצות שומן מסוג טראנס ופחמימות מעובדות.

בהרצאה תואר מחקר שמטרתו היתה לבחון את הקשרים בין צריכת חומצות שומן חד- בלתי רוויות ממקור צמחי לעומת מהחי לבין שיעורי התמותה הכללית ובשיעורי התמותה הקרדיו-ווסקולארית. מחקר זה התבסס על נתוני מחקר האחיות (Nurses' Health Study) שכלל 63,412 ונתוני מחקר ה- Health Professionals Follow-Up Studyשכלל 29,966     גברים. צריכת סוגים שונים של חומצות שומן הוערכה באמצעות שאלוני תדירות צריכת מזון תקפים, שנאספו מידי ארבע שנים.

מניתוח שאלוני התזונה נמצא כי מקורות המזון המובילים לשומן חד-בלתי-רווי ממקור צמחי כללו שמן זית, רוטב סלט איטלקי, אגוזים וחמאת בוטנים. מקורות המזון המובילים לשומן חד-בלתי-רווי מהחי כללו בשר בקר, בשר חזיר ומוצרי בשר מעובד, גבינת צ'דר וחמאה.

במהלך המחקר תועדו סה"כ 20,672 מקרי תמותה, מתוכם 4,599 מקרי תמותה קרדיווסקולארית. לאחר תקנון למגוון משתנים (משתנים דמוגרפיים, אורחות חיים והרגלי תזונה, כולל גיל, מוצא אתני, הרגלי עישון, צריכת אלכוהול, מחלות במשפחה, מצב מנופאוזה, פעילות גופנית, נטילת אספירין, נטילת מולטי-ויטמינים, יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה, מדד מסת גוף, צריכת אנרגיה כוללת וצריכת פירות וירקות), נמצא כי צריכה של חומצות שומן חד-בלתי-רוויות ממקור צמחי היתה קשורה לירידה בתמותה כוללת (OR=0.84), בעוד שצריכה רבה יותר של שומן חד-בלתי-רווי ממקור בעלי חיים לוותה בסיכון מוגבר לתמותה (OR=1.21). בנוסף, נמצא כי עבור אותה צריכה אנרגטית, החלפה של שומן רווי בחומצות שומן חד-בלתי-רווי ממקור צמחי היתה קשורה בירידה של 15% בסיכון לתמותה,  החלפה של פחמימות מעובדות בחומצות שומן חד-בלתי-רווי ממקור צמחי היתה קשורה בירידה של 14% בסיכון לתמותה, והחלפה של שומן טראנס בחומצות שומן חד-בלתי-רווי ממקור צמחי היתה קשורה בירידה של 10% בסיכון לתמותה. יתרה מזאת, החוקרים מצאו כי החלפת שומן חד-בלתי-רווי ממקור בעלי חיים בשומן ממקור צמחי היתה קשורה לירידה של 24% בסיכון לתמותה.

הממצאים עולים בקנה אחד עם ההמלצות התזונתיות בארצות הברית, אשר הדגישו את חשיבות איכות על-פני כמות השומנים בתזונה.

 

http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=1&ContentID=685445&dacc=1&utm_source=EmedMail&utm_medium=SectionNewsItem&utm_campaign=NewsletterOfMado