סינרגיה במזון – כשהחלב גדול מסך רכיביו

חקר התזונה המסורתי התבסס על גישה רדוקציוניסטית, כלומר, על פירוק המזון לרכיבי תזונה בודדים וחקירת השפעתם על בריאות האדם. כך התגלו הוויטמינים והקשר בין מחסור בהם ובין מחלות, דוגמת ויטמין C וצפדינה. היכולת להתמודד עם תת-תזונה, בעזרת הוספה של אותם רכיבי תזונה בודדים והעשרת התזונה באנרגיה, שיפרה את בריאות האדם. כך נוצרה גישה תזונתית המתבססת על רכיבים בודדים ומסייעת בהבנת הקשר בין נוטריינטים למחלות ובקביעת מדיניות תזונתית. מכאן החלה לצמוח תעשייה שלמה שגרסה כי רכיבי תזונה הם שווי ערך בריאותי, וזאת בין אם הם מגיעים בצורתם המבודדת. כתוספי תזונה ובין אם הם מהווים חלק מהמזון השלם הדגש היה על רכיבי תזונה, אך איננו אוכלים רכיבי תזונה לבדם – אנו צורכים מזון המספק תערובת מורכבת של רכיבי תזונה ותרכובות אחרות. המזונות מרכיבים ארוחות שונות ומגוונות הנצרכות לאורך היום ומהוות את תזונת האדם.

לכתבה המלאה