למעלה
סיכום מחקרים ספטמבר 2019
שרית עטיה, דיאטנית קלינית, מועצת החלב
- צריכת חלב מפחיתה את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם בקרב נשים : סקירה שיטתית ומטא- אנליזה (פרופ' שיינפלד, דר משעלי, דר אברך )
- תוצאות מחקרים ממומנים על ידי תעשיית החלב אינן שונות מתוצאות מחקרים שנערכים על ידי מוסדות מחקר בלתי תלויים (דר משעלי,דר אברך)
- צריכת יוד נמוכה ממוצרי חלב בישראל למרות תכולת יוד גבוהה בחלב.
- השפעת חיטוי ביוד לאחר חליבה על תכולת יוד בחלב עיזים בישראל
- מחקר ישראלי – גורמי סיכון לצפיפות עצם נמוכה במטופלים עם אלרגיה לחלב
- בעקבות טיוטת ההנחיות לשומן רווי ושומן טרנס בתזונה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ,האם זה הזמן לשינוי הגישה ?
- צריכת חלב ומוצריו והפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם ומוות ב21 מדינות (מחקר PURE)
- צריכת חלב ומוגבלות תפקודיות בקרב קשישים –מחקר עוקבה פרוספקטיבי
- הוספת מוצרי חלב לתזונה ים תיכונית מומלצת בארה"ב תורמת לאיכות התזונה
- השפעת תוספי תזונה והתערבויות תזונתיות על תוצאים הקשורים למחלות לב וכלי דם, סקירת ספרות ומיפוי ראיות
- צריכת חלב מפחיתה את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם בקרב נשים : סקירה שיטתית ומטא- אנליזה
הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין תחלואת סוכרת 2 כמו גם מחלות לב וכלי דם נחקר לא אחת, אולם לרוב לא ניתנה כל התייחסות למגדר כגורם ממתן (moderator). לאחרונה בוצעה במועצת החלב מטה-אנליזה במטרה לבחון האם לצריכת מוצרי חלב ישנה השפעה דיפרנציאלית על נשים לעומת גברים מבחינת השפעתה על מחלות אלו.
לצורך המטה-אנליזה נדגמו מחקרי עוקבה שפורסמו בין השנים 2006 עד 2016 .מתוך כלל 201 המאמרים שנסקרו, ובהתייחס לקריטריונים של הסינון, 16 מאמרים מצאו קשר מגן בין צריכת מוצרי חלב וסוכרת 2, ואילו 13 מאמרים מצאו קשר מגן בין צריכת מוצרי חלב למחלות לב וכלי דם.
כאשר בוצע ניתוח של תת-הקבוצות עפ"י מין, נמצא כי בקרב נשים הקשר המגן בין צריכת מוצרי חלב לסוכרת 2 ומחלות לב וכלי דם הינו מובהק סטטיסטית
(RR for T2D 0.868; 95%CI, 0.82–0.92; P < 0.001; RR for CVD 0.837 95%CI, 0.75–0.93; P < 0.001)
אולם לא כך הוא הדבר לגבי גברים.
מסקנת המטה-אנליזה הייתה כי בקרב נשים ישנו קשר מגן מובהק בין צריכת מוצרי חלב ובין ירידה בסיכון לתחלואת סוכרת 2 ומחלות קרדיו-וסקולריות.
Mishali M, Prizant-Passal S, Avrech T, Shoenfeld Y. Association between dairy intake and the risk of contracting type 2 diabetes and cardiovascular diseases: a systematic review and meta-analysis with subgroup analysis of men versus women. Nutr Rev. 2019 Jun 1;77(6):417-429.
KEYWORDS: calcium; cardiovascular disease; dairy intake; meta-analysis; sex; type 2 diabetes.
- תוצאות מחקרים ממומנים על ידי תעשיית החלב אינן שונות מתוצאות מחקרים שנערכים על ידי מוסדות מחקר בלתי תלויים
מטא – אנליזה שנעשה במועצת החלב מצאה כי צריכת מוצרי חלב קשורה להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסוכרת. עוד נמצא כי תוצאות מחקרים ממומנים על ידי תעשיית החלב אינן שונות מתוצאות מחקרים שנערכים על ידי מוסדות מחקר ללא מימון. עיתונים מדעיים כיום דורשים מחוקרים לציין מקורות מימון ותרומות אחרות הקשורות למחקרים. אצל בעלי מקצוע רבים, כמו גם בקרב הציבור הרחב, קיימת נטייה להסתכל על מחקר הממומן על ידי התעשייה כמוטה מבסיסו .
מטה אנליזה שנעשתה על ידי ד"ר משה משעלי מאוניברסיטת חיפה וד"ר טובה אברך ממועצת החלב, ופורסמה בכתב העת המדעי Journal Dairy International בפברואר 2019.
מטא-אנליזה (שכללה 29 מחקרי עוקבה ) נערכה במטרה לחקור את הקשר בין צריכת חלב לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 (T2D) לבין מחלות לב וכלי דם (CVD), והשוואה בין ממצאים ממחקר ממומן בתעשייה לעומת מחקר שאינו ממומן בתעשייה.
תוצאות המטה-אנליזה הראו כי אנשים בקבוצת הצריכה הגבוהה ביותר של מוצרי חלב היו בעלי סיכון נמוך ב-%8 ללקות בסוכרת סוג 2 ובמחלות לב וכלי דם בהשוואה לאנשים בקבוצת הצריכה הנמוכה ביותר. ( (RR = 0.92; 95% CI: 0.884-0.964; p <0.001.
כאשר חולקו המחקרים לפי מקור המימון שלהם נמצא כי מחקרים שמומנו על ידי מוסדות מחקר בלתי תלויים (21) הראו שצריכת חלב מורידה באופן משמעותי את הסיכון לפתח סוכרת ומחלות לב
וכלי דם . (RR = 0.920; 95% CI: 0.875–0.967; p <0.01 ) .
בעוד מחקרים שמומנו על ידי תעשיית המזון (8) לא הצליחו להראות תוצאה מובהקת , RR = 0.932
( 95% CI: 0.854–1.017; p = 0.115) .
ניתוח תת קבוצות הראה שלא היו הבדלים מובהקים בין מחקרים ממומנים על ידי התעשייה לבין מחקרים שמומנו על ידי מוסדות אקדמיים.
המחקר מבסס את הדעה לגבי "אפקט ההגנה" כנגד המחלות, הנוצר כתוצאה מצריכת מוצרי חלב, ומפריך את הדעה שתעשיית החלב מנסה להשפיע על תוצאות מחקרים לטובת החלב.
Mishali M, Kisner M, Avrech T . Funding sources and outcomes of dairy consumption research – A meta-analysis of cohort studies: The case of type-2 diabetes and cardiovascular diseases. International Dairy Journal .Volume 95, August 2019, Pages 65-70.
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0958694619300676
KEYWORDS: cardiovascular disease; dairy intake; meta-analysis; type 2 diabetes, industry-funded research.
- צריכת יוד נמוכה ממוצרי חלב בישראל למרות תכולת יוד גבוהה בחלב.
חלב מהווה מקור עיקרי ליוד בתזונת האדם. מכיוון שתכולת יוד בחלב וצריכת חלב משתנים לאורך זמן ובאוכלוסיות שונות , יש להעריך את תרומתם כספקי יוד באופן קבוע. סקר יוד לאומי שנערך לאחרונה מצא כי אוכלוסיית ישראל סובלת ממחסור ביוד. תכולת יוד בחלב ומוצריו יכולה לסייע במניעת מחסור ביוד .
מחקר זה נועד לקבוע את ריכוז היוד במוצרי חלב הנצרכים בדרך כלל בתזונה הישראלית, ולהעריך את צריכת יוד ממוצרי חלב בקרב מבוגרים ישראלים.נבדקה תכולת יוד ב 33 מוצרי חלב נבחרים המהווים 89% מכלל צריכת החלב של האוכלוסייה על פי סקר הבריאות והתזונה הלאומי "מב"ת".על סמך נתונים אלה, חושבה התפלגות צריכת יוד מחלב ומוצריו באוכלוסייה הבוגרת בישראל .
תוצאות המחקר הראו כי החלב הישראלי עשיר ביוד, ריכוז ממוצע של 22 מיקרוגרם / 100 גרם. עם זאת, עקב צריכת חלב נמוכה, צריכת היוד הממוצעת מחלב ומוצרי חלב הייתה 34 מיקרוגרם ליום בלבד (חציון 23 מיקרוגרם ליום; טווח: 0-337 מיקרוגרם ליום) או 22% מהקצבה היומית המומלצת. צריכה (מדיווח עצמי) בקרב תת-קבוצות של עניים, גברים וערבים הייתה אפילו נמוכה יותר.
מסקנת החוקרים הייתה כי מכיוון שחלב ומוצרי חלב ישראליים עשירים ביוד, תרומתם לצריכת היוד של האוכלוסייה הייתה עולה אם היו נצרכים בכמויות גדולות יותר, במיוחד על ידי קבוצות בסיכון.התרומה הפוטנציאלית של מוצרי החלב כספקי יוד מרכזיים צריכה להילקח בחשבון בהמלצות לאוכלוסיה לצריכת חלב ומוצריו ולמניעת מחסור ביוד .
Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Nathalie Weizmann, Merav Raizman.Low Iodine Intake from Dairy Foods Despite High Milk Iodine Content in Israel. Thyroid. 2018;28(8):1042-1051.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29855255
KEYWORDS: dairy; iodine; iodine deficiency disorders; milk; nutrition; thyroid
- השפעת חיטוי ביוד לאחר חליבה על תכולת יוד בחלב עיזים בישראל
צריכת יוד חשובה לתפקוד בלוטת התריס ובריאות האדם. חלב עיזים יכול להיות מקור חשוב ליוד בתזונה.יחד עם זאת, חסרים נתונים הנוגעים להשפעה של חיטוי פטמות לאחר חליבה על תכולת היוד בחלב.מטרת מחקר זה הייתה להעריך את תכולת היוד בחלב עיזים גולמי ולבדוק את ההשפעה את ההשפעה של חיטוי לאחר חליבה על תכולה זו.
12 עיזים חולבות חולקו לשתי קבוצות (n = 6 בכל אחת) על פי שיטת חיטוי הפטמות לאחר חליבה. קבוצה אחת – חיטוי בתמיסת יוד – (Iodophors group) 4,000 μg/L וקבוצה שנייה חיטוי בתמיסה ללא יוד (Iodine-free group).לניסוי שנמשך 19 ימים קדמה תקופת ניקוי בת 14 יום בהם נעשה שימוש רק בחיטוי ללא יוד לשתי הקבוצות.
התוצאות הראו כי ריכוז יוד ממוצע בחלב בכל העיזים היה 23± 49 מיקרוגרם / 100 גרם בשלושת הימים שקדמו לתחילת הניסוי ו45 ± 26 מיקרוגרם/100 גרם בימים 17-19 לניסוי.
בניתוח התוצאות לפי קבוצות הטיפול נמצא כי ריכוז היוד הממוצע בקבוצת החיטוי ביוד עלה ב- 7 מיקרוגרם / 100 גרם ואילו בקבוצת החיטוי ללא יוד ריכוז היוד הממוצע ירד ב- 15 מיקרוגרם / 100 גרם .
החוקרים הסיקו כי תכולת היוד בחלב עיזים בישראל הייתה יחסית גבוהה בשתי קבוצות המחקר (חיטוי בתמיסה עם וללא יוד) וכי חיטוי בתמיסת יוד לאחר חליבה עשוי להעלות את תכולת היוד .
Ovadia, Y.S., Chris Sabastian, C., Dahl, L., Troen, A.M. and Mabjeesh, S.J.The Effect of Iodophor Post-Milking Teat Disinfection on Iodine Content in Goat Milk. Israel Journal of Veterinary Medicine. 2018;73(4):14-22.
http://www.ijvm.org.il/node/595?fbclid=IwAR3qNdvsf0mTpO5L92J2wphGMCaS8kZ2W7kO5T4q9VLgjdXM2V7c65vpDqE
Key words: Iodophors; Iodine; Dairy goats; Post-milking Teat Disinfection; Iodine Intake; Public health.
- מחקר ישראלי – גורמי סיכון לצפיפות עצם נמוכה במטופלים עם אלרגיה לחלב
מחקרים קודמים הראו כי מבוגרים צעירים עם אלרגיה לחלב פרה המתווכת על ידי אימונוגלובולין E (IgE-CMA) סובלים מצפיפות מינרלים בעצם נמוכה משמעותית (BMD) בהשוואה לביקורות מותאמות לגיל ומין. במחקר זה החוקרים ניסו לזהות גורמי סיכון נוספים התורמים ל- BMD הנמוך במטופלים אלו.
צפיפות המינרלים בעצם ב 78 מטופלים לאחר גיל ההתבגרות (Tanner 5) עם IgE-CMA (בגילאים 16-30 שנים) הוערכה ע"י בדיקת DXA, נבדקו ערכים בסרום של מדדי שיחלוף עצם והועברו שאלוני תזונה ואורח –חיים.
תוצאות: מדידות BMD לא תקינות (T- or Z-scores < -1.0) בחוליות המותניים, צוואר הירך או הירך נצפו אצל 60 חולים, ערכי BMD תקינים נמצאו אצל 18 מטופלים.
נמצא כי מטופלים עם BMD נמוכים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות אסטמטיים (P = 0.014),צורכים פחות שומן (P = 0.01)ויותר פחמימות (P = 0,03), בהשוואה למטופלים עם ערכי BMD תקינים. בשתי הקבוצות נמצאה צריכת סידן נמוכה וכן לא נמצאו הבדלים בערכים של מדדי שיחלוף עצם .בניתוח רגרסיה רב משתנים,רק אסטמה הגדילה באופן משמעותי (P = 0.006) את הסיכון לאוסטאופניה ואוסטיאופורוזיס (OR= 38.5, 95% CI 2.8-500) , משקל נמוך הגדיל את הסיכון לאוסטיאופורוזיס.
מסקנת החוקרים הייתה כי אסטמה ומשקל נמוך הם גורמי סיכון עצמאיים לירידה ב- BMD במבוגרים צעירים עם IgE-CMA.
Goldberg MR, Nachshon L, Sinai T, Epstein-Rigbi N, Oren Y, Eisenberg E, Katz Y, Elizur A. Risk factors for reduced bone mineral density measurements in milk-allergic patients. Pediatr Allergy Immunol. 2018;29(8):850-856.
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/pai.12972
KEYWORDS: asthma; bone mineral density; cow's milk allergy; osteoporosis
- בעקבות טיוטת ההנחיות לשומן רווי ושומן טרנס בתזונה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ,האם זה הזמן לשינוי הגישה ?
בשנת 2018 פורסמה טיוטת ההנחיות של WHO בנושא חומצות שומן רווי ושומן טרנס תזונה הכוללת המלצה להפחית את הצריכה הכוללת של שומן רווי ולהחליף את השומן רווי בתפריט בחומצות שומן רב וחד בלתי רוויות ובלתי רוויות.
לפי כותבי מאמר ביקורת זה ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי אינן מביאות בחשבון ראיות רבות קיימות שמראות כי לא כל חומצות השומן הרווי שוות וכי ההשפעה הבריאותית של שומן רווי משתנה בהתאם לסוג חומצת השומן הרווי ובהתאם למזון המסוים בו הן מופיעות .לפיכך העצה הכללית של ארגון הבריאות העולמי להפחית את השומן הרווי ללא התייחסות לסוג הספציפי של חומצות השומן או המזון בו הן מופיעות מחטיאה את המטרה שלשמה נכתבה ומחלישה את ההשפעה של ההמלצות על שכיחות מחלות כרוניות ותמותה.כותבי המאמר כותבים כי תרגום ההמלצות לסוגי מזונות ימנע הפחתה מיותרת של צריכת מזונות חשובים שהינם מקור לשלל רכיבי תזונה חיוניים.
Astrup, A., Bertram, H. C. S., Bonjour, J.P.,de Groot, L. C.P., de Oliveira Otto, M. C., Feeney, E. L. WHO draft guidelines on dietary saturated and trans fatty acids: time for a new approach?.BMJ.2019;366:l4137
https://www.bmj.com/content/366/bmj.l4137
keywords: WHO draft guidelines, saturated fatty acids, chronic disease, food source.
- צריכת חלב ומוצריו והפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם ומוות ב21 מדינות (מחקר PURE)
צריכת שתי מנות יומיות או יותר של מוצרי חלב משומן מלא, מלווה בשיעורים נמוכים יותר של מחלות לב וכלי דם ותמותה, בהשוואה לצריכת כמות קטנה יותר של מוצרי חלב, או צריכת מוצרי חלב דלי-שומן, כך עולה מנתוני מחקר PURE (Population Urban Rural Epidemiology), שפורסמו בכתב העת The Lancet.
מחקר PURE הינו מחקר בינלאומי גדול, שכלל משתתפים בגילאי 35-70 שנים, שגויסו מ-21 מדינות בחמש יבשות. צריכה תזונתית של מוצרי חלב של 136,384 משתתפים תועדה באמצעות שאלוני תזונה ספציפיים, תוך סיווג למוצרי חלב משומן-מלא ודלי שומן.התוצא העיקרי היה משלב של תמותה או אירועים קרדיווסקולאריים מג'וריים (תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי, או אי-ספיקת לב).בתקופה שבין ינואר 2003 ועד יולי 2018, החוקרים תיעדו 10,567 אירועים, כולל 6,796 מקרי תמותה ו-5,855 אירועים קרדיווסקולאריים מג'וריים, במהלך 9.1 שנות המעקב.
צריכה גדולה יותר של מוצרי חלב (מעל שתי מנות ביום, בהשוואה לאלו שלא צרכו כלל מוצרי חלב) לוותה בסיכון נמוך יותר לתוצא העיקרי המשולב (יחס סיכון של 0.84, p=0.0004), תמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.83, p=0.0052), תמותה לא-קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 0.86, p=0.046), תמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 0.77, p=0.029), מחלה קרדיווסקולארית מג'ורית (יחס סיכון של 0.78,p=0.0001) ואירוע מוחי (יחס סיכון של 0.66, p=0.0003). החוקרים לא זיהו קשר מובהק סטטיסטית עם אוטם לבבי.
צריכה גדולה יותר (מעל מנה אחת, בהשוואה לאלו שלא צרכו כלל) של חלב (יחס סיכון של 0.90, p=0.0529) ויוגורט (יחס סיכון של 0.86, p=0.0051) לוותה בסיכון נמוך יותר לתוצא המשולב, בעוד שצריכת גבינה לא נקשרה בקשר מובהק עם הסיכון לתוצא המשולב. צריכת חמאה הייתה נמוכה ולא נקשרה בקשר משמעותי עם התוצאים הקליניים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי צריכת מוצרי חלב מלווה בסיכון מופחת לתמותה ולאירועים קרדיווסקולאריים מג'וריים.
Dehghan M, Mente A, Rangarajan S, Sheridan P, Mohan V, Iqbal R, Gupta R, Lear S. Association of dairy intake with cardiovascular disease and mortality in 21 countries from five continents (PURE): a prospective cohort study. Lancet. 2018 Nov 24;392(10161):2288-2297
https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)31812-9/fulltext
keywords : whole-fat dairy, low fat dairy ,cardiovascular disease , mortality
- צריכת חלב ומוגבלות תפקודיות בקרב קשישים –מחקר עוקבה פרוספקטיבי
מחקר עוקבה פרוספקטיבי בקרב אוכלוסיה קשישה ביפן שבדק את הקשר בין צריכת חלב לירידה בתפקוד בחיי היום יום בקרב קשישים(ADL). מעט מחקרים עד היום עסקו בנושא זה .
החוקרים עקבו במשך 7 שנים אחר כ 850 מבוגרים ביפן, בני 65 שנה ללא מוגבלות תפקודית ומתגוררים בקהילה.
ירידה בתפקוד הוגדרה כ Tokyo Metropolitan Institute of Gerontology Index of Competence score of ≤12, והגבלה בתפקוד יומיומי הוגדרה ע"י Barthel Index score of ≤95.צריכת חלב הוערכה באמצעות שאלון תדירות מזון של 150 פריטים, הנתונים חולקו לרביעונים.
תוצאות המחקר הראו כי ככול שצריכת חלב עלתה ירד הסיכון לפגיעה בתפקוד. הסיכון ירד במקביל לעליה בצריכת החלב. המשתתפים ברביעון העליון לצריכת חלב נהנו מירידה של % 26 אחוז בסיכון לפגיעה תפקודית ואחריהם ירידה של 19% ו 15% בהתאמה ברביעונים השלישי והשני לעומת הרביעון הראשון .
(RR: quartile 1, 1.00 [reference]; quartile 2, 0.85 [0.71, 1.02]; quartile 3, 0.81 [0.68, 0.98]; and quartile 4, 0.74 [0.61, 0.90]; P-trend = 0.001).
מסקנת החוקרים הייתה כי צריכת חלב גבוהה יותר קשורה לסיכון נמוך יותר לנכות תפקודית והתקדמותה בקרב קשישים,ככל הנראה באמצעות עלייה בצריכת החלבון.
Daigo Yoshida, Tomoyuki Ohara, Jun Hata, Mao Shibata, Yoichiro Hirakawa. Dairy consumption and risk of functional disability in an elderly Japanese population: the Hisayama Study. The American Journal of Clinical Nutrition.2019; 109(6): 1664–1671.
ttps://academic.oup.com/ajcn/advance-article-abstract/doi/10.1093/ajcn/nqz040/5487952
keywords: dairy intake, functional disability, functional capacity impairment, disability, elderly, cohort studies, Japanese
- הוספת מוצרי חלב לתזונה ים תיכונית מומלצת בארה"ב תורמת לאיכות התזונה
ההנחיות התזונתיות האמריקאיות משנת 2015 ממליצות על דפוס תזונה ים תיכונית. במסגרת זו ההמלצה למבוגרים שצורכים פחות מ 2400 קלוריות ליום היא לצרוך שתי מנות חלב ביום של מוצרי חלב דלי שומן (חלב,יוגורט,גבינה). כמות זו מספקת פחות סידן,אשלגן וויטמין D מההמלצה המקובלת בארה"ב.
מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של תוספת מנות חלב על איכות התזונה המומלצת .
תכולת רכיבי התזונה הוערכה בשלושת המודלים שהתבססו על הדיאטה המומלצת והושוותה להמלצות .
עבור מודל 1 תוספת של מנת חלב (77 קלוריות למנה)
עבור מודל 2 תוספת מנת חלב במקום מנה של דגנים מעובדים (85 קלוריות למנה)
עבור מודל 3 תוספת של חצי מנת חלב במקום חצי מנה של דגנים מעובדים
נמצא כי השינויים שנעשו בדיאטה הים תיכונית המומלצת שיפרו את איכות התזונה וכללו כמות גדולה יותר של רכיבי תזונה חיוניים כמו סידן,ויטמין ,אשלגן,ויטמין A ,זרחן,ריבולפאבין,ויטמין B 12 ,אבץ ומגנזיום.
לדוגמא – במודל 1 לאחר הכנסת מנת חלב כמות הסידן גדלה ב295 מ"ג ,ויטמין D ב 59IU , אשלגן ב 235 מ"ג , ויטמין A ב98 מיקרוגרם וזרחן ב 232 מ"ג יחסית לדיאטה ים תיכונית מומלצת . במודל 3 כמויות אלו גדלו בכמחצית.
במודל 2 גדלה כמות הסידן ב 266 מ"ג ,ויטמין D ב58 IU , אשלגן ב202 מ"ג ,ויטמין A ב 88 מיקרוגרם וזרחן ב 193 מ"ג.
במודלים נמדדה עליה בתכולת השומן הרווי עלתה ב 0.2-0.5 גרם,ותכולת הנתרן 101-202 מ"ג. אך רמת שני רכיבים אלו נשארה בגבולות ההמלצה היומית.
מסקנת החוקרים הייתה כי תוספת מוצרי חלב לדיאטה הים תיכונית המומלצת בארה"ב משפרת את תכולת רכיבי תזונה חיוניים (כמו סידן, ויטמין D ואשלגן ) בתפריט ומקרבת אותם להמלצה היומית.
Hess JM, Fulgoni VL, Radlowski EC.Modeling the Impact of Adding a Serving of Dairy Foods to the Healthy Mediterranean-Style Eating Pattern Recommended by the 2015-2020 Dietary Guidelines for Americans.J Am Coll Nutr. 2019 Jan;38(1):59-67.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30074877
KEYWORDS: Mediterranean diet; dairy; dietary guidelines; dietary patterns; dietary quality
- השפעת תוספי תזונה והתערבויות תזונתיות על תוצאים הקשורים למחלות לב וכלי דם, סקירת ספרות ומיפוי ראיות
תפקיד מתן תוספי תזונה והתערבויות תזונתיות במניעת ומחלות לב וכלי דם (CVD) ותמותה אינו ברור דיו בספרות.מטרת סקירה זו הייתה לבחון את העדויות בנושא. מקורות הידע עליהם נשענה סקירה זו – PubMed, CINAHL, Cochrane,ClinicalTrials.gov, ,אתרי כתבי עת ורשימות הפניה. בסקירה נכללו ניסויים מבוקרים בשפה האנגלית(RCTs) ומטא-אנליזות של RCTs אשר העריכו את ההשפעות של תוספי תזונה או התערבויות תזונתיות על תמותה מכל הסיבות או תוצאים שקשורים למחלות לב וכלי דם כמו מוות, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ומחלות לב כליליות. שני חוקרים עצמאיים ערכו את הנתונים, העריכו את איכות הראיות ודרגו את וודאות הראיות.
נבחרו 9 סקירות שיטתיות ו -4 RCTs שהקיפו 277 מחקרים, 24 התערבויות וכ130000 משתתפים.
תוצאות :
ראיות עם רמת וודאות מתונה הראו כי הפחתת צריכת מלח מורידה ב 10% את הסיכון למוות מכל סיבה באנשים עם לחץ דם תקין ((RR= 0.90 [95% CI, 0.85 to 0.95] ואת הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם ב 33% RR, 0.67 [CI, 0.46 to 0.99])) בקרב אנשים עם יתר לחץ דם.
ראיות עם רמת וודאות נמוכה הראו כי תוספת חומצת שומן רב-בלתי-רווית אומגה 3 (LC-PUFA) קשורה לסיכון מופחת ב 9% לאוטם שריר הלב ((RR, 0.92 [CI, 0.85 to 0.99 וסיכון מופחת ב 7% לחלות במחלות לב כליליות RR, 0.93 [CI, 0.89 to 0.98 .
תוספת חומצה פולית הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר לשבץ מוחי (RR, 0.80 [CI, 0.67 ) 0.96]
עוד נמצא ברמת וודאות מתונה כי תוספת סידן וויטמין D הגבירה את הסיכון לשבץ מוחי ב 17%
RR, 1.17 [CI, 1.05 to 1.30.
תוספי תזונה אחרים, כמו ויטמין B6, ויטמין A, ברזל ,מולטי ויטמין, נוגדי חמצון, התערבויות תזונתיות כמו צריכת שומן מופחתת, לא השפיעו באופן משמעותי על התמותה או על תוצאים הקשורים במחלות לב וכלי דם .
החוקרים הסיקו כי צריכת מלח מופחתת, נטילת אומגה 3 LC-PUFA) ) ותוספות חומצה פולית עשויים להפחית את הסיכון למחלות קרדיו וסקולריות בקרב מבוגרים. תוספת סידן וויטמין D עשוי להעלות את הסיכון לשבץ מוחי.
Khan SU, Khan MU, Riaz H, Valavoor S, Zhao D, Vaughan L. Effects of Nutritional Supplements and Dietary Interventions on Cardiovascular Outcomes: An Umbrella Review and Evidence Map. Ann Intern Med. 2019 Jul 9. Doi:10.7326/M19-0341. [Epub ahead of print]
