|
דו"ח סיכום למחקר מספר 668-0085-09
אילן וקסמן, "החקלאית" מיכאל ואן סטרטן, יח' מחקרים קליניים, "החקלאית"
רקע ציסטות שחלתיות בבקר לחלב נחשבות לאחד הגורמים החשובים לביצועי פוריות ירודים בבקר לחלב (Peter, 2004; De Rensis et al., 2008). אף על פי כן, יש דיווחים סוטרים בספרות באשר להגדרה המדויקת שלהן, היארעותן (Garnerick et al., 1997) ומידת הנזק הכלכלי שהן גורמות. מחקר meta-analysis שכלל מספר גדול של פרסומים (Fourichon et al., 2000) מצא שמידת הנזק שנמצאה בעבודות השונות הייתה קשורה לאופן איתור הציסטות: במחקרים בהם הגישה האבחונית הייתה סיסטמטית, הנזק היה קטן יותר. עובדות אלו מחזקות את הצורך בביצוע מחקר פרוספקטיבי בעדרי בקר לחלב ישראלים, במטרה:
מכיוון שמצד אחד התופעה קיימת ברפתות בארץ (דיווחי רופאי "החקלאית") ומצד שני אין לנו תשובות ברורות על השאלות הנ"ל, אין אנו יודעים כיצד להתייחס לתופעה מבחינת היקפה וחשיבותה כגורם פוגע בביצועי הפוריות ברפת הישראלית. ידע זה דרוש כמובן על מנת לגבש תוכניות מניעה וטיפול לציסטות שחלתיות.
מטרות המחקר המטרה העיקרית של המחקר היתה לבחון את הקשר בין ציסטות שחלתיות בבקר לחלב לבין ביצועי פוריות בעדר הישראלי במחקר פרוספקטיבי. מטרות נוספות הן לאמוד את ההיארעות של ציסטות שחלתיות ולמצוא גורמי סיכון לפתולוגיה זו. חשיבות השגת מטרות אלו היא קבלת מענה על שלוש שאלות חשובות לתכנון מניעה וטיפול אפשריים לציסטות שחלתיות: כמה יש, מה הן עושות ומה הם גורמי הסיכון שלהן? ייחודו של המחקר הוא בכך שלמיטב ידיעתנו, מחקר דומה לא נעשה עד כה בארץ. בנוסף לכך, המחקר הוא מחקר עוקבה והאבחון נעשה באמצעות אולטראסאונד (א.ק.) בידי רופא מנוסה.
המחקר בוצע בשני משקי בקר לחלב בדרום הארץ (650 ו300 חולבות בעדר א' וב', בהתאמה) שמייצרים למעלה מ-12,000 ליטר חלב לפרה לשנה בממוצע. המחקר היה מחקר עוקבה פרוספקטיבי שהתבצע החל מהתאריך 01.10.2009 ועד לאיסוף נתונים מ-102 פרות בעדר א' ו-72 פרות בעדר ב'. כל הפרות עברו שיפוט גופני ביום ה-5-12 לאחר המלטה. בדיקה שנייה התבצעה בימים ה-50-60 לאחר המלטה כאשר בבדיקה זו נבדקו גם השחלות בעזרת א. ק. כל הזקיקים בגודל מעל 20 מ"מ (הגודל נקבע ע"י חישוב אורך הזקיק + האנך שלו חלקי 2) וכן ממצאי שחלה אחרים תועדו והוקלדו לגיליון אלקטרוני. כל הפרות בעלות זקיק מעל 20 מ"מנבדקו שוב כעבור שבוע. זקיק מעל 20 מ"מ ששרד לאחר שבועיים ללא הימצאות רקמה לוטאלית באחת מהשחלות נחשב כציסטה. פרות שלא נמצא אצלן זקיק מעל 20 מ"מ בבדיקה הראשונה נבדקו שוב לאחר שבועיים. במידה ונמצא אצלן זקיק מעל 20 מ"מ נבדקה הפרה כמצוין מעלה. במידה ולא נמצא אצלה ציסטה גם לאחר שבועיים, לא נבדקה הפרה שוב. לכל הפרות שהשתתפו בניסוי תועדו ימי הריק ומועדי ההתעברות.הניתוח הסטטיסטי כלל טבלאות שכיחות לתיאור הממצאים, רגרסיה לוגיסטית לבחינת הקשר בין נוכחות ציסטה שחלתית לבין התעברות הזרעה ראשונה, מבחן Wilcoxon להשוואת המצב הגופני בין 50 ל 60 יום מהמלטה בפרות עם ציסטות שחלתיות לכאלה ללא ציסטות, ושיטת Kaplan-Meier להשוואת הסיכון להתעבר עד 180 יום בפרות עם ציסטות שחלתיות לכאלה ללא ציסטות אלו.
תוצאות סה"כ נאספו נתונים מ 111 ו 79 פרות ממשק א' וב', בהתאמה. בבדיקה הראשונה והשנייה המצאות ציסטות בשני המשקים בין 50 ל 60 ימים מהמלטה הייתה בין 8% ל 9% (טבלה 1). במשק א' ובמשק ב' כ 50% ו 100% היו פרסיסטנטיות, בהתאמה (כלומר נמצאו עדיין על השחלה לאחר 7 ימים).
טבלה 1. ממצאי ציסטה שחלתית בין 50 ל 60 יום מהמלטה בבדיקת אולטראסאונד בשתי רפתות שיתופיות, בבדיקה הראשונה והשנייה
הפרות ללא ציסטות בבדיקה הראשונה נבדקו לאחר שבועיים. בגלל בעיה לוגיסטית, במשק א' לא כל הפרות ללא ציסטות הגיעו לבדיקה נוספת (74 מתוך 102). במשק ב' הגיעו כולן (72 מתוך 72). מ 146 הפרות ללא ציסטות בבדיקה הראשונה, בין 7% ל 10% היו עם ציסטות שבועיים לאחר הבדיקה הראשונה. במשק א' 100% היו פרסיסטנטיות (לאחר שבוע), במשק ב' כ 70% היו פרסיסטנטיות (טבלה 2).
טבלה 2. ממצאי ציסטה שחלתית בין 50 ל 60 יום מהמלטה בבדיקת אולטראסאונד בשתי רפתות שיתופיות, בבדיקה השנייה והשלישית
ציסטות שחלתיות היו נפוצות יותר בפרות הצעירות יחסית (תחלובה 1 עד 4), אם כי לא נמצאו כאלו במבכירות רפת א' (טבלה 3 ו 4).
טבלה 3 (ימין) ו 4 (שמאל). מספר ואחוז הציסטות השחלתית שנמצאו בין 50 ל 60 יום מהמלטה בבדיקת אולטראסאונד בשתי רפתות שיתופיות, לפי מספר תחלובה. רפת א' מימין ורפת ב' משמאל
פרות עם ציסטות פרסיסטנטיות נטו (P = 0.12) להיות רזות יותר (טבלה 5 ואיור 1). לא נמצאו הבדלים בשכיחות דלקות רחם וקטוזיס.
טבלה 5. ממוצע ציון גופני בעת בדיקת האולטראסאונד בין 50 ל 60 יום מהמלטה, בפרות עם וללא ציסטה שחלתית
איור 1. תרשים Box and whiskers של ציון גופני בעת בדיקת האולטראסאונד בין 50 ל 60 יום מהמלטה בפרות עם (ימין) וללא (שמאל) ציסטות שחלתיות.
לפרות עם ציסטות פרסיסטנטיות היו סיכויים קטנים יותר להתעבר בהזרעה ראשונה ביחס לפרות ללא ציסטות (OR = 2.6, P = 0.079) (טבלה 6). לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטי בסיכון להתעבר עד 180 יום (איור 2).
טבלה 5. הקשר בין ממצא ציסטת שחלתיות בין 50 ל 60 יום מהמלטה, לבין התעברות מהזרעה ראשונה (רגרסיה לוגיסטית)
איור 2. התעברות מצטברת עד 180 יום בפרות עם (קו ירוק) וללא (קו כחול) ממצא של ציסטות שחלתיות בין 50 ל 60 יום מהמלטה
דיון ומסקנות על פי הממצאים משתי רפתות מסחריות, תופעת הציסטות שחלתיות בין 50 ל 60 יום מהמלטה היא נדירה יחסית. לקבלת אומדן מדויק יותר באשר להימצאות ציסטות אלו, יש לערוך מחקר דומה במספר גדול יותר של משקים. לא מצאנו קשר בין דלקות רחם ו/או קטוזיס להופעתן של ציסטות שחלתיות, אך פרות בעלות ציסטות שחלתיות בין 50 ל 60 יום מהמלטה נטו להיות רזות יותר מפרות ללא ציסטות שחלתיות. ייתכן וממצא זה מהווה אינדיקציה לכך שהתפתחות ציסטות שחלתיות קשורה למאזן אנרגטי שלילי עמוק יותר בתחילת התחלובה. כמו כן, נמצא קשר בין הימצאותן של ציסטות אלו לסיכון נמוך יותר להתעבר בהזרעה ראשונה. גם ממצא זה מחזק את ההשערה שהתופעה קשורה למאזן אנרגיה שלילי עמוק יותר בתחילת התחלובה, במיוחד לאור העובדה שלא מצאנו קשר בין הציסטות לסיכון להתעבר עד 180 יום מהמלטה. יש לזכור שלא ניתן לקבל מעבודה זו יותר מ"אינדיקציות", מכיוון שמדובר במדגם קטן יחסית של פרות, שמקורן משתי רפתות בלבד.
תודות ברצוננו להודות למועצת החלב על מימון המחקר.
רשימת ספרות |
למעלה
