בשנים האחרונות פורסמו מחקרים אודות הקשר בין חלב ומוצריו לצמיחה וגדילת ילדים.
הסנונית הראשונה בישראל הייתה מחקרו של פרופ' כץ מבית חולים אסף הרופא שבדק כיצד הימנעות מצריכת חלב ומוצריו (בשל אלרגיה לחלב) משפיעה על צפיפות העצם של מתבגרים/צעירים.
בעקבותיו ערכה ד"ר סיני מחקר שבחן את הקשר בין אלרגיה לחלב (הימנעות מצריכת חלב) וגדילה לגובה של ילדים.
מנתוני המחקר עולה שבבגרותם, הצעירים היו נמוכים בארבעה סנטימטרים בהשוואה לצעירים ששתו חלב והשתתפו במחקר.
תוצאות מחקרה של ד"ר סיני (1), בו השתתפו כ-100 נבדקים כבני 20 (הגיל שבו רובנו מגיעים לגובה המקסימלי שלנו) הראו שצעירים שלא צרכו חלב בשל אלרגיה היו נמוכים מהממוצע הכללי באוכלוסייה (ששותה חלב).
לא הכל בגנים
אחד הממצאים הראה שהילדים שלא צרכו חלב לא הצליחו לממש את הפוטנציאל הגנטי שלהם. כלומר, הם היו נמוכים ב-4 ס"מ בממוצע מהוריהם ששתו חלב במהלך חייהם. חלק מהילדים שלא שתו חלב היו נמוכים ב-10 סנטימטרים מהוריהם.
נתון מפתיע שעלה מהמחקר גילה שאצל רבים מהצעירים האלרגיים לחלבון חלב קיימת צריכה נמוכה של חלבון (2/3 מהצריכה המומלצת לגילם) מדובר במצב שאינו נפוץ בתזונה המערבית.
אך לא רק בגזרת החלבון התגלה מחסור, צעירים אלרגיים צרכו פחות סידן, זרחן, ויטמין A וריבופלבין (ויטמין B2) לעומת קבוצת הביקורת וזאת למרות שאכלו מזונות אחרים שהיו אמורים להשלים את החוסר.
מחקר זה מחדד את החשיבות הטמונה בתזונה שמספקת לגוף את כל הרכיבים הדרושים לגדילה. לכן חשוב שילדים האלרגיים למזון כלשהו או נמנעים מקבוצות מזון מסוימות יהיו תחת מעקב מקצועי.
לא רק יותר גבוה – גם יותר חזק!
במחקרים נמצא קשר חיובי בין סידן ממוצרי חלב להרכב וצפיפות העצם. כלומר קשר שהראה ככל שצריכת הסידן ממוצרי חלב גדלה, צפיפות העצם בקרב ילדים עלתה (2), (3), (4), (5).
במחקר ישראלי פורץ דרך שערך פרופ' כץ, הראה שהימנעות מחלב ומוצריו לאורך זמן עלולה לפגוע בבריאות העצם.
המחקר מצא שילדים שנמנעים ממוצרי חלב למשך תקופות ארוכות סובלים מצריכת סידן נמוכה, מצפיפות עצם נמוכה בבגרות, ומסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס בהשוואה לילדים ששותים חלב(6). צפיפות עצם נמוכה מגדילה את הסיכוי לשברים אוסטיאופורוטיים בגיל המבוגר.
רגע, אוסטיאופורוזיס בגיל צעיר?
לגבי הסיכון לאוסטיאופורוזיס, אף שהגיל הממוצע של הנבדקים היה 20 (ואוסטיאופורוזיס היא מחלה של הגיל המבוגר) החוקרים מצאו ששליש! (27%) מהצעירים האלרגיים סבלו מאוסטיאופורוזיס לעומת 0% בקבוצת צורכי החלב.
עוד נמצא שצריכת הסידן הייתה נמוכה משמעותית בקבוצת האלרגיים (335 מ"ג ליום) לעומת קבוצת הביקורת (768 מ"ג ליום).
הממצא מפתיע משום שעל אף שהצעירים האלרגיים צרכו יותר מקורות סידן צמחיים (כמו ירקות המכילים סידן), יותר מזונות מועשרים בסידן, ונטלו יותר תוספי סידן יחסית לצורכי החלב – הם לא הצליחו לפצות על המחסור וצרכו משמעותית פחות סידן.
לא על הסידן לבדו
חלב ומוצריו מספקים סידן עם ספיגה גבוהה התורם לבניית עצם לאורך זמן, אך בנוסף לסידן מוצרי חלב מספקים רכיבים תזונתיים כמו אשלגן, מגנזיום וחלבון שחיוניים לבנייה ולהתפתחות העצמות ולהקטנת איבוד העצם שתלוי בגיל.
מקורות: