שרית עטיה שמואלי
דיאטנית קלינית – יועצת תזונה למועצת החלב
אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות קליניות היכולות להופיע בעקבות צריכת חלב ומוצריו. תגובות אלו שונות מהותית אחת מהשנייה ולכל אחת מהן סיבות, שכיחות ומאפיינים שונים. אבחנה ביניהן הכרחית לצורך טיפול תזונתי מתאים והורדת שיעורי הימנעות מיותרת ממוצרי חלב.
אלרגיה לחלב היא תגובה אימונולוגית (חיסונית) לאחד או יותר מחלבוני חלב. היא מופיעה אצל 2% עד 6% מהילדים בשנות הינקות והילדות המוקדמות ואצל רובם חולפת עד גיל 5 שנים. השכיחות במבוגרים היא 0.1% – 0.5% בלבד. שיעור התינוקות ה"מאובחנים" כסובלים מאלרגיה לחלב גבוה (עד פי 10!!) מהשיעור האמיתי. כתוצאה מכך תינוקות רבים נמנעים שלא לצורך ממוצרי חלב.
הנקה היא הדרך היעילה ביותר למניעת אלרגיה לחלב, אך גם היא אינה יכולה למנוע הופעת אלרגיה לחלב ומוצרי חלב באופן מוחלט.
הטיפול בתינוקות ובילדים שסובלים מאלרגיה לחלב כולל הימנעות ממוצרי חלב וייעוץ של דיאטנית קלינית לאיתור ומניעת חסרים תזונתיים.
אי סבילות ללקטוז (מכונה לעתים רגישות ללקטוז) אינה אלרגיה למוצרי חלב!
אי-סבילות ללקטוז היא חוסר היכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז, כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז, המפרק את סוכר החלב (הלקטוז). כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק, הוא מגיע למעי הגס ועלול לגרום בו לתסמינים כגון התנפחות הבטן, גזים, כאבי בטן, בחילה ושלשול. תסמינים אלה מתרחשים במערכת העיכול בלבד ולא מעורבת בהם תגובה חיסונית.
ילדים בדרך כלל אינם מפתחים תסמינים של אי-סבילות ללקטוז, ורוב האנשים עם חסר בלקטאז חוו את תחילת התסמינים בסוף גיל ההתבגרות.
אנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך בדרך כלל חלב דל או נטול לקטוז בארוחה, או כמויות קטנות של לקטוז המצויות במוצרי חלב כגון יוגורט וגבינות קשות.
מידת המחסור באנזים הלקטאז שונה מאדם לאדם, ולכן יש להתאים לכל אחד באופן אישי את סוג מוצרי החלב והכמות מהם הוא יכול לאכול.
מחקרים מראים כי מרבית האנשים שסובלים מתופעה זו מסוגלים לצרוך כמות לקטוז יומית השווה לזו שבשתי כוסות חלב, בשני תנאים: הראשון הוא שצריכת חלב או מוצרי חלב תעשה יחד עם ארוחה, והשני הוא שכמות הלקטוז המירבית שנאכלת בבת אחת שווה לזו שבכוס חלב.
אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז, המקל על עיכולו במערכת העיכול. לכן מומלץ לאכול את מוצרי החלב יחד עם מזונות נוספים בארוחה. כדאי להתחיל בכמות קטנה (למשל חצי כוס חלב) ואם אין תופעות לוואי לנסות ולהגדיל את הכמות.
מוצרי חלב שונים מכילים כמויות משתנות של לקטוז. כך למשל, יוגורט מכיל פחות לקטוז בגלל החיידקים שנמצאים בו ומפרקים את הלקטוז. גם חלב דל לקטוז, קוטג' וגבינות קשות מכילים פחות לקטוז ממוצרי חלב אחרים.
אפשרות נוספת היא להעזר בתוספת לקטאז (בנוזל או בטבליות) לפני אכילת מוצרי חלב.
אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות (נזלת, דלקות אוזניים, אסתמה). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או הגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה, ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסתמה. תפיסה זו גורמת לאנשים רבים להימנע מצריכת מוצרי חלב לשווא או לחילופין, למנוע אותם מילדיהם.
מחקרים קליניים רבים בדקו האם לצריכת חלב ומוצריו יש השפעה על החרפת סימפטומים אסמתיים או הרעה כלשהיא בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב. במחקרים אלו לא נמצא כל קשר בין התופעות הנ"ל לצריכת חלב.
תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו כאלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה.
בעבר נטען כי בזמן שלשול חריף יש להגביל את כמות חלב ומוצריו בתפריט, וכשמדובר בתינוקות יש לתת להם תמ"ל צמחי (תרכובת מזון לתינוקות או פורמולה על בסיס סויה). מחקרים מהעשור האחרון הראו כי להמלצה זו אין בסיס ועל כן שונו ההנחיות.
כבר בשנת 1996 פירסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים נייר עמדה בנושא טיפול בילדים עם שלשול חריף. ההנחיות המעודכנות הן לחזור באופן מיידי לאכילה רגילה, כולל מוצרי חלב בילדים שאינם מיובשים. בילדים מיובשים (מצב המחייב מעקב רפואי) יש לספק נוזלים לטיפול בהתייבשות ורק לאחר מכן לחזור לאכילה רגילה כולל מוצרי חלב. רק במקרים של שלשולים קשים (בד"כ כאלה המחייבים אשפוז) או שלשולים ממושכים קיימת אפשרות לנזק במעי, הכולל פגיעה בלקטאז במידה המחייבת הפסקת צריכת חלב. במרבית המקרים, לירידה זו בכמות של אנזים הלקטאז אין שום התבטאות רפואית.
אכילה רגילה בזמן שלשול מקצרת את זמן השלשול ורוב הילדים מסוגלים לצרוך מוצרי חלב בזמן השלשולים ללא בעיות מיוחדות. בנוסף, נמצא כי אכילת מוצרי חלב מותססים (כגון יוגורט) בזמן שלשול יכולה לקצר את משך השלשול ולהוריד את חומרת הסימפטומים.
בתחילת שנת 2005 פרסם מינהל המזון האמריקני הנחיות חדשות לתזונה נכונה ובריאות. בהנחיות מומלץ לצרוך לפחות 3 מנות חלב ליום או שווה ערך להם כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה. ההנחיות מתייחסות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולעזור במניעת מחלות.
כיום מתייחסים למוצרי החלב כאל חבילה תזונתית שמספקת מלבד סידן גם מרכיבי תזונה נוספים החיוניים לבריאות, כגון חלבון איכותי, ויטמינים מקבוצת B (כולל ויטמין 12B), ויטמין A, אשלגן ומגנזיום.