תקציר
מבחן זני תירס למספוא ולגרגרים שנערך בחוות הניסיונות בעכו, נערך במסגרת במבחנים הארציים של זני תירס למספוא. המבחן באזור הגליל המערבי הוצב על מנת לבחון זני תירס חדשים למספוא ולגרגרים והתאמתם לגידול בתנאי הגליל המערבי וכן לצבור ידע נוסף על הזנים המסחריים המגודלים באזור. במבחן זני תירס למספוא בעכו, נזרעו 6 זני תירס, מתוכם שני זנים מסחריים.
למשך הגידול יכולה להיות השפעה על קצב וכמות צבירת החומר היבש ואיכותו. משך הגידול הווגטטיבי של הזנים במבחן הנוכחי נע בין 58 ל-60 ימים מההצצה וסביר להניח שלגורם זה הייתה השפעה מועטה על משקל היבול הצמחי.
גובה הצמחים וגובה הקלחים עלול להשפיע על נטית הזנים לרביצה. במבחן הזנים הנוכחי לא נמצאו ההבדלים בין הזנים בגובה הצמחים ובגובה הקלחים היו הבדלים קטנים. יש לציין שלא נצפו רביצות באף אחד מהזנים במבחן.
יבול החומר היבש הכללי למספוא שנאסף במבחן, מראה שלא נמצאו הבדלים מובהקים במדד זה בין הזנים. הזן 32W86 הניב את היבול הגבוה ביותר 2661 ק"ג חומר יבש לדונם שהיה גבוה רק ב-221 ק"ג מהזן שהניב את היבול הנמוך ביותר.
חלקם היחסי של הקלחים בכלל משקל החומר היבש יכול להשפיע על איכות המספוא. במבחן הנוכחי משקלם היחסי של הקלחים מכלל היבול הנאסף נע בין 49.7% בזן OROPESA לבין 56.0% בזן SIMON ללא הבדל סטטיסטי מובהק בין הזנים. מן הראוי לציין שטיפוח זני תירס מתמקד בהעלאת יבול גרגרים והזנים הנבחרים לתחמיץ הם הזנים בהם שעור משקל הקלחים נמוך יחסית ליבול הצמחי. משך גידול ווגטטיבי ארוך של צמחי תירס (כפי שמגדלים בארץ) מאפשר בד"כ קבלת יבול צמחי גבוה.
עקב עליית מחירי הגרגרים בעולם ובכללם גם מחיר גרגרי התירס, גידול תירס לגרגרים בארץ עשוי לתפוס מקום בסל גידולי השדה בשנים הקרובות. כדי לבחון התאמת זני התירס גם כגידול לגרגרים, נבדק במבחן הזנים הנוכחי גם יבול הגרגרים, זאת במטרה לאתר זני תירס לגידול לגרגרים וגם כזנים דו תכליתיים (מספוא וגרגרים). במבחן הנוכחי, הזן 32W86 הניב את היבול הגבוה ביותר 1391 ק"ג\ד' ולאחריו היה הזן PA-700 שהניב 1325 ק"ג\ד'. יבוליהם של זנים אלו לא נבדלו סטטיסטית מיבול הגרגרים של שאר הזנים במבחן. יבולהגרגרים במבחן הנוכחי ומבחנים נוספים שנערכו בארץ מראה על התאמה טובה של כל זני התירס המגודלים למספוא גם לייצור גרגרים.
מילות מפתח – תירס, מספוא, גרגרים, זנים, יבול.
חומרים ושיטות
1. במבחן זני תירס מספוא בעכו, נזרעו 6 זני תירס, מתוכם 2 זנים מסחריים. המבחן היה חד גורמי (הזן). מבחן הזנים נזרע באקראיות גמורה ב-5 חזרות. בכל חזרה נזרעו 4 שורות במרווח של 38” בין השורות, ובאורך 10 מטר.
2. רשימת הזנים במבחן ומקורות אספקת הזרעים:
3. אגרוטכניקה.
גידול קודם – כותנה, קיץ 2006.
עיבודים – סתיו 2006: משתת, חריש מעמיק, החלקה וקילטור.
אביב 2007: פתיחת ערוגות, קילטור, תיחוח ועיגול.
זריעה – 22.4.06, במזרעת מונוסם פנאומטית 2 יחידות במרווח שורות 38”.
הצצה – 30.4.07
הדברת עשבים – טרום הצצה 25.4.07 אטרנקס 100 גר'\ד' + דואל גולד 130 סמ"ק\ד' בנפח ריסוס 20 ליטר לדונם.
עישוב ראשון +דילול – 8.5.07, עישוב שני – 7.6.07.
תילול (בעקבות סופה) – 30.5.07.
4. השקיות.
5. דישון.
חנקן – דשן יסוד: 5 ק"ג חנקן צרוף לדונם (14 ליטר אוראן 35%).
דשן ראש: 17 ק"ג חנקן צרוף לדונם (49 ליטר אוראן 35%) דרך מערכת הטיפטוף.
זרחן – 5 יחידות P2O5.
אשלגן – 10 ק"ג צרוף לדונם, דרך מערכת ההשקיה בתחילת הטיפטוף.
6. אסיף.
כל הזנים במבחן הזנים למספוא נקצרו בתאריך 30.7.07 (91 ימים מהצצה). מכל חזרה במבחן נקצרו שתי שורות באורך של כ-5 מטרים כל אחת. בכל חזרה נספרו ונשקלו בנפרד הקלחים והאברים הוגטטיביים העל קרקעיים. צמחי מדגם מכל חזרה חולקו לאברים הוגטטיביים וקלחים, האברים קוצצו ונשקלו בנפרד, החומר הנדגם יובש בטמפ' של 65oC במשך 72 שעות. תוצאות השקילות לפני ואחרי הייבוש שימשו לחישוב אחוזי החומר היבש (ח"י) והיבול לדונם.
מבחן הזנים לגרגרים נקצר בתאריך 21.8.07 (113 ימים מהצצה). מכל חזרה נאספו הקלחים משתי שורות באורך 5 מטרים כל אחת. הקלחים נדושו במדושה המיועדת לניסויים, יבשו ונשקלו.
7. המדדים שנבדקו בכל חזרה בתירס למספוא.
1) מספר הצמחים הממוצע למטר.
2) גובה הצמחים עד בסיס המכבד.
3) גובה הקלח הראשון.
4) מספר קלחים ממוצע למטר.
5) משקל יבש קלחים למטר.
6) משקל יבש למטר של האברים הוגטטיביים העל קרקעיים.
7) משקל הגרגרים.
8. ניתוח סטטיסטי.
בדיקת השונות הסטטיסטית בין הזנים, בכל אחד מהמשתנים הנבדקים, נעשה במבחן שונות על פי Tukey & Kramer בתוכנת JMP IN-5.1.
תוצאות ודיון
משך הגידול של צמחי התירס, צפיפותם ומספר הקלחים לצמח, הם בעלי השפעה על צבירת היבול על ומרכיביו. גובה הצמח וגובה הקלח הראשון עלולים להשפיע על היבול אך בעיקר על נטית הצמחים לרביצה בתנאים של רוחות ותנאים אקלימיים אחרים.
המדדים הבוטנים של הזנים במבחן הנוכחי של זני תירס למספוא, מוצגים בטבלה 1.
טבלה 1 – מדדים בוטנים של זני תירס למספוא, במבחן הזנים (לפי מועד הפריה), עכו 2007.
למשך הגידול יכולה להיות השפעה על קצב וכמות צבירת החומר היבש ואיכותו. ככל שמשך הגידול מתארך, גדל הסיכוי לצבור יותר חומר יבש צמחי אך הצמח חשוף זמן רב יותר לפגעים. משך הגידול הווגטטיבי של הזנים במבחן הנוכחי נע בין 58 ל-60 ימים מההצצה וסביר להניח שלגורם זה הייתה השפעה מועטה על משקל היבול הצמחי.
צפיפות הצמחים ל1000- מטר שורה (קרוב למספר הצמחים לדונם) כפי שהוא מופיע בטבלה 1, יכולה להשפיע על עובי הקנים ומכאן על הסיכון ברביצת הצמחים בשדה. עליית הרביצה מעלה את אחוזי הפחת של היבול הנאסף. כדי למנוע השפעת הצפיפות על מרכיבי היבול, נזרעו בכל זן 10 זרעים למטר שורה, בכוונה להגיע לכ-7.5 צמחים למטר שורה. במבחן הנוכחי אחוזי הנביטה של הזנים PA-700 ו-OROPESA היו נמוכים במידת מה מהצפוי ולכן מספר הנבטים בהם היה נמוך במובהק מזה של שאר הזנים במבחן. בהמשך הסיכום נבחן האם לגורם זה הייתה השפעה על היבול ומרכיביו.
גובה הצמחים וגובה הקלחים עלול להשפיע על נטית הזנים לרביצה. במבחן הזנים הנוכחי לא נמצאו ההבדלים בין הזנים בגובה הצמחים ובגובה הקלחים היו הבדלים קטנים. יש לציין שלא נצפו רביצות באף אחד מהזנים במבחן.
טבלה 2 – מדדי היבול של זני תירס למספוא ולגרגרים, במבחן זנים, עכו 2007 (לפי משקל יבש כללי).
יבול החומר היבש הכללי למספוא שנאסף במבחן (טבלה 2), מראה שלא נמצאו הבדלים מובהקים במדד זה בין הזנים. הזן 32W86 הניב את היבול הגבוה ביותר 2661 ק"ג חומר יבש לדונם שהיה גבוה רק ב-221 ק"ג מהזן שהניב את היבול הנמוך ביותר. היבול הגבוה של הזן PA-700 הושג למרות מספר צמחיו הנמוך לדונם בהשוואה לשאר הזנים. יתכן שבזן זה, במבחן הנוכחי, גודל הצמחים ועובי הקנים פיצה על העומד הנמוך. גורם זה לא נבדק במבחן. בדיקת תרומתם של האברים הצמחיים (ווגטטיביים) ליבול הכללי וכן תרומתם של הקלחים (אברים רפרודוקטיביים) מראה שבשני המרכיבים התורמים לגובה היבול לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הזנים במבחן.
חלקם היחסי של הקלחים בכלל משקל החומר היבש יכול להשפיע על איכות המספוא. במבחן הנוכחי משקלם היחסי של הקלחים מכלל היבול הנאסף נע בין 49.7% בזן OROPESA לבין 56.0% בזן SIMON ללא הבדל סטטיסטי מובהק בין הזנים. מן הראוי לציין שטיפוח זני תירס מתמקד בהעלאת יבול גרגרים והזנים הנבחרים לתחמיץ הם הזנים בהם שעור משקל הקלחים נמוך יחסית ליבול הצמחי. משך גידול ווגטטיבי ארוך של צמחי תירס (כפי שמגדלים בארץ) מאפשר בד"כ קבלת יבול צמחי גבוה.
עקב עליית מחירי הגרגרים בעולם ובכללם גם מחיר גרגרי התירס, גידול תירס לגרגרים בארץ עשוי לתפוס מקום בסל גידולי השדה בשנים הקרובות. כדי לבחון התאמת זני התירס גם כגידול לגרגרים, נבדק במבחן הזנים הנוכחי גם יבול הגרגרים, זאת במטרה לאתר זני תירס לגידול לגרגרים וגם כזנים דו תכליתיים (מספוא וגרגרים).
יבול הגרגרים המוצג בטבלה 2 מראה את היבול הגרגרים בעת הקציר (כ-18% לחות). הזן 32W86 הניב את היבול הגבוה ביותר 1391 ק"ג\ד' ולאחריו היה הזן PA-700 שהניב 1325 ק"ג\ד'. יבוליהם של זנים אלו לא נבדלו סטטיסטית מיבול הגרגרים של שאר הזנים במבחן.
סיכום:
1. במבחן הנוכחי לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בין הזנים, בגובה יבול החומר היבש לדונם ומרכיביו.
2. במבחן הנוכחי לא נמצא יתרון בהנבה לזנים האפילים יותר על הזנים הבכירים. נראה שבתנאי הגידול במבחן, גורם זה לא בא לידי ביטוי.
3. בחינת יבול הגרגרים מראה, התאמה טובה של כל הזנים גם לייצור גרגרים.
הבעת תודה – לצוות חוות ניסיונות גד"ש בעכו, על עזרתם הרבה במבחן הזנים.
למעלה
