מבחן ארצי של זני חיטה למספוא

תכנית מס. 870-0766-08

מבחן ארצי של זני חיטה למספוא

מוגש ע"י:
חוקר ראשי: דר' אפרים צוקרמן – ממ"ר מספוא ותירס, שה"מ.
שותפים: און רבינוביץ – מדריך גד"ש, ועדת מגדלים גליל עליון.
בועז נוי – מדריך גד"ש גליל מערבי, שה"מ.
יורם שטיינברג – מדריך גד"ש עמק יזרעאל, שה"מ.
יפתח גלעדי – מדריך גד"ש עמקים מזרחיים, שה"מ.
עופר גורן – מדריך גד"ש עמק חפר, שה"מ.
אורי ניר – מדריך גד"ש חבל המרכז, שה"מ.
עוזי נפתליהו – מדריך גד"ש נגב, שה"מ.
דני זוהר – ממ"ר פלחת חורף, שה"מ.

תקציר
החיטה היא גידול המספוא העיקרי בארץ, בעיקר בגלל היותו גידול בעל חורפי, המנצל את מי הגשמים. כ-2/3 מהתחמיצים בארץ הם תחמיצי חיטה וכן כמחצית מכמות השחת ואף יותר בשנות בצורת, היא שחת מחיטה.
מבחני הזנים בעונת גידול 2007/8 נערכו בארבעה אתרים שונים בארץ בשיטת הבלוקים באקראי ב4-, 5 או 6 חזרות בהתאם למספר הטיפולים הנערכים בכל מבחן.
תוצאות המבחנים בשנים האחרונות הביאו למספר המלצות לגידול חיטה למספוא:
באזורים הגשומים או במקומות בהן ניתן להשקות את החיטה המיועדת למספוא (צפון, מרכז ושדות מושקים בדרום הארץ) נכנסו בשנים האחרונות הזנים "גליל" ו"שוהם" שדחקו את הזן הותיק "אריאל". הזן "גליל" בכיר במקצת מה"אריאל" והזן "שוהם" אפיל במקצת ממנו. היבולים הנקצר מזנים אלה עולים על אלה של ה"אריאל" עקב עמידות טובה יותר לרביצה ולמחלות עלים.
עונות הגידול 1998/9, 2001/2 2006/7 והעונה האחרונה 2007/8 שהיו שחונות. הממצאים משנים אלו אישרו מחדש את העובדה, שכדאי להנביט את חלקות החיטה המיועדות למספוא החל ממחצית נובמבר, זאת, במידה ומצויים בידי החקלאים מים זמינים וזולים. ההנבטה אפשרה משך זמן מספיק לצבירת חומר יבש והגשמים המועטים שירדו בהמשך העונה הביאו להשלמת הרטיבות וקבלת יבולים יפים. חלקות בהם נדחתה ההשקיה סבלו קשה לאורך כל העונה ויבוליהן היו ירודים.
הזנים האפילים שניתן היה לקוצרם בתקופה שלפני מלוי הגרגרים איפשרו קציר חיטה לתחמיץ כשר לפסח מבלי לפגוע כמעט בגובה היבול הנקצר.
חשוב לציין שמבחני הזנים משמשים גם מקום תצוגה והכרות של החקלאים עם הזנים החדשים.

מבוא ותאור הבעיה
החיטה היא הראשונה בשבעת המינים בהם נשתבחה הארץ. צמח החיטה היה בין הצמחים הראשונים שתורבתו ע"י האדם בעיקר למאכל אדם. ממצאים ארכיאולוגים מגלים שימוש בגרגרי חיטה למאכל לפני כ-50,000 שנים. תרבות החיטה למאכל אדם החלה בתקופת האבן החדשה. טיפוח מתמשך מכוון ובלתי מכוון, הביא ליצירת מינים וזנים רבים של חיטה המותאמים לתנאי גידול מגוונים. הגנום הבסיסי של החיטה מכיל 7 כרומוזומים. הכלאות ספונטאניות או מכוונות הביאו להכפלה ושילוש הגנום וליצירת מינים שונים של חיטה (ראה טבלה). הגידול בשונות הכרומוזומאלית מאפשר התאמת זני חיטה לגידול גם באזורים בעלי תנאי גידול קיצוניים של קור, חום ויובש. כתוצאה מכך, החיטה הולכת ודוחקת מיני דגניים אחרים למאכל, כגון: דוחן, שעורה ואפילו אורז.
החיטה היא גידול המספוא העיקרי בארץ, בעיקר בגלל היותו גידול בעל חורפי, המנצל את מי הגשמים. כ-2/3 מהתחמיצים בארץ הם תחמיצי חיטה וכן כמחצית מכמות השחת ואף יותר בשנות בצורת, היא שחת מחיטה.

בארץ מגדלים שני מיני חיטה:
חיטת דורום (הנקראת לעיתים חיטה קשה) – שמה ניתן לה לא בגלל הגרגרים הקשים אלא בגלל כושר נאפות נמוך. חיטה זו חסרת חלבון הנקרא גלוטן לכן אינה תופחת. זו החיטה המסורתית במזרח התיכון ומשמשת לאפיית פיתות שטוחות ומוצרי פסטות למיניהן.
בארץ מגדלים זן אחד של חיטת דורום למספוא, "אילון".
חיטת הלחם – מין חיטה זה הוא הנפוץ ביותר בעולם ומתחלק בחלוקה ראשונית לשתי קבוצות בעלות תכונות שונות, זנים חורפיים ואביביים. הזנים החורפיים נזרעים בסתיו ועוברים את החורף תחת מעטה השלג שהוא תנאי הכרחי להמשך גדילתם (קיוט). באביב מתחדשת צמיחתם והם נקצרים בקיץ. הזנים האביביים תקופת גידולם קצרה, הם נזרעים באביב ונקצרים בסתיו.
זני החיטה המגודלים בארץ לגרגרים ומספוא הם זנים אביבים של חיטת הלחם. התנאים האקלימיים בחורף הישראלי, מתאימים לגידול אותם זני החיטה אשר מגודלים באירופה ובצפון אמריקה באביב.
מדי שנה נערכים מבחנים של זני חיטה למספוא. מבחנים אלה נועדו לבחון את זני החיטה החדשים בהשוואה לזנים מסחריים.
במבחנים נבדקים יבולי זני החיטה בשני מועדי קציר (פריחה וגמר הבשלת חלב) וכן התאמת הזנים לתנאי הגידול באזורי הארץ השונים.
כל מספר שנים נבחנת גם האיכות התזונתית לבקר של זני החיטה.
מבחני זני החיטה נערכים בד"כ במסגרת משותפת עם זני החיטה לגרגרים. שותפות זו מאפשרת בחינת הזנים החדשים בתנאים זהים לתחמיץ שחת וגרגרים.
תוצאות המבחנים (יבול ואיכות) משמשות בסיס לקביעת ההמלצות לגידול זני החיטה למספוא בכל אזור בארץ. יתר על כן מבחני הזנים משמשים אתרי הדרכה והיכרות של המגדלים עם הזנים החדשים.

מטרות המחקר:
מבחן ארצי של זני חיטה למספוא נערכים מדי שנה במספר אתרים בארץ. מבחנים אלה נועדו לבחון זני חיטה חדשים בהשוואה לזנים מסחריים.

חומרים ושיטות
מבחני הזנים בעונת גידול 2007-8 נערכו בחמישה אתרים שונים בארץ בשיטת הבלוקים באקראי ב4-, 5 או 6 חזרות בהתאם למספר הטיפולים הנערכים בכל מבחן.
במבחנים בהם נבדקים רק גובה היבול ומרכיביו נערכים המבחנים ב-5 או 6 חזרות.
בשני אתרים נבדקה גם רגישות הצמחים למחלות והשפעת הטיפולי הדברה על גובה היבול. באתרים אלה כל טיפול נעשה ב4- חזרות, סה"כ 8 חזרות.
ברוב אתרי המבחנים (שיפורטו בהמשך) נזרעים זני החיטה במזרעת ניסיונות ברוחב 1.65 מטר ואורך כל חזרה כ20- מטר.

מיקום אתרי המבחנים:
גליל עליון – על קרקעות כבול בשטח אגם החולה בעבר.
גליל מערבי .
בקעת בית שאן.
עמק חפר.

המדדים הבוטניים ומדדי היבול שנבדקו:
1. צפיפות הנבטים.
2. מועדי שליפת השיבולים, ההפריה, הבשלת חלב והבשלת דונג.
3. נטית הצמחים לרביצה.
4. רגישות למחלות עלים.
5. גובה היבול בפריחה והבשלת דונג.
6. תגובת הזנים לטיפולי הדברת מחלות (רק באתרים בהם מבוצעים גם ניסויי הדברה).

חשיבותו וייחודו של המחקר
מטרתו העיקרית של המחקר, לימוד תכונות הזנים החדשים המטופחים בארץ וזנים מיובאים ובחינת התאמת זנים אלה לתנאי הגידול בארץ.
אין במחקר זה חידוש מדעי אך הוא המכשיר היעיל ביותר לבחינת חומר הטיפוח של זני חיטה, במטרה לעלות את היבול הנאסף ואיכותו.
חשיבותו העיקרית של מבחן הזנים הארצית היא מבחן התוצאה.

דיון מדעי מקיף
כפי שצוין עיקר הטיפוח מופנה להעלאת יבול הגרגרים ושיפור יכולת האסיף שלהם. ממטרה זו נגזרו מטרות משנה ויישומים שאינם תורמים לשיפור איכות המספוא של החיטה. מניעת הרביצה הביאה לטיפוח זנים בעלי קנים מלוגננים. יתר על כן, המהפכה הירוקה שהתרחשה בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת ומטרתה העיקרית הייתה ייעול ניצול המשאבים הניתנים לצמח לשם הגברת ייצור הגרגרים, גרמה להורדת המסה הצמחית של החיטה והעלתה את אחוז הגרגרים במשקל הכולל.

מאמצי הטיפוח היום מופנים לשני אפיקים נוספים:
האחד, טיפוח עמידויות בפני מחלות התוקפות את החיטה ומסכנות את היבול, זאת ע"י הכלאות של חיטה עם מיני בר בעלי גנים לעמידות. השני, העלאת אחוזי החלבון בגרגרים ובעיקר הגלוטן עקב דרישת יצרני המזון.
במקביל נעשים ניסויים בשיטות מולקולאריות (GMO)להחדרת תכונות שונות לחיטה, כגון: עמידות לקוטלי עשבים, החדרת קוטלי חרקים שאינם מזיקים לבעלי דם חם וגם שיפור איכותי של קמח החיטה.
טיפוח ייעודי של חיטה למספוא כמעט ואינו נעשה, לא בעולם ולא בארץ. ניסויים שנעשו בארץ להחדרת גנים מצמחי בר שיקנו לחיטה אופי עשבוני יותר, לא הגיעו למימוש מסחרי. באופן מעשי אנו בוררים זני חיטה למספוא מתוך המאגר הגנטי של זני חיטה לגרגרים. הזנים המתאימים למספוא הם אותם זנים בעלי מסה צמחית גבוהה ומשקל גרגרים נמוך יחסי. בתנאי הארץ, בהם קשה לחזות את יבול הגרגרים, ברירה זו קשה שבעתיים. בשנת בצורת, שדות שיועדו לגרגרים נקצרים לתחמיץ ושחת ואילו בשנה ברוכה, חלק מהשדות שיועדו למספוא יקצרו לגרגרים. מסיבה זו יש העדפה לגדל בארץ זני חיטת לחם דו תכליתיים המתאימים לגרגרים ומספוא. חיטה ייעודית למספוא תזרע רק במקצת מהשדות שיועדו מראש למספוא בלבד.
גורם נוסף המשפיע על בחירת זני החיטה למספוא הוא אופי האקלים והקרקעות בארץ. קרקעות לא אורגניות אינן מאפשרות קציר בתנאי גשם ובוץ. מכאן שבחירת הזנים מותנית גם בסבירות שנוכל לקוצרם במועד ההבשלה הרצוי. באזורים שחונים, יתכן וזנים אפילים יחסית לא יגיעו למימוש פוטנציאל היבול שלהם ויקצרו ביבולים נמוכים. לעומת זאת באזורים הצפוניים אנו עלולים לדחות קציר עקב אירועי גשם (עונת מעבר). מכאן שבחירת הזנים מותנית גם באזור הגידול ובשלב ההבשלה בו אנו מעוניינים לקצור את החיטה לשחת או לתחמיץ.
לסיכום: החיטה היא דגן חורפי המתאים לגידול בארץ בתנאי בעל. התרחבות הגידול למספוא בארץ והדרישה של מגדלי הבקר להתאים את מועדי הקציר בהתאם לדרישות איכות וממשק, מחייבת לעשות מאמצים של טיפוח וברירה על מנת לבחור את זני החיטה שיתאימו לדרישות ההזנה של ענף הבקר ובעה"ח על כל שלוחותיו.

תוצאות
תוצאות מבחני הזנים בעונת גידול 2007/8 מופיעות בטבלה הבאה.
טבלת יבולי זני החיטה למספוא בסוף שלב הבשלת חלב תחילת שלב הדונג (במונחי חומר יבש) לפי אתרי המבחנים בעונת גידול 2007/8.

סיכום
תוצאות המבחנים בשנים האחרונות הביאו למספר המלצות לגידול חיטה למספוא:
1. באזורים הגשומים או במקומות בהן ניתן להשקות את החיטה המיועדת למספוא (צפון, מרכז ושדות מושקים בדרום הארץ) נכנסו בשנים האחרונות הזנים "גליל" ו"שוהם" ודחקו את הזן הותיק "אריאל". הזן "גליל" בכיר במקצת מה"אריאל" והזנים "שוהם" ו-"703" אפילים במקצת ממנו. היבולים הנקצר מזנים אלה עולים על אלה של ה"אריאל" עקב עמידות טובה יותר לרביצה ולמחלות עלים.
2. מבחנים בהם נבחנה השפעת מחלות עלים על הפחיתה ביבול (נחל עוז וגליל עליון) הוכיחו את הכדאיות הכלכלית בטיפול בקוטלי פטריות כדי למזער את הנזק.
3. עונות הגידול 1998/9, 2001/2, 2005/6 והעונה האחרונה 2007/8 שהיו שחונות, ולכן ניתן היה לבחון את פוטנצאל הזנים בתנאי עקת יובש ברמות שונות. הממצאים משנים אלו אישרו מחדש את העובדה, שכדאי להנביט את חלקות החיטה המיועדות למספוא החל ממחצית נובמבר, זאת, במידה ומצויים בידי החקלאים מים זמינים וזולים. ההנבטה אפשרה משך זמן מספיק לצבירת חומר יבש והגשמים המועטים שירדו בהמשך העונה הביאו להשלמת הרטיבות וקבלת יבולים יפים. חלקות בהם נדחתה ההשקיה סבלו קשה לאורך כל העונה ויבוליהן היו ירודים.
4. הזנים האפילים מאד "איילון" ו"איתן" נמצאו כזנים בעלי פוטנציאל יבול גבוה רק באותם אזורים בהם נמשכו הגשמים לפחות עש סוף חודש מרס. זנים אלה צוברים חומר יבש מועט בין שלב הפריחה לשלב הדונג (בד"כ עקב גמר מלאי המים בקרקע בשלבי הגידול המאוחרים). הממצאים בזנים אלו הוכיחו שבשנים שחונות קיים סיכון גבוה בגידולם. באותם מקומות בהם הבטיחו את נביטתם המוקדמת ודאגו למלאי מים בקרקע במשך הגידול ניתן היה לקצור זנים אלה בתקופה שלפני מלוי הגרגרים כך שנקצר תחמיץ חיטה כשר לפסח מבלי לפגוע כמעט בגובה היבול הנקצר. מאידך, קציר בשלבי הבשלה מאוחרים פגמו באיכות המספוא.
5. מבחני הזנים משמשים גם מקום תצוגה והכרות של החקלאים עם הזנים החדשים.
לסיכום, תוצאות מבחני הזנים הם המכשיר הטוב והיעיל ביותר להכנסת זנים חדשים המותאמים לגידול בכל אזור.

רשימת פרסומים רלוונטית של החוקר הראשי
Zuckerman, E., Eshel, A. and Eyal, Z. 1992. Partition of soluble carbohydrates in plant organs of to lerant and non-tolerant wheat cultivars infected with Septoria tritici blotch. Phytopathology 82: 1074.
Zuckerman, E., Eshel, A. and Eyal, Z.,,1997. Physiological aspects related to tolerance of spring wheat cultivars to Septoria tritici blotch. Phytopathology 87: 60-65.
צוקרמן, א., 2003. המלצות לגידול חיטה למספוא. גן שדה ומשק 2003 (8): 8-13.
כיתאין, ש., נפתליהו, ע., ניר, א., שטיינברג, י., איזנקוט, א., לוי, א., גלעדי, י., שי, ג., ליאור, ע., צוקרמן, א., זוהר, ד. ושדה, ד., 2003. סיכום מבחני זני חיטה 2002/03. גן שדה ומשק 2003 (8): 14-23.
גורן, ע., ניר, א. וצוקרמן, א., 2003. תצפית זני חיטה לתחמיץ, גבעת חיים איחוד 2002/3. גן שדה ומשק 2003(10): 6-10.
צוקרמן,א., 2003. המלצות לגידול חיטה למספוא. משק הבקר והחלב, חוב' 306: 32-39.
צוקרמן, א., 2003. המלצות להשקיית חיטה למספוא. גן שדה ומשק 2003(11): 18.
צוקרמן, א., 2004. אבולוציה וטיפוח של זני חיטה והתאמתם למאכל אדם ובהמה. הכנס ה-16 למדעי הבקר, תקצירי הרצאות. הוצאה מיוחדת ע"י מועצת החלב, משרד החקלאות שה"מ והתאחדות מגדלי בקר בישראל, עמ' 16-15.
שי, ג., זוהר, ד., צוקרמן, א., צוות גד"ש גדות, צוות חוות גד"ש ורגולסקי,נ., 2004. מבחן זני חיטה לגרעינים ותחמיץ, גליל עליון 2003. גן שדה ומשק 2004(7): 17-12.
כיתאין, ש., נפתליהו, ע., ניר, א., שטיינברג, י., איזנקוט, א., לוי, א., שרת, נ., פרגר, י., ליאור, ע., צוקרמן. א. וזוהר, ד., 2004. סיכום מבחני זני חיטה 03/04. גן שדה ומשק 2004 (9): 13-5.
גורן, ע., ניר, א., וצוקרמן, א., 2004 תצפית זני חיטה לתחמיץ, גבעת חיים איחוד 2003/4. גן שדה ומשק 2004 (9): 17-14.
שי, ג., זוהר, ד. וצוקרמן, א,. 2004. מבחן זני חיטה – גליל עליון 2004. גן שדה ומשק 2004(11): 8-5.
גלעדי, י., גלבוע, א., צוקרמן, א., זוהר, ד. ושרת, נ., 2004. מבחן זני חיטה לתחמיץ וגרגרים, חוות עדן 2004. גן שדה ומשק 2004(11): 13-9.
גורן, ע., ניר, א., וצוקרמן, א., 2005 תצפית זני חיטה לתחמיץ, גבעת חיים איחוד 2004/5. גן שדה ומשק 2005 (8): 10-6.
שטיינברג, י., לוי, א., איזנקוט, א., שדה, ד., זוהר, ד. וצוקרמן, א., 2005. מבחן זני חיטה למספוא עמק יזרעאל (מגידו) 2004/5. גן שדה ומשק 2005 (8): 13-11.
זוהר, ד. וצוקרמן, א., 2005. מבחן זני חיטה למספוא בשפלת יהודה (נגבה) 2004/5. גן שדה ומשק 2005 (8): 17-14.
גלעדי, י., גלבוע, א., צוקרמן, א. וזוהר, ד., 2005. מבחן זני חיטה לתחמיץ וגרגרים, חוות עדן 2005. גן שדה ומשק 2005(10): 33-31.