למעלה
חלב – עובדות או מיתוסים: האם קיימת הנחייה של ארגוני הבריאות לצרוך חלב ומוצריו?
האם זה נכון שהחלב מכיל מוגלה?
האם קיימת הנחייה של ארגוני הבריאות לצרוך חלב ומוצריו?
תשובה: בהחלט כן!
החלב ומוצריו נמצאים בכל פירמידות המזון ברחבי העולם, ללא יוצא מהכלל (לרבות מדינות אפריקה והמזרח הרחוק).
העולם המדעי, כולל ארגוני הבריאות המובילים בארץ ובעולם וההנחיות הרשמיות שלהם, מכיר בחשיבות הסידן ובחשיבות מוצרי החלב כספק עיקרי של סידן.
כל הארגונים ממליצים על צריכת החלב ומוצריו, וכולם כוללים את החלב ומוצריו בליבת התזונה הבריאה.
ההמלצות קוראות לצרוך מוצרי חלב כחלק מתזונה מאוזנת, לצד ירקות, פירות, בשר, דגים קטניות וביצים, ומבלי לוותר על אף אחת מקבוצות מזון אלו.
יש לציין שבמחקרים שנערכו בישראל נמצא כי מרבית האוכלוסייה אינה מגיעה באופן קבוע לצריכת הסידן המומלצת. כך נמצא גם במחקרים שנערכו בארה"ב בשנת 2015, והדבר נתפס כפגיעה אפשרית בבריאות הציבור.
בטח תרצו לדעת
- בשנת 2014 יצא נייר עמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים המכיר בחשיבות מוצרי החלב ומעודד את צריכתו. הנייר קובע כי "חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים. ספיגת הסידן מחלב פרה ומוצריו טובה. מומלץ לכלול מוצרי חלב פרה בתזונת ילדים, כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה, לשמירה על עצמות ושיניים בריאות".
- על פי המלצות משרד הבריאות הישראלי ממאי 2013:"צריכת חלב ומוצריו מהווה חלק מהמלצות לתזונה נבונה של גופי הבריאות המובילים ברחבי העולם, ובכלל זה משרד הבריאות הישראלי. חלב ומוצריו מהווים מקור לחלבון באיכות גבוהה, מקור חשוב לסידן וכן למינרלים נוספים, ובהם זרחן ואשלגן, וכן לוויטמיני A ולחלק מהוויטמינים מקבוצת B. בהתאם לפירמידת המזון הישראלית, מומלץ לצרוך 3-2 מנות מוצרי חלב ביום, רצוי דלי שומן".
הידעת?
פרופ' ווילט מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הארוורד, שמצוטט רבות כמתנגד לחלב, אינו שולל לגמרי צריכת מוצרי חלב. במסמך הבעת דעה הוא כותב שאפשר להסתדר בלי חלב, כשהדיאטה היא מגוונת ואיכותית, אולם באוכלוסיות שחיות על דיאטה לא מאוזנת עשוי להיות למוצרי החלב יתרון.
פרופ' ווילט עושה אבחנה בין אנשים שתזונתם בריאה ומכילה ירקות ירוקים עליים, קטניות, גרעינים ואגוזים, ועבורם מוצרי חלב לא יועילו, ובין אנשים שתזונתם לקויה ואינה מכילה די חלבון – להם מוצרי חלב יכולים להועיל.
על פי הנחיות הרשמיות של האוניברסיטה- מומלץ לצרוך 1-2 מנות חלב ליום.
האם זה נכון שהחלב מכיל מוגלה?
תשובה: לא!
איכות החלב בישראל היא מהטובות בעולם. ישראל נמצאת בשורה הראשונה של המדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לבריאות הפרה ולמצב בריאות העטין.
במקרה של דלקת קלינית בעטין- החלב אסור לשימוש ויש להפרידו מהחלב המשווק, כך שהוא אינו מגיע לצרכן.
בחלב המשווק ישנם תאים סומטיים (וטוב שכך), אולם אין להם קשר לדלקת קלינית.
בואו נעשה רגע סדר בדברים:
מוגלה ותאים סומטיים הם שני דברים שונים לחלוטין. בלבול ביניהם יכול להוביל לאי-הבנה ולמיתוסים מופרכים.
"מוגלה" – תהליך דלקתי המאופיין בהתבטאות קלינית הכוללת שינויים בצבע, במראה ובריח. כאשר יש מוגלה בעטין, החלב אסור לשימוש ויש להפרידו מהחלב המשווק. על פי החוק אין להשתמש בחלב שיש לו סימנים קליניים, וכן אסור לשווק חלב של פרה חולה.
תאים סומטיים (soma = עצמי) – תאי הגנה של מערכת החיסון שבלעדיהם אין חיים, לא של בעלי חיים ולא של האדם. מכאן ניתן להבין, כי הימצאותם בחלב הינה הכרחית ומלמדת על כך שמערכת החיסון העצמית של בעלי חיים קיימת, פעילה ומגינה על בריאות העטין.
רמות גבוהות של תאים סומטיים (מעל 200,000 מ"ל/חלב) הינן אינדיקציה לאפשרות חדירת גורם פתוגני לעטין (לרוב חיידקי) והפעלתה המבורכת של המערכת החיסונית העצמית להשמדתו. במקרה שבו מתפתחת גם דלקת עטין קלינית ("דלקת פעילה" )- החלב, כאמור, אסור בשיווק והוא מופרד מהמיכל הכללי ומושמד ברפת.
הידעת?
רמת התאים הסומטיים בישראל היא מהנמוכות בעולם, וישראל נמצאת בין המדינות המתקדמות ביותר בפיקוח על תחום זה. הטיעון שחלב מכיל "מוגלה" הוא טיעון מופרך ופופוליסטי, שמטרתו להפחיד את ציבור הצרכנים ולהניעו משימוש בחלב ובמוצריו.
