והאם נכון שהסידן בחלב אינו נספג בגוף?
האם נכון שחלב גורם לסרטן?
תשובה: לא!
מוצרי החלב נחשבים מקור חשוב לרכיבי תזונה שיכולים להגן מפני סרטן בכלל, במיוחד סרטן המעי הגס.
פאנל המומחים שלה– (WCRF) World Cancer Research Fund וה- American Institute for Cancer Research (AICR) פרסם סקירה נרחבת בתחום המזון, התזונה והפעילות הגופנית, בהקשר של מניעת סרטן.
מדובר בדוח המקיף ביותר על סרטן שהתפרסם עד כה. המלצותיו של הפאנל, המתעדכנות ומתפרסמות בדוחות מקיפים, אינן תלויות בגוף מסחרי כלשהו.
רוב הממצאים המדעיים תומכים בתפקיד המגן שיש לחלב ומרכיביו, כגון סידן וויטמיןD, מפני סרטן המעי הגס והחלחולת.
יש לציין, כי הממצאים לגבי סרטן הערמונית אינם חד משמעיים. קיימת השערה כי צריכת סידן גבוהה (מעל 1,500 מ"ג ליום), ללא קשר למקור הסידן, עלולה להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית, אולם הממצאים חלשים ביותר ולא מרמזים על קשר סיבה תוצאה- כלומר, לא הראו שהעלייה קשורה בחלב ומוצריו.
דוח ה- WCRF/AICR בנושא צריכת החלב והשפעתה על בריאות האדם אינו קורא לשינוי ההמלצות התזונתיות הקיימות לגבי צריכה של 3 מנות של מוצרי חלב דלי שומן ביום.
בנוסף, הוא ממליץ להגיע להמלצות התזונתיות מהתזונה בלבד ולא מתוספים. כלומר, ההמלצות התזונתיות המקצועיות למניעת סרטן אינן מגבילות צריכת מוצריחלב, אלא להיפך.
הידעת?
לצריכה של מוצרי חלב מגוון יתרונות בריאותיים במעגל החיים, ביניהם: השגת מסת עצם מרבית בגיל ההתבגרות; הפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס; שמירה על משקל גוף תקין; מניעה וטיפול ביתר לחץ דם; מניעת התסמונת המטבולית; מניעת סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם; ומניעת סוגים מסוימים של סרטן. על כן ממליצים רשויות וארגוני בריאות ברחבי העולם, הן לילדים והן למבוגרים, לצרוך מוצרי חלב כחלק מתזונה בריאה.
האם נכון שהסידן בחלב אינו נספג בגוף?
תשובה: לא נכון!
מחקרים רבים מוכיחים כי סידן מחלב ומוצריו נספג במידה טובה בגוף האדם, וזאת בזכות שילוב של שני גורמים: תכולת סידן גבוהה וספיגה מובטחת.
30% מהסידן הנמצא במוצרי החלב נספג בגוף, ובשל תכולת הסידן הגבוהה של מוצרים אלה, הפכו מוצרי החלב להיות מקור עיקרי של סידן בדיאטה.
מוצרי החלב מכילים, נוסף על סידן, גם חלבונים, מגנזיום, אשלגן, אבץ וויטמין A – רכיבים תזונתיים בעלי השפעה מיטיבה על ספיגת הסידן, בניית העצמות והקטנת איבוד העצם התלוי בגיל.
מזונות המכילים סידן מהצומח מכילים לעתים רכיבים תזונתיים העלולים לפגוע או להפחית את ספיגת הסידן בגוף, כמו למשל חומצה אוקסלית המצויה בתרד, שקדים, אגוזים, בוטנים, סלק, פטרוזיליה, קטניות וקקאו; וחומצה פיטית המצויה בעיקר בסיבי דגנים. כדי לקבל מספיק סידן ממזונות אלה יש לאכול מהם כמות גדולה מאוד.
תרד לדוגמא, אף שיש בו כמות גדולה של סידן, מכיל גם חומצה אוקסלית הפוגעת בספיגתו. כדי לאכול את כמות הסידן שנספגת מגביע יוגורט למשל, יש לאכול קילוגרם תרד מבושל, מאחר ורק 5% מהסידן המצוי בו נספג. לעומת זאת, הכרוב הסיני: הסידן שבו נספג באחוזים גבוהים מאד, אך כמותו הכללית נמוכה, כך שיש לצרוך כמות גדולה של כרוב סיני כדי להגיע למנת סידן.
חלב ומוצריו מספקים קרוב ל-70% מהסידן בתזונה המערבית. יתר הסידן מגיע בעיקר מירקות עליים, פירות יבשים, טחינה ומוצרי סויה, ואחוזים בודדים מגיעים ממי השתייה.
הידעת?
מה צריך לאכול כדי לקבל את כמות הסידן שיש בכוס חלב אחת?
גביע יוגורט (150 גרם)
כוס חלב (200 מ"ל)
גבינה לבנה (200 גרם)
3 כוסות כרוב טרי (270 גרם)
3 כוסות ברוקולי (270 גרם)
1/2 קופסת סרדינים (60 גרם)
4 כפות שומשום מלא (36 גרם)
7 כוסות שעועית (1.2 ק"ג)
5.5 כוסות תרד (1 ק"ג)
3 תפוזים (0.5 ק"ג)
כוס שקדים (120 גרם)
10 פרוסות לחם (300 גרם)
*הערכים מבוססים על שקלול של תכולת הסידן במזון ואחוז הספיגה שלו