בעבודה פרטנית של דיגום ראשוני של דלקות קליניות שזוהו ע"י המגדלים ודיגום נוסף תוך 24 שעות (בחלק מהמקרים ללא טיפול אנטיביוטי), שנערך במעבדותינו במספר משקים, ב-1/3~ מהפרות אובחן א. קולי, אובחן מספר נמוך של סטרפטוקוקים וכ-50% נמצאו ללא צמיחת חיידק. לאור תוצאות אלו הוגדרו פרות עם דלקת עטין כתוצאה מנגיעות בחיידקי א. קולי רק באותן הפרות בהן זוהה החיידק (ברוב המקרים בשתי בדיקות עוקבות). נתונים על תאים סומאטיים (ספר העדר), מוליכות וכמות חלב (מחשב העדר) נאספו מיום זיהוי הדלקת ולאורך חודשים לאחר מכן, בחלק מהפרות לאחר סיום התחלובה, תקופת היובש וכניסה לתחלובה העוקבת. נתונים על מורפולוגית הבלוטה שעברה דלקת ודוגמאות חלב פרטניות מכל רבע נאספו אחת למספר שבועות רק מאותן הפרות בהן אובחנו חיידקי א. קולי. מתוצאות ראשוניות עולה כי ביותר ממחצית מהפרות הרבע המודלק לא חזר לתנובה מלאה מספר חודשים לאחר זיהוי הדלקת, בחלקן הרבע התנוון לחלוטין ובנוסף, תנובת החלב של הפרה ירדה. יתרה מכך, בחלק מהרבעים אובחן א. קולי ללא סימנים קליניים בבדיקות החוזרות ובחלקן חלו התפרצויות חוזרות עם סימנים קליניים. נוסף על כך, חלק מהפרות עבר תקופת יובש והרבע נמצא מנוון גם בתחלובה העוקבת. חשוב לציין כי בפרות שעברו דלקת קלינית ולא אובחן גורם הדלקת (ללא צמיחה), הפרות חזרו לתנובה מלאה תוך זמן קצר ולא נצפו אירועים חוזרים.
במקביל לעבודה זו, בוצע ניסוי ראשוני (כ-400 פרות בשני משקים), אשר בדק את הקשר בין כמות החלב היומית, הרכב החלב: שומן, חלבון ולקטוז, סת"ס, תחלובה, ימים בתחלובה, ימים בהריון וזמן התגבנות החלב וחוזק הגבן. בנוסף, נבחנו ההיסטוריה של דלקות עטין קליניות (המעבדה המרכזית בקיסריה) ובדיקה פרטנית של כל הפרות לנוכחות חיידקים בעטין וסת"ס ברמת רבע עטין, נתונים שהוכנסו כגורם נוסף במערכת המרכיבים המשפיעים על זמן הקרשת החלב וחוזק הגבן. חשוב לציין כי ברוב הפרות בהן אובחנה נוכחות חיידקים והרבע נקבע כנגוע בדלקת תת קלינית, נמצא רבע אחד נגוע ושאר הרבעים נמצאו בריאים. משמע, השפעת החיידק בעטין על כלל חלב הפרה "נמהל" לפחות פי ארבעה. בניתוח הנתונים נמצא כי בהתחשב במכלול ההשפעות של כמות והרכב החלב וימים בתחלובה, פרות אשר עברו דלקת עטין שנגרמה מחיידקי א. קולי חודשים לפני הבדיקה (28 פרות בשני המשקים), כולל מספר פרות שעברו גם תקופת יובש, זמן הקרשת החלב היה משמעותית ארוך יותר וחוזק הגבן היה משמעותית נמוך בהשוואה לפרות לא נגועות. ממצא זה מצביע על פגיעה משמעותית באיכות החלב המתקבל ע"י המחלבות בתעשייה והמיועד לייצור גבינות והנזק הכלכלי הנו משמעותי ביותר, מאחר וכ-40% מהחלב במשק מיועד לייצור גבינות.
1. מעקב בזמן אמת. דוגמאות חלב נאספו במספר משקי חלב מפרות עם דלקות עטין קליניות. עם זיהוי הדלקת, נלקחה דוגמת חלב ע"י הרפתן ונרשם תיאור של מופע הדלקת, סוג הטיפול ונתוני המחשב. דיגום נוסף ותיאור הדלקת נעשה קרוב ככל הניתן לדיגום הראשוני ע"י אחד החוקרים/אחראי בריאות במשק. באותן הדוגמאות בהן הוגדר א. קולי (נכון להיום 19 פרות), בוצע מעקב על נתוני חלב הפרה: כמות חלב וסת"ס, ובנוסף, מוליכות חשמלית, עד 4 חודשים לאחר האירוע. כשבוע לאחר הדלקת ובהמשך אחת לחודש, נלקחו דוגמאות חלב מהרבע שעבר דלקת ומשאר הרבעים (מעורב או פרטני, לפי בדיקה בקטריולוגית) עבור בדיקות הרכב חלב: שומן, חלבון, קזאין, לקטוז, חלבוני מי גבינה, פרוטאוז פפטון, זמן הקרשה וחוזק הגבן.
הדבקות בחיידק נמצאה בשלבים שונים של התחלובה, מיום ההמלטה ועד לסוף התחלובה. עם זיהוי האירוע טופלו דלקות העטין בכל הפרות באנטיביוטיקה הנהוגה במשק. מבין 19 הפרות, 5 פרות (26.3%) חזרו לתנובת חלב מלאה וחלה החלמה מלאה של הרבע, לרבות בנתוני איכות החלב. דוגמא לפרה מקבוצה זו: נספח 1, פרה 3013. ניתן לראות כי לאחר האירוע – 185 ימים בתחלובה, חלה עליה במוליכות (אדום) ירידה בחלב (כחול), אשר חזרו לרמתם תוך 15 ימים. למרות זאת, בשקילת החלב העוקבת, נמצאה עדיין עליה משמעותית בסת"ס (נקודה חומה), המצביעה על חזרה ליצור חלב לפחות כחודש ויותר לאחר האירוע. בשמונה פרות (42.1%) הוחלט ליבש את רבע העטין, לאחר שהרבע לא חזר ליצור חלב בכמות ובאיכות מקובלת. דוגמא לפרה מקבוצה זו: נספח 1, פרה 2874. ניתן לראות כי לאחר האירוע – 140 ימים בתחלובה ויבוש הרבע (בפרה זו כ-10 ימים לאחר האירוע), כמות החלב ירדה אך החלב נמצא באיכות תקינה ועמד בסטנדרטים המקובלים. שש הפרות הנותרות המשיכו להחלב, למרות שהחלב לא היה באיכות מתאימה לייצור גבן. דוגמא לפרה מקבוצה זו: נספח 1, פרה 2661. ניתן לראות כי לאחר האירוע – 115 ימים בתחלובה, כמות החלב חזרה לרמתה, אך איכות החלב נשארה נמוכה – תנודתיות גבוהה במוליכות (אדום) ועליה בסת"ס (נקודה חומה). חשוב לציין שב-4 מהפרות, החיידק נשאר בתוך העטין (החיידק בודד לאורך זמן) ופרות אלו הפכו לנגועות כרונית. בשאר הפרות החיידק לא אובחן אך הנזק הרקמתי נמשך זמן רב.
טבלה 1 מסכמת את ממוצעי הרכב החלב ותכונות ההגבנה של חלב מ-19 פרות (רבע לפרה) לאחר אירוע דלקת קלינית בגין חיידקי א. קולי בפרות השונות עד יבוש הרבע, עד חזרה לערכים תקינים (5 פרות), או עד ל-160 ימים לאחר האירוע. ערכים ממוצעים ל-CMT (מצביעים על מספר התאים בחלב בסולם ערכים 0 = תקין; 4 = מיליוני חיידקים) וכן ערכי המינימום והמקסימום של הסת"ס, מצבעים על כך שלכל אורך תקופת הדיגום חלב הרבע לא היה תקין (סת"ס ברבע ללא נגיעות 18-60 אלף תאים למ"ל חלב). בחלק מהפרות, אחוז השומן היה פחות מ-50% מהמצופה וכן חלה ירידה באחוז החלבון הכללי. בנוסף, רמת הלקטוז הייתה נמוכה מהמצופה בכ-20%. בעבודה מוקדמת של קבוצתנו נמצא כי בערכי לקטוז פחותים מ-4% (40 גרם/ליטר) החלב אינו מתגבן וזאת כתוצאה מיצור חלב לא תקין בתאי העטין. לאור זאת ערכי ההתגבנות בחלב נמצאו נחותים – זמן הגבנה ארוך, כאשר במקרים רבים החלב לא התגבן כלל וכן, ירידה משמעותית של ערכי חוזק הגבן שמשמעותו – מחלב זה לא ניתן לייצר גבינות קשות.
אחד המדדים המאפשרים אבחון דלקתי, בנוסף לסת"ס, הנו התפלגות התאים הסומאטיים. במצב תקין, כמחצית התאים הם תאים אפיתליאלים הנושרים מרקמת העטין וכמחציתם תאים לבנים: 30% נאוטרופילים, 5-10% לימפוציטים מסוג T וכ-7% מאקרופאג'ים. טבלה 2 מסכמת את התפלגות התאים לאחר האירוע ומראה בברור, כי חלה עליה משמעותית באחוז הליקוציטים +18CD ומתוכם נאוטרופילים – התא העיקרי במצב של דלקת עטין קלינית. משמעות תוצאה זו היא כי למרות חזרה של חלק מהפרות ליצור חלב "תקין" הפעילות הדלקתית נמשכה, למרות שבחלק מהפרות לא ניתן היה למצוא את גורם הדלקת. באיור 1 ניתן לראות באופן ויזואלי את התנהגות הסת"ס בחלק מהפרות, עד 100 ימים לאחר האירוע הדלקתי.
טבלה 1. ממוצעי וסטית התקן של הרכב החלב ותכונות ההגבנה של חלב מ-19 פרות (רבע לפרה) לאחר אירוע דלקת קלינית בגין חיידקי א. קולי. ביקורת, פרות (7) ללא נגיעות בהתאם לתחלובה וימים בתחלובה.
טבלה 2. ממוצע וסטית התקן של התפלגות התאים הסומאטיים בחלב מ-19 פרות (רבע לפרה) לאחר אירוע דלקת קלינית בגין חיידקי א. קולי. ביקורת, פרות (7) ללא נגיעות בהתאם לתחלובה וימים בתחלובה.
איור 1. התנהגות הסת"ס בחלק מהפרות עד 100 ימים לאחר האירוע הדלקתי. כל עקומה מסמלת רבע עטין.
2. ניתוח רטרוספקטיבי של פרות עם חלב באיכות נמוכה לתעשייה. במחקר המבוצע במקביל כוילה מערכת AfiLab™ (אפימילק, אפיקים) ע"פ ערכי "חוזק גבן" (1).
על פי כיול זה נבחנו: א. 132 פרות, חלקן עד 7 חזרות, בחתך של רבע עטין (מערכת ממוחשבת לחליבת רבע) וכלל הפרה; ב. ניתוח שני עדרים ל"תמונת מצב" ברמת הפרה, שכלל את כלל הפרות בחליבה בשלושה ימי חליבה עוקבים, בחליבת בוקר.
תוצאות הניסוי מובאות רק לגבי השפעת חיידקי א. קולי לעומת פרות ללא ממצא חיידקי (תוצאות לכלל החיידקים מובאות בטיוטא למאמר (2).
ניסוי א. טבלה 3 מסכמת את ממוצעי הרכב החלב ותכונות ההגבנה של חלב מ-819 רבעי עטין ללא נגיעות ו-21 רבעים בימים/חודשים לאחר אירוע דלקת בגין חיידקי א. קולי. טבלה 4 מסכמת את אותם המדדים לגבי הפרה (כלל חלב העטין) של 158 פרות, שנמצאו ללא נגיעות בכל 4 בלוטות העטין ו-24 פרות שנמצאו מספר ימים/חודשים לאחר אירוע דלקת בגין חיידקי א. קולי, רובן ברבע אחד בלבד. הן ברמת הרבע והן ברמת הפרה נמצא סת"ס גבוה משמעותית, המצביע על השפעת נוכחות החיידק לאורך זמן וכן על השפעת הרבע הדלקתי על כלל חלב הפרה (ערבוב יחד עם הרבעים שלא עברו אירועי נגיעות). נרשמה הפחתה של 4-7 ליטר בכמות החלב הממוצעת ליום בפרות שעברו אירועי נגיעות (טבלה 4) וכן ירידה של כ-30% בכמות החלב המיוצר ברבע הדלקתי לעומת הרבעים האחרים באותה הפרה (טבלה 3)(אחוז החלב תוקן לרבעים קדמיים ואחוריים). לא נמצאו הבדלים בשומן וחלבון לעומת ירידה משמעותית בלקטוז. הבדלים אלו ביצור החלב התבטאו בהארכת זמן הקרשת החלב וירידה בחוזק הגבן. חשוב לציין, שברמת הבלוטה, רוב החלב של הרבע לאחר הנגיעות לא התגבן – Afi-CF נמוך ביותר (1.87±0.51 לעומת 11.93±0.19 בחלב התקין) (טבלה 3), בעוד שברמת הפרה, עקב ערבוב החלב עם שאר הרבעים, חוזק הגבן עלה (6.48±1.31 – טבלה 4) אך עדין נמצא ברמה של כמחצית מזה של החלב הבריא. תוצאות אלו מראות כי הנזק הנגרם בגין נגיעות בא. קולי ארוך ביותר, זמן רב לאחר שהחיידק אינו מאובחן בחלב, למרות שבחלק מהמקרים החלב נראה "תקין". בנוסף, למרות שהנזק נגרם ברוב המקרים בבלוטה אחת, המשך החלבותו של חלב רבע זה וערבובו עם החלב משאר הרבעים הנקיים פוגע באיכות החלב הכללי של הפרה.
טבלה 3. ממוצע וסטית התקן של סת"ס, אחוז החלב לרבע (מתוקן לרבעים קדמיים ואחוריים), הרכב החלב ותכונות ההגבנה של חלב מ-819 רבעים ללא ממצא (NBF) ו-21 רבעים לאחר אירוע דלקת קלינית בגין חיידקי א. קולי.
טבלה 4. ממוצע וסטית התקן של סת"ס, כמות החלב (ק"ג/יום), הרכב החלב ותכונות ההגבנה של חלב מ-158 פרות ללא ממצא חיידקי ו-24 פרות (הרוב ברבע אחד) לאחר אירוע דלקת קלינית בגין חיידקי א. קולי.
ניסוי ב. ניתוח "תמונת מצב" בעדר אחד ברמת הפרה, שכלל את כל 247 הפרות בחליבת בוקר בשלושה ימי חליבה עוקבים, מובא בטבלה 5. התוצאות סודרו בסדר עולה וכ-10% מהפרות אשר הראו את חוזק גבן הנמוך ביותר נבחנו לסיבת התוצאה. כלל הנתונים על מצב הפרה: תחלובה, ימים בתחלובה, הריון, כמות חלב יומית ולתחלובה, הרכב החלב לרבות סת"ס וכן היסטורית התחלואה של הפרות 'נמשכו' ממחשבי הרפתות והוכנסו למודל הניתוח הסטטיסטי. מתוך 28 הפרות שנמצאו עם ערכי חוזק גבן הנמוכים ביותר, 9 פרות (32.1%) היו נגועות בעבר בחיידקי א.קולי, חלקן יותר מפעם אחת בתחלובה. איור 2 מראה את חוזק הגבן הפרטני כפי שנקבע במכשיר AfiLab™. 9 הפרות עם עבר של דלקת בגין א. קולי מסומנות בגרף באדום ומופיעות פרטנית בטבלה 5, כל אחת עם השנים בהן אובחן החיידק בדוגמא שנשלחה ע"י המגדל, הוגדר במעבדה לבריאות העטין של מועצת החלב ונרשם במערכת בריאות העדר.
טבלה 5. 9 הפרות שנקבעו במכשיר AfiLab™ עם ערכי חוזק הגבן הנמוכים בכ-10%, השנים בהן אובחן החיידק בדוגמא שנשלחה ע"י המגדל, הוגדר במעבדה לבריאות העטין של מועצת החלב ונרשם במערכת בריאות העדר.
איור 2. חוזק הגבן הפרטני כפי שנקבע במכשיר AfiLab™.
סיכום
מטרת מחקר הייתה לאפיין את הרכב החלב ואיכותו לתעשייה, מרגע הופעת דלקת עטין קלינית ואבחון גורם הדלקת כ-א. קולי ולאורך החודשים שלאחר מכן, ברבע הנגוע ובמקביל, בשאר רבעי העטין. תוצאות הניסוי מראות כי קיימת שונות גדולה בין הפרות, אשר מיוחסת על ידי חוקרים שונים לאפקט הפרה. במעבדותינו מבוצע לאחרונה ניסוי רחב, הקושר את השונות בעיקר לחיידק, משמע חיידקי א. קולי שונים פנוטיפית אך בעיקר גנוטיפית, בעלי פוטנציאל שונה לגרום נזק מתמשך לפרה (3).
יחד עם זאת, רוב המחקרים מתייחסים לעוצמת הדלקת ורגישות החיידק לטיפולים תרופתיים, בעוד שמחקר זה עוסק בנזק הישיר והעקיף הנגרם לאיכות החלב כחומר גלם לתעשיית החלב. במחקר נמצא כי חלק מדלקות העטין הנגרמות בשל חיידקי א. קולי נמשכות חודשים ואולי יותר ומשפיעות על איכות החלב לעתים גם בתחלובות עוקבות, לאחר תקופות יובש. בנוסף, חלק לא מבוטל "מחייב" יבוש הרבע, על מנת לקבל מהפרה חלב העומד באיכות התקן וזאת עקב השפעת חלב הרבע על כלל איכותו של חלב הפרה.
ביבליוגרפיה
למעלה
