בתקופה האחרונה עלו שאלות בדבר הימצאותם של הורמונים בחלב ומידת השפעתם על בריאות האדם . להלן מספר עובדות בנושא:
פרופ' סובק בחוות דעתו ובהסתמך על קביעה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון המזון של האו"ם ((FAO, בדיונים שבהם השתתפו גם מומחים המובילים בתחומם בעולם, נקבע כי הרמה המזערית של ההורמונים הטבעיים בחלב (אסטרוגן ופרוגסטרון) אינה משפיעה בשום צורה על בריאות הציבור.
לא. על פי אמות המידה המקובלות בארגונים בינלאומיים וישראלים (כולל משרד הבריאות הישראלי) הרמות הקיימות בחלב נחשבות בלתי מזיקות. צריך לצרוך בין מאות ליטרים (כאשר מדובר באסטרוגן) לאלפי ליטרים (כאשר מדובר בפרוגסטרון) של חלב ביום, כדי לייצר השפעה ביולוגית כלשהיא על בריאותנו.
לא, גוף הפרה מייצר באופן טבעי הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון. לכמות המזערית המגיעה בסופו של דבר לחלב אין השפעה כלשהיא על בריאות האדם. רוב ההורמונים נהרסים במערכת העיכול ומה שנשאר הוא ברמה נמוכה מאד מהרמה המותרת על ידי ה-FDA האמריקאי.
וועדה בינלאומית של ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (JECFA) קבעו כי אין צורך לבצע בדיקות אלו, שכן לאחר עשרות שנים של בדיקות מעולם לא נמצאה חריגה בכמות ההורמונים בחלב.
כן, בשנים 2013-2014. לגבי הורמון האסטרוגן – מועצת החלב ערכה מחקר בו דגמה חלב מכלל המחלבות בארץ. החלב הועבר לבדיקת מעבדה מוסמכת ובלתי תלויה בחו"ל. ממצאי הבדיקה נבדקו על ידי שלושה מומחים בין לאומיים: פרופסור זאב הוכברג (מומחה לרפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה בטכניון), פרופסור סטפן סובק (מנהל המעבדה לבדיקת שאריות במכון הווטרינרי במשרד החקלאות) ופרופסור לאונרד ריטר (מומחה לטוקסיקולוגיה באוניברסיטת גלף בקנדה).
שלושת המומחים קבעו פה אחד כי בלתי סביר שלכמויות המזעריות של ההורמון אסטרוגן שנמצאו בחלב הישראלי תהיה השפעה ביולוגית כלשהי על בריאות האדם. בדיקה דומה נערכה לגבי כמויות הפרוגסטרון בחלב. תוצאותיה נבדקו על ידי משרד הבריאות שקבע שהם מתחת לסף המוכר בספרות המדעית ואין בו כל סיכון.
לא, באירופה ובישראל קיים איסור על שימוש בהורמון זה.
כן. הורמונים דמויי אסטרוגן המכונים פיטואסטרוגנים מצויים במזונות מהצומח (סויה, בטטה, אגוזי מלך) והורמונים מצויים במזונות מהחי (בשר וביצים). בנוסף קיימת קבוצה של חומרים הנקראים "מחקי הורמונים" שנמצאים במי השתיה, באויר, בפלסטיק וכדומה.
מועצת החלב ערכה בשנת 2014 בדיקות לקביעת רמות פרוגסטרון בחלב שתיה. הבדיקות בוצעו במעבדה ייעודית למזון בהולנד. התוצאות שהתקבלו נעו בין 0.2 ל-1.2 מיקרוגרם לליטר, בהתאם לאחוז השומן של המוצר. התוצאות נשלחו לד"ר רינה ורסנו ממשרד הבריאות אשר בחנה את הנתונים וציינה כי מדובר ברמות נמוכות מאלו המוכרות בספרות הרפואית בעולם.
בתכנית הוצגו יחידות מדידה של מעבדת דם (המעבדה אינה מוסמכת לבדיקת מזון) אשר שונות מיחידות המדידה של המעבדה המוסמכת לבדיקת מזון בהולנד. לאחר שהומרו הנתונים ליחידות המדידה בהן עשתה שימוש המעבדה בהולנד נמצא שיש פער מסוים בין התוצאות. התוצאות שמצאה מועצת החלב נמוכות פי 10 מתוצאות התכנית. פער זה, מקורו כנראה, ברגישות המכשור בו נבדק החלב. על פי חוות דעתה של ד"ר רינה ורסנו ממשרד הבריאות התוצאות הללו נמוכות מאלו המוכרות בספרות הרפואית. לרמות הורמון החלב שהוצגו בבדיקות אין השפעה ביולוגית על גוף האדם.
פאנל המומחים של הקרן העולמית למחקר הסרטן (World Cancer Research Fund) והמכון האמריקאי לחקר הסרטן (American Institute for Cancer Research) ערך סקירה נרחבת של הידע המדעי הקיים בתחום המזון, התזונה והפעילות הגופנית בהקשר למניעת סרטן ופרסם את המלצותיו בדוח המקיף ביותר שנערך בנוגע לסרטן. לא נמצא קשר בין סוגי סרטן אלו לחלב. צויין קשר אפשרי בין סרטן הערמונית לבין חלב, אך לא ברור מקור הקשר ומנגנון ההשפעה במידה וקיים.
מספר ההמלטות של הפרה אינו משפיע על רמות הפרוגסטרון. אין עליה בכמות הפרוגסטרון מהריון להריון. בנוסף בחודשיים לפני ההמלטה מפסיקים לחלוב את הפרות.
תנאי הגידול של הפרה הישראלית הם מהטובים בעולם. היא מקבלת מזון מובחר, שטח מחייה עם חצרות מרווחות במיוחד והפיקוח הויטרינרי עליה הוא הדוק ומשובח. ככל שתנאי המחיה של הפרה טובים יותר תפוקת החלב שלה עולה.
לא, רמת ההורמונים בפרה הישראלית דומה למקובל בעולם.
קרן המחקר מנוהלת על ידי המדען הראשי של משרד הבריאות והמחקרים הממומנים נבחרים על פי אמת מידה אקדמית בלבד. מועצת החלב אינה מעורבת בתהליך ההחלטה. פעמים רבות תוצאות המחקר בלתי צפויות ולכן לא ניתן לשער מראש את תוצאות המחקר.
[1] Evaluation of of certain veterinary drug residues in food (52 report of the joint FAO/WHO Expert Committee on Food Additives). WHO Technical Report Series, 893; 2000.