| בחינת היבול, ההרכב הכימי, הפסדי ההחמצה והערך התזונתי עבור בקר לחלב של סורגום מהזנים FS-5 ו BMR-101שגודלו בשדות מסחריים והוחמצו בבורות בהשוואה לתחמיץ תירס מהזן Oropesa.
מוגש למועצת החלב ע"י:
מירון יהושע1, אדית יוסף1, משה ניקבחת1, אברהם זנו1, דניאל בן-גדליה1 ,
רן סולומון3, גבי עדין3, עזרא שושני3, אפריים צוקרמן3 צבי ויינברג2, ואילן הלחמי2
1 המחלקה לבקר- מינהל המחקר החקלאי; 2 מינהל המחקר החקלאי; 3 שה"מ;
לדו"ח המחקר המלא
בשנה השלישית של הפרויקט בהסתמך על מבחני הזנים ועל ניסוי העיכול בכבשים, הוחלט להתמקד בבחינה תזונתית בבקר לחלב של תחמיץ מזן הסורגום BMR-101 שהצטיין בנעכלות גבוהה במיוחד בכרמ"ל וביבול סביר, ולהשוותו לתחמיץ מזן הסורגום המסחרי FS-5 ולתחמיץ תירס מהזן הנפוץ Oropesa. הערך התזונתי לבקר חלב של שלושת סוגי התחמיץ נבחן באביב 2005 ברפת הפרטנית בית דגן.
|
|
| שיטות העבודה:
שני זני הסורגום גודלו (מאי-אוגוסט) בשדות מסחריים (30 ד' לזן) בקבוץ אייל לאחר גידול חיטה חורפי, וקבלו השקיה של 250 קוב לדונם. התירס גודל ביבנה והושקה ב 550 קוב לדונם.
• היבול לדונם נמדד על פי שקילת ודגימת המשאיות לבדיקת ח"י בעת פריקת הירק בבורות התחמיץ.
• הפסדי ההחמצה בזני הסורגום נקבעו בעזרת 5 שקי דקרון שמולאו בירק טרי והוטמנו בכל אחד מבורות התחמיץ. הפסדי ההחמצה בתירס נבדקו על סמך החמצה בצנצנות.
• הרכב כימי ונעכלות in vitro נקבעו במדגמים שבועיים של תחמיצי הבורות והבלילים לאורך תקופת הניסוי בפרות.
• הניסוי בוצע ברפת הפרטנית בבית דגן ב 42 פרות שחולקו לשלושה טיפולים תזונתיים והוזנו בבלילים במשך 6 שבועות במתכונת של cross over design.
• צריכת מזון, התנהגות האכילה, משקל הגוף, ותנובת החלב נקבעו על בסיס יומי, הרכב החלב והמצב גופני נקבעו אחת לשבועיים.
ארבעים ושתיים פרות גבוהות תנובה הואבסו במשך שלש תקופות בנות 7 שבועות כל אחת בשלושת סוגי התחמיצים (תירס מהזן Oropesa או סורגום BMR-101 או סורגום FS-5) שהוכללו בבלילים כמזון גס בלעדי. הרכבי חומרי המוצא והתחמיצים ששימשו לניסוי מובאים בטבלאות 1 ו 2. הפסדי ההחמצה של הרכב המנות מובא בטבלה 3. שלושת מנות התחמיץ הכילו 16.5% חלבון, 21% NDF ממזון גס, ונבדלו בנעכלות בכרמ"ל של הח"י וה NDF. נתוני צריכת המזון והתנהגות האכילה מובאים בטבלה 2 ובאיור 1. תנובת החלב והרכבו מובאת בטבלה 3. הנתונים בטבלאות 2 ו 3 נותחו סטטיסטית בעזרת מודל GLM של SAS תוך הכנסת תיקון קוואריאנס לאפקט של המרחק השונה מהמלטה בין תקופות הניסוי. |
|
| תוצאות הניסוי:
נמצא שצמחי ה BMR-101 רבצו יותר מצמחי ה FS-5 ותירס Oropesa (60, 16.7 ו 5%, בהתאמה) וגורם זה בשילוב עם הבדלי ההרכב הביאו ליבולי ירק נמוכים יותר של bmr-101 (1.08 בהשוואה ל 1.30 ו 1.78 טון ח"י לדונם בהתאמה). הפסדי ההחמצה הגדולים ביותר אובחנו בזן BMR-101 (16.8%) סורגום FS-5 היה בעמדת ביניים (11.8%) ובתירס נמצאו הפסדי החמצה קטנים (9.1%). תכולתNDF גבוהה יותר נמצאה בשני תחמיצי הסורגום בהשוואה לתירס. נתוני צריכת המזון והתנהגות האכילה מובאים בטבלה 2 ובאיור 1. תנובת החלב והרכבו מובאים בטבלה 3. לא נמצאו הבדלים בצריכת הח"י בין המנות, אך הפרות שקבלו תחמיץ FS-5 צרכו יותר NDF. ההבדלים בצריכה ובנעכלות התבטאו בתנובת חלב וחלבון גבוהה במעט של מנת התירס, אך בתנובות שומן וחמ"ש גבוהות יותר של מנות הסורגום. בשלושת המנות נמצאה תנובת חמ"מ דומה, והדבר מצביע על ערך תזונתי דומה של שלושת סוגי התחמיץ עבור בקר לחלב גבה תנובה. ראוי לציין שמסורגום מהזן FS-5 ניתן לקבל שני קצירים בשנה (קיצי + סתווי) ביבול מצטבר של 2.2 טון ח"י לדונם, כאשר צריכת המים הכוללת (500 מ"מ) דומה לזו של תירס. נראה לפיכך שהשיקול איזה זן של תירס או סורגום כדאי לגדל כתחמיץ קיצי עיקרי, צריך להתחשב בעיקר ביבול החומר היבש לדונם, בזמינות של מי ההשקיה לאורך עונת הגידול, בהפסדי ההחמצה, ובממשק הבורות שמכתיבים את עלות היצור. המימצאים שבסורגום FS-5 תכולת הNDF גבוהה מזו של התירס, ונצילות המים שלו טובה יותר, מקנים לזן זה יתרון על פני התירס בעת מחסור במים ובעיתות בצורת. |
|
טבלה 1. יבול החומר היבש ואיפיון פנוטיפי וכימי של המספוא הירוק בשלושת זני המספוא ששימשו לניסוי בבקר לחלב.
| Criteria / Variety |
Sorghum
FS – 5 |
Sorghum BMR – 101 |
Corn
Oropesa |
SEM1 |
| Raw forage parameter |
|
|
|
|
| Extent of plants lodging (%) |
16.7b |
60.0a |
5.0c |
3.30 |
| Proportion of foliage (% of DM) |
81.5b |
86.0b |
64.5a |
3.18 |
| Proportion of panicles (% of DM) |
18.5b |
14.0b |
35.5a |
2.46 |
| DM content (%) |
29.6b |
25.5c |
35.7a |
0.71 |
| DM yield (t / ha) |
13.0b |
10.8c |
17.8a |
0.63 |
| Water soluble carbohydrate (WSC)
content (% of DM) |
16.2a |
12.0b |
5.9c |
1.12 |
| CP content (% of DM) |
5.07 |
5.83 |
5.95 |
0.24 |
| NDF content (% of DM) |
56.3 |
56.0 |
55.1 |
0.35 |
| Cellulose content (% of DM) |
27.7a |
25.2b |
25.5b |
0.46 |
| Hemicellulose content (% of DM) |
22.7b |
26.0a |
23.3b |
0.56 |
| Lignin content (% of DM) |
5.88a |
4.81b |
6.31a |
0.24 |
| Silage parameter |
|
|
|
|
| DM content (%) |
27.6b |
25.7c |
34.1a |
0.52 |
| WSC content (% of DM) |
1.90 |
1.71 |
1.51 |
0.15 |
| Ash content (% of DM) |
7.72b |
9.02a |
5.90c |
0.23 |
| CP content (% of DM) |
4.61b |
5.61a |
6.28a |
0.27 |
| NDS content (% of DM) |
38.8c |
40.4b |
49.3c |
0.33 |
| NDF content (% of DM) |
61.2a |
59.6b |
50.7c |
0.33 |
| Hemicellulose content (% of DM) |
22.7b |
24.9a |
19.0c |
0.51 |
| Cellulose content (% of DM) |
30.7a |
28.5b |
25.8c |
0.35 |
| Lignin content (% of DM) |
7.82a |
6.24b |
5.93b |
0.21 |
| In vitro DM digestibility (%) |
63.9b |
66.8a |
66.8a |
0.62 |
| In vitro NDF digestibility (%) |
55.6b |
59.5a |
55.8b |
0.80 |
a,b ערכים באותה שורה המסומנים באותיות שונות נבדלים סטטיסטית ברמה P<0.05
טבלה 2. הפסדי ההחמצה בבורות של מרכיבי הפחמימות בשלושת זני המספוא הנבחנים, והעמדות האירובית של התחמיצים לאחר חשיפה לאוויר במשך 4 ימים.
| Silage parameter / variety |
Sorghum
FS – 5 |
Sorghum BMR – 101 |
Corn
Oropesa |
SEM1 |
| Calculated silage yield (t DM / ha) |
11.5b |
8.98c |
16.7a |
0.54 |
| Silage yield per mm water (kg DM) |
46.0a |
35.9b |
30.4b |
2.08 |
| Digestible silage yield (t DM /ha) |
7.35b |
6.00c |
11.2a |
0.42 |
| DM recovery (%) |
88.2ab |
83.2b |
93.9a |
2.33 |
| WSC recovery (%) |
10.3b |
11.9b |
24.0a |
0.98 |
| NDF recovery (%) |
95.9a |
88.5b |
86.4b |
1.50 |
| Hemicellulose recovery (%) |
88.2a |
79.7b |
76.5b |
2.01 |
| Cellulose recovery (%) |
97.4 |
94.1 |
95.0 |
1.33 |
| Lactate content (% of DM) |
3.62b |
5.13a |
4.02b |
0.18 |
| Acetate content (% of DM) |
4.32b |
5.71a |
3.20c |
0.23 |
| Ethanol content (% of DM) |
0.50 |
0.51 |
0.56 |
0.55 |
| Silage pH |
3.70b |
3.80ab |
3.95a |
0.04 |
| After aerobic exposure |
|
|
|
|
| Silage pH |
3.70b |
3.70b |
4.08a |
0.02 |
| CO2 production
(% of DM) |
0.28b |
0.30b |
0.47a |
0.02 |
| Yeast production
(log10 cfu/ g DM) |
4.3b |
4.5b |
7.9a |
0.12 |
| Mold production
(log10 cfu/ g DM) |
ND |
ND |
ND |
0.04 |
a,b ערכים באותה שורה המסומנים באותיות שונות נבדלים סטטיסטית ברמה P<0.05
טבלה 3. הרכבי הבלילים שהואבסו לפרות חלב אשר כללו את התחמיצים הנבחנים כמספוא גס בלעדי.
| Ingredients
(% of TMR dry matter) |
FS – 5
TMR |
BMR – 101
TMR |
Oropesa TMR |
SEM1 |
P |
| Sorghum FS-5 silage |
35.0 |
– |
– |
|
|
| Sorghum BMR-101 silage |
– |
35.0 |
– |
|
|
| Corn OROPESA silage |
– |
– |
41.0 |
|
|
| Ground corn grain |
33.0 |
33.0 |
27.0 |
|
|
| Ground sorghum grain |
4.5 |
4.5 |
4.5 |
|
|
| Whole cottonseed |
3.5 |
3.5 |
3.5 |
|
|
| Soybean meal (solvent extract) |
9.0 |
9.0 |
9.0 |
|
|
| Sunflower meal (solvent extract) |
4.5 |
4.5 |
4.5 |
|
|
| Canola meal (solvent extract) |
3.5 |
3.5 |
3.5 |
|
|
| Corn gluten feed |
3.5 |
3.5 |
3.5 |
|
|
| Mineral and vitamin mixture2 |
3.5 |
3.5 |
3.5 |
|
|
| Chemical composition
(% of TMR dry matter): |
|
|
|
|
|
| Dry matter (g/100g) |
50.4a |
48.1b |
52.2a |
0.59 |
0.05 |
| Crude protein |
16.5 |
16.5 |
16.6 |
0.32 |
0.50 |
| Fat (ether extract) |
3.95 |
3.95 |
4.00 |
0.08 |
0.25 |
| Neutral detergent fiber (NDF) |
35.5 |
34.9 |
34.0 |
0.46 |
0.10 |
| Roughage NDF |
21.4 |
20.9 |
20.8 |
0.23 |
0.16 |
| Extent of in vitro DM
digestibility (%) |
76.8b |
78.4a |
78.9a |
0.33 |
0.05 |
| Extent of in vitro NDF
digestibility (%) |
58.2b |
60.9a |
61.4a |
0.67 |
0.04 |
| Calculated NEL (Mcal/kg DM) |
1.73 |
1.75 |
1.76 |
– |
– |
1 Mineral and vitamins mixture contained (g/kg DM): calcium carbonate, 463; sodium chloride, 120; sodium bicarbonate, 212; Ca-salts of fatty acids, 188; trace minerals + vitamins mix, 17.0.
a,b ערכים באותה שורה המסומנים באותיות שונות נבדלים סטטיסטית ברמה P<0.05
טבלה 4. התנהגות האכילה של פרות שהואבסו בשלושת הבלילים הנבחנים.
| Variable |
FS-5
TMR |
BMR-101 TMR |
Oropesa TMR |
SEM1 |
P |
| Meals per day |
11.7a |
10.2b |
9.56c |
0.15 |
0.03 |
| Meal duration (min. / meal) |
14.3c |
15.5b |
17.3a |
0.17 |
0.02 |
| Eating duration (min. /day) |
167 |
158 |
165 |
3.12 |
0.35 |
| Meal intake (DM, kg /meal) |
2.16c |
2.39b |
2.67a |
0.024 |
0.05 |
| Rate of meal intake (DM, g/min). |
151 |
154 |
154 |
1.5 |
0.19 |
| Daily DMI (kg/day) |
25.3 |
24.4 |
25.5 |
0.37 |
0.23 |
| Daily NDF intake (kg/day) |
8.98a |
8.52b |
8.51b |
0.12 |
0.05 |
a,b ערכים באותה שורה המסומנים באותיות שונות נבדלים סטטיסטית ברמה P<0.05 |
|
|
איור 1. התפלגות הארוחות לאורך שעות היום והלילה בפרות שניזונו במנות הניסוי.
הריבועים בורוד=מנת FS-5, המצולעים בחום=מנת התירס, והמשולשים בשחור=מנת הסורגום BMR-101.
טבלה 5. צריכת ח"י וביצועי פרות חלב שניזונו בבלילים שהכילו את שלושת סוגי התחמיצים הנבחנים כמזון גס בלעדי.
| SEM |
מנת סורגום
FS-5 |
מנת סורגום
BMR-101 |
מנת תירסOropesa |
פרמטר |
| 0.37 |
25.3 |
24.4 |
25.5 |
צריכת ח"י מהבליל (ק"ג \פרה\יום) |
| 0.12 |
8.98a |
8.52b |
8.51b |
צריכת NDF מהבליל (ק"ג \פרה\יום) |
| 0.33 |
76.8b |
78.4a |
78.9a |
נעכלות ח"י של הבליל בכרמ"ל (%) |
| 0.18 |
40.9b |
40.5b |
41.8a |
תנובת חלב (ק"ג \פרה \יום) |
| 0.003 |
3.88a |
3.81b |
3.52c |
שומן בחלב (%) |
| 0.003 |
3.23c |
3.25b |
3.28a |
חלבון בחלב (%) |
| 0.01 |
1.59a |
1.54b |
1.47c |
תנובת שומן (ק"ג \ פרה \יום) |
| 0.01 |
1.32b |
1.32b |
1.37a |
תנובת חלבון (ק"ג \פרה \יום) |
| 0.21 |
40.2a |
39.3b |
38.8b |
תנובת 4% חמ"ש (ק"ג \פרה \יום) |
| 0.20 |
41.8 |
41.4 |
42.0 |
תנובת חמ"מ (ק"ג \פרה \יום) |
| 0.01 |
1.59a |
1.61a |
1.52b |
יעילות יצור (ק"ג חמ"ש\ק"ג ח"י נאכל) |
| 1.07 |
-1.29c |
-0.80b |
-0.08a |
שינוי במשקל הגוף (ק"ג\פרה\יום) |
abc ערכים באותה שורה המסומנים באותיות שונות נבדלים סטטיסטית p<0.05 |
|
| מסקנות עיקריות
המסקנות העיקריות מהדו"ח הן:
• תנובת החמ"מ הדומה במנות מצביעה על ערך תזונתי דומה של שלושת סוגי התחמיצים הנבחנים עבור בקר לחלב.
• משיקולי יבול, רגישות לרביצה והפסדי החמצה נראה שלא כדאי לגדל BMR-101.
• בהשקיה של 500 קוב לדונם ניתן לקבל מסורגוםFS-5 בשני קצירים יבול מירבי של כ 2.2 טון ח"י לעומת 1.8 טון ח"י בתירס.
• השיקול האם לגדל תירס Oropesa או סורגום FS-5 כתחמיץ קיצי, צריך להתחשב ביבול, בזמינות ובמחיר של מי ההשקיה, בהפסדי ההחמצה, ובממשק הבורות שמכתיבים את עלות היצור.
• כדאיות גידול סורגום עשויה לעלות עוד יותר אם נשתמש בזן החצי ננסי החדש "טל" שמסוגל לתת על 500 קוב יבול מסחרי של 1.6 טון ח"י\דונם בקציר ראשון ו 1.2 טון ח"י\דונם בקציר השני, ללא שום סכנת רביצה.
• בקרוב ייבחנו תנאי הגידול המיטביים של "טל", הפסדי ההחמצה בבורות, וערכו התזונתי של התחמיץ עבור בקר לחלב. |
|
|
|
למעלה
