חלב במקרא

חלב במקרא

ערכה: עירית רמתי

התזונה בתקופת המקרא
מקורו העיקרי של המזון שאכלו בני ישראל בתקופת המקרא היה מן החי ומן הצומח.
עיקר עיסוקם של בני ישראל היה עבודת האדמה וגידול עדרי צאן ובקר.

מרכיבי התזונה:
● הלחם, מקורו בגידולי החיטה והשעורה.
● הענבים והצימוקים, מקורם בעצי הגפן.
● תאנים, גרוגרות, דבלים ודבש, מקורם עצי התאנה.
● הזית והשמן, מקורם עצי הזית ופרות שונים נוספים.
● הבשר, מקורו בגידול הצאן והבקר.
● הגבינה וחלב מקורו היה עזים, כבשים וגמלים.
● המים, שימשו לשתיה.
● במועדים חגיגיים השתמשו ביין.

חלב במקרא
לפי המקרא, החלב ומוצריו שמקורם בבהמה או חיה אסורה (לא כשרה), אסורים בשתייה, מכאן שחלב פרה, כבשה, או עז, מותר בשתייה, ואילו חלב אתון ונאקה אסור בשתייה.
כשרצו לספר בשבחה של ארץ ישראל ולהתפאר בשפע החלב שהיה בה, כינו אותה "ארץ זבת חלב ודבש".
החלב ומוצריו מוזכרים פעמים רבות במקרא, נביא כאן במקצת מהפסוקים.

שמות פרק ג' ח"ש: "וארד להצילו מיד מצרים, ולהעלותו מן הארץ ההיא, אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש, אל מקום הכנעני והחתי והאמורי והפרזי והחוי והיבוסי ".
שמות פרק ל"ג א'-ג': "וידבר ה' אל משה, לך עלה מזה אתה והעם אשר העליתי מארץ מצרים, אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם, ליצחק וליעקב לאמור: לזרעך אתננה…,אל ארץ זבת חלב ודבש, כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה פן אכלך בדרך ".
ויקרא פרק כ' כ"ג-כ"ד: "ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם, כי את כל אלה עשו ואקץ בם. ואמר לכם, אתם תרשו את אדמתם, ואני אתננה לכם לרשת אותה, ארץ זבת חלב ודבש. אני ה' אלוהיכם, אשר הבדלתי אתכם מן העמים".
במדבר פרק י"ג כ"ה-כ"ז: "וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום. וילכו ויבואו אל משה ואל אהרון, ואל כל עדת בני ישראל, אל מדבר פארן… ויספרו לו ויאמרו: באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה".
במדבר פרק י"ד ח': "אם חפץ בנו ה' והביא אתנו אל הארץ הזאת, ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש."
במדבר פרק ט"ז י"ג – י"ד: " המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר, כי תשתרר עלינו גם השתרר. אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו, ותתן לנו נחלת שדה וכרם. העיני האנשים ההם תנקר, לא נעלה".
דברים פרק ו' ג': "ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך, ואשר תרבון מאד, כאשר דבר ה' אלוהי אבותיך לך ארץ זבת חלב ודבש".
דברים פרק י"א ט': "ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם, לתת להם ולזרעך ארץ זבת חלב ודבש".
דברים פרק כ"ו ט': " ויבאנו אל המקום הזה, ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש".
דברים פרק כ"ז ג': " וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת, בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך, ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר ה' אלוהי אבותיך לך".
דברים פרק ל"א כ': " כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו, זבת חלב ודבש, ואכל ושבע ודשן, ופנה אל אלוהים אחרים ועבדום וניאצוני והפר את בריתי".
דברים פרק ל"ב י"ד: " וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור. חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשר ועתודים עם חלב כליות חיטה".
במקרא מוזכר החלב גם כמשל לצבע הלבן:
בראשית פרק מ"ט י"ב: " חכלילי עיניים מיין, ולבן שיניים מחלב".
איכה פרק ד' ז': " זכו נזיריה משלג, צחו מחלב, אדמו עצם מפנינים, ספיר גזרתם".

איסור על "אכילת גדי בחלב אמו" הוא אחד ממנהגי הכשרות, ההפרדה בין בשר לחלב.
שמות פרק כ"ג י"ט: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלוהיך לא תבשל גדי בחלב אמו".
שמות פרק ל"ד כ"ו: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך, לא תבשל גדי בחלב אמו".
ויקרא פרק ז" כ"ג-כ"ה: " דבר אל בני ישראל לאמור: כל חלב, שור וכבש ועז לא תאכלו, כי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה לה', ונכרתה הנפש האכלת מעמיה".
דברים פרק י"ד כ"א: "לא תאכלו כל נבלה. לגר אשר בשעריך תתננה, ואכלה, או מכר לנכרי, כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, לא תבשל גדי בחלב אמו".

החלב כמשקה

שופטים פרק ד' י"ט: "ויאמר אליה, השקיני נא מעט מים כי צמתי, ותפתח את נאוד החלב ותשקהו ותכסהו".
שופטים פרק ה' כ"ד: "תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באהל תברך. מים שאל חלב נתנה, בספל אדירים הגישה חמאה".
ישעיהו פרק נ"ה א': "הוי כל צמא לכו למים, ואשר אין לו כסף לכו, שברו ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב".
יחזקאל פרק ל"ד ג': "את החלב תאכלו, ואת הצמר תלבשו, הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו".
שיר השירים פרק ה' א': " באתי לגני אחותי כלה, אריתי מורי עם בשמי, אכלתי יערי עם דבשי, שתיתי ייני עם חלבי, אכלו רעים שתו ושכרו דודים".

החמאה
החמאה היא השמנת של חלב הבקר הנעשית בדרך של חביצה ונענוע של הכד.
החמאה היא מאכל משובח ונהגו לכבד בה אורחים חשובים בימי קדם.
הגבינה נוצרת מהקרשת החלב בעזרת חיידקים וחומצות.

בראשית פרק י"ח ו'-ח': "וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר: מהרי שלש סאים קמח סלת, לושי ועשי עוגות. ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו. ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה, ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו".
דברים פרק ל"ב י"ד: "חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה".
שופטים פרק ה' כ"ד: "תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באהל תברך. מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה".
שמואל ב' פרק י"ז כ"ט: "ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול, כי אמרו העם רעב ועייף וצמא במדבר".
ישעיהו פרק ז' ט"ו: "חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב".
ישעיהו פרק ז' כ"א: "והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן. והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה, כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ".
משלי פרק ל' ל"ג: " אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה. כי ציץ חלב יוציא חמאה, ומיץ אף יוציא דם, ומיץ אפים יוציא ריב".
משלי פרק כ' י"ז: "אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה".
שמואל א' פרק י"ז י"ח: " ואת עשרת חריצי החלב האלה תביא לשר האלף, ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערבתם תקח".
איוב פרק י"ט: " זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני".