העז

“לֹא תְּבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ” (ספר שמות ודברים)

עֵז

משפחה: יוֹנְקִים מַעֲלֵי גֵּרָה, מַפְרִיסֵי פַּרְסָה.
מָזוֹן: עֲשָׂבִים, גַרְעִינִים וְיֶרֶק, וְיֵש גַּם הַמְּזִינִים בִּבְלִיל

מבנה גוף: אזנים גדולות, קרנים דקות וכפופות, זקן

זכר: תיש, בעל זקן ארוך יותר וקרנים מפותלות וגדולות.

צֶאֱצָא: גְּדִי, גְּדִיָּה – עד גיל חצי שנה, צפיר, צפירה – עד גיל ההמלטה, שעיר, שעירה – הצפיר והצפירה בהגיעם לבגרות ולכסוי מלא של השער.

רביה: ההריון נמשך חמישה חדשים ומסתיים בהמלטה של גדי אחד או שניים.
תּוֹחֶלֶת חַיִּים: הָעֵז חַיָּה בֵּין 12 לְ-20 שָׁנִים
תְּנוּבָה: חָלָב וּבָשָׂר לְמַאֲכָל
חֲלֵב עִזִּים: עָשִׁיר בְּחֶלְבּוֹן, וִיטָמִינִים וּמִינֶרָלִים. מְיַצְּרִים מִמֶּנּוּ גְּבִינוֹת רַכּוֹת וְקָשׁוֹת
כַּמּוּת: בְּיִשְׂרָאֵל כ-80 דִּירִים
מִשְׁקָל: עֵז שׁוֹקֶלֶת כ-45 ק”ג

היסטוריה: העז ביתה על ידי בני האדם לפני 9,000 שנה. בעת העתיקה סייעו עדרי העזים לבני האדם לשרוד באזורים המדבריים. מלבד היותן מקור לבשר, חלב ועור, הן שמשו גם לצרכי פולחן וכמטבע עובר לסוחר. שער העז שמש לתעשית מברשות, לאריגת אהלים ולהכנת כפפות, ארנקים  ועוד.

הידעתם: עור העז שמש לאחסון נוזלים במסעות, העור שימש גם לצרכי כתיבה.

ועוד משהו: הידעתם שלעזים יש אישונים מרובעים.