הבופאלו או התאו

מעלה גירה גדול ממשפחת הבקר הנוטה לרבוץ בתוך מים או בוץ ומותאם לחיים בתנאי אקלים חם. ידוע בשמו הערבי – ג'אמוס.

התאו בוית באסיה ומוחזק כבהמת בית מבוייתת או מבוייתת למחצה בארצות אסיה, אפריקה ומעט גם באירופה. בארץ קימות שתי חוות שעוסקות בגידול בופאלו ליצור חלב ומוצריו.

הבופאלו ניזון אך ורק ממזון גס: ירק, חציר וקש. הבופאלו המבויית ניזון ממזון טבעי ואינו זקוק לתוספי מזון כמיני בקר אחרים.

קיימים שני סוגי תאו עיקריים:

תאו הביצות – נפוץ  בדרום אסיה ומשמש בעיקר לעבודה.

תאו הנהרות – נפוץ בהודו, משם הועבר לפני מאות שנים גם לאיטליה ולארצות אירופאיות אחרות. את תאו הנהרות מגדלים גם בעירק ובמצרים שם משמש בעיקר לייצור בשר ולמשא.

התאו בישראל

הבופאלו (תאו) הוא בעל חיים שחי בארץ ישראל עוד בתקופת המקרא ונחשב לבהמה כשרה. הנקבות נחלבו, ומחלבן הפיקו מוצרי חלב שונים.

הבופאלו הנמצא בארץ הוא מסוג תאו הנהרות. בסוף תקופת המנדט היו באגם החולה ובבקעת הבטיחה בצפון מזרח הכינרת כ – 5,000 ג'מוסים. העדר האחרון ששרד, הועבר ב 1967 מבקעת הבטיחה לשמורת אגם החולה, ומונה כיום מאות בודדות. מעבר לכך קימות שתי חוות נוספות האחת במושב ביצרון והשניה בישוב חניאל שבגליל.

פרת הבופאלו אינה מניבה כמות גדולה של חלב – כרבע מכמות החלב של הפרה בלבד.

חלב הבופאלו

חלב בופאלו נחשב חלב בריאות עשיר במרכיבים הזמינים לגוף. הוא ניתן לשימוש כמו כל חלב אחר. טעמו מתקתק וצבעו לבן במיוחד בגלל שאינו מכיל בֶּטָא קָרוֹטֶן.
חלב הבופאלו מתאים מאוד כחומר גלם לעשיית גבינות ויוגורט, בשל אחוז מוצקי החלב הגבוה המצוי בו. ניתן להשיגו בחנויות הטבע ובמרכולים הגדולים, בעיקר במרכז הארץ.