מַחְלָבָה

מחלבה היא מתקן להפקת ועיבוד חלב בעלי חיים לצריכה אנושית. החלב מופק בעיקר מעזים או פרות (למעשה, חלב, ללא ציון מיוחד, הוא בדרך-כלל חלב פרה), אבל גם מתאו, יאק, כבשים, סוסים או גמלים. במחלבות מופקים ומיוצרים מוצרי חלב כמו חמאה, יוגורט וגבינה.

מחלבות ביתיות היו קיימות בחברה האנושית משחר ההיסטוריה כמעט. לרוב היו תוצרי המחלבה מיועדים לצריכה משפחתית או מקומית, והחיות הנחלבות שימשו למספר מטרות נוספות (עבודה בשדה, שימוש בבשר ובעור). החליבה הייתה ידנית וגודל העדר היה קטן מספיק, כך שכולו היה יכול להיחלב במהלך שעה אחת, בדרך כלל כ-10 פרות על כל אדם חולב.

במרוצת השנים, ועם תהליך התיעוש, עברה גם החליבה וגם תהליכי הייצור מיכון וצמיחה. המחלבות הפכו למרכזים אזוריים (ולעתים על-אזוריים). היום, גודלן של מחלבות יכול לנוע בין מספר מועסקים מצומצם ("מחלבת בוטיק") למפעלי ענק, דוגמת מחלבות חברות תנובה ושטראוס. גודל המפעל קשור גם לרמת המיכון. בעוד מחלבות קטנות רבות מייצרות מוצרי חלב וחלב בעבודת יד (או כזו המשולבת בשימוש במכונות); ייצור מוצרי החלב במחלבות תעשייתיות גדולות מותנה בשימוש במכונות. לכן, המחלבה היא מתקן נפרד מהרפת או מהדיר שבהם נחלב החלב.

בישראל קיימות מספר "מחלבות על" גדולות, כגון תנובה, שטראוס וטרה, המייצרות אלפי טונות של חלב ומוצריו מדי יום ביומו, תוך שימוש בטכנולוגיה החדישה ביותר. במקביל, קיימות גם מאות מחלבות בוטיק קטנות ובינוניות המייצרות מגוון רחב של גבינות הן מחלב בקר והן מחלב צאן ובופאלו.