עֵז הבית (Capra aegagrus hircus) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. ל"שעיר", שהוא תיש צעיר (זכר העז) במקרא, היה בעבר תפקיד טקסי ייחודי ביהדות. במסכת יומא במשנה מסופר על שילוח שעיר לעזאזל ביום הכיפורים. במצווה זו שנהגה בתקופה שבה בית המקדש היה קיים, היו משלחים שעיר למדבר ולא מקריבים אותו כקורבן על גבי המזבח כנהוג.
נראה כי עז הבית שבארצנו בויתה מעז הבר (Capra aegagrus) שנכחדה ונעלמה משטחי ארץ ישראל לפני מאות שנים. בעברית מכונה נקבת העז לעתים בשם "עיזה", ואילו הזכר מכונה "תיש". עז הבית היא אחד מבעלי החיים המתורבתים העתיקים שגדלו במשקו של האדם. אלפי שנים היה שימוש בחלב עזים, בבשר עז, בשיער, בעור, ובמאה האחרונה משמשות העזים אפילו כחיית מחמד. השימוש בעור העז היה לצורך איכסון נוזלים, כמו מים, לקראת מסעות. כן היה שימוש בעור לצורך כתיבה.