למעלה
השפעת מנה עשירה בגלוטן פיד לעומת DDG על ביצועי פרות חלב
השפעת מנה עשירה בגלוטן פיד לעומת DDG על ביצועי פרות חלב
דו"ח לתצפית #870-1318-05
סטיבן רוזן- שה"מ
כתריאל תבורי- צמח ניסיונות
תומר – קיבוץ מעוז חיים
מבוא
גלוטן פיד (ג.פ) ו DDGS (ד.ג) הם תוצרי לואי מעיבוד גרעין התירס.
גלוטן פיד מיוצר משאריות תהליך עיבוד גרעין התירס לאחר שהופרדו ממנו הנבט (שמן), עמילן, הגלוטן ומרכיבים מיוחדים.
DDGS מיוצר משאריות תהליך התססת התירס (עם שמרים) לשם ייצור כהל המיועד לשימוש בעיקר כתחליף לדלק בארה'ב(כ 10%).
שני המוצרים אינם אחידים בתכולתם (ד.ג מיוצר גם מדגנים אחרים) וחשופים להתחממות בעת האיחסון.
בארץ נהוג בעיקר להשתמש בשני החומרים במינונים של עד 8% מהח'י במנת פרות החלב.
מטרת הניסוי היתה לבחון השפעת מינון גבוה של שני המוצרים על ייצור חלב ומוצקיו בפרות גבוהות תנובה בעונת החורף והאביב.
הניסוי נערך בחדשים פברואר יוני 2005 וכלל בתוכו שינויי מנות הכרחיים בעונת הפסח.
בע'ח ושיטות
שתי קבוצות בנות כ 70 פרות בוגרות הועמדו לרשות הניסוי בחדש ינואר 2005, הפרות חולקו לקבוצות לפי מספרים (זוגיים ואי זוגיים) וקיבלו מנה אחידה לפני הניסוי.
שתי שקילות חלב בחדשים ינואר פברואר שמשו כשקילות התיחסות (שקילות 0).
שקילות חלב בוצעו פעמיים בחדש ע'י שוקל של ה.מ.ב. ונמשכו לאחר גמר הניסוי בחדשים יולי אוגוסט (פעם בחדש).
חישוב הצריכה היומית נעשה לפי נתוני בקרית הזנה, בדיקות כימיות של הבלילים בוצעו כל חדש, הניתוח הסטטיסטי של נתוני החלב בחן את ביצועי כל הפרות מתוקנים לנתוני שקילת ה0 כאשר ימים בחליבה ונתוני פוטנציאל ייצור משמשים גם הם כמשתנים משותפים בתוכנת GLM של S.A.S.
הרכבי המנות והמזונות שבניסוי, מוצגים בטבלאות 1 ו2.
טבלה 1 הרכב כימי של חומרי הגלם ששימשו בניסוי
( תוצאות מעבדת "צמח תערובות" באחוזים מהחומר הרטוב ממוצע מחדשים פברואר – יוני 2005)
| דדג' | N (ס.ת) | גלוטן פיד | N (ס.ת) | |
| רטיבות | 11.41 | 28 (0.93) | 11.97 | 22 (0.69) |
| חלבון | 24.50 | 28 (0.61) | 23.26 | 22 (1.21) |
| חלבון שרידי (מחושב) | 12.25 | 6.98 | ||
| ADIN | 3.95 | 5 (0.46) | 1.38 | 5 (0.22) |
| ADF | 9.47 | 9 (0.81) | 8.32 | 5 (0.36) |
| NDF | 39.58 | 9 (1.19) | 37.20 | 5 (0.89) |
| שומן | 8.06 | 10(0.79) | 2.81 | 6 (0.24) |
| סידן | 0.38 | 7 (0.06) | 0.09 | 4 (0.02) |
| זרחן | 0.74 | 7 (0.03) | 0.86 | 5 (0.07) |
| אפר | 5.57 | 14 (0.41) | 5.64 | 13 (0.53) |
| אנ.נטו מגק'ל (לפי טבלה) | 1.820 | 1.630 |
טבלה 2. הרכב המנות שבניסוי (באחוזים מהחומר היבש)
(המנות ששימשו בניסוי לפני ובזמן פסח)
| לפני פסח 04/02-30/03/05 | פסח 01/04/05-10/05/05 | |||
| מנת דדג' | מנת גלוטן פיד | מנת דדג' | מנת גלוטן פיד | |
| תחמיץ חיטה/ כשר | 6.0 | 6.0 | 17.64 | 18.07 |
| תחמיץ תירס | 19.8 | 19.8 | – | – |
| שחת דגן/ סיטריה | 4.1 | 4.1 | 5.00 | 4.50 |
| שחת תלתן | 6.6 | 6.6 | – | |
| שחמיץ אספסת | 11.40 | 11.40 | ||
| כוספה חמניות | 3.7 | 0.9 | 0.90 | 1.92 |
| כוספה סויה | 4.5 | 4.5 | 4.50 | 4.50 |
| גלוטן תירס | – | 1.7 | – | 1.04 |
| גר.פימה | 1.4 | 1.4 | 2.25 | 2.25 |
| סובין | 7.6 | 8.7 | – | – |
| שעורה לחוצה | 7.5 | 7.5 | – | – |
| תירס גרוס | 15.8 | 15.8 | 31.52 | 30.93 |
| שיפון מטופל | 3.8 | 3.8 | – | – |
| גר. סורגום | – | – | 4.50 | 4.50 |
| גלוטן פיד | – | 15.0 | – | 15.00 |
| דדג' | 15.0 | – | 15.00 | – |
| שומן מוגן | 0.89 | 1.55 | 1.52 | 2.10 |
| שמן+ויט+מלח | 1.32 | 1.32 | 0.64 | 0.64 |
| שמרים | 0.25 | 0.25 | 0.25 | 0.25 |
| סידנית | 0.6 | 0.5 | 0.93 | 0.65 |
| סודה ב.ק | 0.75 | 0.75 | ||
| פרמול | 0.6 | 0.6 | 2.90 | 1.50 |
| תרכיז חב'ח | 0.4 | 0.4 | 0.15 | – |
| הרכב כימי מחושב אחוזים מהחומר היבש | ||||
| חלבון | 16.80 | 16.80 | 16.80 | 16.80 |
| חלבון שרידי | 5.77 | 5.40 | 6.05 | 5.50 |
| שומן | 4.50 | 0.43 | 5.25 | 5.22 |
| אנרגיה נטו מגק'ל/ק'ג | 1.765 | 1.765 | 17.65 | 17.65 |
| סידן | 0.90 | 0.90 | 0.90 | 0.90 |
| זרחן | 0.50 | 0.50 | 0.44 | 0.47 |
| ADF | 16.75 | 16.01 | 15.82 | 15.75 |
| NDF | 35.00 | 33.72 | 31.22 | 30.41 |
| NDF ממזון גס | 17.50 | 17.50 | 17.50 | 17.5 |
| פל'מ | 34.87 | 36.38 | 37.78 | 38.95 |
תוצאות ודיון
(נספח: קובץ XLS עם תוצאות המבחנים >> )
מנות ומזונות:
צריכת החומר היבש הממוצעת לראש היתה דומה בשתי הקבוצות ונמצאה
24.79 ק'ג (בעלות 23.78 ש'ח( לקבוצת הג.פ לעומת 25.09 ק'ג (בעלות 23.97 ש'ח) בקבוצת הד.ג.
לא נרשמו תופעות יוצאות דופן בבריאות והתנהגות הפרות.
בהרכב הכימי של מזונות הניסוי המוצגים בטבלה 1. בולטים ההבדלים באחוז השומן, החלבון השרידי, החלבון הבילתי נעכל והקצאות האנרגיה נטו ששמשו כבסיס לתכנון המנות.
בדיקות ADIN מקובלים כתואמים את אחוז החלבון הבלתי נעכל המדווחים בספרות ואושרו גם בבדיקות שקיות דקרון שעשינו בעבר לד.ג וג.פ שהתחממו במשקים בשנים עברו. ערכי הADIN לא נלקחו בחשבון בעת תכנון המנות.
תנובת החלב:
מועד עריכת הניסוי בחדשי החורף והאביב שכללו את הכניסה המדורגת למנות פסח ויציאה מהן – מונעות התיחסות לביצועי הפרות במנה קבועה (כפי שראוי לעשות) אולם מאפשרים לבחון תגובת הפרות במנות משתנות בהן מרכיבי הדגניים; השעורה והשיפון מוחלפים בתירס וסורגום האיטיים בתסיסה בכרס.
ייצור החלב והרכבו המוצגים בטבלה 3. מציגים נתוני הפרות שהיו בקבוצות מינואר עד יוני ומראים כי הפרות הניבו תנובות גבוהות ודומות בשתי המנות של חלב,חמ'ש וחמ'מ לעומת ייתרון של קבוצת הגלוטן פיד בשיעור המוצקים.
במטרה לבחון תגובת הפרות למנות שהיו בתחילת הניסוי עם תנובות גבוהות, לעומת הפרות עם תנובה התחלתית נמוכה יותר – נערך ניתוח נפרד לפרות בחציון גבוה (מעל 44.8) לעומת החציון הנמוך המוצגים בטבלאות 3א ו 3ב.
מהנתונים המוצגים בולט הדימיון בביצועים דוקא בקבוצת הפרות גבוהות התנובה מה שיכול להיות מוסבר בחלקו בקירבתן להמלטה לעומת הקבוצה בתנובה נמוכה יותר שבהן ככל הניראה כבר היתה השפעה אפשרית לחלוקת המזינים למסלולים המטבוליים של ייצור חלב ומשקל גוף (לא נותח BSC ).
מעיון בקבוצת העקומות המוצגות בשרטוט 1 נראה בעליל כי נתוני המוצקים בשקילות הייחוס לפני הניסוי הראו ייתרון לקבוצת ה ד.ג ונעשו דומים בעת הניסוי, נתון זה (המפתיע בפני עצמו) השפיע מאד על ערכי החמ'ש והחמ'מ בעת הניתוח הסטטיסטי.
כדי לבחון אפשרות של מיקריות בשקילות הפתיחה (כזכור הפרות חולקו לקבוצות באקראיות לפי מספרים זוגיים ואי זוגיים), המשכנו באיסוף נתונים בחדשים יולי אוגוסט (70 ימים לאחר גמר הניסוי).
כאשר בוחנים את עקומות הממוצעים של כל הפרות אפשר להתרשם שכאשר הפרות אכלו מנה אחידה הן נתנו יותר חמ'מ בקבוצת ה ד.ג לפני הניסוי ופחות לאחריו מה שדומה גם כאשר בוחנים את תנובת החמ'ש לכל הפרות.
כאשר בוחנים את אותן העקומות בשרטוט 2 המראה נתוני גבוהות התנובה והנמוכות מוצאים כי המגמות שהיו בתחילה ובסוף הניסוי היו דומות.
שילוב נתונים אלה מצדיק התיחסות ספקנית לממצאי הניתוח הסטטיסטי המראים ייתרון מסויים לפרות שהוזנו ב 15% גלוטן פיד לעומת 15% DDGS במנתן.
סיכום:
בעבודה זאת בה נבחנה האפשרות להאביס פרות ב 15% גלוטן פיד לעומת 15% DDGS נמצא דימיון רב בביצועי שתי הקבוצות בצריכת המזון, ייצור החלב החמ'ש והחמ'מ..
ממצאי הניתוח הסטטיסטי מצביעים על ייתרון אפשרי לקבוצת הפרות שהוזנו בגלוטן פיד בשיעור השומן והחלבון וייתרון דומה לקבוצת הפרות בינוניות התנובה
בייצור החמ' והחמ'מ.
מסקנות העבודה מראים כי כאשר המחירים מצדיקים זאת ניתן להשתמש בכמויות גדולות יותר מהמקובל במוצרי הלוואי של התירס; גלוטן פיד ו DDGS לפרות בשיא התחלובה.
טבלה 3. ממוצעי תנובת החלב של כל הפרות בניסוי מעוז 2005
(15 % דדג' לעומת גלוטן פיד במנת פרות גבוהות תנובה)
| DDGS | גלוטן פיד | מובהקות | |
| ראשים בקבוצה | 49 | 52 | |
| חלב ק'ג | 43.43 | 42.55 | 0.16 |
| שומן אחוז | 3.25 | 3.39 | 0.03 |
| חלבון אחוז | 2.98 | 3.04 | 0.03 |
| חמ'ש ק'ג | 41.82 | 42.21 | 0.56 |
| חמ'מ 2005 ק'ג | 44.64 | 45.24 | 0.29 |
טבלה 3 א
חציון עליון:פרות גבוהות תנובה (מעל 44.8 ק'ג לפני ניסוי)
| DDGS | גלוטן פיד | מובהקות | |
| ראשים בקבוצה | 26 | 25 | |
| חלב ק'ג | 49.42 | 48.93 | 0.16 |
| שומן אחוז | 3.070 | 3.195 | 0.130 |
| חלבון אחוז | 2.838 | 2.890 | 0.143 |
| חמ'ש ק'ג | 45.95 | 46.19 | 0.77 |
| חמ'מ 2005 ק'ג | 48.18 | 48.50 | 0.62 |
טבלה 3 ב
חציון תחתון: פרות בתנובה בינונית (מתחת ל 44.8 ק'ג לפני ניסוי)
| DDGS | גלוטן פיד | מובהקות | |
| ראשים בקבוצה | 23 | 27 | |
| חלב ק'ג | 37.92 | 38.55 | 0.37 |
| שומן אחוז | 3.510 | 3.654 | 0.097 |
| חלבון אחוז | 3.135 | 3.173 | 0.266 |
| חמ'ש ק'ג | 37.80 | 40.11 | 0.027 |
| חמ'מ 2005 ק'ג | 40.98 | 43.49 | 0.007 |
