מאז השלמת הרפורמה במשק החלב, בשנת 2008, מקפידים הרפתנים על הנחיות המשרד להגנת הסביבה ופועלים להמשך ההתייעלות ברפתות. כפועל יוצא ממשיכים רפתנים רבים לחפש דרכים יצירתיות להטמעת ערכי הרפת הירוקה. כך, למשל, לאור המחסור החמור במי שתייה שנוצר בישראל נבחנות דרכים לניצול המים הנמצאים בשימוש ברפת, וכן לניצול מי הגשמים לשימוש חוזר ברפת ובסביבתה. שיח נרחב בנושא מתקיים בפרסומי הרפתנים.
ביטוי נוסף של הטמעת הערכים הירוקים וההתייעלות הכלכלית הוא התקנת מתקנים סולאריים על גגות רפתות רבות בישראל להפקת אנרגיה מקרני השמש. רפתות בעולם משקיעות בקיימות וביעילות הייצור, וכך עושה גם הרפת הישראלית. עבודה שוטפת אשר שמה דגש על קיימות ושמירה על המשאבים הטבעיים מאפשרים לרפתנים להתפתח ולשמור על הקרקע לטובת הדורות הבאים.
בענף החלב מוצאים כל הזמן דרכים חדשות לשיפור הקיימות על ידי חיסכון באנרגיה מצד אחד, ומצד שני ייצור אנרגיה. כחלק מכך פועלים לצמצום פליטת גזי חממה, הקטנת הצריכה של מים וצמצום הוצאות הייצור. את אלו עושים על ידי שימוש בפסולת מתעשיית המזון, שימוש בזבל כדשן, יעילות בהזנת בעלי החיים. הרפתנים מבטיחים ומשפרים את התנובה ובו בזמן מצמצמים את ההשפעה על הסביבה.
הרפתנים משתמשים בזבל לא רק לדישון אלא גם לייצור אנרגיה נקייה. אנרגיה זו מועילה במיוחד באזורים כפריים מרוחקים ללא מקורות אנרגיה. השפעה חיובית נוספת היא באזורים בהם נכרתו יערות ורמת הזיהום מחימום ובישול הורסים את הסביבה. ענף החלב העולמי משקיע בתוכניות לקידום הידע והכישורים בנושאי קיימות. טכנולוגיות חדשות מועברות לחקלאים רבים ושיפורים אלה מאפשרים הזדמנויות תעסוקתיות חדשות לצעירים ולנשים.