|
דו"ח לתכנית מחקר מספר: 117-0052-06 פיתוח שיטות להתמודדות עם זבוב האתריגונה הגורם לנזקים כבדים בסורגום
חוקרת ראשית: דגנית שדה – הגה"צ, מו"פ העמקים. תשרי תשס"ז ספטמבר 2006
הממצאים בד"וח זה הינם תוצאות ניסויים
א. תקציר: במשך שנים רבות גודל סורגום בארץ ישראל ושימש בעיקר לאספקת גרגרים משדות הבעל. בשנים האחרונות חלה בארץ צמיחה בהיקף שטחי הסורגום למספוא, מכ-5,000 דונם בשנת 2000 לכ-35,000 דונם בקיץ 2005. מגמה זו נובעת בעיקר מקיצוצים במכסות המים לחקלאים ומהצורך לספק לבקר מספוא קיצי איכותי. צמח הסורגום נחשב כצמח היכול לנצל את המים בקרקע באופן יעיל יותר מזה של רוב גידולי הקיץ למספוא. זבוב האתריגונה (Atherigona sp.) שייך לסידרת הזבובאים (Diptera), ממשפחת הזבוביים (Muscidae), תת משפחה Coenosiinae. רימת זבוב האתריגונה גורמת לנזקים למיני דגניים שונים, כגון חיטה, דוחן, תירס לסוגיו ובעיקר לסורגום. אין כמעט מידע עדכני על ההתנהגות הרבייתית של הבוגרים, על אויביו טבעיים של הזבוב ועל התנהגות ההזנה של הרימות, נושאים בעלי חשיבות רבה להבנה כללית של המזיק ולגיבוש אמצעים להדברתו. השיטה היחידה שנמצאה יעילה עד כה להתמודדות עם נזקי המזיק היא, התחמקות בזמן, ופירושה זריעת הסורגום בתקופות שפל של אוכלוסיות האתריגונה. בארץ מומלץ לזרוע עד תחילת חודש מאי ולא לאחר מכן. הרצון והצורך לגדל סורגום במזרעים מאוחרים וגם בדו-גידול לאחר גידול חורף בבעל, תוך ניצול יעיל ונכון של מים ובעיקר מים מושבים, מחייב חיפוש שיטות לבקרת האוכלוסייה לאורך כל הקיץ. רק בקרה והתמודדות עם אוכלוסיית האתריגונה, ברמה שלא תגרום לנזקים כלכליים משמעותיים, תאפשר ממשק גידול יעיל של סורגום לתועלת היוגבים ואנשי הבקר. מטרת העבודה: לימוד הביולוגיה של המזיק. פיתוח שיטות ניטור של המזיק. בחינת שיטות ביוטיות וא-ביוטיות שונות לבקרת גודל האוכלוסייה. גיבוש המלצות להתמודדות עם המזיק. בשנת 2005 נשלחו לזיהוי בחו"ל 10 פרטים בוגרים שזוהו כ- Atherigona soccata ופרט נוסף הוגדר כשיך לסוג Atherigona אך מינו לא הוגדר בוודאות. ממצאים אלה מצביעים על כך שלא חלו שינויים משמעותיים בהרכב מיני האתריגונה, הגורמים לנזקים לסורגום בארץ. בניסויים הקדמיים בשנת 2005, נבחנה באוניברסיטת ת"א במעבדתו של דר' פרידברג שיטה לגידול זבוב האתריגונה בתנאי מעבדה. צמחים עליהם הופיעו סימפטומים של נגיעות במזיק הוכנסו לכלובי רשת. מתוך הצמחים הנגועים הגיחו בוגרים אשר הוכנסו אף הם לכלובי רשת עם נבטי סורגום שגודלו בעציצים. בכלובים נצפו הזדווגויות, הטלות ובהמשך סימפטומים אופייניים לנזקי האתריגונה. בניסויים בשנים 2005 ו-2006 נבחנו שתי שיטות לניטור המזיק: לכידת בוגרים מעופפים במלכודות דבק צהובות וספירת קודקודים נגועים בצמחי סורגום צעירים (מ-2 עד שלב 8 עלים). שתי השיטות נבדקו במזרעים רציפים באותה חלקה. במהלך התצפיות בשתי השנים נמצאה עליה בלכידות, המתחילה בראשית חודש מאי ומגיעה לשיאה בתחילת חודש יוני. לאחר השיא יש ירידה מתמדת במספר הלכידות עד אמצע חודש יולי ובהמשך התיצבות מספר הלכידות ברמה נמוכה עד הסתיו. בחינת יעילות הדברת האתריגונה ע"י עטוי זרעים בתכשירים סיסטמיים נבדקה בכלובים ובתצפיות שדה. בניסויים בכלובי רשת נראה שהטיפול בעיטוי זרעים יש בו הגנה טובה למדי, המונעת תמותת נבטים. בתצפיות בשדות המסחריים נמצא שבתחילת עונת הגידול און הצמחים בקטע בו טופלו הזרעים בקרוזר היה נמוך מזה של הביקורת הבלתי מטופלת. בהמשך נמצא שבקטעי הביקורת חלה פחיתה ביבול של עד כ-15%, כשנקודת השפל הייתה באמצע מאי, כשבועיים לאחר שיא לכידות הבוגרים. את הממצאים בתחילת העונה ניתן להסביר ע"י פיטוטוקסיות של הקרוזר בשלבי הגידול הראשונים. על סמך ניסויי המעבדה ותצפיות השדה ניראה שניתן להפחית את נזקי זבוב האתריגונה ע"י שימוש בשיטת עיטוי הזרעים בקוטלי חרקים.
ב. מבוא: גידול הסורגום בישראל. במשך שנים רבות גודל סורגום בשדות הבעל בארץ ישראל בעיקר לגרגרים. עם הכנסת הזנים הננסיים, המותאמים לקציר בקומביין, נפוץ הסורגום בארץ כגידול בעל קיצי לגרגרים. גידולו של הסורגום לגרגרים בארץ דעך בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת בשל יבולים נמוכים, שנבעו לעיתים קרובות עקב נזקי זבוב האתריגונה, מחיר גרגרים נמוך בשוק העולמי וכניסה לארץ של גידולי שדה קיציים חלופיים, בעלי רווחיות גבוהה יותר. התחדשות הגידול בישראל החלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כשהוכנסו זני סורגום למספוא, הגדלים בבעל על כרב נח חורפי, או כגידול מושקה חד או דו-קצירי. גידול הסורגום לגרגרים ולמספוא בהשקיה במשך כל הקיץ, לווה גם בעליה באוכלוסיית האתריגונה ובמספר הדורות שהיא מקימה, העלולים לגרום לנזקים לשדות הצעירים (גורן, 2005). בשנים האחרונות חל בארץ גידול ניכר בהיקף שטחי הסורגום למספוא, משטח של כ-5,000 דונם בשנת 2000 לכ-35,000 דונם בקיץ 2005. מגמה זו נובעת בעיקר מקיצוצים במכסות המים לחקלאים ומהצורך לספק לבקר מספוא קיצי איכותי. צמח הסורגום נחשב כצמח המסוגל לנצל את המים בקרקע באופן יעיל יותר מזה של רוב גידולי הקיץ למספוא. אחת המגבלות הקשות ביותר, המונעת התרחבות שטחי הסורגום, נובעת מפגיעת זבוב האתריגונה, הגורם לנזקים כבדים בסורגום במזרעים מאוחרים, כולל מזרעים בדו-גידול לאחר גידולי בעל חורפיים. נזקים אלה מתבטאים בפחיתה ביבול הצפוי של 1500 ק"ג חומר יבש לדונם, ליבול הנמוך מ-800 ק"ג/לדונם. הנזק העיקרי הוא בשדות בהם נמצאים צמחים צעירים עד שלב של 8 עלים, 35-25 ימים מנביטה, תלוי במועד הזריעה.
סקירת הידע על האתריגונה בארץ ובעולם. זבוב האתריגונה (Atherigona sp.) שייך לסידרת הזבובאים (Diptera), ממשפחת הזבוביים (Muscidae), תת משפחה Avidov, 1961) Coenosiinae). רימת זבוב האתריגונה גורמת לנזקים למיני דגניים שונים, כגון חיטה, דוחן, תירס לסוגיו ובעיקר לסורגום. תפוצתו של הסוג בעולם משתרעת מאפריקה, אגן הים התיכון, הודו ועד המזרח הרחוק (CPC, 2003). ע"פ דיווחיהם של אבידב (1961),1965,1967Yatom הוגדר מין האתריגונה המזיק לסורגום בארץ כ- Atherigona soccata, אשר נקרא בעברA. indica או A. varia. בארץ זוהו עד עתה למעלה מ-10 מינים של אתריגונה (דווח בע"פ של דר' פרידברג), ולכן חשוב לבדוק האם חלו שינויים בהרכב המין או המינים של האתריגונה בארץ, הגורמים לנזקים בסורגום. המידע על הביולוגיה וההתנהגות של זבוב האתריגונה בעולם מוגבל למדי. על פי ידע זה, הנקבה הבוגרת מטילה את ביציה על צידו התחתון של עלה צעיר. הרימה הבוקעת חודרת למשפך העלים של הנבט ופוגעת בקודקוד הצמיחה. הפגיעה בקודקוד הצמיחה בשלבים הראשונים של הגידול גורמת לאובדן השלטון הקודקודי ולהנצה של הרבה סעיפים משניים. צפיפותם הרבה של סעיפי המשנה גורמת בד"כ לצימוח נמוך ומשתרע. הנזק מתבטא בפחיתה בצבירת היבול הווגטטיבי ובמשקל הגרגרים נמוך. אין כמעט מידע עדכני על ההתנהגות הרבייתית של הבוגרים, על אויביו טבעיים של הזבוב ועל התנהגות ההזנה של הרימות, נושאים בעלי חשיבות רבה להבנה כללית של המזיק ולגיבוש אמצעים להדברתו.
הבקרה על גודל האוכלוסייה וצמצום הנזקים. החומר המדעי שהתפרסם בעולם בנושא הבקרה על גודל אוכלוסיית האתריגונה וצמצום הנזקים הנגרמים לסורגום, מועט ביותר. המחקרים השונים שנערכו בעולם מצביעים על מספר דרכים אפשריות לבקרה על אוכלוסיית הזבוב כגון: שימוש בתכשירי הזנה לצמחים על מנת להעלות את סבילותם למזיק. דרך נוספת שנבדקה היא העלאת צפיפות הצמחים בשדה כאמצעי להקטנת הפחיתה ביבול. במקביל נבדקו זנים שהראו עמידות למזיק, כמו כן נבחנה הדברה ביולוגית של האתריגונה וכמובן הדברה כימית להפחתת גודל אוכלוסיות המזיק. דרכי התמודדות אלה נמצאו כבלתי יעילות (Vanderlip, 2002). מחקר על האתריגונה שנערך בארץ בשנות השישים, ע"י ד"ר שושנה יתום ז"ל (Yathom, 1965), מעולם לא הושלם, מאחר וגידולו של הסורגום לגרגרים בארץ דעך עקב ירידת ערכו הכלכלי של הגידול. ניסויים הקדמיים להדברת האתריגונה שנערכו בארץ בעמק חפר ע"י גורן וחובריו (2003) הראו, שטיפולים במספר קוטלי חרקים מקבוצות כימיות שונות הביאו להקטנה באוכלוסיית האתריגונה, אבל לא נמצא קשר בין הקטנת אוכלוסיית המזיק לבין הפחיתה ביבול, בהשוואה לביקורת בלתי מטופלת. השיטה היחידה שנמצאה יעילה עד כה להתמודדות עם נזקי המזיק היא, התחמקות בזמן, ופירושה זריעת הסורגום בתקופות שפל של אוכלוסיות האתריגונה. בארץ מומלץ לזרוע עד תחילת חודש מאי ולא לאחר מכן (צוקרמן וגורן, 2004). הרצון והצורך לגדל סורגום במזרעים מאוחרים וגם בדו-גידול לאחר גידול חורף בבעל, תוך ניצול יעיל ונכון של מים ובעיקר מים מושבים, מחייב חיפוש שיטות לבקרת האוכלוסייה לאורך כל הקיץ. רק בקרה והתמודדות עם אוכלוסיית האתריגונה, ברמה שלא תגרום לנזקים כלכליים משמעותיים, תאפשר ממשק גידול יעיל של סורגום לתועלת היוגבים ואנשי הבקר.
מטרות המחקר: 1) לימוד הביולוגיה של המזיק – מחזור חיים, התנהגות רבייתית, דינאמיקה של התפתחות האוכלוסייה, אויבים טבעיים ופונדקאים לאורך כל עונות השנה. הידע בנושאים אלה בעולם מצומצם למדי ומכאן החשיבות הרבה בלימוד הנושא, לשם ייעול הבקרה על אוכלוסיית האתריגונה. 2) פיתוח שיטות ניטור של המזיק. השיטות הנהוגות היום בעולם מתבססות בעיקר על לכידת בוגרים ברשת חרקים. שימוש בשיטות אחרות כגון מלכודות דבק או ספירת קודקודים נגועים בצמחים צעירים, עשויה להקל על הניטור ובהמשך להיות כלי עזר בבקרה על גודל אוכלוסיית המזיק. 3) בחינת שיטות ביוטיות וא-ביוטיות שונות לבקרת גודל האוכלוסייה. מטרתן לברור תכשירים או אמצעים ביולוגים שישמשו לעזר בשליטה על גודל אוכלוסיית האתריגונה. בחינת מועד היישום של כל תכשיר או שיטה, עשויים לתרום להפחתת העלויות ולהקטנת הזיהום הסביבתי. 4) גיבוש המלצות להתמודדות עם המזיק. השיטה הנהוגה כיום בעולם להתמודדות עם המזיק היא התחמקות. לאור התוצאות שיושגו בסעיפים 3-1 ניתן יהיה לגבש המלצות להתמודדות עם המזיק גם במזרעים מאוחרים וגם במזרעים בדו-גידול לאחר גידול חורפי.
ג. חומרים ושיטות הניסויים בשנת 2005 התמקדו בחמישה נושאים: 1) זיהוי מיני האתריגונה הנמצאים בשדות הסורגום בארץ ע"י שליחת פרטים לזיהוי בחו"ל למעבדתו של דר' אדריאן פונט (Adrian C. Pont) מומחה מוערך מאד בעולם בזיהוי זבובאים ומשמש גם כאוצר שותף של אוסף החרקים באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה. 2) בחינת שיטה לגידול האתריגונה בכלובים בתנאי מעבדה באוניברסיטת תל אביב. 3) בחינת שיטות ניטור למזיק ע"י מלכודות דבק צהובות וספירת קודקודים נגועים בצמחים צעירים. 4) בחינת הדינאמיקה של התפתחות אוכלוסיה\יות האתריגונה, ע"י זריעת מדורגת של חלקות סורגום החל מחודש פברואר ועד אוגוסט. בכל מועד נוטרו מדי שבוע הפגיעות בנבטים ב-10 קטעים של 2 מ'. במקביל נספרו לכידות הבוגרים במלכודות דבק צהובות שהוצבו בשולי חלקות הניסוי. התצפית בשנת 2005 בוצעה בשדות מושב מולדת.
הניסויים בשנת 2006 התמקדו בארבעה נושאים: 1) אימות שיטות הניטור במלכודות דבק צהובות וספירת קודקודי נבטים נגועים עד שלב 8 עלים. 2) בחינה ואימות הממצאים של הדינאמיקה בהתפתחות אוכלוסיה\יות האתריגונה, ע"י זריעת חלקות מדורגות של סורגום החל מחודש פברואר ועד אוגוסט. בשנת 2006 נערכה התצפית בשדות קיבוץ מרחביה וכמו בשנת 2005 נוטרו מדי שבוע הפגיעות בנבטים עד שלב 8 עלים, ב-10 קטעים של 2 מ'. וכן נספרו לכידות הבוגרים במלכודות דבק צהובות שהוצבו בשולי חלקות הניסוי. 3) יעילות הדברת האתריגונה בחומר הדברה סיסטמי שניתן ע"י עיטוי נבחנה בכלובים באונ' ת"א. עציצים עם נבטים מזרעים שעוטו בקרוזר 9 סמ"ק\ק"ג זרעים (חומר פעיל Thiamethoxam 350 גר'\ליטר) ועציצים עם נבטים שזרעיהם לא טופלו ושימשו כביקורת, הוכנסו לכלובי רשת מאוכלסים בבוגרי זבוב האתריגונה. כשבועיים לאחר בקיעת הרימות נבדקה שרידות הנבטים. 4) תצפיות יעילות הדברת האתריגונה ע"י עיטוי זרעים בקרוזר בשדות מסחריים בעמק חפר. בכל חלקה מסחרית ששטחה עלה על 100 ד', נזרעו 40 ד' בזרעים מעוטים בקרוזר במינון של 9 ליטר לטון זרעים. בכל חלקה הוצבו מלכודות דבק צהובות ב-5 מנקודות בזריעה מסחרית וב-5 נקודות בהם עוטו הזרעים. במקביל נספרו הפגיעות בנבטים עד שלב 8 עלים בקטעים של 2 מ' סמוך לכל מלכודת דבק. מכל חלקה נקצרו קציר מסחרי למשאיות קטעים שווים מהקטע המטופל ומהביקורת המסחרית. כל משאית נשקלה ונדגמה לאחוז חומר יבש. הנתונים שימשו לחישוב מידת הפחיתה היחסית ליבול.
ד. התוצאות בשנים 2005, 2006 ודיון זהוי מין האתריגונה: בשנת 2005 נשלחו לזיהוי בחו"ל 10 בוגרים שהגיחו מצמחי סורגום, שהובאו למעבדתו של דר' פרידברג. זיהוי הפרטים בחו"ל נעשה ע"י דר' אדריאן פונט (Adrian C. Pont) מומחה עולמי לזיהוי זבובאים ומשמש גם כאוצר שותף של אוסף החרקים באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה. תשעה מהפרטים שנשלחו להגדרה זוהו כ- Atherigona soccata ופרט נוסף הוגדר כשיך לסוג Atherigona אך מינו לא הוגדר בוודאות. ממצאים אלה מצביעים על כך שלא חלו שינויים משמעותיים בהרכב מיני האתריגונה, הגורמים לנזקים לסורגום בארץ.
גידול האתריגונה בכלובים בתנאי מעבדה: בניסויים הקדמיים בשנת 2005, נבחנה באוניברסיטת ת"א במעבדתו של דר' פרידברג שיטה לגידול זבוב האתריגונה בתנאי מעבדה. צמחים עליהם הופיעו סימפטומים של נגיעות במזיק הוכנסו לכלובי רשת. מתוך הצמחים הנגועים הגיחו בוגרים אשר הוכנסו אף הם לכלובי רשת עם נבטי סורגום שגודלו בעציצים. בכלובים נצפו הזדווגויות, הטלות ובהמשך סימפטומים אופייניים לנזקי האתריגונה. התצפיות הראשוניות על ההתנהגות הרבייתית העלו שהיא מורכבת וייחודית, אולם דרוש מחקר מעמיק יותר כדי להכיר אותה על בוריה. שיטת הגידול שהפעלנו, בתוספת שיפורים, תאפשר בחינת מחזור החיים של האתריגונה, ההתנהגות הרבייתית שלה, וכן בחינת השפעות טמפרטורה, משכי תאורה ועוד על הביולוגיה והפנולוגיה של הזבוב. כמו כן, ניתן יהיה לבחון ולעקוב אחר העדפות האתריגונה והישרדותה על מיני צמחים שונים וכן לבחון שיטות שונות של הדברה ביולוגית של הזבוב.
שיטות ניטור האתריגונה: כדי לנסות לאמוד את פוטנציאל הנזק הצפוי במשך כל הקיץ ואת הדינמיקה של התפתחות אוכלוסיית האתריגונה, ערך הצוות ניסוי לבחינת שיטות הניטור היעילות לאומדן זה. בניסויים בשנים 2005 ו-2006 נבחנו שתי שיטות לניטור המזיק: 1. לכידת בוגרים מעופפים במלכודות דבק צהובות. 2. ספירת קודקודים נגועים בצמחי סורגום צעירים (עד שלב 8 עלים). שתי השיטות נבדקו במזרעים רציפים באותה חלקה. בשנת 2005 בוצע הניסוי בשדות מושב מולדת ובשנת 2006 בשדות קיבוץ מרחביה. יעלות שיטת הניטור תידון בפרק שידון בדינאמיקה של התפתחות אוכלוסיית האתריגונה.
הדינאמיקה של התפתחות אוכלוסיית האתריגונה: הדינאמיקה של התפתחות אוכלוסיית האתריגונה נבחנה בשנים 2005 בשדות מושב מולדת ובשנת 2006 בשדות קיבוץ מרחביה. אומדן השינויים בגודל האוכלוסייה נעשה ע"י בדיקה שבועית של מלכודות דבק צהובות לאורך כל עונת גידול הסורגום וספירת קודקודים נגועים עד שלב 8 עלים במזרעים רציפים לאורך כל עונת הגידול. תוצאות הלכידות במלכודות דבק המוצגות באיור 1 ותוצאות ניטור הנזק בנבטים באיור 2.
איור 1 – לכידות שבועיות של בוגרי אתריגונה במלכודות דבק צהובות בשנים 2005 ו-2006 (ציר Y, שמאל 2005 וימין 2006).
איור 2 – ספירה שבועיות של נבטי סורגום פגועים בשלבי גידול של 2 – 8 עלים, בשנים 2005 ו-2006.
מתוך האיורים ניתן לראות עליה בלכידות בשתי השיטות המתחילה בראשית חודש מאי ומגיעה לשיאה בתחילת חודש יוני. לאחר השיא יש ירידה מתמדת במספר הלכידות עד אמצע חודש יולי ובהמשך התייצבות מספר הלכידות ברמה נמוכה עד הסתיו. הסיבה לירידה זו באוכלוסיית האתריגונה עדין לא ברורה, האם הדבר נובע מהתפתחות של אויבים טבעיים או משינויי טמפרטורה ולחות או משילוב של מספר גורמים. מספר הלכידות כפי שהן מופיעות באיורים מתארות לדעתנו את מגמת השינויים בגודל אוכלוסיית האתריגונה. קיימים מספר מאפיינים דומים ושונים בין שתי השנים. ההבדל הראשון הוא בפער במועד בין הניטור במלכודות לבין ניטור הצמחים הנובע מכך שקיים הבדל בזמן בין לכידת בוגרים מעופפים לבין התבטאות הנזק בצמחים, הנעשה ע"י הרימות. ההבדל השני הוא ברמת הלכידות בין השנים בשתי השיטות. בשנת 2005 רמת הלכידות במלכודות דבק הייתה גבוהה פי 10 מאשר בשנת 2006. לעומת זאת כמות הקודקודים הנגועים לקטע בשנת 2006 עלתה על זאת של שנת 2005. באין בידינו הסבר מניח את הדעת לממצאים אלה. הסיבות לתופעה זו צריכות להיבדק ביתר יסודיות על מנת שנוכל לפתח מודל הדברה יעיל שיתבסס על ספי פעולה. המאפיין המשותף ובעל החשיבות הוא ההתאמה (כמעט חפיפה) בין שתי השנים במועדי השינויים בגודל האוכלוסייה. בהנחה שמספר הלכידות מתאר נאמנה את השינויים בגודל האוכלוסייה, ממצא זה מחזק את הידוע מהעבר על המועדים בהם יש להימנע מזריעת סורגום בשל החשש לנזקים כלכליים (צוקרמן וגורן, 2004). יתר על כן, הידע על דינאמיקת התפתחות אוכלוסיית האתריגונה עשוי להיות לעזר בפיתוח שיטות אמינות יותר לניטור האתריגונה ובפיתוח שיטות מושכלות להתמודדות עם המזיק.
בחינת יעילות הדברת האתריגונה ע"י עטוי זרעים בתכשירים סיסטמיים: בחינה בכלובים: יעילות הדברת האתריגונה בתכשיר הדברה סיסטמי, שניתן ע"י עיטוי, נבחנה בכלובים באונ' ת"א. עציצים עם נבטים מזרעים שעוטו בקרוזר 9 סמ"ק\ק"ג זרעים ועציצים עם נבטים שזרעיהם לא טופלו ושימשו כביקורת הוכנסו לכלובי רשת מאוכלסים בבוגרי זבוב האתריגונה. כשבועיים לאחר בקיעת הרימות נבדקה שרידות הנבטים. תוצאות התצפית מוצגות הטבלה 1. טבלה 1 – שרידות נבטי סורגום שזרעיהם מטופלו בקרוזר לעומת ביקרות בלתי מטופלת ואשר גודלו בכלובי רשת מאוכלסים בבוגרי אתריגונה.
מהמוצג בטבלה 1 ניתן לראות שהטיפול בעיטוי זרעים יש בו הגנה טובה למדי, המונעת תמותת נבטים. התצפית במהותה באה לבחון את התגובה בשלב הנבטים אך אין בה להשליך על הנזק המסחרי הצפוי בשדות מסחריים. לשם כך יש לערוך תצפיות בשדות מסחריים שיראו את התלות בין גודל אוכלוסיית האתריגונה לנזק הצפוי והפחתתו ע"י טיפולי מניעה.
בחינת יעילות עיטוי זרעי הסורגום בשדות מסחריים: תצפיות לבחינת יעילות הדברת האתריגונה ע"י עיטוי זרעים בקרוזר נערכה בשדות מסחריים בעמק חפר. 4 חלקות מסחריות נזרעו בהדרגה ונבטו החל מ-5.5.06 עד 26.5.06. בכל חלקה הוצבו מלכודות דבק צהובות בקטע שבזריעה מסחרית ובקטע בהם עוטו הזרעים. במקביל נספרו הפגיעות בנבטים עד שלב 8 עלים. מכל חלקה נקצרו קציר מסחרי למשאיות קטעים שווים מהקטע המטופל ומהביקורת המסחרית. כל משאית נשקלה ונדגמה לאחוז חומר יבש. הנתונים שימשו לחישוב מידת הפחיתה היחסית ליבול. תוצאות ניטור האתריגונה והשינויים בגובה היבול מוצגים באיורים 3 ו-4. יש לשער שמידת הנזק הצפוי תלוי בגודל אוכלוסיית האתריגונה. בחינת השינויים בגודל האוכלוסייה ע"י ניטורה במלכודות דבק יכולה לתת אינדיקציה על הקשר בין השינויים בגודל האוכלוסייה למידת הנזק. מכיוון שהחלקות המסחריות בתצפית הנוכחית נזרעו במועדים שונים לאורך הקיץ, וכפי שתואר בסעיף הדן בשינויים בגודל אוכלוסיית האתריגונה משתנים לאורך הזמן, בחרנו להדגים את השינויים באוכלוסיית האתריגוה באזור עמק חפר בלכידות שבוצעו באחת החלקות המסחריות שנבטה ב-10.5.06.
איור 3 – השינויים במספר הלכידות של בוגרי אתריגונה במלכודות דבק צהובות, בחלקת סורגום שנבטה ב-10.5.06.
התפתחות אוכלוסיית האתריגונה בכל חלקה תלויה בתאריך ההצצה של הסורגום בשדה ובשדות שכנים אך גם במועד במהלך השנה (ראה הסעיף הדן בדינאמיקה של התפתחות אוכלוסיית האתריגונה). באיור 3 רואים ששיא הלכידות היה בתחילת יוני וירד לרמה נמוכה באמצע יולי. ממצאים אלה תואמים את הממצאים שנערכו לבחינת מודל הדינאמיקה של התפתחות אוכלוסיית המזיק בעמק יזרעאל. הערכת מידת הנזק ליבול בוצעה כפי שנכתב ב-4 חלקות מסחריות. מכיוון שחלקות אלה נזרעו במקומות שונים ונבטו בתאריכים שונים, לא יהיה זה נכון להשוות את היבול בין החלקות השונות בקטעים המטופלים בהשוואה לקטעי הביקורת. בחרנו להציג את הפחיתה ביבול בכל חלקה כאחוז מהיבול בקטעים המטופלים בקרוזר.
איור 4 – השינויים היחסיים ביבול החומר היבש בהשוואה לטיפול בקרוזר, עמק חפר 2006.
על פי המתואר באיור 4, ניתן לראות שבתחילת עונת הגידול היבול היחסי בקטע בו טופלו הזרעים בקרוזר היה נמוך מזה של הביקורת הבלתי מטופלת. בהמשך נמצא שבקטעי הביקורת חלה פחיתה ביבול של עד כ-15%, כשנקודת השפל הייתה באמצע מאי, כשבועיים לאחר שיא לכידות הבוגרים. את הממצאים בתחילת העונה ניתן להסביר ע"י פיטוטוקסיות של הקרוזר בשלבי הגידול הראשונים. השערה זו מתבססת על ניסויים שנערכו להדברת כנימות עלה עם אותו התכשיר בתירס מתוק (שדה וחובריה, 2006). בהמשך מידת הנזק בקטעי הביקורת עלה על ההשפעה הפיטוטוקסית. על סמך ניסויי המעבדה ותצפיות השדה ניראה שניתן להפחית את נזקי זבוב האתריגונה ע"י שימוש בשיטת עיטוי הזרעים בקוטלי חרקים.
ה. רשימת ספרות מצוטטת |
למעלה
