נזקי הסיטונה
- אכילת עלי הנבטים הצעירים בראשית החורף ע"י הבוגרים, הגורמים לעיתים להתמוטטות ולהשמדת חלק מהשדה. קורה והנזק מתבטא בצימוח משתרע ובעיכוב בהתפתחות הצמחים.
- נזק משני נגרם כתוצאה מיצירת קרחות הנוצרות בשדה ומשיבוש בעשבים רעים.
- הדרנים הבוקעים מהביצים בקרקע, פוגעים בפיקיות הריזוביום. עקב שיבושים באספקת חנקן בשלבי הגידול הנמרץ, התפתחות הקטניות מתעכבת.
מחזור החיים הטיפוסי לסוג סיטונה
במדינות צפון אמריקה ואירופה מגדלים הקטניות בתקופת הקיץ וחיפושיות הסיטונה חורפות על מנת להתחמק מהתנאים הקשים.
בארץ גידולי הקטניות הם במהלך החורף והאביב ולכן החיפושיות מקייצות, על מנת להתחמק מהתנאים הקשים.
איור 1 – מחזור חיי חדקונית הסיטונה בישראל.
הרכב מיני החדקוניות
ניטור ואומדן שכיחותם של מיני החיפושיות הסיטונה בגידולים השונים נעשה החל מחודש נובמבר. שיטות הניטור בעבר פותחו ע"י ד"ר פלאות ממנהל המחקר החקלאי Plaut,1961; Plaut,1973)) ומבוססות על האמצאים הבאים:
- הפיכת 10 מקבצי אבנים המרוחקים זה מזה כ- 20 רגל ("צעד"), המכילים 10 אבנים כל אחד.
- הפיכת 2 מקבצים של 25 שיזרות תירס, שהונחו כ"תחנות תצפית" קבועות, במיוחד לשם כך. הנפות רשת על גבי הצמחים.
- יצירת מפתח להערכת נגיעות, על פי עוצמת הכרסום בעלי הקטניות ע"י הסיטונה.
אמצעי נוסף להערכת האוכלוסייה והטריגר להתעוררותה באזור "שדה האם" (קטנית משנה קודמת) נבחן בעבר ע"י הרטבת הקרקע לרוויה לפני רדת גשמים, בשני אתרים בשני מועדים, ומדידת הצטברות הנזק הנגרם לעלוות הספיח (Cantot 1997).
עיקרי הממצאים מראים שגיחת הבוגרים נמשכת כחודש ימים. החיפושיות הבוגרות עומדות בתנאי "רעב" עד שבועיים מגיחה למציאת שדה הקטניות החדש (איור 2).
איור 2 – מהלך הופעת הסיטונה בשדה האם ובשדה הקטניות החדש.
כלכלת הגידול
נזקי החדקונית עלולים להביא לפחיתה ביבול הפוטנציאלי עד כדי 25-30%. בישראל מגדלים כ-145 אלפי דונמים של קטניות למספוא וכן אפונה לתעשיית המזון ולשיווק טרי. בעמקים המזרחיים בלבד מגדלים קטניות למספוא על שטח של כ- 45,000 דונם. היבול הממוצע הצפוי הוא כ- 600 ק"ג לדונם. בחישוב של 140$, כמחיר ממוצע לטון, סה"כ ערך היבולים הפוטנציאלי הוא כ-3.8 מיליוני $ והנזק המיוחס לחדקונית עלול להגיע עד כ- 1.13 מליוני $ בשנה באזור העמקים המזרחיים בלבד. נזק זה בשטחי הבעל למספוא בעמקים המזרחיים הינו בעל השלכות כלכליות, העלולות לגרום להפסדים כבדים למגדלים גידולי המספוא לשחת ולזרעים וגם לגידול אפונה לתעשיית השימורים וההקפאה. בשנים האחרונות יש דיווחים רבים על נזקי סיטונה משמעותיים גם באזור שפלת יהודה והנגב המערבי בהם היקף שטחי הקטניות למספוא מגיע לכ – 70,000 דונם.
מטרות המחקר הנוכחי
- האם ניתן להשתמש בנתוני הצטברות כמויות הגשמים, לחיזוי מועד גיחת החיפושיות?
- האם פלישת החיפושיות לשדה הקטניות היא מכיוון "שדה האם" הסמוך והאם היא מתבצעת בהליכה ו/או בתעופה?
- מהו דגם הפיזור של פלישת החיפושיות בזמן ובמרחב?
- מהו הקשר בין רמת לכידת החיפושיות לרמת היבול (סף פעולה)?
- האם דישון חנקני יכול לפצות על נזקי הסיטונה?
- בחינת שיטות להקטנת נזקי הסיטונה.
ג. חומרים ושיטות
1. בחינת שיטות לניטור מועד וכמות הבוגרים בשטח. לצורך בחינת הנושא השתמשנו במלכודות גיחה משני סוגים: מלכודות גיחת בוגרים (פיתוח צרפתי), ובמלכודות דבק ונפילה ובתצפיות יומיות ב"שדה האם". תאור המלכודות באיורים 3 ו-4.
איור 3 – מלכודת גיחה צרפתית
איור 4 – מלכודות נפילה בתוך חישוקי נירוסטה
2. השפעת הרטבת הרטבת הקרקע ועומק ההרטבה על גיחת הבוגרים לאחר הקיץ. הרטבת הקרקע בשדה אם (בקיה חורף 2003) ע"י השקיה בשיטת הקו הבודד החל מ-25.10.03 ובחינת עומק ההרטבה ע"י טנסיומטרים בעומקים 30, 60 ו-90 ס"מ. בחינת מועדי הגיחה וכמות הפרטים ע"י מלכודות נפילה ודבק.
3. בחינת הגיחה משדה האם והמעבר לשדות הבקיה בעונת הגידול הנוכחית.הוצבו 16 מלכודות נפילה/דבק, עם ובלי חומת מגן בשולי "שדה אם", אשר נזרעו בקטניות בשנה החולפת והצבה דומה של מלכודות בשולי שדה הקטניות של השנה. הניסוי נעשה בשני אתרים, בעין חרוד מאוחד ובקיבוץ מרחביה.
4. חיגור "שדה אם" הזרוע חיטה בבקיה ברוחב 12 מ' לאיתור תנועת החדקוניות משדה האם במטרה לנטר את גיחת החדקוניות וכן לבחון אפשרויות הדברת החדקוניות לפני הגעתן לשדה הקטניות. החיגור נערך בשני אופנים, האחד רציף סביב שדה האם והשני למקוטעין בפס זריעה לא רציף. הניטור נעשה ע"י מלכודות נפילה/דבק, בשולי שדה האם ושדה הקטנית.
5. בחינת מועד הטיפול ויעילות חומרי הדברה לאחר ניטור ראשוני של החדקוניות.
החומרים שנבחנו פרודקס, טרייסר סופר, טיטן, טלסטאר והיקש בלתי מטופל. הטיפולים בניסוי נערכו מיד לאחר נביטת הצמחים, והניטור נערך 7, 14 ימים לאחר תחילת הגיחה ו-21 ימים לאחריה. ריסוס החומרים נעשה במרסס גב עם מוט בחלקות באורך של 10 מ' ברוחב 4 מ'.
6. הוספת דשן חנקני לעידוד הצימוח בתחילת הגידול או כפיצוי על נזקים בפיקיות הריזוביום.
בחלקת ניסוי נבחנו 4 טיפולי דישון:
– דישון יסוד לפני הזריעת הקטניות בכמות של 10 ק"ג חנקן צרוף לדונם.
– דישון ראש בכמות של 4 ק"ג חנקן צרוף לדונם.
– דישון יסוד + דישון ראש בכמות של 10 + 4 ק"ג חנקן צרוף לדונם.
– היקש בלתי מדושן.
לשם בחינת תועלת הטיפולים של כל טיפול, נספרו לכידות החדקוניות, נעשתה הערכת נזק ויזואלית, נמדד אורך מדגם צמחים בחלק העלוותי ובחלק התת-קרקעי וכן נספרו הפיקיות החיוניות בממוצע לצמח ונשקל היבול.
7. נערך סקר של הרכב אוכלוסיות הסיטונה במספר אתרים לשם זיהוי המינים והכנסת המידע למסד נתונים, לשם ביצוע גיאוסטטיסטיקה.
ד. תוצאות ראשוניות בשנת 2004 ודיון
בחינת יעילות השימוש בכלי ניטור לחדקוניות הסיטונה
- במלכודות הגיחה מן הדגם הצרפתי, לא נמצאו חדקוניות במהלך העונה. משום כך הופסקה בדיקתן.
- במלכודות הנפילה במספר וריאציות, נלכדו חדקוניות רק בהעדר חישוקי הנירוסטה. עובדה המלמדת כי תנועתן של החדקוניות איננה מתבססת על תעופה.
- הלכידה במלכודות הנפילה תאמה את מועד תחילת הנזק ומציאת פרטים ראשונים בניטור ויזואלי בחלקות הקטניות החדשות.
- מספר הפרטים שנלכדו במהלך שנתיים, איפשרו לגבש החלטה על סף פעולה לטיפול כימי, בלכידת 5 חדקוניות לשבוע.
שימוש בנתוני הצטברות כמויות הגשמים לחיזוי מועד גיחת החיפושיות
הממצאים מהעבר וכן מעבודה זו המוצגים באיור 5, מראים שגיחת החיפושיות ב"שדות האם" מתחילה כשבועיים לאחר גשם משמעותי ראשון שכמותו עולה על 30 מ"מ.
איור 5 – פיזור המשקעים בקיבוץ מרחביה בחודש דצמבר ומועד גיחת החדקוניות.
בחינת השפעת הרטיבות ועומקה על גיחת הבוגרים נערכו ב"שדה אם" בעין חרוד מאוחד. הניסוי נעשה במודל השקיה בקו בודד, כשעומק ההרטבה לעומקים 30, 60 ו-90 ס"מ אשר נבחן בטנסיומטרים.
ממצאי הניסוי שתוצאותיו מוצגות באיור 6, מראות שהרטבה מוקדמת של הקרקע עד עומק 90 ס"מ לא גרמה להתעוררות ולגיחה של החדקוניות.
איור 6 – בחינת גיחת הסיטונה ע"י השקיה מוקדמת.
בחינת המתאם בין ההרטבה למועד הגיחה מצביע על הממצאים הבאים:
- הגירוי לגיחה מותנה בעומק הרטבה של כ-10-15 ס"מ החל מחודש נובמבר (גשם בכמות של כ-30 מ"מ).
- הרטבה מוקדמת של הקרקע במהלך חודש אוקטובר, לא גורמת ל"גיחת התאבדות".
על סמך הממצאים ניתן להניח שמועד הגיחה מותנה בשני גורמים, אורך יום (לא לפני נובמבר) וגשם משמעותי המרטיב את הקרקע לעומק של כ-15 ס"מ (לא "שבר ענן").
בדיקת דגם נדידת החדקוניות משדה האם לשדה הקטניות, בהליכה ו/או בתעופה
הממצאים בעבודה הנוכחית מראים שלכידות במלכודות הנפילה היו רק בהעדר חישוקי הנירוסטה. חישוקי הנירוסטה מונעים מחיפושיות הנעות רגלית לטפס עליהם ולהילכד בתוכן. אפשרות מעבר החישוקים מותנה בד"כ ביכולת לעופף ולנחות מאחרי הדופן. עובדה זו מעידה כי תנועתן של החדקוניות משדה לשדה איננה מתבססת על תעופה.
בדיקת כיוון פלישת החיפושיות לשדה הקטניות מ"שדה האם" הסמוך
בחינת כיוון פלישת החדקוניות ועוצמתה נעשתה בשני אתרים, בעין חרוד מאוחד ובקיבוץ מרחביה. הבדיקה נעשתה ע"י הצבת מלכודות נפילה כיווניות בשדה האם ובשדה הבקיה שנזרע השנה. כיוון הפלישה משדות האם ועוצמתה בעין חרוד מתוארת באיור 7 עוצמת הפלישה כתלות בזמן ובמרחק במרחביה מתוארת באיור 8.
איור 7 – כיוון ועוצמת פלישת חדקוניות הסיטונה משדות האם בעין חרוד.
איור 8 – עוצמת הפלישה משדות האם כתלות בזמן ובמרחק בשדות במרחביה.
סיכום ביניים ומסקנות מממצאי לכידות חדקוניות הסיטונה באתרי הבדיקה.
- החדקוניות מגיעות לשדה הקטניות החדש מכיוון "שדות האם".
- ברמת המלכודת הבודדת לא נמצאה השפעה לכיווני רוחות השמיים על מספר הלכידות ולכן המשך המחקר התבסס על מלכודות נפילה לא כיווניות המוצבות בשטח.
- נמצאו הבדלים בהופעת גלי הלכידה ב"שדה האם" שהקדימו את הלכידה בשדה הקטנית החדש.
- נמצא "מפל" של לכידות בין פנים לחוץ השדה, כאשר הפרטים שנלכדו בתוך השדה היו מעטים מהפרטים שנלכדו בשולי השדה.
- ממצאים אלו מסייעים בגיבוש ממשק הדברה "חסכוני" שיתמקד בפעילות בעיקר באזורי השוליים "הרגישים".
הקשר בין רמת לכידת חיפושיות הסיטונה לרמת היבול הנאסף
כדי לקבוע ממשק הדברה מושכל חשוב לבחון את הקשר שבין ניטור כמותי של המזיק בשטח ומועד הניטור לבין הפחיתה ביבול. הממצאים הקושרים בין כמות הלכידות והפחיתה ביבול מוצגות באיורים 9 ו-10. הקשר בין כמות הלכידות בשטח שלא טופל בקוטלי חרקים לבין הנזק הנגרם ע"י הדרנים לפיקיות הריזוביום, החיידקים קושרי החנקן, מוצג באיור 11.
איור 9 – הקשר בין כמות לכידות חדקוניות הסיטונה לבין הפחיתה ביבול בעין חרוד.
איור 10 – הקשר בין כמות לכידות חדקוניות הסיטונה לבין הפחיתה ביבול במרחביה.
איור 11 – הקשר בין כמות לכידות חדקוניות הסיטונה לבין הנזק לפיקיות הריזוביום.
סיכום ביניים של הממצאים הקושרים בין ניטור המזיק לבין רמת היבול:
- נמצא קשר ישיר, בין כמות הלכידות לבין הפחיתה ביבול. ככל שכמות הלכידות עלתה גדל הפחת ביבול. הגידול בנזק הוא בעל אופי מעריכי. פירושו של ממצא זה, שאוכלוסיה גדלה של חדקוניות גורמת לעליה בנזק עד רמה שבה מידת הנזק גבוהה דיה וגידול באוכלוסית החדקוניות כמעט ואינו משפיע על עוצמת הנזק.
- קיים קשר המראה שככל שעולה רמת הלכידות עלה הנזק לפיקיות הריזוביום ובהתאם חלה פחיתה ביבול החומר היבש הנאסף.
בחינת יכולת הפיצוי של דישון חנקני על נזקי הסיטונה
הנזק העיקרי של חדקוניות הסיטונה לקטניות מתרחש בשני מועדים. האחד, פגיעה בנבטים ע"י בוגרים שהגיחו מתרדמת החורף. השני, פגיעת הדרנים בפיקיות הריזוביום כתוצאה מכך נפגע קיבוע החנקן הגורר פגיעה בכושר הצימוח של הקטניות. בעבודה הנוכחית נבחנו שתי אסטרטגיות שונות של תוספת חנקן מינראלי. האחת דישון יסוד, שתפקידו ליצור צימוח נמרץ יותר של הקטניות בשלב הנבטים במטרה שנזקי אכילת הבוגרים לא יגרמו לתמותת הצמחים בשדה. השניה תוספת דשן ראש, כדי לפצות את הצמחים על העדר קיבוע של חנקן אטמוספרי, תוצאות הניסוי מוצגות באיור 12.
איור 12 – הקשר שבין כמות הלכידות של בוגרי סיטונה ליבול עם וללא תוספת חנקן מינראלי.
ניתוח ראשני של תוצאות הניסויים בדישון של חנקן מינראלי מצביאות על הממצאים הבאים:
- דישון יסוד של 10 ק"ג חנקן צרוף לדונם היה יעיל עד רמת לכידות מצטברת של כ- 25 בוגרי סיטונה. מעל רמה זו כנראה שקצב האכילה של הבוגרים עולה על כושר הצימוח של הנבטים. התדלדלות מספר הנבטים גורם לנזק בלתי הפיך. ממצאים אלה מאוששים את ממצאיו של פלאות (1973).
- דישון ראש בלבד של 4 ק"ג חנקן צרוף לדונם, לא תרם משמעותית להגדלת היבול.
- תוספת של דישון ראש (10 ק"ג\ד') לאחר דישון יסוד (4 ק"ג\ד') העלתה במקצת את היבול.
ממצאים אלה מוליכים למסקנה שדישון יסוד חשיבותו עולה על דישון הראש בתגובה לפגיעת הדרנים בפקיות.
בחינת שיטות להקטנת נזקי הסיטונה.
1. הדברה כימית (פרודקס)
– טיפול בתכשיר ההדברה בשולי "שדה האם" בשיא גיחת הבוגרים על מנת למנוע את יציאתם מ"שדה האם".
– טיפול בתכשיר הדברה בכלל השדה או בשולי שדה הקטניות, על מנת למנוע את פלישת הבוגרים על פי סף פעולה להדברה.
– לבחון פעם נוספת חיטוי זרעים להפחתת פגעי החדקוניות בתכשיר חדש בשם קראוזר, שנמצא יעיל כנגד חיפושיות מהסוג מרסוליה, הנפוצות בשדות החיטה בדרום הארץ.
2. פתרון מרחבי ע"י זריעת שדה קטניות במרחק רב משדה האם, כך שרק חלק קטן מהחיפושיות יגיעו לשדה הקטניות הנוכחי.
3. תיקון נזקים שנגרמו ע"י הסיטונה
– דישון יסוד בחנקן מינראלי כדי להגביר את הצימוח הראשוני ולמנוע הפחתה ניכרת בעומד הצמחים בשדה.
– פיצוי בדשן ראש חנקני על פגיעה בפיקיות הריזוביום.
שאלות מחקר לעתיד
- הבנת הגורמים המשפיעים על מועד גיחת החיפושיות מ"שדות האם".
- הערכת התרומה של קטניות הבר לאוכלוסיית המזיק.
- אימות סף הפעולה למועד תחילת ההדברה.
- בחינת שיטות הדברה חלופיות כגון: שילוב תכשירי הדברה עם פרומון התקהלות, נמטודות ופטריות אנטומופתוגניות.
ה. רשימת ספרות מצוטטת
ריבנאי י., וונציה מלמד, 1959. סקר מיני הסיטונה ((Sitona בקטניות החורף בישראל. סקירה 265 של המכון להגה"צ, התחנה לחקר החקלאות. 25 עמ'.
Cantot P, 1997. Methods for estimating populations of Sitona lineatus in pea fields. In: International Conference on Pests in Agriculture, 6-8 January 1997, at le Corum, Montpellier, France. Volume 3. Paris, France: Association Nationale pour la Protection des Plantes (ANPP).
Melamed-Madjar V, 1966. Observations on four species of Sitona (Coleoptera, Curculionidae) occurring in Israel. Bulletin Entomological Research, 56: 505-514.
Plaut, H.N. (1960a) Field studies on the effect of insecticides on the adult Sitona limesus Rossi. Progress Report no. 299, 8pp.
Plaut, H.N. (1960b) The phenology of Sitona limosa Rossi. In the Ramat Menashe region, during 1958/9, Progress Report no. 279, 6pp.
Plaut, H.N. (1961) Sitona spp – important pests of winter legumes. Hasadeh 40: 1107-1110.
Plaut, H.N. (1973) Hebits of adults Sitona limosus in Israel. Ann. Entom. Soc. Am. 66: 931-936.
ו. הבעת תודה:
לצוות העובדים בגד"ש מרחביה, עין חרוד מאוחד, גזית, על ביצוע העיבודים והטיפול בחלקות הניסוי. |
למעלה
