הפעם הראשונה שחלב ומוצריו מופיעים בתנ"ך הוא בסיפור אברהם ושלושת המלאכים. השלישייה מגיעה לבשר לאברהם שעומד להיוולד לו בן, והוא מארח אותם כמו חברונאי טוב. תכונותיו הלוגיסטיות מתגלות במיטבן – הוא ממהר אל שרה ומבקש שתארגן לחם סולת ועוגות, רץ אל הנער ופוקד עליו להדליק את המנגל ולהריץ סטייקים ושיפודי עגל, ואחרון, שולף מהמזווה חלב וחמאה ופותח להם שולחן כיד המלך. "וַיִ קַ ח חֶ מ אָ ה ו חָ לָ ב ובֶ ן הַ בָ קָ ר אֲ שֶ ׁר עָ שָ ׂה וַיִ תֵ ן לִ פ נֵ יהֶ ם והּוא עֹמֵ ד עֲ לֵ יהֶ ם תַ חַ ת הָ עֵ ץ וַיֹּאכֵל לּו" (בראשית, י"ח, 8). ומה אנחנו למדים מהפסוק הזה? ראשית, שאברהם לא עיראקי אלא פולני, "עומד עליהם.."
יעני, עומד ומחכה שהמלאכים יגמרו את כל מה שבצלחת. שנית, שאברהם אנין טעם, הוא מציע לאורחים סטייק סינטה עם חמאה (שומו שמיים, בשר וחלב). להגנתו ניתן לומר שאת חוקי הכשרות המציאו רק אחרי זה.
על הפעם הראשונה בה פוגשים במקרא את הגבינה, על ארץ זבת חלב ודבש, ועל אוסטאופורוזיס ומסת העצם – בכתבה המלאה