למעלה
סקירת ספרות- ינואר 2021
שרית עטיה, דיאטנית קלינית, יועצת למועצת החלב
- דיאטה צמחונית וטבעונית מעלה את הסיכון לשברים –מחקר מעקב ענק (EPIC-Oxford)
- עולם ללא פרות – השלכות
- החלפת רכיבי התזונה במוצרי חלב במאכלים שאינם חלביים תייקר את ההוצאה הכספית, תגדיל את צריכת האנרגיה ותדרוש כמויות גדולות של מזון: מתוך סקר הבריאות והתזונה הלאומי האמריקאי
- השפעת מוצרי חלב על הסביבה והתזונה בארצות הברית
- השפעת צריכת חלב על גדילה והתפתחות של ילדים צעירים בגילאי 1-5 שנים
- משקאות צמחיים – מתוך נייר העמדה של ועדת התזונה של האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים (NASPGHAN 2020)
- השפעת החלב ומרכיביו על תכנות אפיגנטי של מערכת החיסון בשנות החיים הראשונות ומעבר להן: השלכות על אלרגיה ואסטמה
- הורמונים המצויים באופן טבעי במזון ובמוצרי חלב בפרט, אין משפיעים על הבריאות
- צריכת מוצרי חלב מפחיתה את הסיכון לנפילות ושברים בקשישים שבריריים- ממצאי מחקר שהוצגו בכנס מדעי
- מחקר נגד – צריכת חלב ואקנה -סקירה שיטתית ומטא-אנליזה
- דיאטה צמחונית וטבעונית מעלה את הסיכון לשברים – תוצאות מחקר מעקב ענק (EPIC-Oxford)
מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת הרפואי BMC בדק את הקשר בין דפוס התזונה להיארעות שברים. חוקרים מאוניברסיטאות אוקספורד ובריסטול בבריטניה ניתחו נתונים של כ 55 אלף איש במחקר EPIC-Oxford שגויסו בין השנים 1993-2001.
מתוך כ 55,000 משתתפים שנכללו במחקר, כ 29,000 אכלו בשר, 8,000 אכלו דגים אך לא בשר, 15,500 היו צמחונים ו-2000 היו טבעונים בזמן שגויסו.
הרגלי האכילה הוערכו בתחילה בעת הגיוס, ושוב בשנת 2010. משך זמן מעקב ממוצע עמד על 18 שנים. במהלך המחקר התרחשו 3,941 שברים (566 שברים בזרועות, 889 במפרק כף היד, 945 במפרק הירך, 366 ברגל, 520 בקרסול ו-476 שברים באזורים אחרים כמו עצם הבריח, הצלעות והחוליות).
שברים בירך :
נמצא כי אוכלי דגים ,צמחונים וטבעונים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול משברים בירך יחסית לאוכלי הבשר .
לצמחונים ואוכלי דגים אך לא בשר היה סיכון גבוה יותר לשברים בירך, בהשוואה לאנשים שאכלו בשר. הסיכון לשברים הצטמצם בחלקו לאחר שנלקחו בחשבון מדד מסת הגוף (BMI) ,צריכת סידן וחלבונים אך נשאר משמעותי.
הסיכון הגבוה ביותר נמצא אצל הטבעונים. אצל הטבעונים נמצאה עליה בסיכון שעמדה על כ 130%,אצל אוכלי הדגים והצמחונים העלייה בסיכון עמדה על כ 25%.
בהשוואה לאנשים שאכלו בשר, לטבעונים עם צריכת סידן וחלבון נמוכה יותר היה סיכון גבוה יותר ב-43% לשברים בכל מקום בגוף, כמו גם סיכון גבוה יותר לשברים בירכיים, רגליים וחוליות.
מסקנת החוקרים הייתה כי לאנשים שאינם אוכלים בשר (ובמיוחד טבעונים) סיכון גבוה יותר לסבול משברים בכלל ושברים בירך בפרט.
מילות מפתח : צמחונות, טבעונות, שברים, בריאות העצם, סידן, חלבון
Tong, T.Y.N., Appleby, P.N., Armstrong, M.E.G. et al. Vegetarian and vegan diets and risks of total and site-specific fractures: results from the prospective EPIC-Oxford study. BMC Med.2020;18:353. https://bmcmedicine.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12916-020-01815-3
- השלכות עולם ללא פרות- השלכות
פרות מספקות חלב לאדם מזה אלפי שנים. אם הפרות ייעלמו, בני האדם יאבדו מקור עקרי לחלבון איכותי ומספר רב של רכיבי תזונה חיוניים, כמו גם מקור הכנסה, פרנסה וביטחון עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם.
למרות שפרות פולטות גזי חממה, שיטות גידול חדשניות וטכנולוגיות משופרות מייצרות פרות יעילות יותר שפולטות פחות גזי חממה. במאמר זה נחקרות השלכות של עולם ללא פרות.
איך ייראה עולם ללא פרות?
בצד החיובי, פליטת גזי החממה עשויה להיות נמוכה יותר, אם כי יותר ויותר יצרני חלב ברחבי העולם מתחייבים להפחתת את הפליטות באמצעות שילוב הזנה שונה, שימוש בזבל ודשנים ירוקים, שימוש חכם יותר באנרגיה ועוד. בעוד שכולנו שואפים לאכול בצורה יותר ברת קיימא, כדאי לזכור שגרגרי חומוס המוטסים מרחבי העולם פולטים יותר גזי חממה מגבינה מקומית.
בצד השלילי, עולם ללא פרות יקשה עלינו להזין כראוי אוכלוסייה עולמית הולכת וגדלה. מוצרי חלב הם מקור עיקרי וחשוב לחלבון איכותי ושלל רכיבי תזונה חיוניים. בנוסף כלכלות ותרבויות יאבדו מקור הכנסה ובטחון .
כאשר אנו מחפשים דרכים יצירתיות להאכיל את תושבי כדור הארץ בעתיד תוך השפעה מינימלית על הסביבה, עלינו לוודא שלא "נזרוק את התינוק עם מי האמבטיה".
ביטול דפוסי תזונה שנהוגים אלפי שנים עבור מיליוני אנשים לא יכול להתרחש ללא השלכות בלתי רצויות. מגפת ה- COVID-19 לימדה אותנו שאנו יכולים לחולל שינויים גדולים בפליטת גזי החממה העולמית בתקופה קצרה בעיקר על ידי שינוי הרגלי השימוש באנרגיה שלנו.
מאמר שנכתב ע"י 2 חוקרים מה Global Dairy Platform
מילות מפתח: דיאטה בת קיימא , פרות לחלב, פליטת גזי חממה, השלכות תזונה ללא חלב
Kanter, Mitch PhD; Moore, Donald. A World Without Cows. Nutrition Today 2020 ; 55(6): 283-287.
- החלפת רכיבי התזונה במוצרי חלב במאכלים שאינם חלביים תייקר את ההוצאה הכספית, תגדיל את צריכת האנרגיה ותדרוש כמויות גדולות של מזון: מתוך סקר הבריאות והתזונה הלאומית 2011 האמריקאי
ההנחיות התזונתיות האמריקאיות לאמריקאים ממליצות על צריכה של שלוש מנות חלב ליום מעל גיל 9 שנים במטרה בכדי לסייע בצריכה מספקת של מספר רכיבי תזונה חיוניים שנמצאים בחסר בתזונה. עבור אנשים שנמנעים מחלב חשוב לזהות מזונות מקובלים שיחליפו את מוצרי החלב ויספקו את החלבון ורכיבי התזונה שמוצרי החלב מספקים.
החוקרים בחנו את ההשלכות הכלכליות ,התזונתיות ואת צריכת האנרגיה בהחלפה זו. ההשוואה חולקה ל 3 – השוואה למזונות בעלות הנמוכה ביותר, בכמות הקלוריות הנמוכה ביותר והכמות הקטנה ביותר שנדרשת מכל מזון.
הנתונים נלקחו מסקר הבריאות והתזונה הלאומי האמריקאי (2011–2014),נתונים של מדגם מייצג ארצי של אוכלוסיית ארה"ב; מגיל שנתיים ומעלה (n 15 830).
כאשר הוחלפו מוצרי החלב במוצרים אחרים כדי לספק אותה רכיבי תזונה שנמצאים בחסר בתזונה :
בהשוואה למזונות בעלות הנמוכה ביותר – עלות המזון עלתה ב 0.5, וסיפקה פי 5.7 יותר אנרגיה יחסית למוצרי החלב .
בהשוואה למזונות בעלי הערך הקלורי הנמוך ביותר – עלות המזון עלתה פי 5.9 יותר וסיפקה פי 2.5 יותר אנרגיה והכילה כמות כפולה של אוכל בק"ג.
בהשוואה למזונות עם הכמות הקטנה ביותר הנדרשת – עלות המזון עלתה פי 3.5 וסיפקה פי 5 יותר אנרגיה
מסקנת החוקרים הייתה כי זיהוי מאכלים סבירים ומקובלים על ידי הצרכן שיכולים להחליף את רכיבי התזונה החיוניים נותר אתגר קשה לפיצוח.
מילות מפתח : סקר תזונה ובריאות,מוצרי חלב, רכיבי תזונה חיוניים בחסר
Cifelli, C., Auestad, N., & Fulgoni, V. (2020). Replacing the nutrients in dairy foods with non-dairy foods will increase cost, energy intake and require large amounts of food: National Health and Nutrition Examination Survey 2011–2014.Public Health Nutrition, 1-12.
- השפעת מוצרי חלב על הסביבה ועל התזונה בארצות הברית
בעולם שלנו העוסק בתזונה בת קיימא , שאלות הנוגעות לאיזון בין התרומה התזונתית לבין ההשפעה הסביבתית של מוצרי מזון מהחי היא שאלה בוערת. בדרך כלל ,לא נעשית הפרדה בין סוגי המזון מהחי (בקר, חלב, עופות, דגים) או שלא ניתנים פתרונות להחלפת המזון מהחי וצמצום ההשפעה על הסביבה.
מטרת המחקר הייתה להעריך את התרומות הנוכחיות של תעשיית החלב בארה"ב לאספקת רכיבי תזונה חיוניים ובחינת השפעתה על הסביבה, לאפיין את ההשפעות הפוטנציאליות של שימוש חלופי בקרקע ששימשה בעבר לגידולים עבור בקר לחלב.
נבחנו תרחישים להוצאת בקר לחלב ממערכת ייצור המזון בארה"ב, יחד עם אסטרטגיות לשימוש מחדש בקרקע שהתפנתה בעקבות הוצאת הבקר. התרחישים בדקו גם הנחות שונות לשימוש מחדש באדמות ששימשו בעבר לגידול תבואה לפרות חלב.
המערכת הנוכחית מספקת חלב מספיק בכדי לעמוד בדרישות האנרגיה, החלבון והסידן השנתיות של 71.2, 169 ו- 254 מיליון בני אדם, בהתאמה.
חלב ומוצריו מספקים חלק ניכר מכמות הוויטמינים המסופקים מכלל אספקת המזון המקומית בארצות הברית חלב ומוצריו מספקים כ 39% מצריכת ויטמין A ,כ 54% מצריכת ויטמין D, כ 47% מריבופלאבין, 57% מוויטמין B12 ו- 29% מכולין הזמינים למאכל אדם בארצות הברית.
בתרחיש בו אחזקת הפרות לחלב תישאר אך הן לא יחלבו לא הביאה לשינוי בפליטת גזי החממה המוחלטת (GHGE) ביחס למערכת הייצור הנוכחית.
התרחישים להסרת פרות לחלב הפחיתו את הזמינות של רכיבי תזונה חיוניים כגון חומצה α- לינולנית, סידן, וויטמינים A, D, B12 וכולין. בתרחישים בהם לא ירדה זמינות רכיבי תזונה חיוניים לא נצפה שיפור בפליטת גזי חממה.
תוצאות אלו מצביעות על כך שהאסטרטגיה של הוצאת בקר לחלב לשם הפחתה הייצור גזי חממה ללא פגישה באספקת רכיבי תזונה חיוניים לאוכלוסיה קשה לביצוע.
מילות מפתח : חלב ומוצריו,סידן,חלבון,רכיבי תזונה חיוניים, פליטת גזי חממה
D.L. Liebe, M.B. Hall, R.R. White. Contributions of dairy products to environmental impacts and nutritional supplies from United States agriculture, Journal of Dairy Science, Volume 103, Issue 112020, Pages 10867-10881
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0022030220307852
- השפעת צריכת חלב על גדילה והתפתחות של ילדים צעירים בגילאי 1-5 שנים
תת תזונה אצל ילדים היא בעיה נפוצה ברחבי העולם. היכולת להגיע לצרכי האנרגיה ורכיבי התזונה החיוניים בשלב קריטי זה של התפתחות היא הכרחית, לא רק כדי להשיג פוטנציאל פיזי ונפשי אלא גם הישגים חברתיים-כלכליים בהמשך החיים. בעידן בו ישנו ניסיון לאופטימיזציה של דפוסי התזונה שיתמכו בהשגת יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם, חשוב לזהות מזונות / קבוצות מזון שהראו יעילות בהפחתת ההשפעות השליליות של תת תזונה אצל ילדים צעירים.
סקירה זו עוסקת בהשפעה של צריכת חלב, תוך התמקדות בצמיחה לינארית, התפתחות קוגניטיבית ועלייה במשקל בילדות המוקדמת (12–60 חודשים).מכלול המחקר העוסק בקבוצת גיל זו מוגבל במקצת.
על סמך הנתונים הקיימים, קיים קשר חיובי בין צריכת חלב לצמיחה לינארית.
ההשפעה של חלב או מוצרי חלב על ההתפתחות הקוגניטיבית פחות ברורה בגלל היעדר ראיות וחוסר בעבודות שבודקות את הנושא .לגבי ההשפעה על משקל הגוף, רוב הראיות מצביעות על כך שאין קשר או שקיים קשר הפוך בין צריכת חלב על ידי ילדים בגיל הרך ועודף משקל והשמנה בשלב מאוחר יותר בחיים. עדות זו נמצאת במדינות בעלות הכנסה גבוהה.
מילות מפתח : ילדים צעירים, צריכת חלב, גדילה, התפתחות, משקל, השמנה
Keywords: preschool children; milk intake; dairy intake ; growth ; development ; weight ; obesity
Clark, D.C.; Cifelli, C.J.; Pikosky, M.A. Growth and Development of Preschool Children (12–60 Months): A Review of the Effect of Dairy Intake Nutrients 2020; 12: 3556.
https://www.mdpi.com/2072-6643/12/11/3556
- משקאות צמחיים – מתוך נייר העמדה של ועדת התזונה של האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים (NASPGHAN 2020)
בשנים האחרונות ישנה עליה בשימוש במשקאות צמחיים בתזונת תינוקות, פעוטות וילדים צעירים בשל מגוון סיבות שיכולות להיות סיבות רפואיות כגון אלרגיה לחלב, סיבות דתיות – תרבותיות, אמונות בריאותיות הגורמות להימנעות מחלב או סיבות אקולוגיות. בין אם הסיבה רפואית או לא, לבחירות תזונתיות אלו עלולות להיות השלכות. הספרות הרפואית בנושא, כמו גם הניסיון הקליני של האיגוד הצפון אמריקאי לגסטרואנטרולוגיה, כבד ותזונת ילדים (NASPGHAN) מעיד, שכאשר משקאות צמחיים ניתנים לתינוקות וילדים צעירים, ובעיקר לתינוקות, במקום פורמולה מותאמת לתינוק או חלב ומוצריו, קיים סיכון לפגיעה בגדילה (הן בעליה במשקל והן בצמיחה לגובה) עד כדי תת תזונה מסוג "קוושיורקור" (כתוצאה מחסר בחלבון), הפרעה אלקטרוליטית, אבנים בכליות, ולחסרים תזונתיים חמורים כגון אנמיה מחסר ברזל, רככת וצפדינה. את כל ההשפעות הנ"ל ניתן למנוע.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מגדיר חלב ומוצריו לפי מקור המוצר ורכיבי התזונה המסופקים על ידו. כל תחליף חלב שאינו מספק פרופיל תזונתי הדומה להרכבו של החלב יכול לפגוע בסטטוס התזונתי של הילד, גדילתו והתפתחותו. התרומה של חלב לצריכת החלבון בילדים חשובה במיוחד. כך למשל כמות החלבון שמסופקת על ידי תחליף המבוסס על שקדים או על אורז, מהווה רק כ 2% או 8% בהתאמה מכמות החלבון שנמצאת בחלב פרה.
נייר העמדה הנוכחי הינו תגובה מקצועית ורשמית לבקשת ה FDA בנושא השימוש במשקאות צמחיים בתינוקות וילדים צעירים. ועדת התזונה של האיגוד (NASPGHAN) מסכמת, כי למיטב ידיעתה והבנתה המקצועית, לחלב ומוצריו, בעיקר בגיל הרך, תרומה משמעותית לצמיחה הליניארית , לסטטוס ויטמין D ובריאות העצם.
נייר העמדה מדגיש שרק פורמולות מסחריות מורשות מתאימות לתינוקות ויכולות להוות חלופה לחלב אם בשנה הראשונה לחיים וכי יש צורך להעלות מודעות אנשי המקצוע והצרכנים לכך שמשקאות צמחיים אינם מהווים מקור מספיק טוב ושווה ערך לרכיבי התזונה בחלב כמו חלבון, סידן וויטמין D.
מילות מפתח : משקאות צמחיים, איגוד אמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה,ילדים
North American Society for Pediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition Position Paper: Plant based Milks , Russell J. Merritt, Sarah E. Fleet, Amanda Fifi, Candi Jump, Sally Schwartz, _Timothy Sentongo, Debora Duro, Jeffrey Rudolph, and Justine Turner, for the NASPGHAN Committee on Nutrition , JPGN 2020;71: 276–281
https://journals.lww.com/jpgn/Fulltext/2020/08000/North_American_Society_for_Pediatric.30.aspx
- השפעת החלב ומרכיביו על תכנות אפיגנטי של מערכת החיסון בשנות החיים הראשונות ומעבר להן: השלכות על אלרגיה ואסטמה
תזונה מתאימה בהריון ובשנות החיים הראשונות היא גורם חשוב בהפחתת הסיכון למחלות שאינן מדבקות כגון השמנת יתר, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, סרטן ואלרגיות כרוניות. מחקרים אפידמיולוגיים וקליניים הוכיחו שתזונה חשובה בכל שלבי החיים, אך נראה כי היא חשובה במיוחד לפני הלידה ובשנות החיים הראשונות. במהלך העשור האחרון גבר העניין בבחינת תפקיד מנגנונים אפיגנטיים בהתפתחות אלרגיות. אפיגנטיקה כוללת מספר מנגנונים כמו מתילציה של DNA, שינויים בהיסטון ומיקרו-רנ"א שיכולים לשנות את ביטוי הגנים.
מחקר זה מתמקד בהשפעות התזונה האימהית במהלך ההיריון, בהשפעות המרכיבים הביו-אקטיביים בחלב אם וחלב פרה, ובגורמים הסביבתיים (כמו חקלאות, עיבוד חלב וחשיפה לחיידקים)שיכולים להשפיע על המנגנונים האפיגנטיים ותכנות מערכת החיסון ואלרגיות. ידע זה יסייע בשיפור הגישות לתזונה בתחילת החיים ויסייע במניעת אלרגיות בעתיד.
מספר מחקרים אפידמיולוגיים שהראו כי חשיפה לסביבת משק ולחלב פרה גולמי בתקופה שלפני הלידה ובגיל הרך קשורה להגנה מפני התפתחות אסתמה ואלרגיות אחרות בשלב מאוחר יותר בחיים. הוכח כי רכיבי חלב פרה רבים משפיעים על תאי החיסון האנושיים בדומה לתאים מחלב אם. חלק מהמסלולים המולקולריים שעשויים להסביר את הקשר בין צריכת חלב גולמי לאסתמה ואלרגיה עשויים להיות קשורים לאפיגנטיקה.עם זאת, חלב ומוצרי חלב עוברים עיבוד בכדי להבטיח בטיחות מיקרוביולוגית. כתוצאה מכך, חלבוני חלב יכולים להיות לאבד את פעילותם התפקודית.
סקירה זו מסכמת את הידע הנוכחי על ההשפעות הפוטנציאליות של חלב אם וחלב פרה על חסינות ילודים ותכנות אפיגנטי והשלכותיהם האפשריות על התפתחות האלרגיות בגיל הרך ואילך .
מילות מפתח : אפיגנטיקה, חלב, אלרגיה, אסטמה
The Impact of Milk and Its Components on Epigenetic Programming of Immune Function in Early Life and Beyond: Implications for Allergy and Asthma. Esch Betty C. A. M. van et al. Frontiers in Immunology 2020; 11:2141
- הורמונים המצויים באופן טבעי במזון ובמוצרי חלב בפרט, והשפעתם על הבריאות
כמות ההורמונים במזון נחקרת במשך שנים והערכות בטיחות מצביעות על כך שהורמונים שנוצרו במזון באופן טבעי אינם מזיקים לבריאות האדם.
קיימים מחקרים עדכניים אשר מתמקדים בהורמונים בסוגי מזון ספציפיים (לדוגמא מוצרי חלב, סויה וכו'). אך עדיין המידע הקיים על השלכותיהם האפשריות על הבריאות, הינו מוגבל. למרות האמור, ניתן לומר כי על בסיס הראיות המדעיות שנסקרו, תכולת ההורמונים המצויה במנת אכילה מקובלת של מזונות קטנה מהרמות הניתנות לזיהוי, או מצויה בגבול הבטוח לשימוש ללא גרימת תופעות לוואי כלשהן.
בעלי חיים מייצרים הורמונים דומים לאלו המיוצרים בגוף האדם ולכן ניתן למצוא הורמונים במזון מן החי. דוגמאות לכך הם מוצרי חלב, בשר, דגים וביצים. מוצרי חלב וחלבונים נוספים מהחי נחשבים בין תורמי האסטרוגן העיקריים ממזון. יחד עם זאת, כמות האסטרוגן המגיעה מחלב זניחה לעומת כמות האסטרוגן המיוצרת בגוף ( כמות השווה ל-3 מנות חלב ליום, מכילה כ-0.01-0.1% מכמות האסטרוגן הכוללת המיוצרת בגוף האישה ליום.(
הורמון נוסף המוזכר בהקשר לדיון על מוצרי החלב הינו ( growth hormone rBST) המוזרק לעיתים לפרות בתעשיית החלב האמריקאית על מנת להאיץ את ייצור החלב. ל-FDA הגבלות מחמירות בנוגע לכמות, האופן והזהירות בשימוש בהורמון זה. האישור לשימושו ניתן רק לאחר שהוכח כי אינו מזיק לבטיחות החלב, לפרות או לסביבה. מחקרים מצביעים על כך שהזרקת ההורמון אינה משנה את הרכב החלב או פוגעת באיכותו, ומשפיעה רק על כמות החלב שהפרות מייצרות. מעבר לכך, מאחר ומדובר בהורמון המורכב מחלבון, אופן פירוקו בגוף זהה לאופן הרגיל בו גוף האדם מעכל חלבונים, ורובו מתפרק במעי מיד לאחר צריכתו. חשוב לציין כי בישראל אין ולא היה מעולם שימוש בהורמון זה בפרות חולבות . ישראל עוקבת אחר הרגולציה האירופית בנושאי בטיחות מזון, ושימוש בהורמון אסור לחלוטין.
הורמון נוסף המיוחס לדיון על מוצרי חלב הינו IGF-1 , ובספרות יש דיון נרחב על הקשר בין צריכת מזונות המכילים אותו ובין הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. בהקשר לכך יצוין כי למרות שצריכת חלב עשויה להגביר את נוכחות IGF-1 , הקרן העולמית לחקר הסרטן מסיקה בדו"ח האחרון מטעמה, כי ראיות מדעיות חזקות קושרות בין צריכת מוצרי חלב לבין הפחתת הסיכון לחלות בסרטן הרקטום והמעי הגס. יש לציין כי דרושים מחקרים נוספים בנושא זה.
ניתן לסכם כי מחקרים בספרות המדעית המתמקדים בחקירת כמויות הורמונים במזונות מצביעים על כך שגם אם מזון מסוים נחשב לתורם הורמונים, בכל מקרה כמות ההורמונים הכוללת המיוצרת בגוף האדם גדולה בעשרות מונים. לעת עתה קבעו ה FDA והWHO כי מזונות היכולים להכיל אסטרוגן (מוצרי חלב, דגים וכו') בטוחים לצריכה בדיאטה יומיומית. ה WHO וה USDA ממליצים לצרוך מוצרים אלו כחלק מדיאטה בריאה כמטרה להגיע לצרכים התזונתיים המומלצים.
Keywords Hormones, steroid, estrogen, phytoestrogen, food safety
מילות מפתח : הורמונים, סטרואידים, פיטו-אסטרוגנים, בטיחות במזון
Palacios OM, Cortes HN, Jenks BH et al. Naturally occurring hormones in foods and potential health effects. Toxic Res App 2020; 4:1-12. https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2397847320936281
- צריכת מוצרי חלב מפחיתה את הסיכון לנפילות ושברים בקשישים שבריריים- ממצאי מחקר שהוצגו בכנס מדעי ועדיין לא פורסמו בספרות
מחקר קליני מבוקר אשר הוצג במפגש השנתי של American Sociey of Bone and Mineral Research (ה ASBMR) הראה כי צריכת מוצרי חלב כגון חלב, גבינה ויוגורט עשויה להיות דרך פשוטה וזולה לחיזוק העצמות ומניעת נפילות באנשים מבוגרים החיים במוסדות.
במחקר השתתפו דיירים בגיל 60 שנים ויותר מ 60 מוסדות דיור מוגן במלבורן, אוסטרליה. מחצית מהמשתתפים (כ 3300 דיירים) קבלו תפריט עשיר במוצרי חלב שכלל 3.5 מנות ביום ומחצית (כ 3900) קיבלו תפריט עם 2 מנות של מוצרי חלב ביום (קבוצת הביקורת) . גיל ממוצע בשתי קבוצות המחקר היה 87 שנים , כ 70% נשים. מידע על נפילות ושברים נלקח מדיווחים מהמוסד הנבדק ומבתי החולים.
בתחילת המחקר צריכת הסידן היומית של הדיירים הייתה 650 מ"ג ביום ונשארה כזו בקבוצת הביקורת. בקבוצת המחקר אשר קיבלה תפריט עשיר בסידן, צריכת הסידן היומית במשך שתי שנות המחקר עלתה למעל 1100מ"ג.
צריכת החלבון בתחילת המחקר הייתה 59 גרם ליום ונשארה כזו בקבוצת הביקורת, בקבוצת המחקר הצריכה עלתה ל 72גרם בשנות המחקר.
לאחר שנתיים, בקבוצת המחקר שקבלה תוספת של מוצרי חלב נמצאה ירידה של 11% בנפילות (62% לעומת 57%), ירידה של 33% בשברים (5.2% לעומת 3.7%), וירידה של 46% בשברים בצוואר הירך (2.4% לעומת 1.3%). לא נמצא שינוי בתמותה.
ממצאי המחקר עדיין לא פורסמו בספרות
https://www.medscape.com/viewarticle/937409
10 מחקר נגד -צריכת חלב ואקנה -סקירה שיטתית ומטא-אנליזה
מטרת מטא-אנליזה זו הייתה לבחון את העדויות הסותרות בנוגע לקשר בין צריכת חלב ומוצריו והופעת אקנה בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים.
החוקרים סקרו את כל המחקרים התצפיתיים שהתפרסמו ב PubMed מיום הקמתו ועד בדצמבר 2017. חישבו יחס הסיכונים (OR,CI 95%) ובדקו הטרוגניות והטיות בפרסום. במטא-אנליזה נכללו 14 מחקרים ,עם כ 80,000 משתתפים בגילאי 7-30 שנים.
תוצאות הראו כי משתתפים שהסיכון לאקנה היה גבוה ב 22-36% בקרב צורכי החלב ומוצריו לעומת כאלו שלא צרכו. נמצא גם קשר מנה תגובה, ככול שצריכת מוצרי החלב עלתה הסיכון לסבול מאקנה עלה. החוקרים דיווחו על הטיה בפרסום והטרוגניות גדולה, ממצאים שמחלישים את תוצאות המחקר.
מסקנת החוקרים הייתה כי צריכת חלב ומוצריו נקשרת במחקרים תצפיתיים כמעלה סיכון לסבול מאקנה בקרב צעירים בגילאי אך 7-30 שנים, יש לפרש את התוצאות בזהירות בשל הטרוגניות גדולה והטיות במחקרים.
מילות מפתח: מטא-אנליזה, חלב ומוצריו, אקנה
Keywords: meta-analysis, dairy, milk, acne
Juhl CR, Bergholdt HKM, Miller IM, Jemec GBE, Kanters JK, Ellervik C. Dairy Intake and Acne Vulgaris: A Systematic Review and Meta-Analysis of 78,529 Children, Adolescents, and Young Adults. Nutrients. 2018;10(8):1049.
