סיפורי מחלבות שפעלו לפני קום המדינה

מתוך חדשות מן העבר מאת שלמה דורי– בהוצאת המ"ב 1996

בשנות העשרים ותחילת שנות השלושים, קמו בארץ מחלבות פרטיות, אשר קלטו חלב מרפתות שלא שיווקו את תוצרתם ל"תנובה". להלן מספר מחלבות:

מחלבת "אהרונסון" בזיכרון יעקב

מחלבה בבעלות שמואל ומרים אהרונסון ופעלה החל משנת 1921.

בשנת 1920 מרים אהרונסון נסעה לאנגליה ללמוד גבנות. עם חזרתה, הוקמה המחלבה במרתף הבית והחלה לפעול בניהולה. את החלב קיבלו מפרות דמשקאיות בבעלות המשפחה ומרפתות אחרות בסביבה. במחלבה יצרו כנראה גבינות מסוג צ'דר שהתאימה מאוד להרגלי הצריכה של הבריטים ששהו באותם ימים בארץ.

תוצרת המחלבה נשלחה ברכבת לירושלים למלון אמדורסקי ולארמון הנציב ולסוחרים בחיפה

המחלבה נסגרה בסוף שנות ה-20

מחלבת "עמק" בעפולה

בעפולה הוקמה בשנת 1931 מחלבת "עמק", על ידי חיים עזרן יליד רוסיה, מחלבה מושקעת עם ציוד חדיש.

המחלבה קיבלה חלב מכפר-תבור, בלפוריה, כפר גדעון, מכמה משקים ממרחביה ועפולה ובתקופה מסוימת גם מבית קשת.

תוצרת המחלבה שווקה באזור, חיפה, תל אביב וגם ירושלים.

ילדי עפולה נהגו לפקוד את המחלבה כדי להנות מהלבן, הקפיר והשמנת.

בעבודה במחלבה נעזר חיים עזרן באשתו פרידה ובשני בניו.

מחלבת "עמק" התקיימה עד שנת 1950.

מחלבת "מרכז הבריאות" בירושלים

המחלבה הוקמה בשנת 1931, הציוד הובא מארצות הברית.

החלב הגלמי התקבל במחלבה מהרפת של קרית ענבים, הממשק ברפת התנהל בהתאם להנחייתו של מנהל המחלבה. הוא ועובדיו ביקרו ברפת לעתים קרובות ופיקחו על ניקיונה.

לקראת סוף שנת 1935 "מרכז הבריאות" דאג להצטיידות הרפת בקרית ענבים במכונות חליבה

במחלבה מספר חדרים: חדר קבלת חלב, חדר פסטור, חדר רחיצה ועיקור בקבוקים, חדר לדוד קיטור, חדר קירור, חדר איחסון תוצרת וחדרי שירותים לעובדים.

בשיווק החלב המפוסטר החל פברואר 1931, באמצעות "תנובה". הדרישה לחלב זה הייתה נמוכה כנראה בשל חוסר המודעות של הציבור לערכו של חלב נקי ואיכותי.