סיכום מחקרים- פברואר 2015

עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית

תוכן

1. בריאות עצם מיטבית בילדים ובמתבגרים – דו"ח קליני של  האקדמיה האמריקאית לרפואה ילדים (The American Academy of Pediatrics).
2. תוספת חלבוני חלב מקדמת איחוי שברים בעכברים.
3. מזונות לצרכים תזונתיים מיוחדים: תחליפי חלב על בסיס צמחי כתחליף למוצרי חלב.
4. תפקיד הורמוני המין בהבדלים בהיארעות של סרטן השד בין מונגוליה לבריטניה.
5. רכיבי תזונה בחלב והשפעתם על פרופיל דלקת במחקרים מולקולאריים.
6. צריכת מוצרי חלב קשורה להמצאות נמוכה יותר של סינדרום מטבולי במבוגרים צעירים מברזיל.
7. השפעה מגינה של מוצרי חלב ומרכיביהם על פעילות כלי הדם ללא תלות בפעילותם המורידה לחץ הדם.
8. ההשפעה המשולבת של צריכת חלב יומית ופעילות גופנית אירובית על זיכרון קצר-טווח ויכולת ריכוז בתלמידות תיכון.
9. דיאטה וסרטן קולו-רקטלי (סרטן מעי גס ).ההשפעה המיטיבה של צריכת חלב ומוצריו.
10. צריכת חלב במהלך ההיריון מגדיל משקל לידה, גורם סיכון להתפתחות מחלות. מחקר נגד וכמה מילים שלי אחריו

 

מחקר מס 1

בריאות עצם מיטבית  בילדים ובמתבגרים –

דו"ח קליני של  האקדמיה האמריקאית לרפואה ילדים (The American Academy of Pediatrics.

דו"ח קליני אשר פורסם לאחרונה ע"י וועדת מומחים לתזונה בעיתון Pediatrics, סוקר גורמים אשר משפיעים על בריאות העצם בפעוטות, ילדים ומתבגרים.

בדוח זה מופיעות המלצות ה- DRI העדכניות לצריכת סידן וויטמין D, וכן, המלצות עדכניות בנוגע לפעילות גופנית ותוספי סידן וויטמין D.

הדו"ח אינו ממליץ על שימוש רוטיני בתוספי סידן לילדים ומתבגרים בריאים, אך ממליץ על הגדלה של צריכת הסידן ממזונות העשירים בו, במטרה להגיע לצרכים התזונתיים המומלצים.

האקדמיה האמריקאית לרפואה ילדים (The American Academy of Pediatrics) תומכת בהמלצות המעודכנות, הגבוהות יותר של ה- DRI לצריכת של ויטמין D, ובבדיקה של רמות ויטמין D, על מנת לאבחן חסרים בו, בילדים ומתבגרים במצבים קליניים הקשורים לסיכון מוגבר לשברים.

בדיקת סקירה אוניברסאלית של רמות ויטמין D אינה מומלצת כרוטינה בלדים ובבני נוער בריאים, או כהי-עור, או הסובלים מהשמנה, זאת מאחר ואין הוכחות מספיקות של עלות-תועלת בבדיקת סקר כזאת להורדת הסיכון לשברים.

הבדיקה המועדפת להערכת בריאות העצם הינה בדיקת DEXA (dual-energy x-ray absorptiometry), אך יש להיות זהירים באינטרפרטציה של תוצאות הבדיקה בילדים ובמתבגרים אשר לא השיגו עדיין את שיא ציפיות העצם. באנליזה של הבדיקה יש להשתמש ב- Z-score, וכן, יש לתקן את תוצאות הבדיקה לגודל הילד.

הדו"ח מספק גם אסטרטגיות לאופטימיזציה של בריאות העצם בילדים עבור רופאי ילדים.

Golden NH, Abrams SA and COMMITTEE ON NUTRITION. Optimizing Bone Health in Children and Adolescents. Pediatrics 2014;134:e1229–e1243.

http://pediatrics.aappublications.org/content/134/4/e1229.abstract

 

מחקר מס 2

תוספת חלבוני חלב מקדמת איחוי שברים בעכברים.

מטרות המחקר הקליני שנערך בעכברים היתה לבדוק את ההשפעות של חלבונים מי-גבינה (whey) המצויים בחלב, על איחוי שברים.

במחקר זה יצרו שברים בעצמות הטיביה בעכברים זכרים בגיל 6 שבועות. קבוצת הביקורת קבלה מי- ברז וקבוצת המחקר קבלה מי-ברז מועשרים בחלבוני חלב עד לתקופה של 56 יום מיצירת השברים.

תוצאות המחקר הראו יתרון באיחוי השברים בקבוצת המחקר, הן ברמה הקלינית של חוזק העצם והן ברמה התאית של ביטוי גנים הקשורים ליצור רקמות סחוס ועצם.

החוקרים מסכמים כי לחלבוני חלב  יש פוטנציאל בקידום ריפוי של שברים וחיזוק עצמות הטיביה בעכברים.

יש להמשיך ולבדוק תוצאות אלה גם בבני אדם, מאחר ותוספת תזונתית של חלבוני חלב בסיסיים עשויה להוות טיפול בטוח, זול ופשוט לשיפור איחוי שברים.

 

Yoneme H, Hatakeyama J, Danjo A, Oida H, Yoshinari M, Aijima R, Murata N, Watanabe T, Oki Y, Kido MA. Milk basic protein supplementation enhances fracture healing in mice. Nutrition 2015; 31(2):399-405.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25592019

 

מחקר מס 3

מזונות לצרכים תזונתיים מיוחדים: תחליפי חלב על בסיס צמחי כתחליף למוצרי חלב.

שיעור צרכנים הולך וגדל בוחר להשתמש בתחליפי חלב על בסיס צמחי מסיבות בריאותיות או אידיאולוגיות. סיבות רפואיות עיקריות כוללות אי-סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלב פרה. בנוסף, במדינות בהן חלב יונקים  יקר או חסר, תחליפי חלב צמחיים מהווים תחליף זול וזמין.

המאמר סוקר את תהליך הייצור של תחליפי החלב הצמחיים ותכונות של מרקם וטעם במוצרים. המאמר מעלה סוגיות תזונתיות הקשורות בהרכב התזונתי של תחליפי חלב אלה, כגון תכולת חלבון וסידן נמוכות מאוד בחלק מהתחליפים הצמחיים, תכונות אשר צריכות להילקח בחשבון בצרכנים אשר משתמשים בתחליפים אלה במקום חלב פרה.

כותבי המאמר מסכמים כי מוצרים בעלי טעימות המתקבלת על הצרכנים, המועשרים ברכיבים תזונתיים (כגון חלבון וסידן), כך שערכם התזונתי דומה לזה של חלב פרה, עשויים לשמש אלטרנטיבה למוצרי חלב.

 

Mäkinen OE, Wanhalinna V, Zannini E, Arendt EK. Foods for Special Dietary Needs: Non-Dairy Plant Based Milk Substitutes and Fermented Dairy Type Products. Crit Rev Food Sci Nutr. 2015.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25575046

מחקר מס 4

תפקיד הורמוני המין בהבדלים בהיארעות של סרטן השד בין מונגוליה לבריטניה.

רקע: קיימים הבדלים משמעותיים בהיארעות של סרטן השד בין נשים אסייתיות לנשים מערביות. השיעורים שונים גם בין נשים אסייתיות, כאשר שיעורי סרטן השד בקרב נשים מונגוליות הינם הנמוכים ביותר, נמוכים אף מאלה של נשים סיניות. אחת ההשערות לגבי הבדלים אלה בהיארעות סרטן השד היא השונות בתזונה, שונות זו יתכן ומתווכת הבדלים ברמות הורמוני המין.

על מנת לבדוק השערה זו נערך מחקר חתך רב מרכזי, בו השוו רמות הורמוני מין ונתונים תזונתיים בין נשים מונגוליות לנשים בריטיות.

שיטות: במחקר השתתפו נשים בריאות בגיל הפריון ממונגוליה ומבריטניה. נמדדו רמות של 6 הורמוני מין סטרואידים. הנשים דווחו על מועד הווסת האחרונה. נתונים לגבי צריכה תזונתית נאספו באמצעות ראיון תזונתי.

תוצאות: הדיאטה של הנשים המונגוליות היתה עשירה יותר בבשר ובמוצרי חלב בהשוואה לדיאטה של הנשים הבריטיות. ריכוז הטסטוסטרון הממוצע (המתוקנן לגיל ומועד הווסת האחרונה) היה נמוך ב- 18.5% (p<0.0001) בעוד שריכוז האסטרדיול הממוצע (המתוקנן לגיל ומועד הווסת האחרונה) היה גבוה ב- 19.1% (p=0.02) בנשים מונגוליות בהשוואה לנשים בריטיות. ריכוז הפרוגסטרון היה גבוה בכמעט 50% בנשים מונגוליות (p=0.04), בעיקר בשלב הפוליקולרי ובתחילת השלב הלוטאלי. הפרופיל ההורמונאלי היה דומה בנשים מונגוליות אשר נולדו באזורים עירוניים ואלה אשר נולדו באזורים כפריים, אך נמצאה נטייה של ירידה בריכוזי הפרוגסטרון בהתאם למידת "המערביות" (הרמות הגבוהות ביותר בנשים מונגוליות כפריות, ערכי ביניים בנשים מונגוליות עירוניות, והרמות הנמוכות ביותר בנשים בריטיות). ההבדלים הללו נשמרו גם כאשר הניתוח הסטטיסטי הוגבל לנשים וולדניות בלבד, וגם לאחר תקנון ל-BMI, גובה וסטאטוס עישון.

מסקנות ודיון: החוקרים מסכמים כי תוצאות מחקרם מחזקות עדויות קודמות כי לא נראה שרמות אסטרוגן בסירקולציה מסבירות את שיעורי סרטן השד הנמוכים בנשים אסייתיות בהשוואה לנשים מערביות, ומציעות כי יש למצוא ביו-מרקרים אחרים.

רמות טסטוסטרון נמוכות יותר, ורמות פרוגסטרון גבוהות יותר בנשים מונגוליות, מעלות את האפשרות כי יתכן והורמונים אלה עשויים לשמש כביו-מרקרים לסיכון לסרטן השד. בנוסף, התזונה של נשים מונגוליות, המבוססת בעיקרה על מוצרי בשר וחלב, מעלה בסימן שאלה את ההשפעות של דיאטה דלת שומן מהחי על הורמוני המין בנשים, שיתכן ומסבירים את ההבדלים העולמיים בשיעורי סרטן השד.

Troisi R, Ganmaa D, Dos Santos Silva I, Davaalkham D, Rosenberg PS, Rich-Edwards J, Frasier L, Houghton L, Janes C, Stanczyk F, Hoover RN. The Role of Hormones in the Differences in the Incidence of Breast Cancer between Mongolia and the United Kingdom. PLoS One. 2014 Dec 23;9(12)

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25536229

מחקר מס 5

רכיבי תזונה והשפעתם על פרופיל דלקת במחקרים מולקולאריים.

מוצרי חלב מכילים שומן, חלבון, מינרלים, ויטמין D ורכיבים נוספים שהינם בעלי פוטנציאל לתרום לקשר שנצפה בין צריכת מוצרי חלב וירידה בסיכון לדלקת.  מטרת המאמר הייתה לסקור את השפעתן של מולקולות בעלות פעילות ביולוגית, הכוללות שומן ממקור חלבי, חלבונים, מינרלים וויטמינים, על סמני דלקת ברקמת שומן, במקרופאג'ים ובכלי הדם.

מהסקירה עולה כי מרבית חומצות השומן הרוויות משפעלות סמנים פרו-דלקתיים. לעומת זאת, חומצות שומן חלביות אחרות עשויות לנטרל השפעות מזיקות אלה.

יתכן כי הרכב החלבון וחומצות האמינו בחלב העל פעילות אנטי-דלקתית.

מגנזיום בעל השפעה מיטיבה על הפרופיל הדלקתי. לעומת זאת, קיימים דיווחים סותרים באשר להשפעת ויטמין D על הפרופיל הדלקתי.

הכותבים מסכמים כי המנגנונים התורמים לקשר השלילי שנצפה בין צריכה של מוצרי חלב ופרופיל דלקתי עדיין אינם ברורים, ודרושים מחקרים נוספים אשר יספקו הסבר ביולוגי לקשר זה.

Da Silva MS, Rudkowska I. Dairy nutrients and their effect on inflammatory profile in molecular studies. Accepted manuscript online: 14 JAN 2015 08:27AM EST | DOI: 10.1002/mnfr.201400569

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/mnfr.201400569/abstract

מחקר מס 6

צריכת מוצרי חלב קשורה להמצאות נמוכה יותר של סינדרום מטבולי במבוגרים צעירים מברזיל.

רקע ומטרות: הוצע בעבר כי צריכה מוגברת של מוצרי חלב עשויה לתרום להמצאות נמוכה יותר של סינדרום מטבולי, אך תוצאות מחקרים אשר בדקו קשר זה אינן חד-משמעיות. מטרת המחקר היתה לבדוק קשר זה במדגם של מבוגרים צעירים מברזיל.

שיטות: במחקר השתתפו 2031 צעירים, בגילאי 23-25 שנים. הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות שאלוני תדירות צריכת מזון (Food Frequency questionnaire). סינדרום מטבולי הוערך על פי מדידות אנתרופומטריות ובדיקות דם, בהתאם לקריטריונים של ה- International Diabetes Federation (IDF)&  the Joint Interim Statement (JIS).

תוצאות: ההמצאות של סנדרום מטבולי היתה 11.9% על פי הקריטריונים של ה- IDF ו-9.0% על פי הקריטריונים של ה- JIS.

בהשוואה בין רביעון הצריכה העליון לתחתון, צריכה רבה יותר של מוצרי חלב נמצאה קשורה לשיעור נמוך יותר של סינדרום מטבולי על פי שני הקריטריונים

(IDF: OR = 0.61, 95% CI 0.38-0.97 , JIS:OR = 0.62, 95% CI 0.39-0.98).

קשר זה נשאר מובהק גם לאחר שהמודל תוקנן למשתנים דמוגרפיים, סוציו אקונומיים, תזונתיים ואורח חיים על פי הקריטריונים של ה- IDF: (OR = 0.53, 95% CI 0.30-0.93) , וגבולי על פי הקריטריונים של ה- JIS: (OR = 0.59, 95% CI 0.34-1.00). שני המודלים הפכו ללא מובהקים לאחר תקנון לרמות הסידן בתזונה.

מסקנות: החוקרים מסכמים כי על פי תוצאות מחקרם, צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב קשורה להמצאות נמוכה יותר של סינדרום מטבולי, כאשר ככל הנראה הסידן במוצרי החלב אחראי לקשר זה.

Martins MLB,  Kac G, Silva RA, Bettiol H,  Barbieri MA, Cardoso VC, Silva AAM. Dairy consumption is associated with a lower prevalence of Metabolic Syndrome among young adults from Ribeirão Preto, Brazil. Nutrition . Accepted: December 5, 2014.

www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0899900714005553

 

מחקר מס 7

השפעה מגינה של מוצרי חלב ומרכיביהם על פעילות כלי הדם ללא תלות בפעילותם המורידה לחץ הדם.

המאמר סוקר מחקרים תצפיתיים והתערבותיים אשר בדקו את ההשפעה של מוצרי חלב ומרכיביהם על בריאות כלי הדם, ללא תלות בהשפעתם על הורדת לחץ הדם.

מחקרים תצפיתיים מצביעים על קשר בין צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב לבין ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם. מחקרים אלה שמשו בסיס למחקרים התערבותיים מבוקרים (RCTs) שמטרתם היתה להסביר את המנגנונים בהם מוצרי חלב מגנים על הלב וכלי הדם.

ההבנה של הקשרים הללו בעלת חשיבות בריאותית גדולה, מאחר ומרבית אוכלוסייה ארה"ב (וגם בישראל) אינה מגיעה להמלצות התזונתית לצריכת חלב ומוצריו, ויתכן ושינוי תזונתי פשוט, של העלאת הצריכה של מוצרי חלב, עשויה להקטין את הסיכון באוכלוסייה לחלות במחלות לב וכלי דם.

מחקרים קליניים אשר בדקו את ההשפעות קצרות הטווח של אכילת מוצרי חלב או מרכיביהם, כוללים מחקרים אשר בדקו השפעות קצרות טווח (עד שבועיים) של תוספים או את ההשפעות הפוסט-פרנדיאליות (ההשפעות המידיות בעקבות ארוחה). מחקרים אלה הוכיחו בעקביות השפעות מיטיבות על פעילות כלי הדם ללא תלות בשיפור בלחץ הדם.

תוצאות של מחקרים קליניים אשר בדקו השפעות ארוכות טווח אינן חד משמעיות, כאשר חלק מהמחקרים הראו השפעות מיטיבות בעוד שאחרים לא מצאו שיפור בפעילות כלי הדם ללא קשר לשינויים בלחץ הדם.

ההשפעות המגנות של מוצרי חלב על כלי הדם, מתווכות ככל הנראה באמצעות שיפור הזמינות הביולוגית של nitric oxide, שיפור הסטרס החמצוני, שיפור מצב דלקתי והקטנת התנגודת לאינסולין. דרושים מחקרים מבוקרים נוספים אשר יקבעו האם השפעות מיטיבות אלה מתווכות באופן ישיר ע"י מוצרי חלב, או מתווכות בצורה עקיפה ע"י החלפת מרכיבים תזונתיים אחרים, המשפיעים לרעה על בריאות כלי הדם, במוצרי חלב.

Ballard KD, Bruno RS. Protective role of dairy and its constituents on vascular function independent of blood pressure–lowering activities. Nutrition Reviews 2015;73(1):36-50.

http://nutritionreviews.oxfordjournals.org/content/73/1/36

מחקר מס 8

ההשפעה המשולבת של צריכת חלב יומית ופעילות גופנית אירובית על זיכרון קצר-טווח ויכולת ריכוז בתלמידות תיכון.

רקע ומטרות: ישנן עדויות מחקריות כי פעילות אירובית וצריכת חלב בעלות השפעות חיוביות על תפקודים קוגניטיביים מסוימים, כגון זיכרון קצר-טווח ויכולת ריכוז, אך ההשפעה המשולבת של שתי פעולות אלה עדיין לא נחקרה.

מטרת המחקר היתה לבדוק את ההשפעות המשולבות של תוספת חלב ופעילות אירובית על הזיכרון קצר הטווח ועל יכולת הריכוז בתלמידות.

שיטות: במחקר השתתפו 81 תלמידות בנות 16 שנים. ההתערבות כללה הגשה של 250 מ"ל חלב מלא על בסיס יומי בבית הספר, ו/או שעה אחת של פעילות אירובית בתדירות של פעמים בשבוע במשך 6 שבועות. ההערכה של זיכרון קצר טווח ויכולת ריכוז נעשתה באמצעות ה- Digit Span Test וה- Digit Vigilance Test, בהתאמה.

תוצאות: תלמידות מהקבוצה שקבלה את ההתערבות המשולבת (חלב ופעילות אירובית) ומקבוצת הפעילות האירובית בלבד, הראו ביצועים טובים יותר של זיכרון קצר טווח, לעומת תלמידות מקבוצת החלב בלבד ומקבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות ההתערבות השונות ביכולת הריכוז.

מסקנות: החוקרים מסכמים כי  פעילות גופנית אירובית סדירה עשויה לשפר זיכרון קצר טווח התלמידות.

Leong IT, Moghadam S, Hashim HA. AGGREGATED EFFECTS OF COMBINING DAILY MILK CONSUMPTION AND AEROBIC EXERCISE ON SHORT-TERM MEMORY AND SUSTAINED ATTENTION AMONG FEMALE STUDENTS13/ Percept Mot Skills. 2015 Jan 26. [Epub ahead of print].

 

מחקר מס 9

דיאטה וסרטן קולו-רקטלי (סרטן מעי גס ).

סרטן קולו-רקטלי הינו הסרטן השלישי בשכיחותו בגברים והשני בשכיחותו בנשים. משתנים הקשורים לתזונה ואורח חיים עשויים לתרום לעליה בהיארעות סרטן זה, ועל כן בעלי חשיבות ועניין לציבור ולמטפלים.

מטרת הדו"ח היתה להציג סקירה עדכנית של מחקרים אשר בדקו את הקשר בין תזונה ואורח חיים  לסרטן קולו-רקטלי.

מהסקירה עולה כי השמנה מעלה את הסיכון לסרטן קולו-רקטלי ב- 19%, בעוד שפעילות גופנית סדירה מורידה את הסיכון ב- 24%.

צריכה של בשר אדום מעלה את הסיכון, כאשר יש חשיבות הן לסך הצריכה והן לתדירות הצריכה של בשר אדום.

צריכת דגים עשויה להקטין את הסיכון בכ-12%, בעוד ששום לא הוכח כמוריד את הסיכון.

צריכה של יותר מ-20 גר' סיבים תזונתיים ליום קשורה בהורדת הסיכון ב- 25%, וצריכה של 525 מ"ל חלב ביום נמצאה כמקטינה את הסיכון ב- 26% בגברים.

צריכה מתונה של אלכוהול (25-30 גר' ליום) מעלה את הסיכון.

הכותבים מסכמים כי סרטן קולו-רקטלי הינו מחלה הניתנת למניעה דרך שינויים באורח החיים הקשורים לגורמי הסיכון,  וכוללים פעילות גופנית, מניעת עודף משקל והשמנה, הגבלת צריכת הבשר  והאלכוהול והימנעות מעישון.

נכון להיום, המחקרים האפידמיולוגים אינם תמיד חד-משמעיים, ודרושים מחקרים נוספים בתחום זה.

Baena R, Salinas P. Diet and colorectal cancer. Maturitas. 2015 Jan 9. pii: S0378-5122(14)00407-1. doi:10.1016/j.maturitas.2014.12.017. [Epub ahead of print].

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25619144

מחקר מס 10

צריכת חלב במהלך ההיריון מגדיל משקל לידה, גורם סיכון להתפתחות מחלות.

אורח חיים ותזונה במהלך ההיריון ובתחילת החיים הינם חשובים לתכנות המטבולי לכל אורך החיים. קיימות עדויות אפידמיולוגיות המצביעות על קשרים בין משקל לידה גבוה ומחלות כגון השמנה, סוכרת וסרטן.

גניקולוגים ואנשי רפואה אחרים, ממליצים לרוב על צריכת מוצרי חלב במהלך ההריון, על מנת להעשיר את תזונת האישה בחלבון ובסידן.

חלב אינו רכיב תזונתי פשוט, אלא בעל פעילות אנדוקרינית, המקדמת אנבוליזם וגדילה לאחר הלידה, זאת באמצעות שפעול של mTORC1, קינאז הרגיש לתזונה. בנוסף, חלב פרה מפוסטר מעביר לסירקולציה של צורכי החלב microRNAs פעילים, המשפיעים על יותר מ- 11,000 גנים אנושיים, הכוללים את ציר הסיגנלים של mTORC1.

הסקירה מספקת הוכחות מהספרות המדעים כי צריכת חלב במהלך ההיריון מעלה את משקל ההריון, השילייה והילוד.

משקל לידה גבוה הינו גורם סיכון להתפתחות מחלות של הסיביליזציה. לאור הסקירה מליצים הכותבים לעשות ההערכה מחודשת להמלצות לצריכת חלב בזמן ההריון.

Melnik BC, John S, Schmitz G.  Milk consumption during pregnancy increases birth weight, a risk factor for the development of diseases of civilization. J Transl Med. 2015: 16;13(1):13.

 

חשוב לשים לב למספר נקודות בסקירה:

• הכותבים מבססים את מרבית ההשפעות השליליות המיוחסות לצריכת חלב בהריון על ההשפעה של צריכת חלב על שפעול של mTORC1, מחקרים שנעשו במכרסמים והראו קשר להתפתחות השמנה. קשר זה לא הוכח בבני אדם.
• אין הוכחות מחקריות של קשרים סיבתיים בין שפעול של mTORC1, משקל לידה גבוה של הילוד ומחלות שונות בבגרות בבני אדם.
• הכותבים מציינים כי אחד מהמנגנונים בהם צריכת חלב גורמת למשקל לידה גבוהה הוא דרך עליה ב- BMI אצל האם בזמן ההיריון, אותה הם מיחסים לצריכת חלב, זאת על אף כי המחקרים אינם חד משמעיים ביחס לקשר זה, ואף מרבית המחקרים הראו קורלציות שליליות בין צריכת חלב ו-BMI.
• החוקרים מביאים מחקרים אשר מצאו קורלציות חיוביות בין צריכת חלב בהריון למשקל לידה. למעשה, כל עוד לא מדובר במשקל לידה המוגדר כגבוה וכמסכן את בריאות האם והילוד, אין הדבר רע, ואף להפך…