סיכום מחקרים- ספטמבר אוקטובר 2015

עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית

תוכן

1. חלב ותפקידו בבריאות האדם. מאמר סקירה.
2. השפעת חלב ומוצריו על סרטן. מאמר סקירה
3. צריכת מוצרי חלב מפחיתה סיכון לסינדרום מטבולי במבוגרים: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי תצפית.
4. צריכה של מוצרי חלב מפחיתה סיכון לחולשה בקשישים. מחקר עוקבה פרוספקטיבי.
5. העלאת צריכה של מוצרי חלב הינה הגורם התזונתי העיקרי הקשור לירידה במשקל במבוגרים בעלי עודף משקל בעקבות תוכנית לשינוי אורח חיים. מחקר קליני אקראי.
6. השפעת צריכה גבוהה של גבינה על רמות כולסטרול וסינדרום מטבולי: תוצאות מחקר קליני אקראי.
7. צריכה של מוצרי חלב והסיכון לסרטן הקיבה: מטה-אנליזה של מחקרים אפידמיולוגים.
8. תפקיד התזונה בשמירה על בריאות העצם לאורך מעגל החיים. מאמר סקירה
9. מקורות תזונתיים לכולין באוכלוסייה האירופאית. מחקר חתך
10. צריכת סידן והסיכון לשברים: סקירה שיטתית

מאמר מס'  1:

חלב ותפקידו בבריאות האדם. מאמר סקירה.

חלב ומוצריו הינם מרכיב שכיח בתזונה ומהווים מרכיב חשוב בתזונה מאוזנת ובריאה. חלב הינו המזון הראשון של יונקים, המספק את כל צורכי האנרגיה ורכיבי המזון הדרושים לשם גדילה והתפתחות תקינים. עם זאת, קיימים מספר חילוקי דעות באשר לתפקיד החלב בתזונה של מבוגרים. למרות חילוקי דעות אלה, מחקרים אפידמיולוגים רבים מאשרים את החשיבות התזונתית של חלב ומוצריו בתזונה גם במבוגרים, ומצביעים על התפקיד האפשרי של חלב ומוצריו במניעה של מחלות שונות ומצבים כרוניים שונים, כגון מחלות לב וכלי דם, מספר סוגים של סרטן, מניעת השמנה וסוכרת.

מאמר סקירה זה מסכם מידע עדכני באשר להרכב התזונתי של החלב, וקשרים בין צריכת חלב לקידום בריאות ומניעת מחלות.

Pereira PC. Milk nutritional composition and its role in human health. Nutrition 2014; 30(6):619-927.

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0899900713004607

 

מאמר מס' 2:

השפעת חלב ומוצריו על סרטן. מאמר סקירה

חלב הינו המזון היחיד אשר כולל תוכו את כל רכיבי התזונה החיוניים לתזונה האנושית. באשר לסיכון לסרטן, חלב ומוצריו דווחו לעיתים כמגנים ולעיתים במגבירים את הסיכון לסוגי סרטן שונים, כאשר ההוכחות אינן חד משמעיות. ההוכחות המחקריות להשפעות המיטיבות של חלב ומוצריו על הבריאות רבות בהרבה בהשוואה להשפעות המזיקות.

מאמר סקירה זה מסכם מחקרים עדכניים אשר בדקו את הקשר בין צריכת מוצרי חלב והסיכון לסוגי סרטן שונים.

החוקרים מסכמים וממליצים על שילוב של חלב ומוצריו כחלק מתפריט מגוון ומאוזן, מאחר וחלב ומוצריו בעלי תפקיד בשמירה על בריאות העצמות והשיניים, מניעת אוסטאופורזיס, הפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2, סינדרום מטבולי ומספר סוגים של סרטן. במאמר מובאות הנחיות האחרונות של ה- Cancer Council ושל ה- USDA באשר לצריכה של מוצרי חלב, הממליצות על צריכה של שלוש מנות יומיות של חלב ומוצריו.

Davoodi H, Esmaeili S, Mortazavian AM. Effects of milk and milk products consumption on cancer: A review. Comprehensive reviews in food science and food safety 2013; 12:249-264.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1541-4337.12011/epdf

 

מאמר מס' 3:

צריכת מוצרי חלב וסינדרום מטבולי במבוגרים: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי תצפית.

מטרת הסקירה השיטתית היתה לכמת את הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין הסיכון לסינדרום מטבולי מתוך תוצאות של מחקרים תצפיתיים אשר בדקו קשר זה.

הניתוח הסופי כלל 15 מחקרי חתך, מחקר מקרה-ביקורת אחד ו-7 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים. נמצא כי  צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב הורידה באופן מובהק את הסיכון לסינדרום מטבולי בשיעור של 17% במחקרי החתך ומקרה-הביקורת (OR=0.83, 95% CI: 0.73-0.94), ובשיעור של 14% במחקרי העוקבה (RR=0.86, 95% CI: 0.79-0.92). הקשר המגן בין צריכת מוצרי חלב ובין סינדרום מטבולי היה עקבי גם בניתוחי רגישות ובחלוקה לתת-קבוצות על פי גיל ומגדר.  גם ניתוח מנה-תגובה של מחקרי העוקבה מצא קשר מגן מובהק של מנה-תגובה (RR=0.94, 95% CI: 0.79-0.92), המצביע על ירידה של 6% בסיכון לסינדרום מטבולי לכל עלייה של מנה אחת של מוצרי חלב ליום.

החוקרים מסכמים כי תוצאות אלה מעידות על קשר מנה-תגובה הפוך (מגן) בין צריכה של מוצרי חלב  והסיכון להתפתחות סינדרום מטבולי.

Chen GC, Szeto IM, Chen LH, Han SF, Li YJ, van Hekezen R, Qin LQ. Dairy products consumption and metabolic syndrome in adults: systematic review and meta-analysis of observational studies. Sci Rep. 2015;5: 14606. doi: 10.1038/srep14606.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26416233

 

מאמר מס' 4:

צריכה של מוצרי חלב והסיכון לחולשה בקשישים. מחקר עוקבה פרוספקטיבי.

See comment in PubMed Commons belowמטרת מחקר עוקבה פרוספקטיבי זה היתה לבדוק את הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון לחולשה בקשישים המתגוררים בקהילה.

המחקר השתתפו 1871 קשישים המתגוררים בקהילה בגילאי 60 ומעלה, שלא סבלו מחולשה בכניסה למחקר העוקבה. בין השנים 2008 ל-2010 הוערכה הצריכה התזונתית של המשתתפים באמצעות שאלון מתוקף של היסטוריה תזונתית. בשנת 2012 נעשתה הערכה מחודשת של חולשה, אשר הוערכה באמצעות חמשה קריטריונים  (five Fried criteria), אשר כללו תשישות, חולשה, רמת פעילות גופנית נמוכה, הליכה בקצב איטי וירידה בלתי רצונית במשקל.

במהלך תקופת המעקב, אובחנו 134 מקרים חדשים של חולשה. נמצא כי משתתפים אשר צרכו בממוצע לפחות 7 מנות של חלב דל שומן ויוגורט דל שומן לשבוע, היו בעלי שיעור היארעות נמוך יותר של חולשה בהשוואה למשתתפים אשר צרכו פחות ממנה אחת לשבוע (OR = 0.52; 95% CI = 0.29-0.90; P for trend = .03). באשר לסימפטומים הספציפיים, משתתפים אשר צרכו בממוצע לפחות 7 מנות של חלב דל שומן ויוגורט דל שומן לשבוע היו בעלי שיעור נמוך יותר של הליכה בקצב איטי (OR = 0.64; 95% CI = 0.44-0.92; P for trend = .01)  ושיעור נמוך יותר של ירידה בלתי רצונית במשקל (OR = 0.54; 95% CI = 0.33-0.87; P for trend = .02) בהשוואה למשתתפים אשר צרכו פחות ממנה אחת לשבוע. לעומת זאת, צריכה של יותר משבע מנות לשבוע של חלב מלא, יוגורט מחלב מלא או גבינה לא נמצאו קשורים באופן מובהק להיארעות של חולשה בקוהורט זה.

החוקרים מסכמים כי צריכה של חלב דל שומן ויוגורט דל שומן נמצאה קשורה לירידה בסיכון לחולשה בקשישים, ובעיקר לירידה בשכיחות של הליכה איטית וירידה בלתי רצונית במשקל. החוקרים מציינים כי ההמלצות התזונתיות כיום למניעת חולשה בקשישים כוללות בעיקר תוספת חלבון, אך לאור תוצאות אלה יתכן כי גם צריכת חלב ויוגורט דלי שומן עשויה למנוע חולשה בקשישים, אך יש להמשיך ולבדוק תוצאות אלה במחקרים נוספים.

Lana A, Rodriguez-Artalejo F, Lopez-Garcia E. Dairy Consumption and Risk of Frailty in Older Adults: A Prospective Cohort Study. J Am Geriatr Soc. 2015 ;63(9):1852-60. doi: 10.1111/jgs.13626. Epub 2015 Aug 27.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26311353

 

מאמר מס' 5:

העלאת צריכה של מוצרי חלב הינה הגורם התזונתי העיקרי הקשור לירידה במשקל במבוגרים בעלי עודף משקל בעקבות תוכנית לשינוי אורח חיים. מחקר קליני אקראי.

מטרת מחקר זה היתה לבדוק מהו השינוי התזונתי העיקרי הקשור לירידה במשקל במבוגרים בעלי עודף משקל המשתתפים בתוכנית לשינוי אורח החיים.

במחקר השתתפו 117 מבוגרים (80.5% נשים) בעלי עודף משקל, בגיל מינימאלי 36 שנים וגיל ממוצע 54.2 ± 10.4. כל הנחקרים השתתפו בתוכנית בת 20 שבועות לשינוי אורח חיים (תזונה ופעילות גופנית).  המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות בהתאם למידת הירידה שלהם ב- BMI ביחס לירידה החציונית (0.87 ק"ג/מ²) בעקבות התוכנית: קבוצה 1- ירדו יותר מ- 0.87  ק"ג/מ² (38 משתתפים), קבוצה 2: ירדו בין 0 ל- 0.87 ק"ג/מ² (36 משתתפים). קבוצה 3- ה- BMI עלה (43 משתתפים).

נמצא כי משתתפים בעלי הירידה המשמעותית ביותר במשקל (קבוצה 1), העלו את צריכת מוצרי החלב, הפירות והירקות. במודל של רגרסיה בשיטת "" forward stepwise נמצא כי העלאת צריכת מוצרי החלב ב- 0.4 מנות היה בעל השפעה של 9.6% (אחוז השונות המוסברת) על ירידה של יחידת BMI אחת. (גורמים תזונתיים אחרים לא נכנסו למודל הסופי).

החוקרים מסכמים כי העלאת הצריכה של מוצרי חלב נמצאה כגורם התזונתי העיקרי לירידה במשקל במבוגרים בעלי עודף משקל בעקבות תוכנית בת 20 שבועות לשינוי אורח חיים.

Este estudio evaluó cuál era el cambio nutricional principal asociado con la reducción de peso de los participantes adultos con sobrepeso de un programa de cambio de estilo de vida. La hipótesis era que el aumento de la ingesta de lácteos podría ser una importante intervención nutricional en un programa de cambio de estilo de vida. 117 personas, de sexo masculino (19,5%) y mujeres (80,5%), con una edad mínima de 36 años (54,2 ± 10,4). Todos los participantes en el estudio fueron incluidos en un programa de cambio de estilo de vida que consiste en el asesoramiento nutricional y la actividad física durante 20 semanas. Todos los participantes fueron agrupados en tres grupos de acuerdo con el Índice de Masa Corporal (IMC) medio delta (-0,87 kg/m2): G1 – perdieron más de 0,87 kg/m2 (n = 38); G2 – perdió 0-0,87 kg/m2 (n = 36); y G3 – aumentó el IMC (n = 43). El G1 aumentó lácteos, frutas y verduras y después de un análisis de regresión múltiple por pasos hacia adelante se observó un aumento en la ingesta de productos lácteos de 0,40 porciones por día que tuvo un impacto del 9,6% en la pérdida de un kg/ m2 de IMC. En conclusión, el aumento en la ingesta de productos lácteos fue el principal factor dietético asociado con reducciones en el peso corporal en adultos con sobrepeso después de 20 semanas de programa de cambio de estilo de vida.

Prado de Oliveira E, Mourão Diegoli AC, Corrente JE, Portero McLellan KC, Burini RC. THE INCREASE OF DAIRY INTAKE IS THE MAIN DIETARY FACTOR ASSOCIATED WITH REDUCTION OF BODY WEIGHT IN OVERWEIGHT ADULTS AFTER LIFESTYLE CHANGE PROGRAM. Nutr Hosp. 2015;32(n03):1042-1049.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26319818

 

מאמר מס' 6:

השפעת צריכה גבוהה של גבינה על רמות כולסטרול וסינדרום מטבולי: תוצאות מחקר קליני אקראי.

גבינות עשירות לרוב בשומן רווי, הקשור לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. למרות זאת, קיימים מספר דיווחים עדכניים כי גבינה עשויה להיות בעלת השפעה אנטי-אתרוגנית.

מטרת המחקר היתה להעריך את ההשפעה של שני סוגי גבינות נורווגיות השונות בתכולת השומן, הסידן והנתרן שלהן על רמות כולסטרול וסימפטומים של סינדרום מטבולי בהשוואה לקבוצת ביקורת עם הגבלה בצריכת גבינות.

במחקר השתתפו 153 מבוגרים (גיל ממוצע 43 שנים, 52% נשים) אשר חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:

1. קבוצה אשר הונחתה לצרוך 50 גר' ליום גבינה נטול שומן ומלח (Gamalost®)
2. קבוצה אשר הונחתה לצרוך 80 גר' גבינה עתירת שומן מסוג גאודה (27% שומן).
3. קבוצת ביקורת בה הוגבלה צריכת הגבינה.

נערכו בדיקות דם, מדידות אנתרופומטריות, מדידות לחץ דם, וכן- מלאו שאלונים להערכת אורח החיים והתזונה בתחילת המחקר ובסופו.

בתחילת המחקר לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שלוש קבוצות המחקר.  לאחר 8 שבועות של התערבות לא נמצאו שינויים באף אחד מהקריטריונים של הסינדרום המטבולי בכל שלוש הקבוצות, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. בנוסף, לא חלה עלייה מובהקת ברמות ה- LDL cholesterol בקבוצות אשר צרכו גבינה בהשוואה לקבוצת הביקורת.

בניתוח אשר ריבד את המשתתפים על פי אבחנה של סינדרום מטבולי ורמות כולסטרול בתחילת המחקר, נמצא כי בקרב משתתפים בקבוצה אשר צרכה גבינת גאודה עם אבחנה של סינדרום מטבולי בתחילת המחקר, חלה ירידה משמעותית יותר ברמות הכולסטרול הכללי במהלך המחקר (ירידה ממוצעת של 0.70 מילימול/ ליטר, p=0.013) בהשוואה לקבוצת הביקורת, וכן, ירידה גדולה יותר ברמות הטריגליצרידים. בנוסף, במשתתפים מקבוצת הגבינה דלת השומן והמלח (Gamalost), אשר היו בעלי רמות כולסטרול כללי גבוהות בתחילת המחקר, חלה ירידה משמעותית גדולה יותר ברמות הכולסטרול הכללי בהשוואה לקבוצת הביקורת (ירידה ממוצעת של 0.40 מילימול/ ליטר, p=0.035) .

החוקרים מסכמים כי במחקר הנוכחי לא נמצא שגבינת גאודה עתירת שומן (27%) גורמת להעלאת רמות הכולסטרול בעקבות צריכה יומית קבועה של 80 גר' ליום במהלך 8 שבועות; ואף במשתתפים בעלי אבחנה של סינדרום מטבולי בתחילת המחקר, צריכה של גבינת גאודה  הובילה לירידה ברמות הכולסטרול הכללי.  See comment in PubMed Commons belo))

Nilsen R, Høstmark AT, Haug A, Skeie S. Effect of a high intake of cheese on cholesterol and metabolic syndrome: results of a randomized trial. Food Nutr Res. 2015 19;59:27651. doi: 10.3402/fnr.v59.27651.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26294049

 

מאמר מס' 7

צריכה של מוצרי חלב והסיכון לסרטן הקיבה: מטה-אנליזה של מחקרים אפידמיולוגים.

מחקרים אשר בדקו את הקשר בין צריכה של מוצרי חלב וסרטן הקיבה הראו תוצאות שאינן חד משמעיות. מטרת הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה היתה לסכם את ההוכחות האפידמיולוגיות באשר ליחס בין צריכת חלב ומוצריו לבין הסיכון לסרטן הקיבה.

בניתוח הסופי נכללו 17 מחקרי מקרה-ביקורת ו- 6 מחקרי עוקבה, סה"כ 3256 משתתפים. בהשוואת קטגוריית הצריכה הגבוהה ביותר לקטגוריית הצריכה הנמוכה יותר של סך צריכת מוצרי החלב במחקרי העוקבה, נמצא כי צריכת מוצרי חלב מקטינה את הסיכון לסרטן הקיבה (RR=0.76, 95% CI: 0.64-0.91). במחקרי מקרה- הביקורת לא נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב והסיכון לסרטן הקיבה.

בניתוח של תת-קבוצות על פי חלוקה למוצא המשתפים, נמצאו קשר מגן מובהק בין סך הצריכה של מוצרי חלב לבין הסיכון לסרטן הקיבה באוכלוסייה אירופאית (RR=0.73, 95% CI: 0.54-0.99) ובאוכלוסייה אמריקאית (RR=0.78, 95% CI: 0.63-0.98), אך לא באוכלוסייה אסייתית. צריכת חלב ניגר לא נמצא קשורה לסיכון לסרטן הקיבה בכל הניתוחים שנעשו.

החוקרים מסכמים כי התוצאות של מחקרי עוקבה אך לא של מחקרי מקרה-ביקורת, מצביעות כי סך הצריכה של חלב ומוצריו עשויה להיות קשורה להורדת הסיכון לסרטן הקיבה. צריכה של חלב ניגר לא נמצאה קשורה לסיכון לסרטן הקיבה.

Guo Y , Shan Z, Ren H, Chen W.  Dairy Consumption and Gastric Cancer Risk: A Meta-Analysis of Epidemiological Studies. Nutrition and Cancer 2015; 67(4): 555-568

http://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/01635581.2015.1019634

 

מחקר מס' 8:

תפקיד התזונה בשמירה על בריאות העצם לאורך מעגל החיים. מאמר סקירה

התזונה הינה בעלת תפקיד חשוב בשמירה על בריאות העצם לכל אורך מעגל החיים.

המטרות הראשוניות לשמירה על בריאות עצם טובה משתנה לאורך מעגל החיים:

בילדים ובמתבגרים- השגת שיא מסת עצם אופטימאלית בהתאם לפוטנציאל הגנטי.

במבוגרים-  מניעת איבוד עצם מוקדם ושמירה על מבנה שלד בריא.

בקשישים – מניעה וטיפול באוסטיאופורוזיס.

הגנטיקה תורמת כ- 80% לשונות בצפיפות מסת העצם. ל-20% הנותרים תורמים בעיקר תזונה, פעילות גופנית ואורח החיים. סידן, ויטמין D ותכולת ואיכות החלבון הינם רכיבי התזונה החשובים ביותר לשמירה על בריאות העצם לכל אורך מעגל החיים. חלב ומוצריו הינם מקור תזונתי טוב וחשוב של רכיבי מזון אלה. למשל, בילדים משנת החיים השנייה, חלב ומוצריו מהווים עד 80% מהמקורות התזונתיים לצריכת סידן.

מאמר סקירה זה מסכם מחקרים עדכניים באשר לתפקיד התזונה, בדגש על רכיבי תזונה אלה,  בשמירה על בריאות העצם לאורך מעגל החיים, במטרה לספק הנחיות תזונתיות ברורות בשלבי החיים השונים.

Mitchell PJ, Cooper C, Dawson-Hughes B, Gordon CM, Rizzoli R. Life-course approach to nutrition. Osteoporos Int 2015; DOI 10.1007/s00198-015-3288-6.

 

מאמר מס' 9:

מקורות תזונתיים לכולין באוכלוסייה האירופאית. מחקר חתך.

כולין הינו רכיב תזונה חשוב לאדם. בגוף האדם, כולין חשוב למבנה התקין של ממברנות, מטבוליזם של מתיל, תהליכים של הולכה עצבית ומטבוליזם והובלה של שומנים וכולסטרול. חוסר בכולין נמצא קשור לכבד שומני ופגיעה בכבד ובשרירים.

צריכת כולין באוכלוסייה האירופאים הוערכה באמצעות מאגרי המידע של ה-

European Food Safety Authority European Comprehensive Consumption Database & the United States Department of Agriculture Nutrient Database.

See comment in PubMed Commons belowצריכת הכולין הממוצעת נעה בטווח של 151-210 מ"ג ליום בפעוטות בגילאי שנה עד שלוש; בטווח של 177-304 מ"ג ליום בילדים בגילאי שלוש עד עשר, בטווח של 244-373 מ"ג ליום במתבגרים בגילאי 10-18 שנים, בטווח של 291-468 מ"ג ליום במבוגרים בגילאי 18-65 שנים, בטווח של 284-450 מ"ג ליום בקשישים בגילאי 65-75 שנים, ובטווח של 269-444 מ"ג ליום בקשישים מאוד בגילאי 75 ומעלה.

בנוסף, הצריכה היתה גבוהה יותר בקרב גברים לעומת נשים, בעיקר עקב צריכת כמויות גדולות יותר של מזון בגברים. במרבית קבוצות הגיל צריכת הכולין הממוצעת ליום היתה נמוכה בהשוואה להמלצות לצריכה מספקת (Adequate intake¹, AI) של ה- DRI (Dietary reference Intake) של ה- Institute of Medicine האמריקאי.

קבוצות המזון העיקריות אשר תרמו לצריכת הכולין היו בשר, חלב, דגנים, ביצים, מזונות מורכבים ודגים.

החוקרים מציינים כי המגבלה העיקרית של מחקר זה הינה חוסר במידע לגבי תכולת הכולין במזונות הנצרכים באוכלוסייה האירופאית, ולכן, תכולתם במזון התבססה על הנחות ואינה מדויקת. בנוסף, מאחר ולא נקבע עדיין ה- RDA² (recommended daily allowance) לכולין, לא ניתן להגיע למסקנות  באשר לצריכת הכולין של מרבית האוכלוסייה האירופאית.

עם זאת, תוצאות המחקר הזה משפרות את הידע בנוגע לצריכת כולין באירופה, ידע אשר יכול להשתפר באמצעות איסוף של נתונים לתכולת הכולין במזונות הנצרכים באירופה.

 

1.  AI– צריכה מספקת – ערך הניתן במקום ה- RDA כאשר אין מספיק נתונים לחישובו. AI מתבסס על נתונים מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי קבוצות אנשים בריאים, אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי מוגדר הנחשב כרצוי, לדוגמא: גדילה תקינה, רמת רכיב תזונה תקינה בדם. במקרה של תינוקות ה-AI מתבסס על רמת רכיבי התזונה הממוצעת היומית המסופקת על ידי חלב של אם לתינוק בשל ובריא, המקבל הנקה בלבד בששת החדשים הראשונים לחייו.

 

2. RDA– קצובה תזונתית מומלצת: רמת הצריכה היומית הממוצעת, המוערכת כמספקת את הצרכים של כמעט כל האנשים הבריאים בקבוצת גיל ומגדר מסוימת. רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים 97%-98% מן האוכלוסייה. המלצות אלה מבוססות מחקרים, והן חלק מה- DRI.

 

Vennemann FB, Ioannidou S, Valsta LM, Dumas C, Ocké MC, Mensink GB, Lindtner O, Virtanen SM, Tlustos C, D'Addezio L, Mattison I, Dubuisson C, Siksna I, Héraud F. Dietary intake and food sources of choline in European populations. Br J Nutr. 2015; 1:1-10. [Epub ahead of print]

 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26423357

 

מאמר מס' 10:

צריכת סידן והסיכון לשברים: סקירה שיטתית.

מטרת הסקירה השיטתית היתה לבחון את העובדות עליהן מבססים את ההמלצות להגברת צריכת סידן מהמזון או סידן מתוספים לשם מניעה של שברים.

הסקירה כללה ניסויים אקראיים מבוקרים ומחקרי עוקבה בהם נבדק הקשר בין צריכה של מוצרי חלב או תוספי סידן והיארעות שברים במשתתפים בגילאי 50 ומעלה.

השפעה של סידן מהתזונה: בסקירה הסופית נכללו שני מחקרים קליניים מבוקרים (סה"כ 262 משתפים) אשר בדקו את ההשפעה של סידן מהתזונה על היארעות של שברים. שאר המחקרים שנכללו היו ממחקרי עוקבה, וכללו 37 דיווחים על השפעת סידן מהתזונה, 14 דיווחים על השפעת חלב ניגר ו-8 דיווחים על השפעת מוצרי חלב.

רוב המחקרים אשר בדקו את ההשפעה של סידן מהתזונה לא מצאו קשר לסיכון לשברים (14/22 לסך השברים, 17/21 לשברים בירך, 7/8 לשברים בחוליות ו- 5/7 לשברים בזרוע). תוצאות דומות של חוסר קשר נמצאו גם במרבית המחקרים אשר בדקו את הקשר בין צריכת חלב ניגר (25/28) וצריכת מוצרי חלב (11/13).

השפעה של תוספי סידן: בסקירה נכללו 26 מחקרים. נמצא כי תוספי סידן מקטינים את הסיכון לסך השברים (20 מחקרים, סה"כ 58573 משתתפים, RR=0.89, 95% CI: 0.81-0.96) ואת הסיכון לשברים בחוליות  (12 מחקרים, סה"כ 48967 משתתפים, RR=0.86, 95% CI: 0.74-1.00). לא נמצא קשר בין השימוש בתוספי סידן לבין הסיכון לשברים בירך (13 מחקרים, סה"כ 56648 משתתפים, RR=0.95, 95% CI: 0.76-1.18) או לסיכון לשברים בזרוע (8 מחקרים, סה"כ 51775 משתתפים, RR=0.96, 95% CI: 0.85-1.09).

ניתוחים לבדיקת הטיות (Funnel plot inspection, Egger’s regression) הראו הטיה אפשרית במחקרים עם תוספי סידן. כאשר ניתחו לחוד רק את המחקרים האקראיים המבוקרים (RCT), בהם הסיכוי להטיות הוא הנמוך ביותר (סה"כ 4 מחקרים עם 44505 משתתפים), לא נמצא קשר מובהק בין צריכת תוספי סידן לבין הסיכון לשברים, כאשר התוצאות היו דומות במחקרים בהם ניתן תוסף סידן כטיפול יחיד או תוסף סידן בשילוב עם ויטמין D. מחקר אחד בלבד (מבין הארבעה) מצא קשר מגן לטיפול בתוסף סידן יחד עם ויטמין D בנשים קשישות  לבין הסיכון לשברים.

החוקרים מסכמים כי בהתאם לתוצאות הסמטה-אנליזה, צריכת סידן מהתזונה אינה קשורה לסיכון לשברים, ואין הוכחה קלינית כי העלאת צריכת הסידן ממקורות תזונתיים עשוייה למנוע היארעות של שברים. ההוכחות כי תוסף סידן מקטין את הסיכון לשברים הן חלשות ואינן חד-משמעיות.

Bolland MJ, Leung W, Tai V, Bastin S, Gamble GD, Grey A, Reid IR. Calcium intake and risk of fracture: systematic review. BMJ 2015;351:h4580.

 

http://www.bmj.com/content/351/bmj.h4580