סיכום מחקרים- נובמבר צדמבר 2015

עריכה מדעית- שרית עטיה, דיאטנית קלינית

תוכן
.1 צריכת סידן קשורה לסיכון מופחת לשברים, אירועים קרדיו ווסקולאריים ותמותה –
במבוגרים: מחקר עוקבה פרוספקטיבי.
.2 צריכת מוצרי חלב ומוצרי חלב מלא, אך לא מוצרי חלב דלי שומן, קשורים בהפחתת –
הסיכון לתסמונת מטבולית במבוגרים. מחקר חתך.
.3 השפעת מוצרי חלב מועשרים בוויטמין D על מניעת שברים אוסטאופורוטיים מנקודת
המבט של בריאות הציבור ויחסי עלות תועלת. מחקר חתך. –
.4 צריכת מוצרי חלב מורידה מדדי דלקת ואנזימי כבד בנבדקים עם סינדרום מטבולי
הממעיטים בצריכת מוצרי חלב. מחקר cross- over התערבותי אקראי.
.5 קשר הפוך בין צריכה של מוצרי חלב לשינויים בלחץ דם והסיכון להיארעות של יתר לחץ
דם: מחקר עוקבה פרוספקטיבי מתוך נתוני ה – Framingham Heart Study
.6 שכיחות הענות נמוכה לדיאטה ים תיכונית בילדים מתבגרים במדינות הים התיכון. – –
סקירה שיטתית.
.7 ההשפעה של צריכת מוצרי חלב ופעילות גופנית על מדדי בריאות העצם הנמדדים
באמצעות אולטרה סאונד בילדים. מחקר חתך. –
.8 צריכה של קבוצות מזון ומיקרו נוטריאנטים בהשוואה להמלצות התזונתיות, בילדים, –
מבוגרים ונשים קשישות ביוון. מחקר חתך.
.9 הקשר בין רמות IGF-1 בפלזמה לבין תזונה, אורח חיים, מדדים אנתרופומטריים
ומשתנים מתחילת החיים בנשים בגיל המעבר. מחקר חתך. מחקר נגד
.10 צריכת סידן והסיכון לשברים: סקירה שיטתית. מחקר נגד
מאמר מס' 1:
צריכת סידן גבוהה יותר קשורה לסיכון מופחת לשברים, אירועים קרדיו ווסקולאריים –
ותמותה במבוגרים: מחקר עוקבה פרוספקטיבי.
מטרת המחקר היתה לחקור את הקשרים בין צריכת סידן מהמזון לבין שברים, מחלות לב
ותמותה כללית.
לשם כך נערך מחקר עוקבה פרוספקטיבי בו נכללו 41,514 גברים ונשים )בגילאי 40–69
שנים( מתוך הקוהורט של מחקר ה – Melbourne Collaborative Cohort Study אשר
התקיים בין השנים 1990–12± 1994 . תקופת המעקב הממוצעת אחר הנבדקים היתה 1.5
שנים. נבדקו המדדים הבאים: הזמן עד התמותה הכללית ) n=2855 (, הזמן עד התמותה
הקשורה למחלות לב ) n=557 (, הזמן עד התמותה הקשורה למחלות צרברו ווסקולאריות –
( n=139 (, היארעות של מחלות לב שאינן קטלניות ) n=1827 (, היארעות של מקרי שבץ
( n=537 ( והיארעות של שברים ) n=788 12,097 משתתפים )בגילאי 50 ומעלה( התאימו .)
לאנליזה הקשורה לשברים, ו 34,468 התאימו לאנליזה הקשורה להיארעות מחלות לב לא –
קטלניות ולניתוחי התמותה. הערכה תזונתית בתחילת המחקר נעשתה באמצעות שאלוני
צריכת מזון. הנבדקים חולקו לרביעונים על פי צריכת הסידן המתוקנת לכמות האנרגיה
1348± מ"ג סידן ליום ורבעון הצריכה הנצרכת, כאשר רבעון הצריכה העליון עמד על 316
473± מ"ג סידן ליום. התחתון 91
בהשוואת רבעון הצריכה העליון לרבעון הצריכה התחתון, נמצא כי צריכת סידן ברבעון העליון
מהווה גורם מגן מפני תמותה כללית ] R=0.86, 95% CI (0.76, 0.98), P trend=0.01 [, גורם
מגן מפני מחלות לב שאינן קטלניות ] R=0.84, 95% CI (0.70, 0.99), P trend=0.04 [, גורם
מגן מפני שבץ ] R=0.69, 95% CI (0.51, 0.93), P trend=0.02 [, וגורם מגן מפני שברים
[ R=0.70, 95% CI (0.54, 0.92), P trend=0.004 .]
1348± מ"ג ליום, החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של סידן מהמזון, ברמה של 316
קשורה בירידה בסיכון לשברים, למחלות לב שאינן קטלניות, לשבץ ולתמותה כללית.
Khan B, Nowson CA, Daly RM, English DR, Hodge AM, Gile GG, Ebeling R. Higher Dietary Calcium Intakes Are Associated With Reduced Risks of Fractures, Cardiovascular Events, and Mortality: A Prospective Cohort Study of Older Men and Women. Journal of Bone and Mineral Research 2015; 30(10);1758–1766.

מאמר מס' 2:
צריכת מוצרי חלב ומוצרי חלב מלא, אך לא מוצרי חלב דלי שומן, קשורים בהפחתת –
הסיכון לתסמונת מטבולית במבוגרים. מחקר חתך.
מחקרים קודמים מצביעים על השפעה מגינה של מוצרי חלב במניעת תסמונת מטבולית. עם
זאת, ההנחיות התזונתיות כיום מגבילות את הצריכה של מוצרי החלב המלאים, העשירים
יחסית בשומן.
המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין צריכת מוצרי חלב מסוגים שונים ובעלי תכולת שומן שונה,
לבין תסמונת מטבולית.
לשם מענה על שאלת המחקר נותחו נתוני הבסיס של מחקר עוקבה רב מרכזי שנערך
בברזיל )כלומר, המחקר הנוכחי הוא למעשה מחקר חתך(. המחקר המקורי כלל 15,105
נבדקים בגילאי 35–74 שנים. עבור המחקר הנוכחי הוצאו מהניתוח כל המשתתפים עם
מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות כרוניות כל שהן ונחקרים אשר צרכו רמות אנרגיה גבוהות
באופן חריג, כך שבניתוח הסופי נכללו 9835 נבדקים. צריכת מוצרי חלב הוערכה באמצעות
שאלוני תדירות מזון ) FFQ (. ציון סינדרום מטבולי חושב כממוצע ציוני Z של היקף מותניים,
לחץ דם סיסטולי, HDL כולסטרול )ציון – Z שלילי(, טריגליצרידים בצום וגלוקוז בצום.
ברגרסיה ליניארית רבת משתנים, אשר בדקה את הקשר בין מספר המנות של מוצרי חלב –
ביום לבין ציון הסינדרום המטבולי, אשר תוקנה לערפלנים פוטנציאליים שונים )משתנים
דמוגרפים, סטאטוס פריון, היסטוריה משפחתית של סוכרת, צריכה תזונתית, גורמים שונים
של אורח חיים ו- BMI (, נמצא קשר הפוך בין ציון הסינדרום המטבולי לבין סך הצריכה של
מוצרי חלב ) B=-0.44, SE=0.01, P=0.009 (, ולבין מוצרי חלב מלא ) B=-0.126, SE=0.03, P<0.001 (. לא נמצא קשר דומה עם מוצרי חלב דלי שומן. קשרים אלה נעלמו לאחר תיקון –
נוסף לחומצות שומן רוויות ממקור חלבי.
החוקרים מסכמים כי קיים קשר הפוך ובלתי תלוי בין סך הצריכה של מוצרי חלב ומוצרי חלב
מלא בפרט לבין סינדרום מטבולי במבוגרים. נראה כי קשר זה מתווך ומוסבר על ידי תכולת
חומצות השומן הרוויות במוצרי החלב המלא.
החוקרים מציינים כי תוצאות מחקרם אינן תומכות בהמלצות התזונתיות הממליצות להימנע
ממוצרי חלב מלא.
M Drehmer, MA Pereira, MI Schmidt, S Alvim, PA Lotufo, VC Luft, and BB Duncan. Total and Full-Fat, but Not Low-Fat, Dairy Product Intakes are Inversely Associated with Metabolic Syndrome in Adults. Journal of Nutrition 2015; doi: 10.3945/jn.115.220699.
http://jn.nutrition.org/content/early/2015/10/28/jn.115.220699.abstract

מאמר מס' 3:
השפעת מוצרי חלב מועשרים בוויטמין D על מניעת שברים אוסטאופורוטיים מנקודת
המבט של בריאות הציבור ויחסי עלות תועלת. מחקר חתך. –
סידן וויטמין D ממקור חלבי מומלצים כאחת מהאסטרטגיות המובילות למניעת שברים
אוסטואופורוטיים, אך השפעתם על בריאות הציבור והשפעתם הכלכלית עדיין לא נבדקו.
לבדיקת שאלות מחקר אלה תוכנן מודל מבוסס אוכלוסייה לחיזוי תוצאות בריאותיות ויעילות –
רפואית של מתן תוספים המכילים 800 יחידות בינלאומיות ) IU ( ויטמין D וגרם אחד של סידן
70 ו 80 שנים )סה"כ 8 קוהורטות – ,60 , בקוהורטה של נשים וגברים בלגים בגילאי 50
גדולות, של סה"כ 479,449 נבדקים(. עלות שנתית של מוצרי חלב הוערכה בשלוש רמות:
150 € 250 , € ו – 350 € .
תוצאות האנליזה הראו כי צריכה של מוצרי חלב עשירים בוויטמין D הורידה את מספר מקרי
– – השברים ב 30,376 מקרים בנשים וב 16,105 מקרים בגברים, ואפשרה להרוויח 6605
שנות חיים בנשים ו 6144 שנות חיים בגברים. בנוסף, נמצא כי התערבות כזאת הינה – – –
משתלמת מבחינת היחס בין העלות לתועלת מגיל 70 והילך בכלל האוכלוסייה ומגיל 60
והילך באנשים עם סיכון מוגבר לשברים אוסטאופורוטיים.
החוקרים מסכמים כי תוצאות מחקרם תומכות בהמלצה לשימוש במוצרי חלב כמקור מועדף
לסידן ולוויטמין D בנשים ובגברים מזדקנים.
Ethgen O, Hiligsmann M, Burlet N, Reginster JY. Public health impact and cost-effectiveness of dairy products supplemented with vitamin D in prevention of osteoporotic fractures. Arch Public Health 2015 ;73:48.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26668740
 

מאמר מס' 4:
צריכת מוצרי חלב מורידה מדדי דלקת ואנזימי כבד בנבדקים עם סינדרום מטבולי
הממעיטים בצריכת מוצרי חלב. מחקר over -cross התערבותי אקראי.
מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של הגדלת הצריכה של מוצרי חלב על מדדי דלקת
ואנזימי כבד בנבדקים בעלי סינדרום מטבולי הממעיטים לצרוך מוצרי חלב.
המחקר תוכנן כמחקר cross- over אקראי אשר כלל 37 נבדקים. קבוצת ההתערבות קבלה
מידי יום מוצרי חלב דלי שומן )כ 280 מ"ל חלב 1% שומן, כ 170 גר' יוגורט נטול שומן, כ – – –
110 גר' גבינה 2% שומן(. קבוצת הביקורת קבלה תזונה עשירה בפחמימות )כ 40 גר' –
חטיף גרנולה וכ 340 מ"ל מיץ 100% טבעי( במשך 6 שבועות. לאחר 4 שבועות של הפוגה –
( wash-out period (, קבוצות המחקר התחלפו ביניהן למשך 6 שבועות נוספים. בסיום של
כל אחת מתקופות הדיאטה נלקחו בדיקות דם למדדי דלקת CRP, TNF-α, monocyte chemo attractant-1 (MCP-1)] [, ואנזימי כבד. בנוסף נבדקה ההתבטאות הגנטית של
IL-1, IL-6 ו – TNF-α בדם פריפרי של מדגם מקרב המשתתפים ) 17 משתתפים(.
תוצאות המחקר הראו כי בעקבות דיאטה עשירה במוצרי חלב דלי שומן, רמות אנזימי כבד
בקרב הנבדקים היו נמוכות באופן מובהקת ) alanine aminotransferase , P<0.05 ;
aspartate aminotransferase , P<0.05 (. בנוסף, ההתבטאות הגנטית של IL-1b ו – IL-6
היתה נמוכה ב 46% ו 63% , בהתאמה, בקבוצת הדיאטה העשירה במוצרי חלב דלי שומן – –
בהשוואה לקבוצת הביקורת. כאשר ערכו אנליזה לכל המשתתפים יחד, לא נמצאו הבדלים
מובהקים במדדי הדלקת בפלזמה, אך כאשר נעשתה אנליזה נפרדת לגברים ולנשים, נמצא
כי בנשים, בעקבות צריכה של הדיאטה העשירה במוצרי חלב דלי שומן, רמות ה – TNF-α
( p=0.028 ( ורמות ה – MCP-1 ( p<0.001 ( היו נמוכות באופן מובהק בהשוואה לרמות
בעקבות צריכה של דיאטת הביקורת.
החוקרים מסכמים כי צריכה יומית של 3 מנות מוצרי חלב דלי שומן משפרת תפקודי כבד
ומצב דלקתי מערכתי בנבדקים בעלי סינדרום מטבולי.
Dugan CE, Aguilar D, Park YK, Lee JY, Fernandez ML. Dairy Consumption Lowers Systemic Inflammation and Liver Enzymes in Typically Low-Dairy Consumers with Clinical Characteristics of Metabolic Syndrome. J Am Coll Nutr. 2015 Nov 23:1-7. [Epub ahead of print] PubMed PMID: 26595359.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26595359

מאמר מס' 5:
קשר בין צריכה של מוצרי חלב לשינויים בלחץ דם והסיכון להיארעות של יתר לחץ דם:
מחקר עוקבה פרוספקטיבי מתוך נתוני ה – Framingham Heart Study
מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשרים ארוכי הטווח בין צריכה של מוצרי חלב לבין
השינויים בלחץ דם והסיכון להיארעות של יתר לחץ דם במבוגרים. המחקר כלל 2636
נבדקים מקוהורט הצאצאים של ה – Framingham Heart Study אשר השתתפו בבדיקות
החמישית עד השמינית של המחקר )בין השנים 1991–2008 (, והיו בעלי לחץ דם תקין
בבדיקת המעקב הראשונה. בכל אחת מפגישות המעקב הוערכה הצריכה התזונתית
]באמצעות שאלוני תדירות צריכת מזונות FFQ) ( מתוקפים[, נמדד לחץ הדם, ותועד שימוש
בתרופות להורדת לחץ הדם. יתר לחץ דם הוגדר כלחץ דם סיסטולי ≤ 140 ממ"כ ודיאסטולי
90 ממ"כ או כשימוש בתרופות להורדת לחץ הדם. ≥
תוצאות המחקר הראו כי צריכה גדולה יותר של מוצרי חלב )סך הצריכה הכללית של מוצרי
חלב, סך הצריכה של מוצרי חלב דלי/ נטולי שומן, חלב דל שומן, ויוגורט דל שומן( היתה
קשורה לעליה שנתית קטנה יותר בלחץ הדם הסיסטולי ולסיכון מופחת להיארעות יתר לחץ
דם. יש לציין כי מלבד סך צריכת החלב וצריכת היוגורט, עבור שאר הקטגוריות של מוצרי
החלב, הקשר ההפוך עם היארעות של יתר לחץ דם נחלש ככל שמשך המעקב היה ארוך
יותר. כדוגמא, עבור צריכה של יוגורט, כל מנת צריכה נוספת נמצאה קשורה לירידה של 6%
( 95% CI: 1%, 10% ( בסיכון להיארעות יתר לחץ דם. בנוסף, סך הצריכה של מוצרי חלב
כמו גם סך הצריכה של מוצרי חלב דלי שומן נמצאו בעלי קשר הפוך לשינוי בלחץ הדם.
החוקרים מסכמים כי צריכה של מוצרי חלב כחלק מהרגלים של תזונה בריאה ומאוזנת,
עשויים לסייע בבקרה על לחץ הדם ובמניעה או עיכוב התפתחות של יתר לחץ דם.
Wang H, Fox CS, Troy LM, Mckeown NM, Jacques PF. Longitudinal association of dairy consumption with the changes in blood pressure and the risk of incident hypertension: the Framingham Heart Study.
Br J Nutr. 2015;114(11):1887-99.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26395861

מאמר מס' 6:
שכיחות הענות נמוכה לדיאטה ים תיכונית בילדים מתבגרים במדינות הים התיכון. – –
סקירה שיטתית.
)לא ממש עוסק בחלב אבל בחרתי בו בגלל התזונה הים תיכונית (
במהלך העשורים האחרונים חלו שינויים מהירים בהרגלי התזונה של תושבי מדינות הים-
התיכון, בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. מספר מחקרים העריכו את דפוסי ההיענות לדיאטה
הים תיכונית באוכלוסיה הצעירה במדינות הים התיכון באמצעות מבחן – – KIDMED .
מטרת הסקירה השיטתית היתה להעריך את ההיענות לדיאטה הים תיכונית בקרב ילדים –
ומתבגרים באמצעות שימוש במבחן KIDMED . לצורך כך נסקרו מחקרי חתך בנושא
באמצעות מאגרי המידע של ה – Pubmed . , אשר פורסמו עד ינואר 2014
באנליזה הסופית נכללו 18 מחקרי חתך אשר נערכו על האוכלוסייה הצעירה )גילאי 2–25
שנים(, סה"כ 24,067 נבדקים.
10% בלבד מתוך אוכלוסייה זו סווגו כבלי היענות גבוהה לדיאטה הים תיכונית ) – 95% CI: 0.07, 0.13 ( ו 21% סווגו כבעלי היענות נמוכה ) – 95% CI: 0.14, 0.27 (. נערכו אנליזות
נוספות אשר מצאו הבדלים דמוגרפיים בין קטגוריות ההיענות השונות לדיאטה הים תיכונית. –
החוקרים מסכמים כי יש נטייה ברורה לנטישת אורח החיים הים תיכוני בקרב האוכלוסייה – –
הצעירה במדינות הים התיכון. בנוסף, תוצאות הסקירה השיטתית מצביעות על הבדלים –
חשובים בין קטגוריות ההיענות השונות לדיאטה הים תיכונית. –
García Cabrera S, Herrera Fernández N, Rodríguez Hernández C, Nissensohn M,Román-Viñas B, Serra-Majem L. KIDMED TEST; PREVALENCE OF LOW ADHERENCE TO THE MEDITERRANEAN DIET IN CHILDREN AND YOUNG; A SYSTEMATIC REVIEW. Nutr Hosp. 2015; 1;32(n06):2390-2399.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26667685

 מאמר מס' 7:
ההשפעה של צריכת מוצרי חלב ופעילות גופנית על מדדי בריאות העצם הנמדדים
באמצעות אולטרה סאונד בילדים. מחקר חתך. –
מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של צריכת מוצרי חלב ופעילות גופנית בילדים על
בריאות העצם אשר הוערכה בבדיקת אולטרה סאונד. –
במחקר חתך זה השתתפו 306 ילדים פלמים בגילאי 6–12 שנים.
מסת העצם הורכה באמצעות בדיקת אולטרה סאונד בשלוש שיטות הערכה כמותיות: –
Speed of sound (SOS), broadband ultrasound attenuation (BUA) and Stiffness Index (SI). .
הרכב הגוף נמדד באמצעות מכשיר Air displacement plethysmography (BodPod) .
צריכה תזונתית הוערכה באמצעות שאלון תדירות צריכה של מזונות ) FFQ (. פעילות גופנית
הוערכה בחלק מהילדים ) 234 ( באמצעות אקסלרומטר.
בניתוחי רגרסיה נימצא כי סך צריכת מוצרי החלב וסך צריכת מוצרי החלב שאינם גבינות היו
בקשר חיובי עם תוצאות מדידות ה – SOS וה – SI , אך לא עם מדידת ה – BUA . צריכת חלב
ניגר לא נמצאה קשורה לאף אחד ממדדי מסת העצם.
פעילות גופנית )בעצימות גבוהה, בעצימות בינונית עד גבוהה, וסך מספר צעדים לדקה(
נמצאה קשורה באופן חיובי, ואילו משך הזמן של פעילות יושבנית נמצא קשור באופן שלילי
לתוצאות מדידות ה – BUA וה – SI .
לא נמצאה אינטראקציה בין פעילות גופנית לצריכת מוצרי חלב בהשפעתם על מדידי מסת
העצם השונים.
החוקרים מסכמים כי מתוצאות מחקרם ניתן לראות כי ביצוע פעילות גופנית וצריכה של מוצרי
חלב בילדים משפיעים באופן חיובי על מסת העצם. לכן, חשוב לעודד צריכת מוצרי חלב
וביצוע פעילות גופנית בילדות, מאחר והרגלים אלה עשויים למקסם את שיא מסת העצם,
ולהגן מפני אוסטיאופורוזיס בהמשך החיים.
De Smet S, Michels N, Polfliet C, D'Haese S, Roggen I, De Henauw S, Sioen I. The influence of dairy consumption and physical activity on ultrasound bone measurements in Flemish children. J Bone Miner Metab. 2015;33(2):192-200.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24633491

 מאמר מס' 8:
צריכה של קבוצות מזון ומיקרו נוטריאנטים בהשוואה להמלצות התזונתיות, בילדים, –
מבוגרים ונשים קשישות ביוון. מחקר חתך.
מטרת המחקר היתה לבדוק את שיעור הילדים, המבוגרים והנשים הקשישות ביוון אשר
עומדים בהמלצות התזונתיות לפי קבוצות מזון ולמיקרו נוטריאנטים. מטרה נוספת של –
המחקר הנוכחי היתה לזהות את המזונות העיקריים התורמים לצריכה של מיקרו נוטריאנטים –
שונים.
הצריכה התזונתית נלקחה משלושה מחקרי חתך שונים אשר נערכו ביוון בשלוש אוכלוסיות
גיל שונות: ילדים בגילאי 9–13 , מבוגרים בגילאי 40–60 , ונשים בגילאי 50–75 . ההערכה של
שיעור העומדים בהמלצות התזונתיות נעשתה באמצעות השוואה להמלצות תזונתיות על פי
חלוקה ל 6 קבוצות מזון שונות )השוואה למספר מנות מומלצות מכל קבוצה(. –
במחקר נמצא כי למעלה מ 50% מכל שלוש אוכלוסיות המחקר )ילדים, מבוגרים, ונשים –
קשישות(, לא עמדו בהמלצות התזונתיות לצריכה של ירקות, מוצרי חלב ודגנים. בנוסף,
ילדים ומבוגרים אשר צרכו בהתאם להמלצות התזונתיות על פי קבוצות המזון היו בעלי
שיעור נמוך באופן מובהק של צריכה לא מספקת של מיקרו נוטריאנטים ביחס להמלצות –
בהשוואה לילדים ומבוגרים אשר לא עמדו בהמלצות התזונתיות של צריכה על פי קבוצות
המזון ) P<0.05 .)
חשוב לציין כי גם בקרב נבדקים אשר צרכו את מספר המנות המומלץ מקבוצת מזון
ספציפית, לא תמיד הושגה הרמה המומלצת של המיקרו נוטראנטים אשר אותה קבוצה –
– – ספציפית מהווה את המקור התזונתי העיקרי שלהם )לדוגמא קבוצת החלב וסידן 18.2%
עד 44.1% מהנבדקים באוכלוסיית המחקר לא הגיעו להמלצות התזונתיות לצריכת סידן על
אף שעמדו בהמלצות התזונתיות של מספר מנות מוצרי חלב ביום. קבוצת הפירות וויטמין C –
4.2% עד 7% מהנבדקים באוכלוסיית המחקר לא הגיעו להמלצות התזונתיות לצריכת ויטמין
C על אף שעמדו בהמלצות התזונתיות של מספר מנות פרי ביום(.החוקרים מסכמים כי
תוצאות מחקרם מדגיש את החשיבות בתוכניות לחינוך תזונתי אשר יעזרו לציבור לעמוד
בהמלצות התזונתיות לצריכה מתאימה של כל קבוצות המזון, וישימו דגש גם על חשיבות
הגיוון בכל קבוצה בכדי להבטיח צריכה מספקת של מיקרו נוטריאנטים. –
Manios Y, Moschonis G, Grammatikaki E, Mavrogianni C, van den Heuvel EG, Bos R, Singh-Povel C. Food group and micronutrient intake adequacy among children, adults and elderly women in Greece. Nutrients. 2015 11;7(3):1841-58.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25768954

מאמר מס' 9: מחקר נגד
הקשר בין רמות 1-IGF בפלזמה לבין תזונה, אורח חיים, מדדים אנתרופומטריים
ומשתנים מתחילת החיים בנשים בגיל המעבר. מחקר חתך
רמות מוגברות של IGF-1 בפלזמה דווחו כקשורות לעלייה בסיכון לסרטן השד. מטרת
המחקר הנוכחי היתה לחקור את הקשרים בין רמות IGF-1 בפלזמה לבין גורמים תזונתיים
)צריכת חלבון כללית, צריכת חלבון ממקור חלבי וצריכת אלכוהול(, גורמים הקשורים באורח-
חיים )עישון וטיפול הורמונאלי חלופי(, מדדים אנתרופומטריים )גובה ומדדי השמנה(, וגורמים
מתחילת החיים )משקל לידה, הנקה, גודל הגוף בגילאי 10 ו 20 שנה( בנשים בגיל המעבר –
באנגליה. במחקר השתתפו 1883 נשים בגיל המעבר. נמדדו רמות ה – IGF-1 בפלזמה,
ונאסף המידע הרלוונטי לשאלות המחקר באמצעות שאלונים.
תוצאות המחקר הראו כי נשים ברבעון הצריכה העליון של החלבון בכלל כמו גם חלבון
ממקור חלבי, היו בעלות רמות IGF-1 הגבוהות ב 7.6% ו 5.5% , בהתאמה בהשוואה – –
לנשים ברבעון הצריכה הראשון )עבור שניהם, P trend<0.05 (. גורמים אשר נמצאו קשורים
באופן מובהק ) P<0.05 ( ברמות נמוכות יותר של IGF-1 היו: צריכה של 14 או יותר מנות
אלכוהול לשבוע לעומת 3–7 מנות אלכוהול לשבוע )הורידו את רמות ה – IGF-1 ב – 8.8% ( ,
טיפול הורמונאלי חלופי לעומת חוסר טיפול )הורידו את רמות ה – IGF-1 ב – 9.9% (, שימוש
עכשווי באסטרוגן בלבד לעומת טיפול משולב באסטרוגן+פרוגסטרון )הורידו את רמות ה –
IGF-1 ב – 16.9% ( , השמנה לעומת עודף משקל )הורידו את רמות ה – IGF-1 ב – 6.8% ( ,
ונשים אשר דווחו על לבישה של בגדים במידה גדולה לעומת מידת בגדים קטנה בגיל 20
)הורידו את רמות ה – IGF-1 ב – 4.9% (
החוקרים מסכמים כי המחקר הנוכחי בנשים בגיל המעבר זיהה מספר גורמים פוטנציאליים
שעשויים להשפיע על רמות ה – 1-IGF בפלזמה. בנוסף, הם מציינים כי קיימם הוכחה חזקה,
ממחקר זה וממחקרים ודמים כי רמות ה – 1-IGF קשורות באופן חיובי לצריכה תזונתית של
חלבון.
הערה: הקשר החיובי בין צריכת חלבון לרמות 1-FIG אכן ידועות זה מכבר. עם זאת, בהחלט
לא ניתן להסיק מתוצאות אלה בנוגע לקשרים בין צריכת חלבון והסיכון לסרטן השד או לסוגי
סרטן אחרים.
Bradbury KE, Balkwill A, Tipper SJ, Crowe FL, Reeves GK, Green J, Beral V, Key TJ; Million Women Study Collaborators. The association of plasma IGF-I with dietary, lifestyle, anthropometric, and early life factors in postmenopausal women. Growth Horm IGF Res. 2015;25(2):90-5.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25641638

מאמר מס' 10: מחקר נגד
צריכת סידן והסיכון לשברים: סקירה שיטתית.
מטרת סקירה שיטתית זו היתה לבחון את ההמלצות להעלאת צריכת הסידן ממקור חלבי או
מתוספים במטרה למנוע שברים. הסקירה כללה מחקרים תצפיתיים ומחקרי התערבות
מבוקרים אשר פורסמו עד ספטמבר 2014 , בהם נבדק הקשר בין צריכת סידן לשברים
במבוגרים מעל גיל 50 . מנתוני הסקירה נערכו ניתוחים של מטה אנליזה. –
תוצאות בנוגע לצריכת סידן ממקור חלבי:
רק שני מחקרי התערבות מבוקרים עמדו בקריטריונים להכללה בסקירה השיטתית )סה"כ
262 נבדקים(, לעומת 50 פרסומים של מחקרי עוקבה. במרבית המחקרים לא נמצא קשר
בין צריכת סידן ממקור חלבי לבין שברים )חוסר קשר נמצא ב 14 מתוך 22 מחקרים אשר –
– – דווחו על סך מקרי השברים, ב 17 מתוך 21 מחקרים אשר דווחו על שברים באגן, ב 7
מתוך 8 מחקרים אשר דווחו על שברים בחוליות וב 5 מתוך 7 מחקרים אשר דווחו על שברים –
בזרוע(. בנוסף, במרבית המחקרים לא נמצא קשר בין צריכת חלב ניגר לשברים ) 25 מתוך
28 מחקרים(, וצריכת מוצרי חלב ושברים ) 11 מתוך 13 מחקרים(.
תוצאות בנוגע לצריכת סידן מתוספים:
26 מחקרי התערבות מבוקרים בתוספי סידן עמדו בקריטריונים להכללה בסקירה השיטתית.
תוצאות המטה אנליזה הראו כי תוספי סידן הורידו את הסיכון לסך השברים – ] 20 מחקרים,
n=58,573 , RR=0.89, 95% CI (0.81, 0.96) [, את הסיכון לשברים בחוליות ] 12 מחקרים,
n=48,967 , RR=0.86, 95% CI (0.74, 1.00) [, אך לא הורידו את הסיכון לשברים בירך
] 13 מחקרים, n=56,648 , RR=0.95, 95% CI (0.76, 1.18) [, ולא הורידו את הסיכון
לשברים בזרוע ] 8 מחקרים, n=51,775 , RR=0.96, 95% CI (0.85, 1.09) [. ניתוחים
לאיתור הטיות פרסום ) Funnel plot inspection, Egger's regression ( הציעו כי קיימת
הטיית פרסום במחקרים אשר בדקו השפעה של תוספי סידן על שברים.
בארבעה מחקרי התערבות מבוקרים אשר עבורם חושב הסיכון הנמוך ביותר להטיה
( n=44,505 (, לא נמצאה השפעה מובהקת של תוספי סידן על הסיכון לשברים.
תוצאות המחקרים הראו השפעות דומות של סידן כטיפול יחיד ולסידן בשילוב ויטמין D .
מחקר אחד בלבד, אשר כלל נשים קשישות בעלות צריכה נמוכה של סידן ורמות נמוכות של
ויטמין D המתגוררות בדיור מוגן, הראה ירידה מובהקת בסיכון לשברים בטיפול משולב
בסידן וויטמין D לעומת תוסף סידן בלבד.
החוקרים מסכמים כי לאור הסקירה השיטתית והמטה אנליזה לא ניראה כי צריכת סידן –
ממקור חלבי מקטינה את הסיכון לשברים באוכלוסייה המבוגרת. ההוכחות באשר להשפעת
תוספי סידן במניעת שברים הן חלשות ולא עקביות.
Bolland MJ, Leung W, Tai V, Bastin S, Gamble GD, Grey A, Reid IR. Calcium intake and risk of fracture: systematic review. BMJ. 2015; 351:h4580.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26420387