למעלה
סיכום מחקרים- מרץ 2015
עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית
תוכן
- הוכחות ממחקרים אקראיים מבוקרים אינן תומכות בהמלצות התזונתיות לצריכת שומנים בשנים 1977 ו- 1983: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה.
- צריכת מוצרי חלב קשורה לשיפור מבנה העצם ומסת השריר בקשישות.
- הערכה מחודשת של ההמלצות לצריכת סידן במבוגרים. חשיבות צריכת מזון עשיר בסידן והפחתת השימוש בתוספים .
- צריכה של מוצרי חלב והפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2 בקשישים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
- צריכה גבוהה של יוגורט וסידן קשורה להמצאות נמוכה יותר של סימפטומים דיכאוניים במהלך ההיריון.(תוצאות מחקר חתך).
- זיהוי פפטידים אנטי-סרטניים בחלב בקר ותפקידם הפוטנציאלי בטיפול בסרטן : סקירה ביקורתית.
- השפעה מיטיבה לצריכת חלב עזים על משק הברזל בגוף ועל טיפול באנמיה .
- מקורות תזונתיים לסידן בקרב הורים ומתבגרים בארה"ב על פי השיוך האתני ומקום הלידה של ההורים.
- שימוש בהורמונים בייצור מזון מהחי: הערכת החשיפה התזונתית והסיכון לסרטן השד.
- דיאטות ברות-קיימא: האינטראקציה בין תעשיית המזון, תזונה, בריאות וסביבה. מבין מוצרי המזון, בשר ומוצריו ואחריהם מוצרי החלב הינם בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר.
מחקר מס 1
הוכחות ממחקרים אקראיים מבוקרים אינן תומכות בהמלצות התזונתיות לצריכת שומנים בשנים 1977 ו- 1983: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה.
הנחיות תזונתיות שפורסמו ע"י ממשלת ארה"ב ב- 1977 וממשלת בריטניה ב- 1983, הנחו להוריד את צריכת השומן במטרה להוריד את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
עד היום, לא נערכו ניתוחים מבוססי ראיות מחקריות, אשר יצדיקו הנחיות אלה. על מנת לבדוק זאת, המחקר הנוכחי ערך סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים אשר בדקו את הקשר בין צריכת שומן, כולסטרול בסרום והתפתחות של מחלות לב וכלי דם, שנערכו לפני כתיבת הנחיות אלה (לפני שנת 1983).
תוצאות המטה-אנליזה, אשר כללה 6 מחקרים בהם נכללו 2467 גברים, לא הראתה יתרון בהורדת הסיכון לתמותה כללית (RR=0.996, 95%CI: 0.865, 1.147) או לתמותה ממחלות לב וכלי דם (RR=0.989, 95%CI: 0.784, 1.247) להתערבות תזונתית להורדת צריכת השומן לעומת קבוצת ביקורת.
הירידה ברמות הכולסטרול בסרום היתה גבוהה יותר בקבוצות ההתערבות, אך עם זאת, הבדל זה לא השפיע על ההבדל בתמותה הכללית כמו גם התמותה ממחלות לב וכלי דם. החוקרים מסכמים כי ההמלצות הממשלתיות לא היו בעלות בסיס ראייתי.
Harcombe Z, Baker JS, Cooper SM, et al. Evidence from randomised controlled trials did not support the introduction of dietary fat guidelines in 1977and 1983: a systematic review and meta-analysis. Open Heart 2015;2:e000196.
http://openheart.bmj.com/content/2/1/e000196.full
מחקר מס 2
צריכת מוצרי חלב, מבנה העצם ומסת השריר בנשים אמבולטוריות קשישות.
במחקר שנערך באוסטרליה, נבדקו הקשרים בין צריכת מוצרי חלב לבין מבנה העצם ומסת השריר ב- 564 נשים קשישות בגילאי 80-92 (גיל ממוצע 84.7).
במחקר הוערכה צריכה של מוצרי חלב (חלב, יוגורט וגבינה), באמצעות שאלוני תדירות צריכה של מזונות (food frequency questionnaires, FFQ). מבנה העצם הוערך באמצעות שתי בדיקות: 1. peripheral quantitative computed tomography (pQCT).
- dual-energy X-ray absorptiometry (DXA)..
הנשים חולקו לשלישונים על פי צריכת מוצרי החלב שלהן: שלישון ראשון- עד 1.5 מנות ליום, שלישון שני- 1.5 עד 2.2 מנות חלב ליום, ושלישון עליון- לפחות 2.2 מנות חלב ליום.
תוצאות בדיקת ה- pQCT הראו כי נשים בשלישון הצריכה העליון היו בעלת סך-מסת עצם גדולה ב- 5.7% מזו של נשים בשלישון הצריכה התחתון (p=0.005). באופן דומה, בדיקת ה- DXA הראתה אף היא שנשים בשלישון הצריכה העליון היו בעלות מסת עצם אפנדיקולארית (appendicular bone mass ) גדולה יותר ב- 7.1% (p=0.007) ומסת שרירי שלד (skeletal muscle mass ) גדולה יותר ב- 3.3% (p=0.014) לעומת נשים בשלישון הצריכה התחתון.
תוצאות מחקר זה מצביעות על קשרים חיוביים בין צריכת מוצרי חלב לבין מסת עצם ושריר בנשים קשישות. הכותבים ממליצים לאור תוצאות מחקר זה, כי הגברת צריכת מוצרי חלב כחלק מאורח חיים בקבוצת גיל זאת, עשויה לתרום לתהליך הזדקנות בריא, ולהפחית סיכון לשברים.
Radavelli-Bagatini S, Zhu K, Lewis JR, Prince RL. Dairy Food Intake, Peripheral Bone Structure, and Muscle Mass in Elderly Ambulatory Women. Journal of Bone and Mineral Research 2014; 29(7):1691-1700.
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jbmr.2181/abstract
מחקר מס 3
הערכה מחודשת של ההמלצות לצריכת סידן במבוגרים.
דיווחים מהתקופה האחרונה מעלים בסימן שאלה את ההמלצות לצריכה של יותר מ- 700 עד 800 מ"ג סידן ליום במטרה לשמר את צפיפות העצם, בייחוד בקשישים. בנוסף, מספר פרסומים מעלים את האפשרות כי תוספי סידן אינם מסייעים בשימור מסת העצם ובמניעת שברים בקשישים, חוץ מאשר בקשישים בתת-תזונה, שלרוב מתגוררים במוסדות. תוספי סידן עלולים לתרום לקלסיפיקציה של העורקים ומסתמי הלב, היווצרות אבני כליה, וייתכן אף פגיעות מוחיות ודיכאון, אם כי עבור שני הסיבוכים האחרונים עדיין לא הוכחו קשרי סיבה-תוצאה.
צריכת הסידן במבוגרים עלתה בשני העשורים האחרונים, בעיקר בעקבות שימוש בתוספים.
עקב תופעות הלוואי הפוטנציאליות בשימוש בתוספי סידן, ההמלצות לצריכת סידן צריכות להתייחס לצריכה של סידן מהמזון ולא מתוספים. ההמלצה לתוספים צריכה להיות רק בקשישים שאינם מסוגלים לצרוך כמות מספקת של סידן מהמזון. הכותבים ממליצים להעריך מחדש את המלצות ה- DRI לצריכת סידן בקשישים.
Anderson JJB; Rosen CJ. Reassessment of Adult Recommendations and Supplements of Calcium. Nutrition Today, 2015. Published Ahead-of-Print. doi:10.1097/NT.0000000000000077
מחקר מס 4
צריכה של מוצרי חלב והסיכון לסוכרת מסוג 2 בקשישים ספרדיים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
ההשפעות האפשריות של צריכת חלב ומוצריו על מניעה של סוכרת מסוג 2 שנויות במחלוקת. מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין צריכה של מוצרי חלב לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 באוכלוסייה ים-תיכונית של קשישים המצויים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי-דם.
לשם כך נערך מחקר עוקבה פרוספקטיבי, אשר עקב אחר 3454 קשישים ספרדיים ללא סוכרת. צריכת מוצרי החלב הוערכה בתחילת המחקר, ולאחר מיכן אחת לשנה, באמצעות שאלוני תדירות צריכת מזון (FFQ). מוצרי החלב חולקו לקטגוריות על פי תכולת השומן (דלי שומן / שומן מלא), וסווגו לתת-קבוצות: חלב, יוגורט, גבינות, מוצרים מותססים, מוצרים עתירי שומן ומוצרי חלב מעובדים.
חציון תקופת המעקב היה 4.1 שנים. במהלך תקופת המחקר דווחו 270 מקרים חדשים של סוכרת מסוג 2. לאחר תקנון לערפלנים פוטנציאלים בניתוח רב-משתנים, נמצא קשר מגן מובהק בין צריכת מוצרי חלב והיארעות של סוכרת מסוג 2 (HR=0.68, 95% CI: 0.47-0.98; P-trend=0.040). קשר זה נמצא קשור בעיקר לצריכת מוצרי חלב דלי-שומן, כאשר יחס הסיכונים (HR) המתוקנן של צריכת מוצרי חלב דלי שומן בשלישון העליון לעומת השלישון התחתון היה 0.65 (95% CI: 0.45-0.94), ושל צריכת חלב ניגר דל-שומן 0.67 (95%CI: 0.46-0.95) (בשניהם P-trend=0.002).
צריכה גבוהה של סך מוצרי החלב (HR=0.50, 95%CI: 0.29-0.85), צריכת מוצרי חלב דלי שומן (HR=0.44, 95%CI: 0.26-0.75) וסך צריכה של יוגורט (HR=0.55, 95%CI: 0.33-0.93) היו קשורים באופן מובהק לירידה בסיכון להיארעות של סוכרת מסוג 2.
החלפה של מנה יומית אחת של ביסקוויטים, שוקולד, או מאפיים, במנה אחת של יוגורט, היו קשורים לירידה של 40-45% בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2. לא נמצאו קשרים מובהקים לירידה בסיכון לסוכרת בשאר קבוצות מוצרי החלב (גבינה, מוצרי חלב עתירי שומן ומוצרי חלב מעובד).
מסקנות החוקרים היו כי תזונה עשירה במוצרי חלב, ובעיקר דלי שומן ויוגורט, עשויה לתרום למניעת התפתחות של סוכרת מסוג 2 בקשישים שבסיכון למחלות לב וכלי דם.
Andrés Díaz-López A, et al. Dairy product consumption and risk of type 2 diabetes in an elderly Spanish Mediterranean population at high cardiovascular risk. European Journal of Nutrition 2015; doi: 10.1007/s00394-015-0855-8.
http://link.springer.com/article/10.1007/s00394-015-0855-8
מחקר 5
צריכה של מוצרי חלב וסידן והימצאות סימפטומים דיכאוניים במהלך ההיריון ביפן: תוצאות מחקר חתך.
מטרת מחקר חתך שנערך ביפן הייתה לבדוק את הקשר בין צריכת מוצרי חלב וסידן לבין ההמצאות של סימפטומים דיכאוניים במהלך ההיריון.
במחקר השתתפו 1745 נשים יפניות. הצריכה התזונתית במהלך ההיריון הוערכה באמצעות שאלונים של היסטוריה תזונתית. דיכאון הוערך באמצעות שאלון ה-Center for Epidemiologic studies depression scale. נעשה תיקנון לערפלנים פוטנציאליים רבים, הכוללים משתנים סוציו דמוגרפיים, תזונתיים (למשל צריכת דגים, ויטמין D ותוספים של אומגה-3), סביבתיים (למשל עישון) וקליניים (כגון BMI, היסטוריה של דיכאון, דיכאון במשפחה).
תוצאות המחקר הראו קשר מגן בין צריכת יוגורט וסידן לבין המצאות של סימפטומים דיכאוניים במהלך ההיריון. יחס הסיכויים המתוקנן (adjusted OR) היה 0.69 (95%CI: 0.48-0.99, P-trend=0.03) ו- 0.59 (95%CI: 0.40-0.88, P-trend=0.006) עבור צריכה של יוגורט וסידן ברביעון העליון לעומת התחתון, בהתאמה. לא נמצאו קשרים מובהקים בין הצריכה של סך-מוצרי החלב, חלב ניגר וגבינה לבין סימפטומים דיכאוניים במהלך ההיריון.
החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של יוגורט וסידן עשויה להיות קשורה להמצאות נמוכה יותר של סימפטומים דיכאוניים במהלך ההיריון.
Miyake Y, Tanaka K, Okubo H, Sasaki S, Arakawa M. Intake of dairy products and calcium and prevalence of depressive symptoms during pregnancy in Japan: a cross-sectional study. BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynaecology 2015; 122(3): 336-343.
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1471-0528.12972/abstract
מחקר 6
זיהוי של פפטידים אנטי-סרטניים בחלב בקר ותפקידם הפוטנציאלי בטיפול בסרטן : סקירה ביקורתית.
סרטן הנו אחת מסיבות התמותה העולמיות העיקריות. טיפולים קונבנציונאליים בסרטן כוללים כימותרפיה והקרנות. טיפולים אלה יקרים ובעלי תופעות לוואי קשות. גילוי של תרכובות אנטי-סרטניות טבעיות, כגון פפטידים, עשויים לשמש אלטרנטיבה עדיפה למניעה ולטיפול בסרטן.
מאמר הסקירה מביא מידע עדכני בנוגע להשפעות אנטי-סרטניות של פפטידים שמקורם בחלבוני החלב. בחלב מצויים מספר גדול של פפטידים אנטי-סרטניים פוטנציאליים, שעשויים להוות בסיס לפיתוח חומרים אנטי-סרטניים או מוצרי חלב וחלב אשר יהיו עשויים להקטין את הסיכון לסרטן. בנוסף, במוצרי חלב מותססים ניתן לזהות פפטידים אנטי-סרטניים המשוחררים מחלבוני החלב.
למרות שתוצאות מחקרים תצפיתיים באשר לקשרים בין צריכת מוצרי חלב והסיכון לסרטן אינן חד-משמעיות, נראה כי פפטידים ממקור חלבי הם מועמדים פוטנציאליים לטיפול ולמניעה של סרטן. הסוקרים מציינים כי לאור הסקירה ניראה כי לחלבוני החלב פוטנציאל קליני כטיפול וכאמצעי מניעה של סרטן.
Sah BNP, Vasiljevic T, McKechnie S, Donkor ON. Identification of Anticancer Peptides from Bovine Milk Proteins and Their Potential Roles in Management of Cancer: A Critical Review. Comprehensive Reviews in Food Science and Food Safety 2015; 14(2):123-138.
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1541-4337.12126/abstract
מחקר 7
השפעה של חלב עיזים על טיפול באנמיה מחוסר בברזל.
למרות שאנמיה מחוסר ברזל נחקרה רבות, חוקרים עדיין מחפשים למזונות טבעיים אשר יכולים להקטין את השכיחות הגבוהה של מחסור תזונתי זה.
במאמר סקירה זה מביאים הסוקרים הוכחות כי חלב עיזים הינו מזון בעל תכונות ייחודיות העשויות להשיג מטרה זו. צריכת חלב עיזים מובילה לשיקום מהיר יותר של מאגרי הברזל, מקטינה את האינטראקציה בין סידן לברזל, משפרת את ספיגת הברזל, ומשפרת את הזמינות הביולוגית של נחושת, החיונית לייצור כדוריות דם האדומות. בנוסף, צריכת חלב עיזים משפרת את יציבות ה- DNA, זאת עקב איכות הרכב השומן, יחד עם רמות גבוהות של מגנזיום ואבץ בעלי זמינות ביולוגית גבוהה. חלב עיזים בעל השפעה מגינה מפני השפעות חמצוניות (מתפקד כנוגד חמצון), גם בעת העמסת ברזל. כמו כן, חלב עיזים משפר את המטבוליזם של העצם, המופרע בעקבות מחסור בברזל. לאור הסקירה ממליצים הכותבים לכלול המלצה לצריכת חלב עיזים כחלק מהטיפול באנמיה מחוסר בברזל.
Díaz-Castro J et al. Influence of Goat Milk on Iron Deficiency Anemia Recovery. Int J Dairy Sci Process. 2015; 2(1), 7-11.
http://scidoc.org/articlepdfs/IJDSP/IJDSP-02-101.pdf
מחקר 8
מקורות תזונתיים לסידן בקרב הורים ומתבגרים בתחילת גיל ההתבגרות בארה"ב על פי השיוך האתני ומקום הלידה של ההורים.
מקורות תזונתיים לסידן עשויים להשתנות בהתאם לגזע או מוצא. כדי לבדוק זאת נערך מחקר חתך בארה"ב אשר כלל מדגם של 587 זוגות של הורה וילד בטווח הגילאים של 10-13 שנים ממוצאים שונים: אסיאתים, היספנים ולבנים שאינם היספנים. משתתפי המחקר מלאו שאלוני תדירות צריכת מזון (FFQ). המקורות לסידן דורגו על פי האחוז הממוצע של תרומתם לסך צריכת הסידן המתוקננת, והושוו על פי השיוך האתני ועל פי מקום הלידה של ההורים. חמישה סוגי מזונות (חלב נוזלי, גבינה, חלב על דגני בוקר, יוגורט וחלב בקפה) היוו 49% מסך הסידן של ההורים. אותם המזונות (מלבד חלב בקפה) יצגו 55% מסך הסידן של המתבגרים הצעירים. חלב נוזלי היווה את מקור הסידן העיקרי בכל הקבוצות האתניות גם בקרב ההורים וגם בקרב המתבגרים. מספר מקורות סידן היו בעלי תרומה גדולה יותר בקרב אסייתים והיספנים שלא נולדו בארה"ב לבין ילידי ארה"ב.
כותבי המאמר מציינים כי הבנה של מקורות הסידן מהמזון והשינויים בדפוסי האכילה המשפיעים על צריכת הסידן בהורים וילדיהם, חשובה לקידום טוב יותר של צריכה נאותה של סידן.
Cluskey M, Wong SS, Richards R, Ballejos M, Reicks M, Auld G, Boushey C, Bruhn C, Misner S, Olson B, Zaghloul S. Dietary Sources of Calcium Among Parents and Their Early Adolescent Children in the United States by Parent Race/Ethnicity and Place of Birth. J Immigr Minor Health. 2015 Feb 21. [Epub ahead of print].
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25700965
מחקר 9
שימוש בהורמונים בייצור מזון מהחי: הערכת החשיפה התזונתית והסיכון לסרטן השד.
בשנים האחרונות עלתה תשומת הלב לתפקידם של הורמונים באטיולוגיה של סרטן השד, זאת בעקבות דיווחים אשר קשרו בין רמות מוגברות של הורמונים אנדוגנים, וחשיפה למזונות המכילים הורמונים אקסוגנים וכימיקלים המשפיעים על המערכת האנדוקרינית, לבין עלייה בסיכון לסרטן השד.
שבע תרופות הורמונאליות מאושרות כיום ע"י ה- FDA האמריקאי לשימוש בבעלי חיים המיועדים לייצור מזון (testosterone propionate, trenbolone acetate, estradiol,
zeranol, progesterone, melengestrol acetate, and bovine somatotropin)
קיים החשש כי תרופות אלה או מטבוליטים פעילים שלהן יצטברו ברקמו האכילות, וכך יעלו את הסיכון לחשיפה להורמונים אלה בקרב הצרכנים. נכון להיום, מידת החשיפה לשאריות של תרופות אלה מהמזון ומידת הסיכון בחשיפה לחומרים אלה אינם ידועים.
מטרת המאמר הייתה לבדק את ההשפעות הטוקסיקולוגיות של חשיפה להורמונים ממזון מהחי על הסיכון לסרטן השד בהתבסס על הידע המבסס ראיות הקיים כיום. בנוסף, נעשה ניסיון להעריך את מידת החשיפה להורמונים ממוצרים מהחי באמצעות הערכה של מגמות צריכת הבשר באוכלוסייה ארה"ב. הכותבים מציינים כי עד כה לא נערכו מחקרים טוקסיקולוגים של שבע תרופות הורמונאליות אלה בבני אדם, ועל כן, לא ניתן להעריך כמותית את הסיכון שבחשיפה להורמונים בעקבות צריכה של בשר ומזון מהחי.
Nachman KE, Smith TJS. Hormone Use in Food Animal Production: Assessing Potential
Dietary Exposures and Breast Cancer Risk. Curr Envir Health Rpt 2015;
DOI 10.1007/s40572-014-0042-8
http://link.springer.com/article/10.1007/s40572-014-0042-8
מחקר 10
דיאטות ברות-קיימא: האינטראקציה בין תעשיית המזון, תזונה, בריאות וסביבה.
מדי יום מיוצרות כמויות עצומות של מזון, מעובדות ומשונעות ע"י תעשיית המזון, ונצרכות על ידינו. פעולות אלה בעלות השפעות ישירות על בריאותינו ועל הסביבה. מערכות ייצור המזון כיום מתחילות להוות מעמסה על המקורות הטבעיים של כדור הארץ, ועל כן דרושות מערכות ברות-קיימא לייצור מזון. מאמר סקירה זה דן בצורך בדיאטות ברות-קיימא, באמצעות חקירה של האינטראקציות שביו תעשיית המזון, תזונה, בריאות וסביבה. הנושאים הסביבתיים הנפוצים ביותר בתעשיית המזון קשורים לאבוד ובזבוז בעת עיבוד המזון, פסולת הקשורה בעיבוד המזון ובאריזתו, שינוע של מזון, שימוש במים וטיפול בפסולת. מבין מוצרי המזון, בשר ומוצריו ואחריהם מוצרי החלב הינם בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר. דפוסי האכילה שלנו בעלי השפעות סביבתיות, אך הסביבה יכולה להשפיעה אף היא על הבחירות התזונתיות. המזונות והמשקאות שאנו צורכים עשויים להשפיע על בריאותינו. דיאטה בריאה וברת-קיימא יכולה לצמצם את הצריכה של מזונות עתירי אנרגיה ומזונות מעובדים וארוזים, כולל צמצום צריכת מזונות מהחי והגברת צריכת מזונות מהצומח, ולעודד אנשים לא לחרוג מההמלצות היומיות לצריכת אנרגיה. דיאטות ברות-קיימא עשויות לתרום לביטחון התזונתי, הן בעלות השפעות סביבתיות קטנות ומקדמות אורח חיים בריא.
הכותב מדגיש קיים צורך דחוף בפיתוח וקידום אסטרטגיות לדיאטות ברות-קיימא. לשם כך דרוש שיתוף פעולה נרחב של ממשלות, איגודים בריאותיים, איגודים חברתיים, התעשייה וגופי מחקר שונים.
Alsaffar AA. Sustainable diets: The interaction between food industry, nutrition, health and the environment. Food Sci Technol Int. 2015 Feb 13 pii: 1082013215572029. [Epub ahead of print]
