למעלה
סיכום מחקרים- מאי יוני 2017
עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית
- כיצד חלב וחלבוני החלב משפיעים על גדילה , בריאות העצם ומשקל . review ישראלי של דר מיכל גוון יעקובוביץ’ . לעיתון
- קשר חיובי בין צריכת משקאות שאינם חלב פרה וגובה נמוך בילדים .מחקר חתך לעיתון
- נייר עמדה חדש בנושא סויה – משרד הבריאות ועמותת עתיד לא
- חשיבות מוצרי חלב עם ויטמין D לשימור צפיפות העצם במבוגרים (מחקר חתך) לעיתון????
- הערכת האפקטיביות של חומצה לינולאית מצומדת conjugated linoleic ) CLA acid ) על בריאות האדם (סקירה ) לעיתון
- תוצאות מחקרים על חלב והשמנה לא מושפעות ממקור המימון שלהם לעיתון
- השפעה של הכפלת צריכת מוצרי חלב או מזונות מהצומח על צריכת רכיבי תזונה הקשורים לבריאות העצם במתבגרות לעיתון
- שיפור הקיימות של הדיאטה באמצעות בחירות מזון: סקירת מחקרים אפידמיולוגים על ההשפעה הסביבתית של דיאטות (Review ) ?????
- לא נמצא קשר בין הסיכון לסרטן פרוסטטה ובין צריכת מזון,קבוצות מזון,מיקרו ומאקרונוטריאנטים ??????
- מחקר נגד –קשר חיובי בין צריכת מוצרי חלב דלי שומן ובין הסיכון למחלת פרקינסון. לעיתון
- כיצד חלב וחלבוני החלב משפיעים על גדילה , בריאות העצם ומשקל . review ישראלי של דר מיכל גוון יעקובוביץ’ .
חלב מוכר בספרות הרפואית מזה זמן רב כמקור שלם ומאוזן של רכיבי תזונה חיוניים ואנרגיה הדרושים להבטיח צמיחה והתפתחות של תינוקות . מספר גדל והולך של מחקרים מתפרסמים בנושא ומראים את ההשפעה החיובית של צריכת מוצרי חלב ,בעיקר חלבוני החלב , על גדילה ליניארית בילדים בריאים או במהלך התאוששות מתת תזונה.
מחקרים אלו סללו את הדרך למחקרים שחוקרים את מרכיבי החלב והמנגנון באמצעותו חלב משפיע.
סקירת הספרות הנוכחית מסכמת את הידע על השפעה המיטיבה של החלב וחלבוני החלב על צמיחה לינארית אצל ילדים (בריאים ובתת-תזונה) תוך התמקדות גם על היבטים חשובים אחרים של צמיחה בריאה כמו בריאות העצם ומשקל והרכב גוף.
Yackobovitch-Gavan M, Phillip M, Gat-Yablonski G. How Milk and Its Proteins Affect Growth, Bone Health, and Weight .Horm Res Paediatr. 2017 Mar 2.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28253494
- קשר חיובי בין צריכת משקאות שאינם חלב פרה וגובה נמוך בילדים .מחקר חתך
להשלים מהסיכום שלי
גובה בשנות הילדות הינו מדד חשוב לגדילה והתפתחות ,צריכת חלב פרה בילדות נקשרה
עם גובה .כיום הורים רבים בוחרים משקאות שהינם תחליפי חלב (כמו חלב סויה,אורז ,שקדים וכו ..) מתוך אמונה שהם בריאים יותר ובעלי יתרונות תזונתיים. משקאות אלו מכילים פחות חלבון ושומן ויתכן ואינם בעלי השפעה דומה על הגובה בילדים .
מטרת מחקר זה הייתה לקבוע האם יש קשר בין צריכת משקאות דמויי חלב וגובה נמוך בילדים ולהעריך האם שתיית חלב פרה משמשת כמתווך (mediator) בקשר בין שתיית משקאות שאינם חלב פרה וגובה ,כלומר האם הגובה הנמוך הוא תוצאה של אי שתיית חלב )
המחקר הינו מחקר חתך (cross-sectional study) שכלל מעל 5000 ילדים קנדיים בריאים בגילאי 24-72 חודש שהשתתפו במחקר עוקבה .
נבדקן צריכה של משקאות דמויי חלב (מספר כוסות בנפח 250 מ"ל ליום) וגובה הילדים שתועד כציון תקן לגובה (( height-for-age z score.. רגרסיה לינארית רבת משתנים שימשה לקביעת הקשר בין צריכת המשקאות לגובה.
תוצאות –
נמצא קשר מנה תגובה בין צריכת משקאות דמויי חלב וגובה נמוך (P 0.0001).
צריכה גבוהה יותר של משקאות צמחיים קשורה בגובה נמוץ כל כוס משקה דמוי חלב קשורה בגובה נמוך ב 4 ס"מ . 95% CI:0.2, 0.8 cm) ).
חלב פרה נמצא כמתווך חלקי בקשר .
הבדלי הגובה בין ילד ששותה 3 כוסות משקה דמוי חלב (ולא שותה חלב פרה ) ובין ילד ששותה 3 כוסות חלב פרה (ולא שותה משקאות דמויי חלב ) היה 1.5 ס"מ .
(95% CI: 0.8, 2.0 cm).
מסקנת החוקרים היתה כי צריכת משקאות דמויי חלב קשורה בגובה נמוך יותר בילדות.
יש צורך במחקר עתידי כדי להבין את הסיבתיות הקשר .
Morency ME, Birken CS ,Lebovic G, Chen Y. Association between noncow milk beverage consumption and childhood height. Am J Clin Nutr. 2017 Jun 7.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28592600
- נייר עמדה חדש בנושא סויה – משרד הבריאות ועמותת עתיד
במאי 2017 פורסם נייר עמדה חדש של 'עתיד' – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות. לפי הנייר צריכת סויה היא בטוחה לכל גיל , שינוי מניירות עמדה קודמים.
"צריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים", .
ההמלצות החדשות מתבססות על תוצאות של קרוב ל-200 מחקרים מקיפים שבוצעו ב-12 השנים שחלפו מאז הפרסום הקודם ומציגות עמדה עדכנית לגבי בטיחות צריכת הסויה מצד אחד, ויתרונותיה הבריאותיים מצד שני.
סקירת המחקרים החדשים מעלה כי צריכת סויה בטוחה, מומלצת ואף מפריכה חששות נפוצים בנושא: צריכת סויה לא גורמת להתפתחות מינית מוקדמת או להשפעה שלילית על מערכת הרביה הגברית. צריכת סויה לא מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד אלא להיפך, היא עשויה לסייע במניעת סרטן השד וקשורה בהפחתת הסיכון לתמותה ולהישנות הגידול בקרב חולות ושורדות המחלה.
עמדת אגודת הסרטן האמריקאית היא שצריכת מזונות סויה מסורתיים כמו טופו, עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסוגים של סרטן השד, הערמונית והרחם ויתכן שגם בסוגי סרטן אחרים.
שימוש בתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) צמחי לתינוקות הנו בטוח ומספק את הצרכים התזונתיים החיוניים.
בעשורים האחרונים גבר שילוב הסויה בתזונה בעולם המערבי, לרבות בישראל והיא מהווה מקור חלבון איכותי וידידותי לסביבה. פולי הסויה עתירי חלבון איכותי, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B .מנת סויה למבוגר מוגדרת כ-100 גרם טופו (כשליש חבילה) / חצי כוס אדממה / כוס משקה סויה.
המלצות התזונה האמריקאיות והבריטיות כוללות מוצרי סויה הן בקבוצת החלבון והן בקבוצת החלב ולא מציינות מגבלה על צריכת סויה יומית.
משקאות סויה מועשרים מקבילים בתכולת החלבון והסידן שבהם לחלב מן החי, בניגוד למשקאות צמחיים אחרים שאינם מהווים מקור לחלבון. תחליפי גבינה על בסיס סויה לעומת זאת, דלים בחלבון, עתירי שומן ועברו עיבוד אינטנסיבי ולכן פחות מומלצים.
סויה – השפעות בריאותיות . נייר עמדה משותף עמותת עתיד(עמותת הדיאטנים בישראל ) ומשרד הבריאות . מאי 2017
נייר עמדה מלא :
http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/soy.pdf
תקציר : http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/soy_summary.pdf
- חשיבות מוצרי חלב עם ויטמין D לשימור צפיפות העצם במבוגרים (מחקר חתך)
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Nutrition מדווחים חוקרים כי צריכת מוצרי חלב מסייעת בשימור צפיפות המינרלים של העצם במטופלים מבוגרים, רק בנוכחות תוספי וויטמין D. כך עולה מתוצאות ניתוח חתך של מחקר Framingham Osteoporosis Study.
מדגם המחקר כלל 628 גברים ונשים, שהשלימו שאלוני תזונה בין 1988-1989 ומדידת צפיפות עצם בלפחות אתר אחד בתחילת המחקר ולאחר ממוצע של 3.9 שנים. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 75 שנים ומעט למעלה מרבע מהמשתתפים (27%) נטלו תוספי וויטמין D.
צריכה כוללת של חלב הייתה דומה בין אלו שנטלו ולא-נטלו ויטמין D (6.3 ו-5.8 מנות בשבוע, בהתאמה). עם זאת, סך צריכת סידן היה גבוה יותר באלו שנטלו תוספי וויטמין D (966 מ"ג לעומת 745 מ"ג ביום). כצפוי צריכת ויטמין D הייתה גבוהה יותר באלו שנטלו תוספים של הוויטמין (591 יחידות ביום) בהשוואה לאלו שלא נטלו תוספי וויטמין D (184 יחידות ביום).
החוקרים לא זיהו קשר בין צריכת מוצרי חלב עם צפיפות המינראלים של העצם בכללותה או עם אחוז השינוי בצפיפות המינראלים של העצם לאחר ארבע שנים.
בקרב אלו שנטלו תוספי וויטמין D, החוקרים זיהו קשר בין צריכה רבה יותר של חלב, מוצרי חלב בשתיה, יוגורט וגבינה, ובין מדדי צפיפות עצם גבוהים יותר בעמוד-שדרה מותני, אך לא זיהו קשר בקרב אלו שלא נטלו תוספי וויטמין D.
בקרב אלו שנטלו את התוספים, אך לא באלו שלא נטלו תוספים אלו, צריכה רבה יותר של חלב, יוגורט וגבינה נקשרה עם השפעה מגנה מפני אובדן צפיפות עצם בטרוכנטר(בליטת עצם בעצם הירך ) . צפיפות העצם באזור זה הייתה גדולה ב-0.23% לכל מנה שבועית של חלב, יוגורט וגבינה.
הממצאים העיקריים העולים מהמחקר הנוכחי מעידים כי מוצרי חלב מספקים הגנה מפני אובדן עצם באזור הטרוכנטר, בקרב אלו עם צריכה רבה של וויטמין D דרך תוספי הוויטמין.
Sahni S Mangano KM, , Tucker KL. Dairy Intake Is Protective against Bone Loss in Older Vitamin D Supplement Users: The Framingham Study. J Nutr. 2017 Apr;147(4):645-652.
J Nutr. Published online March 1, 2017
- הערכת האפקטיביות של חומצה לינולאית מצומדת conjugated linoleic ) CLA acid ) על בריאות האדם (סקירה )
המונח חומצה לינולאית מצומדת CLA = conjugated linoleic acid) ) מתייחס לתערובת של איזומרים של החומצה הלינולאית .מתוכם שניים (9c, 11t and 10t, 12c) הינם בעלי פעילות ביולוגית . המאמר סוקר את ההבטים של CLA והקשר שלה לבריאות.
חלב ומוצריו הם המקור השכיח ביותר ל CLA (CLA 18:2 cis-9, cis-12).
מחקרים רבים עוסקים בחומצת השומןCLA בתועלות הפיזיולוגיות שלה ובהשפעתה במניעה וטיפול מחלות שונות כמו השמנה ,סרטן,סכרת ומחלות לב וכלי דם.
Fuke G, Nornberg JL. Systematic evaluation on the effectiveness of conjugated linoleic acid in human health. Crit Rev Food Sci Nutr. 2017 Jan 2;57(1):1-7.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27636835
- תוצאות מחקרים על חלב והשמנה לא מושפעים ממקור המימון שלהם
- מחקר לא חדש וסקרתי אותו בעבר אך נראה שהיום הוא רלוונטי
נבדקו מחקרים שבחנו את הקשר בין צריכת מוצרי חלב להשמנה ומקורות המימון שלהם. אופי מימון המחקר ומסקנות המחקר סווגו בנפרד על ידי קבוצות שונות של חוקרים.
79 מאמרים נכללו במחקר, מתוכם 62 מומנו על ידי "checkoff" programs for Fluid Milk and Dairy ו- 17 מומנו על ידי ה- NIH.
המחקרים שמומנו על ידי ה- checkoff לא תמכו יותר ביתרונות מוצרי חלב במניעת השמנה, כלומר לא נמצאה הטיה בתוצאות המחקר כתלות במקור המימון שלו.
Wilde P, Morgan E, Roberts J, Schpok A, Wilson T. Relationship between funding sources and outcomes of obesity-related research. Physiol Behav. 2012.
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0031938412001916
- השפעה של הכפלת צריכת מוצרי חלב או מזונות מהצומח על צריכת רכיבי תזונה הקשורים לבריאות העצם במתבגרות
מחקר זה תוכנן לבדוק את ההשפעה של הכפלת מוצרי החלב או מזונות ממקור צמחי בתפריט על צריכת אנרגיה ורכיבי תזונה הקשורים בבריאות העצם במתבגרות .
נתונים של כ1600 בנות בגלאי 9-18 שנים נלקחו מתוך הסקר הלאומי לבריאות ותזונה האמריקאי NHANES( National Health and Nutrition Examination Survey) ושימשו להשוואה בין צריכת רכיבי תזונה בדיאטה נוכחית לבין צריכתם בשלושה תרחישים בהם העלו ב100% את הכמות בתפריט של :
· מזונות מהצומח
· מזונות מהצומח עשירים בחלבון
· חלב גבינה ויוגורט
בשני התרחישים הראשונים ירדה משמעותית צריכת מזונות מהחי .
מתוצאות האנליזה עולה :
כאשר הוכפלה צריכת מזונות מהצומח היתה עליה בצריכת סיבים תזונתיים ,סוכר מוסף, ויטמין E , ברזל וחומצה פולית. עליה זו לוותה בירידה בצריכת סך שומן שומן,שומן רווי,אבץ,ויטמין D,סידן וחלבון .
צריכת מזונות מהצומח עשירים בחלבון הייתה נמוכה מאוד באוכלוסיה זו לכן להכפלת צריכתם לא היו השפעות תזונתיות.
כאשר הוכפלה צריכת מוצרי החלב הייתה עליה בצריכת ויטמין D, סידן ,מגנזיום ,אבץ, אשלגן, אנרגיה ,שומן,שומן רווי ,סוכר מוסף וחלבון.
מסקנת החוקרים:
המלצות להגברת צריכת מזונות מהחי יכולות להוביל להשלכות תזונתיות שתוצאתן לא ברורה . לבנות בגיל ההתבגרות , צריכת 3 מנות חלב ליום (לפי ההמלצות ) משפרת צריכה של רכיבי תזונה הנצרכים בחוסר בקבוצת גיל זו ובמקביל מספקת רכיבי תזונה הנחוצים לגדילה נאותה ובריאות העצם בתקופת גילאים קריטית .
Elieke Demmer, Christopher J Cifelli,. The impact of doubling dairy or plant-based foods on consumption of nutrients of concern and proper bone health for adolescent females.Public Health Nutr. 2017 Apr; 20(5): 824–831.
8 . שיפור הקיימות של הדיאטה באמצעות בחירות מזון: סקירת מחקרים אפידמיולוגים על ההשפעה הסביבתית של דיאטות (Review )
ארגון המזון והחקלאות (The Food and Agriculture Organization ) מגדיר דיאטה בת קיימא כתזונה הולמת, בטוחה, בריאה, מקובלת מבחינה תרבותית, במחיר סביר מבחינה כלכלית, שיש לה השפעה סביבתית מועטה.
סקירה זו מסכמת את המחקרים המעריכים, ברמה האדם היחיד, את ההשפעה הסביבתית ואת האיכות התזונתית או הבריאותית של דיאטות שונות.
ההפחתות בצריכת הבשר וצריכת האנרגיה זוהו כגורמים עיקריים להפחתת פליטות גזי החממה הקשורות לדיאטה.
אולם ,הבחירה של מזונות שנועדו להחליף את הבשר היתה מכריעה, עבור כמה מהתחליפים (איזוקלורים) תתכן אפילו הגברת סך פליטות גזי החממה מהדיאטה. ברוב התחליפים לא נצפה הלימות תזונתית מלאה (כלומר לא הצליחו להשיג את כמות רכיבי התזונה שיש בבשר ) .
עוד נמצא כי איכות תזונתית גבוהה של דיאטה לא היה קשורה בהכרח עם השפעה סביבתית נמוכה יותר.
לכן, בעת הגדרת דיאטה בת קיימא, כל ממד צריך להיות מוערך על ידי אינדיקטורים רלוונטיים לתחומו.חלק מהדיאטות הלא צמחוניות שנבחרו על ידי חלק גדול מהאוכלוסייה הראו התאמה טובה לממדים תזונתיים, סביבתיים וכלכליים .המחקרים שמאמר זה סקר חשפו את המחסור בנתונים ומציעים כי ניתן להגביר את הקיימות בדיאטה ללא שינויים דרסטיים בתזונה.
Marlène Perignon, Florent Vieux. Improving diet sustainability through evolution of food choices: review of epidemiological studies on the environmental impact of diets.Nutr Rev. 2017 Jan; 75(1): 2–17.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5155614/pdf/nuw043.pdf
- לא נמצא קשר בין הסיכון לסרטן פרוסטטה ובין צריכת מזון,קבוצות מזון,מיקרו ומאקרונוטריאנטים
ההשפעה של גורמים תזונתיים על הסיכון לחלות בסרטן פרוסטטה עדיין שנויה במחלוקת .
מטרת מחקר זה הייתה לבחון קשר זה באמצעות יומני מזון ומעקב פרוספקטיבי .
נאספו נתונים של מעל 1700 מקרים של סרטן הערמונית בקרב גברים בגיל העמידה ובגיל מבוגר יותר בברטניה מ4 מחקרי עוקבה ( n=663 ) עם מעקב של 6-13 שנים , מחקר מקרה ביקורת (n=1054) וממחקר קליני .
יומני מזון רב יומיים מולאו לפני האבחנה ושמשו להערכה של 37 רכיבי תזונה ,קבוצות מזון ,מיקרו ומאקרו נוטריאנטים (כמו פחמימות,שומן ,חלבון ,מוצאי חלב,דגים,בשר,ירקות ופירות,אנרגיה ,סיבים תזונתיים,אלכוהול ,ליקופן וסלניום ).
לכל מקרה הוצמדה לפחות ביקורת אחת מאותם מחקרים . הסיכון לסרטן הפרוסטטה חושב תוך שימוש ברגרסיה לוגיסטית מותנית (מתוקנן למשתנים בסיסיים) ובוטא כ OR (יחס הסיכונים) בכל חמישון של צריכה.
באנליזה לא נמצאו קשרים מובהקים בין 37 הגורמים התזונתיים שנבדקו לבין הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. הסיכון לסרטן הערמונית לא נמצא קשור לגורמים תזונתיים שנמדדו על ידי יומני מזון בקרב גברים בגיל העמידה ומבוגרים בבריטניה.
J A Lane,S E Oliver, P N Appleby, Prostate cancer risk related to foods, food groups, macronutrients and micronutrients derived from the UK Dietary Cohort Consortium food diaries.Eur J Clin Nutr. 2017 Feb; 71(2): 274–283.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5215092/pdf/ejcn2016162a.pdf
10. מחקר נגד –קשר חיובי בין צריכת מוצרי חלב דלי שומן ובין הסיכון למחלת פרקינסון.
מחקר עוקבה פרוספקטיבי שבודק את הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובין הסיכון למחלת פרקינסון בגברים ובנשים. ניתוח נתונים משני מאגרים פרוספקטיביים גדולים, Nurses' Health Study(80,736 משתתפות) ו-Health Professionals Follow-up Study (48,610 משתתפים), עם סך כולל של 24 ו-26 שנות מעקב, בהתאמה. שני המחקרים מארצות הברית נערכו באמצעות שאלונים דו-שנתיים שנשלחו בדואר. הערכת צריכה תזונתית התבססה על שאלוני תזונה חוזרים לאורך המעקב.
במהלך המעקב זוהו 1,036 מקרים חדשים של מחלת פרקינסון, שזוהו באמצעות השאלונים הרפואיים ואושרו ע"י בחינת התיק הרפואי. החוקרים השלימו גם מטה-אנליזה שכללה את המחקר שלהם עם שלושה מחקרים פרוספקטיביים קודמים אודות צריכת חלב והסיכון למחלת פרקינסוןן ומחקר אחד להערכת כלל צריכת מוצרי חלב והסיכון למחלת פרקינסון.
מהתוצאות עולה כי בעוד שכלל צריכת מוצרי חלב לא נקשרה באופן מובהק עם הסיכון למחלת פרקינסון במדגם הנוכחי, צריכת מוצרי חלב דלי שומן נקשרה עם הסיכון למחלת פרקינסון.
יחס הסיכון המתוקן (HR) בהשוואת אלו שצרכו לפחות שלוש מנות חלב דל-שומן בכל יום אל מול אלו שלא צרכו כלל מוצרי חלב אלו עמד על 1.34. קשר זה נבע מסיכון מוגבר למחלת פרקינסון על-רקע צריכת חלב רזה וחלב דל-שומן (יחס סיכון של 1.39). התוצאות היו דומות בנשים ובגברים.
במטה-אנליזה, סיכום הסיכון היחסי בהשוואת הקטגוריות הקיצוניות של צריכת חלב מכל סוג עמד על 1.56 והקשר בין צריכת מוצרי חלב יומית ומחלת פרקינסון הפך למובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 1.27).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים על קשר בין צריכת מוצרי חלב ובין עליה מתונה בסיכון למחלת פרקינסוןן בגברים ובנשים.
http://www.neurology.org/content/early/2017/06/08/WNL.0000000000004057.abstract
