up למעלה

סיכום מחקרים- מאי יולי 2016

עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית

  1. חשיבות "עצמות חלב" ל"עצמות בינה": חלב פרה ובריאות העצם – לקחים מהלוקים באלרגיה לחלב.
  2. אלרגיה לחלבון חלב וצפיפות מינרלים נמוכה בעצם בילדים לפני גיל ההתבגרות.
  3. צריכת חלב ומוצריו קשורה עם שינויים במשקל וסיכון לעודף משקל והשמנה בנשים בגיל המעבר ומעליו . מחקר עוקבה פרוספקטיבי .
  4. האם ההשפעות המועילות של צריכת סידן על השמנה וסכרת מתווכות ע"י חיידקי המעיים ?
  5. נקודת מבט חדשה על חלב ,מוצריו והפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות .
  6. צריכת מוצרי חלב מורידה היארעות סכרת – מטא-אנליזה של מחקרי עוקבה תצפיתיים.
  7. ריבופלאבין (ויטמין 2B) ובריאות האדם סקירת ספרות .
  8. צריכת חלבון גבוהה בזמן דיאטה בשילוב עם פעילות גופנית אינטנסיבית מקדמת עליה במסת גוף רזה ואיבוד מסת שומן לעומת צריכת חלבון נמוכה –מחקר קליני אקראי.
  9. השפעת תזונה ואורח חיים על הסיכון לשברי ירך .
  10. צריכת חלבונים ממקור צמחי או מן החי ותמותה.

 

מאמר מס' 1: חשיבות "עצמות חלב" ל"עצמות בינה": חלב פרה ובריאות העצם – לקחים מהלוקים באלרגיה לחלב

מקומו של החלב בתזונה המערבית מהווה נושא לדיונים וחילוקי דעות סוערים. בין יתרונותיו העיקריים: היותו מקור תזונה עיקרי לסידן. הסידן הוא מינרל העצם העיקרי, מקורו היחיד הוא חיצוני-תזונתי ואספקתו הכרחית לשמירת בריאות העצם. בגילאי הגדילה נדרשת אספקת סידן מוגברת לקיום תהליך העלייה במסת העצם המתרחש בגיל זה. השגת מסת עצם מרבית טובה בגמר תקופת הגדילה, עשויה להגן מהשפעת תהליכי דלדול עצם המתרחשים בהמשך החיים ועלולים לגרום לאוסטיאופורוזיס, דלדול ושבריריות העצמות עד כדי יצירת שברי עצם עצמוניים (ספונטניים).
בעשורים האחרונים, נצפתה במדינות המערב תחלואה גוברת באוסטיאופורוזיס – מחלה הגורמת לשיעורי נכות ותמותה גבוהים בגילאי המעבר והזקנה. במחקרים רבים נדונה סוגיית כמות הסידן הדרושה בגילאים השונים להשגת בריאות העצם ושמירה עלייה. על פי תוצאותיהם, פורסמו הנחיות על ידי ארגונים לאומיים ובינלאומיים לכמויות הסידן המומלצות לצריכה בכל שלב בחיים. לצורכים תזונה מערבית, קשה להגיע לכמויות הסידן המומלצות ללא שילוב מוצרי חלב. מעבר לכך, זמינות הסידן לספיגה ממוצרי החלב, גבוהה. במספר מאמרים שפורסמו לאחרונה, מעלים חוקרים ספק באשר לנחיצות כמויות משמעותיות של חלב בתזונה המערבית ויעילותו במניעת התחלואה באוסטיאופורוזיס. החיסרון העיקרי של מחקרים אלו הוא בכך שהם מושתתים על שיחזור מידע אודות צריכת חלב מזיכרונות העבר של הנכללים במחקר. חולי אלרגיה לחלב מתווכת IgE מהווים אוכלוסייה ייחודית, וצריכת החלב האפסית שלהם במהלך חייהם אינה מוטלת בספק.
במחקר שנבדקה בו לראשונה צפיפות העצם של בוגרים צעירים אלרגיים לחלב בגמר גדילתם, נמצא כי בלוקים באלרגיה לחלב, צריכת סידן וצפיפות עצם ירודות מאוד וניתן לאפיינם כקבוצת סיכון לתחלואה באוסטיאופורוזיס בגיל מוקדם. בנוסף, נמצאה במחקר זה צפיפות עצם תקינה בנבדקים אלרגיים לחלב שהחלו לצרוך חלב בעקבות טיפול אבטול ריגוש (De sensitization) מוצלח. תוצאות אלו התקבלו לאחר צריכת כמויות חלב משתנות במהלך תקופה של 36-12 חודשים בלבד מגמר הטיפול, ולמרות שלא תמיד הייתה עמידה ביעדי צריכת הסידן היומיים המוסכמים. נראה, כי מוצרי חלב חיוניים להשגת צפיפות עצם מיטבית, אך אופן והיקף הצריכה הרצויים עדיין מחייבים הגדרה.

יצחק כץ, ליאת נחשון .הרפואה • כרך 155 • חוב' 3 • מרץ 2016 http://www.ima.org.il/harefuah/ViewArticle.aspx?aId=3770

 

מאמר מס 2 : אלרגיה לחלבון חלב וצפיפות המינרלים בעצם בילדים לפני גיל ההתבגרות

נתונים עדכניים מעלים השערה כי אלרגיה לחלב (CMA) הפכה לעקבית  יותר (persistent ) ומביאה להארכת זמן הטיפול באמצעות אלימינציה קפדנית של מוצרי חלב פרה לתוך תקופת הגדילה המואצת של השלד.

מטרת המחקר הייתה להשוות את צפיפות מינרלים בעצם (BMD), סטאטוס ויטמין D וצריכת סידן וויטמין D ממזון  בין ילדים לפני גיל ההתבגרות המינית עם CMA עקבית לבין קבוצת ביקורת של ילדים ללא אלרגיה לחלב פרה(NCMA) . וכן להעריך את השימוש והיענות לתוספי סידן וויטמן D  בילדים עם אלרגיה לחלבון פרה.

במחקר השתתפו  52 ילדים עם אלרגיה עקבית (persistent ) לחלב ונתוניהם הושוו לילדים ללא אלרגיה לחלבון חלב .

בקרב ילדים על אלרגיה לחלב נמצאה צפיפות מינרלים בעמוד השדרה המותני נמוכה משמעותית יחסית לילדים ללא אלרגיה לחלב . כמו כן בקרב 6% מהם זוהתה צפיפות עצם נמוכה לעומת 0% בקבוצת צרכני החלב . ילדים אלרגיים לחלב צרכו משמעותית פחות סידן יחסית לקבוצת הביקורת. לא נמצא הבדל בסטאטוס ויטמין  D בין הקבוצות . כמחצית מהם דיווחו על שימוש בתוספי סידן וויטמין D  עם שיעור הענות גבוה .

מסקנת החוקרים – ילדים טרם גיל ההתגרות המינית עם  אלרגיה לחלבון חלב נמצאו כבעלי מסת עצם נמוכה בעמוד השדרה המותני בהשוואה לילדים ללא אלרגיה סביר שזה בעקבות צריכת סידן נמוכה .

Genevieve Mailhot, PhD, RD. Vanessa Perrone, MSc, RD, Nathalie Alos, MD.Cow's Milk Allergy and Bone Mineral Density in Prepubertal Children. PEDIATRICS Volume 137, number 5, May 2016: e 20151742

http://pediatrics.aappublicati ons.org/content/pediatrics/early/2016/04/18/peds.2015-1742.full.pdf

 

מאמר מס 3 : צריכת חלב ומוצריו קשורה עם שינויים במשקל וסיכון לעודף משקל והשמנה בנשים בגיל המעבר ומעליו . מחקר עוקבה פרוספקטיבי

ממחקרים קודמים עולים ממצאים לא עקביים על הקשר בין צריכת חלב ומוצריו , שינויים במשקל גוף והשמנה . מחקרים פרוספקטיביים מעטים חקרו את תפקיד החלב בהקשרים אלו יחד  -שינויים במשקל גוף והסיכון לעודף משקל או השמנה והאם הקשר תלוי במשקל הגוף ההתחלתי.  במחקר הנוכחי נבדק האם צריכת חלב ומוצריו קשורה לשינוים במשקל ולסיכון לפתח עודף משקל או השמנה בנשים במשקל התחלתי תקין . לשם בדיקת שאלת מחקר זו נערך מחקר עוקבה פרוספקטיבי בו נבדקו נתונים של  18,438  נשים ,מעל גיל 45 שנים  שהשתתפו בWomen's Health Study,בעלות BMI  בטווח התקין (18.5-25 ק"ג/מ2) וללא מחלות לב וכלי דם, סרטן או סכרת . צריכת חלב הוערכה ע"י שאלון תדירות  FFQ  Food-frequency) questionnaire) שכלל 131 פריטים הקשורים לצריכת חלב . הנשים דיווחו על משקל גוף וגורמי סיכון נוספים הקשורים להשמנה בכל שנה וסווגו על פי מדד הBMI .במהלך תקופת מעקב הממוצעת של  11.2 שנים כ8200  מהנשים שהיו בתחילת במחקר בעלות מדד תקין הפכו לבעלות עודף משקל או השמנה  .

על פי תוצאות המחקר עליה במשקל (מתוקננת ממוצעת לפי חמישונים של צריכת חלב ומוצריו )הייתה קטנה יותר ככל שצריכת חלב ומוצריו עלתה :

1.90 ± 0.09  ק"ג  בחמישון התחתון של צריכת חלב,   1.88 ± 0.08, 1.86 ± 0.09, 1.82 ± 0.09 בהתאמה ועד   1.65 ±  0.09בחמישון העליון של צריכת החלב  (P-trend = 0.003).

צריכת גבוהה יותר של מוצרי חלב עתירי שומן הייתה קשורה לעליה קטנה יותר במשקל , קשר זה לא נמצא עם צריכת מוצרי חלב דלי שומן .

באנליזה רבת משתנים נמצא סיכון נמוך יותר לפתח השמנה או עודף משקל בחמישון העליון לצריכת חלב ומוצריו עתירי שומן   (HR: 0.92, 95% CI: 0.86, 0.99 ).

סידן וויטמין D  ממזון או תוספים לא נמצאו כקשורים לסיכון לפתח עודף משקל או השמנה .

מסקנת החוקרים הייתה כי צריכה גבוהה יותר של חלב ומוצריו חשובה במניעת עליה במשקל בנשים בגיל המעבר ומעליו שנמצאות במשקל תקין .

Rautiainen S, Wang L, Lee IM, Manson JE, Buring JE, Sesso HD. Dairy consumption in association with weight change and risk of becoming overweight or obese in middle-aged and older women: a prospective cohort study. Am J Clin Nutr. 2016 Apr;103(4):979-88. doi: 10.3945/ajcn.115.118406. Epub 2016 Feb 24.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26912496

 

מאמר מס 4 :  האם ההשפעות המועילות של צריכת סידן על השמנה וסכרת מתווכות ע"י חיידקי המעיים ?

ראיות ממחקרים בבעלי חיים ובני אדם מקשרות בין טרנסלוקציה מוגברת של ליפו-פוליסכרידים (LPS),פגיעה בשלמות המעיים ובין מצב דלקתי המתרחש בהשמנה וסכרת מסוג 2 (T2DM). במחקרים נמצא כי צריכת סידן עשויה להועיל בתהליך ירידה במשקל ובבקרת הגלוקוז בדם, אולם השפעת הסידן על שלמות המעי ועל חיידקי המעיים עדיין לא מובנת דיה .

בהתחשב בהשפעה של מחלות מטבוליות אלו על בריאות הציבור והידוע על תפקיד הסידן בפתופזיולוגיה של מחלות אלו סקירה ביקורתית זו דנה במנגנונים אפשריים דרכם דיאטה עשירה בסידן משפיעה על חיידקי המעיים ושלמות המעי .

נסרקו כל המחקרים שפורסמו בנושא מ שנת 1993 עד שנת 2015 במאגרי המידע :  Medline/PubMed,  Scielo and Lilacs databases..

נראה כי דיאטה עשירה בסידן תורמת לצמיחה של חיידקים מועילים מסוג לקטובצילוס , שמירה על שלמות המעיים (במיוחד המעי הגס) ,הפחתת טרנסלוקציה של ליפו-פוליסכרידים והסדרת הביטוי הגנטי של ה tight-junction במעי .

מסקנת החוקרים כי לסידן שמקורו בתזונה עשירה בסידן השפעה על חיידקי המעי ושלמות המעי ומנגנונים אלו יכולים להסביר חלק מההשפעה המיטיבה של צריכת סידן על השמנה ואיזון סכרת.

עם זאת דרושים מחקרים נוספים כדי להבהיר את כמות הסידן הנדרשת להשפעה ,את הזמן הנדרש וסוג תוספת הסידן (חלב או תוסף) להשפעה אפקטיבית מקסימלית , אינטראקציות של הסידן עם רכיבים נוספים בדיאטה ומנגנונים מורכבים יותר והשפעות מחוץ למערכת העיכול .

 

  1. J. M. G. Gomes, J. A. Costa and R. C. Alfenas. Could the beneficial effects of dietary calcium on obesity and diabetes control be mediated by changes in intestinal microbiota and integrity? British Journal of Nutrition (2015), 114, 1756–1765

 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26400630

 

מאמר מס 5 : נקודת מבט חדשה על חלב ,מוצריו ומחלות קרדיווסקולריות  

מחלות קרדיווסקולריות (CVD) הן גורם תחלואה ותמותה מוביל בכל העולם .אחת ההמלצות מפתח למניעת מחלות אלו היא הפחתת כמות השומן הרווי בתפריט . למרות שחלב ומוצריו תורמים כ 27% מהשומן הרווי הנצרך בבריטניה ראיות ממחקרים עוקבה פרוספקטיביים לא מראות השפעה שלילית של צריכת חלב ומוצריו על הסיכון לחלות במחלות אלו.

המאמר הנוכחי מספק סקירה על מקום החלב ומוצרי החלב בדיאטה של בוגרים בבריטניה ומסכם את הממצאים בנוגע להשפעת צריכת חלב ומוצריו על גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות ועל תמותה.

רוב המחקרים הפרוספקטיביים והמטא-אנליזות (מחקרי על) הבוחנים את הקשר מראים כי חלב ומוצריו (למעט חמאה ) אינם קשורים בעליה בסיכון למחלות קרדיווסקולריות ,עליה בתמותה ממחלות אלו ,או עליה בסמנים ביולוגים שקשורים לסיכון כמו רמת LDL .

יתרה מזו הולכות וגוברות הראיות כי צריכת חלב ומוצריו חלב קשורה ללחץ דם ו arterial stiffness  נמוכים יותר. יתרונות אלו של מוצרי החלב יוחסו להרכב התזונתי הייחודי שלהם וכי הורדתם מה תפריט אינה  אסטרטגיה אופטימלית להורדת הסיכון מחלות קרדיווסקולריות (CVD).

Lovegrove JA, Hobbs DA. New perspectives on dairy and cardiovascular health. Proc Nutr Soc. 2016 Aug;75(3):247-58.

http://journals.cambridge.org/download.php?file=%2FPNS%2FPNS75_03%2FS002966511600001Xa.pdf&code=b621c3f26f9bea0d535dff80e4f96db5

 

מאמר מס 6 :

צריכת מוצרי חלב והיארעות סכרת – מטא-אנליזה של מחקרי עוקבה תצפיתיים

מספר גדל והולך של מחקרי עוקבה תצפיתיים מצביעים על  התפקיד האפשרי של צריכת חלב ומוצריו במניעת סכרת מסוג 2 . חוזק הקשר והכמות של מוצרי חלב הנדרשת להשפעה עדיין לא ברורים. מטא-אנליזה זו בוצעה במטרה לכמת קשר זה ברמות צריכה שונות .

החוקרים ביצעו חיפוש ספרות שיטתי  במאגרי המידע  PubMed, Scopus, Embase databases . במטא-אנליזה הנוכחית נכללו 22 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שעקבו אחר כ 580,000 אנשים ובחנו את הקשר בין צריכת חלב ומוצריו והיארעות סכרת מסוג 2 במבוגרים בריאים . נבדק קשר מנה – תגובה לצריכה כללית של מוצרי חלב ,מוצרים דלי שומן ,עתירי שומן, חלב, יוגורט, גלידה ושמנת.

צריכת מוצרי חלב נמצאה קשורה לסיכון מופחת לסוכרת מסוג 2 , RR=0.97(95 % C I 0.95 ,1 ) לתוספת של 200 גרם מוצרי חלב ליום . גם צריכת מוצרי חלב דלי שומן נמצאה קשורה לסיכון מופחת לסוכרת מסוג 2 RR=0.96(95 % CI 0.92,1) לתוספת של 200 גרם מוצרי חלב ליום.

כמו כן אנשים שאכלו 80 גרם יוגורט ליום נהנו  ירידה של 14% בסיכון לחלות בסוכרת לעומת אנשים שלא אוכלים יוגורט . שאר מוצרי החלב

ממטא אנליזה זו של מחקרים תצפיתיים נראה כי לחלב ומוצריו (במיוחד ליוגורט) תפקיד במניעת סכרת מסוג 2 .

Gijsbers L, Ding EL, Malik VS. Consumption of dairy foods and diabetes incidence: a dose-response meta-analysis of observational studies. Am J Clin Nutr. 2016 Apr;103(4):1111-24.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26912494?utm_content=bufferdb6e9&utm_medium=social&utm_source=twitter.com&utm_campaign=buffer

 

מאמר מס 7  – ריבופלאבין (ויטמין 2B)  ובריאות האדם סקירת ספרות

בשנים האחרונות התגלה עניין מחודש בריבולפאבין (ויטמין 2B)  בעקבות ההכרה בו כמרכיב חיוני לפעילות הביוכימית של התא. סקירת ספרות זו סוקרת את חשיבות הוויטמין ,ספיגה ומטבוליזם שלו במצבי בריאות וחולי ,מצבי מחסור, והקשר למחלות והפרעות מטבוליות שונות .

לוויטמין 2B תפקיד  במניעת מגוון רחב של מחלות כמו מיגרנה, אנמיה, סרטן, היפרגליקמיה, יתר לחץ דם, סוכרת וסטרס חמצוני במישרין או בעקיפין.

למחסור בוויטמין השפעה על ספיגת ברזל ,מטבוליזם של טריפטופן ,תפקוד המיטוכונדריה, מערכת העיכול, תפקוד המח, חילוף חומרים של ויטמינים נוספים כמו גם קשר למחלות עור .

תכונות טוקסיקולוגיות הופכות את הוויטמין מתאים לשימושים ביולוגיים כמו אינאקטיבציה של וירוסים ושימוש בטיפולים נגד סרטן.

מספר מחקרים שנעשו לאחרונה הבליטו תהליכים תאיים והשפעות ביולוגיות הקושרים תיסוף בוויטמין למחלות מטבוליות.

 

Thakur K, Tomar SK, Singh AK. Riboflavin and health: A review of recent human research.

Crit Rev Food Sci Nutr. 2016 Mar 30:0.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27029320

חלב ומוצריו הינם מקור מצוין לריבופלאבין. כוס חלב (240 מ"ל) מספקת כ-30 % מהקצובה היומית הנדרשת לוויטמין מעל גיל 18 שנים.

 

מאמר מס 8 :

צריכת חלבון גבוהה בזמן דיאטה בשילוב עם פעילות גופנית אינטנסיבית מקדמת עליה במסת גוף רזה ואיבוד מסת שומן לעומת צריכת חלבון נמוכה –מחקר קליני אקראי

צריכת חלבון גבוהה מההמלצות בזמן דיאטה מוגבלת קלוריות עוזרת בשמירה על מסת גוף רזה lean body mass -LBM)) במיוחד בשילוב עם פעילות גופנית.

מטרת המחקר הייתה לבחון האם למניפולציה בצריכת החלבון בתזונה במהלך דיאטה עם גרעון קלורי בנוסף לפעילות גופנית אינטנסיבית השפעה על  הרכב הגוף.

מחקר פרוספקטיבי ,חד סמיות ,אקראי עם קבוצות מקבילות שנמשך 4 שבועות.

40  גברים צעירים קיבלו דיאטה מוגבלת קלוריות (40% פחות קלוריות מהצרכים התזונתיים) שהכילה 33 קק"ל  לק"ג מסת גוף רזה  וחולקו באקראי לשתי קבוצות :

קבוצת החלבון – דיאטה עתירת חלבון  2.4 גרם לק"ג ליום (PRO)

קבוצת ביקורת עם דיאטה ש הכילה 1.2 גרם חלבון לק"ג (CON)

כל הנבדקים ביצעו תרגילי התנגדות משולבים באימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה במשך 6 ימים בשבוע . הרכב הגוף נבדק לפני ואחרי ההתערבות .

תוצאות המחקר :

המשתתפים בקבוצת החלבון העלו יותר מסת גוף רזה לעומת קבוצת הביקורת , 1.2 ± 1.0 ק"ג   לעומת 0.1 ± 1.0 ק"ג . ואיבדו  יותר מסת שומן (1.6 ±4.8 ק"ג ) יחסית לקבוצת הביקורת (1.4 ±3.5 ק"ג )  . P < 0.05

לא נמצא הבדל בביצועים הספורטיביים בין שתי הקבוצות.

מסקנת החוקרים הייתה כי בזמן דיאטה מוגבלת קלוריות משולבת בפעילות גופנית אינטנסיבית  ,צריכה של 2.4 גרם חלבון לק"ג יעילה יותר מדיאטה שמכילה 1.2 גרם חלבון לק"ג גם באיבוד מסת שומן וגם בצבירת מסת גוף רזה

Thomas M Longland, Sara Y Oikawa, Cameron J Mitchell, Michaela C Devries. Higher compared with lower dietary protein during an energy deficit combined with intense exercise promotes greater lean mass gain and fat mass loss: a randomized trial. Am J Clin Nutr March 2016 . 103( 3) 738-746.

 

http://ajcn.nutrition.org/content/103/3/738.long

 

מאמר מס 9 – השפעת תזונה ואורח חיים על הסיכון לשברי ירך

נורבגיה היא אחת המדינות בעולם עם שכיחות גבוהה ביותר של שברים בצוואר הירך ,מניעת השברים הינה בעלת חשיבות לאומית ובריאותית גדולה.

במחקר הוערך הסיכון המיוחס באוכלוסייה (The population attributable risk – PAR) לשברי ירך שמיוחס לחשיפה (גורמים ניתנים לשליטה) . נמדד החלק של שברי הירך שמיוחס לצריכת אלכוהול גבוהה, תת משקל, צריכה נמוכה של חלב ומוצריו ,רמה נמוכה של פעילות גופנית ועישון בהווה .

הסיכון היחסי (RR) של החשיפה סוכם מסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות ונתוני שכיחות הוצאו מסטטיסטיקות לאומיות או מחקרי אוכלוסייה בנורבגיה .

רמה נמוכה של פעילות גופנית ועישון בהווה התקשרו לסיכון מוגבר הגבוה ביותר לשברים בצוואר הירך .

RR=  1.65 (95% CI 1.50-1.81 )  עבור רמה נמוכה של פעילות גופנית .חוסר בפעילות גופנית העלה ב 65% את הסיכון לשבר בצוואר הירך. עישון העלה ב52% את הסיכון לשבר .

עבור עישון בהווה. RR= 1.52 (95% CI 1.41-1.63)

רמה נמוכה של פעילות גופנית הייתה גורם הסיכון השכיח ביותר באוכלוסיה (27.4%) ובעלת הסיכון המיוחס הגבוה ביותר PAR= 0.151 (The population attributable risk – PAR) , אחריה עישון (0,081) וצריכת אלכוהול מופרזת (0.01). הסיכון המיוחס לתת משקל ולצריכה נמוכה של חלב ומוצריו נמצאו זניחים.

מנקודת מבט של בריאות ציבור, פעילות גופנית יומית מוגברת הינה  ההתערבות המבטיחה ביותר כדי להפחית את השכיחות של שברי בירך. הפחתת  צריכת אלכוהול ועישון גם הם בעלי השפעה ,משקל גוף נמוך וצריכת סידן ממוצרי חלב נמצאו כפחות משפיעים.

Pripp AH, Dahl OE. The population attributable risk of nutrition and lifestyle on hip fractures.

Hip Int. 2015 May-Jun;25(3):277-81.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25907388

 

הערה של  שרית : אומנם הסקירה הזו לא מצאה את צריכת החלב כמשפיעה על שברי ירך אך אל לנו לשכוח את :

הקרן הלאומית לאוסטאופורוזיס – נייר עמדה חדש-  השפעת אורח חיים על שיא   מסת העצם. סקירת ספרות והמלצות ליישום.

הקרן הלאומית לאוסטאופורוזיס פרסמה בתחילת שנת 2016  נייר עמדה, המבוסס על סקירת ספרות שיטתית עדכנית. נייר עמדה זה כולל גם הנחיות שמטרתן  לסייע בהשגת שיא מסת עצם מקסימאלי.

הכותבים מסכמים כי ההוכחות החזקות ביותר (דרגת הוכחה A ) להשפעה חיובית על השגת שיא מסת עצם מקסימאלי הן של צריכת סידן ופעילות גופנית, בייחוד בילדות המאוחרת וטרום תחילת ההתבגרות המינית.

הוכחות טובות קיימות גם עבור צריכה של ויטמין D ומוצרי חלב (דרגת הוכחה B) מוצרי חלב הם המשפיעים ביותר מבין המזונות על צפיפות העצם . אחריהם בדרגת הוכחה C  נמצאים החלבון,סיבים ,ירקות ופירות ובסוף הרשימה מיקרו נוטריאטנים אחרים שהם לא סידן וויטמין D .

  1. M. Weaver, C. M. Gordon, K. F. Janz, H. J. Kalkwarf, J. M. Lappe, R. Lewis, M. O’Karma, T. C. Wallace, B. S. Zemel. The National Osteoporosis Foundation’s position statement on peak bone mass development and lifestyle factors: a systematic review and implementation recommendations. Osteoporos Int 2016; 27:1281–1386.

http://link.springer.com/article/10.1007%2Fs00198-015-3440-3

מחקר נגד

מאמר מס 10 :   צריכת חלבונים ממקור צמחי או מן החי ותמותה

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, ממנו עולה קשר חיובי בין צריכת חלבונים מן החי ובין תמותה, כאשר צריכת חלבונים ממקור צמחי מלווה בקשר הפוך עם התמותה, בפרט בקרב אלו עם לפחות גורם סיכון אחד.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מקור החלבונים בתזונה ובין הסיכון לתמותה. לצורך כך הם השלימו מחקר פרוספקטיבי שכלל 131,342 משתתפים ממחקרי Nurses' Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study. צריכת חלבונים מן הצומח ומן החי נבחנה על-בסיס שאלוני תזונה והחוקרים חישבו את יחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה מסיבה ספציפית.

מדגם המחקר כלל 131,342 משתתפים, מהם 64.7% נשים (גיל ממוצע של 49 שנים). חציון צריכת חלבונים, כפי שנקבע לפי אחוז האנרגיה, עמד על 14% עם חלבון מן החי ו-4% עם חלבון צמחי.

לאחר תקנון לאורחות חיים וגורמי סיכון תזונתיים, החוקרים זיהו קשר חלש בין חלבון מן החי ובין עליה בתמותה, בפרט תמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.08 לכל עליה של 10% באנרגיה), בעוד שצריכת חלבון מן הצומח לוותה בשיעורי תמותה נמוכים יותר (יחס סיכון של 0.90 לכל עליה של 3% באנרגיה).  קשרים אלו היו מוגבלים למשתתפים עם לפחות גורם סיכון אחד משנית לאורח חיים לא-בריא (עישון, צריכת אלכוהול משמעותית, עודף-משקל/השמנת-יתר וחוסר פעילות גופנית), אך לא תועדה באלו ללא גורמי סיכון אלו.

החלפת חלבון מן החי בחלבון מן הצומח לוותה בשיעורי תמותה נמוכים יותר. בפרט, יחסי הסיכון לתמותה מכל-סיבה עמדו על 0.66 כאשר 3% של אנרגיה ממקור חלבון מן הצומח הוחלף בכמות מקבילה של חלבון שמקורו בבשר אדום מעובד, 0.88 כאשר החלבון היה ממקור בשר אדום לא-מעובד ו-0.81 מביצים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי החלפת חלבון מן החי, בפרט חלבון שמקורו בבשר אדום מעובד, בחלבון צמחי, מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר.

Mingyang Song, MD, Teresa T. Fung, ScD; Frank B. Hu, MD, PhD; Walter C. Willett, MD, DrPH; Valter D. Longo, PhD; Andrew T. Chan, MD.  Association of Animal and Plant Protein Intake With All-Cause and Cause-Specific Mortality. JAMA Intern Med. Published online August 01, 2016. http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=2540540