למעלה
סיכום מחקרים- ינואר 2015
עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית
תוכן
- קשר מגן של צריכת חלב על הסיכון לשברים בירך: תוצאות מהעוקבה של מחקר פרמינגהם
- צריכת חלב מותסס מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן מעי גס וחלחולת .
- צריכת מוצרי חלב עתירי שומן קשורה לירידה בסיכון לסוכרת סוג 2 .
- שילוב של פעילות גופנית בשעות הפנאי יחד עם צריכה של חלב או גבינה עשוי לשפר בעיות הרדמות בקשישים .
- השפעת מוצרי חלב על בריאות מטבולית: סקירה של מחקרים עדכניים והשלכות קליניות.
- השפעות חלבוני מי גבינה (Whey) ופעילות כנגד התנגדות על הרכב הגוף: מטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים אקראיים.
- תזונה בשנות החיים הראשונות משפיעה על ביצועים קוגניטיביים בגיל 10 שנים: מחקר עוקבה פרוספקטיבי (מחקר Raine).
- קשר חיובי בין צריכת סידן ומוצרי חלב, לבין צפיפות עצם הירך בנשים מקוסובו.
- ההשפעה הפונקציונאלית של חלב ומוצריו על האדם: סקירה של מחקרים עדכניים.
- אנרגיה וצפיפות תזונתית של מזונות בהקשר הסביבתי-אקולוגי של "טביעת הרגל" של פחמן.
- פגיעה במסת עצם בילדים אלרגים לחלב – מחקר של פרופ כץ .
- מוצרי חלב, סידן והסיכון לסרטן הפרוסטטה: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה. מחקר נגד – פורסם בחלב עובדות ומיתוסים
- קשר מגן של צריכת חלב על הסיכון לשברים בירך: תוצאות מהעוקבה של מחקר פרמינגהם
רקע ומטרות המחקר:
שברים בעצם הירך הינם בעיה בריאותית המהווה גורם סיכון משמעותי לתמותה ופגיעה חמורה באיכות החיים בגיל המבוגר. מוצרי חלב עשירים ברכיבים תזונתיים החשובים לבריאות העצם, אך תפקידם במניעת שברים בעצם הירך במבוגרים עדיין שנוי במחלוקת.
מערך המחקר:
מחקר שנערך על הקוהורט (עוקבה ) המקורי של מחקר פרמינגהם, חקר את הקשרים בין צריכת מוצרי חלב שונים (חלב, יוגורט, גבינה, שמנת, וחלב+יוגורט) לבין היארעות של שברים בעצם הירך.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי זה נבדקו 830 גברים ונשים מהקוהורט המקורי של מחקר פרמינגהם, אשר מלאו שאלוני תדירות אכילה (Food frequency questionnaires, FFQ) בין השנים 1988-1989. המחקר עקב אחר היארעות של שברים בעצם הירך אצל הנבדקים עד לשנת 2008.
תוצאות המחקר:
הגיל הממוצע בתחילת המחקר היה 77 שנים. משך המעקב הממוצע היה 11.6 שנים, במהלכן התרחשו 97 מקרים של שברים בעצם הירך.
צריכת מוצרי החלב הממוצעת המבוטאת כמספר מנות לשבוע בתחילת המחקר היתה:
חלב ניגר – 6.4±6.0, יוגורט – 1.3±0.4, גבינה- 3.1±2.6, שמנת- 5.5±3.4.
נבדקים שצריכת החלב הניגר שלהם הוגדרה כבינונית (מעל מנה אחת, אך פחות משבע מנות לשבוע) או כגבוהה (מעל שבע מנות שבועיות), נטו לפחות שברים בעצם הירך לעומת נבדקים שהוגדרו כבעלי צריכת חלב נמוכה (עד מנה אחת לשבוע)
(HR(95%CI): high vs low intake: 0.58 (0.31-1.06), P = 0.078; medium vs. low intake: 0.61 (0.36-1.08), P = 0.071; P trend: 0.178).
בנוסף, נמצאה נטייה לסיכון מופחת ב- 40% לשברים בעצם הירך בקרב נבדקים עם צריכה בינונית וגבוהה של חלב ניגר לעומת נבדקים בעלי צריכה נמוכה (p=0.061), ונטייה דומה גם לצריכת חלב ניגר+יוגורט (p=0.104). לא נמצאו קשרים מובהקים בין מוצרי החלב האחרים שנבדקו לבין היארעות שברים בעצם הירך.
דיון ומסקנות:
מגבלות המחקר הזה הן גודל מדגם לא מספיק גדול ו/או זמן מעקב לא ארוך מספיק, ועל כן- היארעות נמוכה יחסית של שברים בירך בתקופת המעקב, אשר לא אפשרו ככל הנראה להגיע לתוצאות מובהקות, אלה רק לנטייה (p>0.05).
למרות שתוצאות המחקר מראות על נטייה בלבד, הן יכולות להציע כי צריכה רבה יותר של חלב ניגר וחלב+יוגורט עשויים להוריד את הסיכון לשברים בעצם הירך במבוגרים. יש צורך במחקרי עוקבה נוספים, עם גודל מדגם גדול יותר ותקופת מעקב ארוכה יותר, אשר יאשרו ממצאים אלה.
(c) 2014 American Society for Bone and Mineral Research.
Sahni S, Mangano KM, Tucker KL, Kiel DP, Casey VA, Hannan MT. Protective association of milk intake on the risk of hip fracture: results from the Framingham Original Cohort.J Bone Miner Res 2014 ; in press.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24760749
- צריכת חלב מותסס מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן מעי גס וחלחולת
סרטן המעי גס הינו הסרטן ה 2 בשכיחותו כגורם לתמותה מסרטן בישראל. הספרות המדעית רוויה במחקרים במראים את יתרון הסידן ומוצרי החלב במניעת סרטן מעי גס.
פאנל המומחים של ה World Cancer Research Fund
וה- American Institute for Cancer Research (WCRF/AICR), פרסם סקירה נרחבת בתחום המזון, התזונה והפעילות הגופנית, בהקשר למניעת סרטן. המלצותיו של הפאנל, המתעדכנות ומתפרסמות בדוחות מקיפים, אינן תלויות בגוף מסחרי כלשהו.
זה הדוח המקיף ביותר על סרטן שהתפרסם עד כה. רוב הממצאים תומכים בהשפעה המגינה שיש לרכיבי חלב ומוצריו, כגון סידן וויטמין D, מפני סרטן המעי הגס והחלחולת.
WCRF/AICR מסיקים כי חלב מגן מפני סרטן המעי הגס. מסקנתם מבוססת על ממצאים עקביים ממחקרים אפידמיולוגיים וממחקרים שהוכיחו מנגנונים אפשריים.
מחקרים נוספים שפורסמו ממועד סקירה זו מחזקים את המסקנה .
במחקר מטה אנליזה חדש סוכמו נתונים מ 15 מחקרי עוקבה פרוספקטיבים שכללו מעל 5,200 חולי סרטן מעי גס וחלחולת, מתוך יותר מ 900,000 איש שנכללו במחקרים אלה. נמצא כי הסיכון לחלות היה נמוך משמעותית בקרב צרכני החלב המותסס .
בהשוואה לצריכה נמוכה, צריכה גבוהה של חלב מותסס קשורה באופן משמעותי לסיכון נמוך ב- 26% לסרטן מעי גס וחלחולת בגברים .
RR= 0.74 (95% CI 0.60-0.91 )
מטא אנליזה נוספת שפורסמה לאחרונה וסוקרת את כל מחקרי המטא אנליזה שפורסמו מהסקירה ועד היום מחזקת את הקביעה כי צריכת חלב ומוצריו מקטינה את הסיכון לסרטן מעי גס וחלחולת.
- World Cancer Research Fund / American Institute for Cancer Research. Food, Nutrition, Physical Activity, and the Prevention of Cancer: a Global Perspective. Washington DC: AICR, 2007.
http://www.dietandcancerreport.org/cancer_resource_center/downloads/Second_Expert_Report_full.pdf
- World Cancer Research Fund / American Institute for Cancer Research. Food, Nutrition, Physical Activity, and the Prevention of Colorectal Cancer Continuous Update Project. May 2011.
http://www.wcrf.org/PDFs/Colorectal-cancer-report-summary-2011.pdf
- 3. Colorectal cancer and nonfermented milk,solid cheese,and fermented milk consumption:a systematic review and meta-analysis of prospective studies.Ralston RA,Truby H . Crit Rev Food Sci Nutr.2014;54:1167-79.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24499149
- Meat ,dairy and cancer .Abid Z , Cross AJ .Am Clin Nutr. 2014
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24847855
- צריכת מוצרי חלב עתירי שומן קשורה לירידה בסיכון לסוכרת סוג 2
מחקר תצפיתי חדש שהוצג בכנס הסוכרת האירופאי בווינה הראה כי צריכת מוצרי חלב עתירי שומן קשורה לירידה בסיכון לסוכרת .לדברי החוקרים צריכת שומן עשויה להשפיע על מטבוליזם הסוכר והרגישות לאינסולין ולכן יש לה תפקיד חיוני בהתפתחות סוכרת סוג 2 .
מחקרים אפידמיולוגיים קודמים הצביעו על כך שצריכה גבוהה של מוצרי חלב עשויה להוות גורם מגן מפני סוכרת.מטרת החוקרים הייתה לבחון את האפקט של צריכת מוצרי חלב המכילים שומן כולל בחינת הקשר בין רמת השומן במוצרי החלב לסוכרת.
החוקרים עקבו אחר כ-30,000 משתתפים (מהם 60% נשים) בגילאים 45-74 שנכללו במאגר המידע של תזונה וסרטן. המידע התזונתי שנאסף כלל הסטוריה של דיאטה ומעקב של 14 שנות מעקב. במהלך התקופה אובחנו 2,86- מקרי סוכרת . החוקרים העריכו את הקשר בין הסיכון היחסי לסוכרת לצריכה התזונתית. המודל הרב משתנים כלל התאמות לגיל, מין, דיאטה, צריכת קלוריות כוללת, BMI , פעילות גופנית, עישון, צריכת אלכוהול והשכלה.
החוקרים מדווחים כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב עתירי שומן הייתה קשורה בהפחתת הסיכון להיארעות סוכרת סוג 2 ב 83% . הסיכון היחסי לקבוצה שהייתה ברביע העליון של הצריכה (כ 8 מנות ביום) בהשוואה לקבוצה ברביע התחתון (כ מנה אחת ביום) היה 0.77 .
צריכה של מוצרי חלב ספציפיים עתירי שומן כמו שמנת, וחלב מותסס עתיר שומן היו קשורים בקשר הפוך מובהק לסיכון לסוכרת. צריכה גבוהה של מוצרי דלי שומן הייתה קשורה עם סיכון מוגבר ומובהק לסוכרת, אך קשר זה נעלם לאחר התאמות נוספות לצריכת חלבונים.
מסקנת החוקרים היא שנתונים אלה תורמים למידע ממחקרים קודמים. הירידה בסיכון לסוכרת בצריכה גבוהה של מוצרי חלב עתירי שומן , אך לא דלי שומן, מצביעה על כך שצריכת שומן, לפחות באופן חלקי, מסבירה את הקשר המגן שיש לצריכת מוצרי חלב מפני סוכרת.
European Association for the Study of Diabetes 2014 Meeting; September 16, 2014; Vienna, Austria.
- שילוב של פעילות גופנית בשעות הפנאי יחד עם צריכה של חלב או גבינה עשוי לשפר בעיות הרדמות בקשישים . במחקר נמצא קשר בין צריכת חלב ומוצרי חלב , שילוב של פעילות גופנית בשעות הפנאי והפחתת קשיי הרדמות בקשישים
רקע ומטרות:קיימות הוכחות מחקריות כי פעילות גופנית מתונה בשעות הפנאי וצריכה של מוצרי חלב עשויים לשפר את איכות השינה. מטרת המחקר הייתה לבחון האם השתתפות בפעילות גופנית בשעות הפנאי בשילוב עם צריכה של חלב ומוצריו, בעלות השפעות מיטיבות על קשיים בהרדמות בקשישים.שיטות:במחקר חתך זה השתתפו 421 קשישים יפנים בגילאי 65 ומעלה המתגוררים בקהילה (גיל ממוצע 74.9 שנים), 43.7% מתוכם היו גברים. משתתפי המחקר מלאו שאלון הבודק פעילות גופנית בשעות הפנאי, ושאלון הבודק את איכות השינה. קשיי הרדמות הוגדרו כזמן של 30 דקות או יותר עד להרדמות. בנוסף, נשאלו המשתתפים על הרגלי הצריכה של מוצרי חלב (חלב, יוגורט וגבינה).תוצאות:משתתפים אשר בצעו פעילות גופנית בשעות הפנאי ושתו חלב או גבינה, דווחו על פחות קשיי הרדמות בהשוואה למשתתפים אשר לא בצעו פעילות גופנית בשעות הפנאי ולא צרכו חלב (ירידה של 73% בשיעור קשיי ההרדמות) וגבינה (ירידה של 66% בשיעור קשיי ההרדמות) OR = 0.27, 95% CI = 0.10-0.73) ו- OR = 0.34, 95% CI = 0.14-0.85 בהתאמה לחלב ולגבינה).מסקנות:שילוב של פעילות גופנית בשעות הפנאי יחד עם צריכה של חלב או גבינה עשוי לשפר בעיות הרדמות בקשישים. שילוב זה הינו מרשם חיוני לשיפור ההרדמות בקשישים הסובלים מקשיי הרדמות, וכניסיון ראשון לטיפול לפני מתן טיפול תרופתי.
Kitano N, Tsunoda K, Tsuji T, Osuka Y, Jindo T, Tanaka K, Okura T.Association between difficulty initiating sleep in older adults and the combination of leisure-time physical activity and consumption of milk and milk. BMC Geriatr. 2014 Nov 18;14:118.
http://www.biomedcentral.com/1471-2318/14/118
- השפעת מוצרי חלב על בריאות מטבולית: סקירה של מחקרים עדכניים והשלכות קליניות
סינדרום מטבולי כולל בהגדרתו השמנת יתר, הפרעות במטבוליזם של גלוקוז, יתר לחץ דם והפרעות במשק השומן, והינו גורם סיכון לתחלואה ותמותה. אנשים עם סינדרום מטבולי מצויים לרוב במצב דלקתי כרוני. ישנן עדויות כי למוצרי חלב השפעות מטיבות על הקליניקה של הסינדרום המטבולי.
סקירה שפורסמה בשנת 2014 סקרה מטה-אנליזות ומחקרים קליניים אשר בדקו את ההשפעה של מוצרי חלב על גורמי הסיכון של הסינדרום המטבולי.
הממצאים העולים מהסקירה מצביעים כי הירידה במשקל, הקשורה לצריכת מוצרי חלב, נובעת משילוב של דיאטה מוגבלת בקלוריות יחד עם צריכה של מוצרי חלב. מספר מחקרים הראו השפעה מיטיבה של צריכת מוצרי חלב על פרופיל השומנים בפלזמה, לחץ דם, מטבוליזם של גלוקוז, ומצב דלקתי וחימצוני. מסקנות החוקרים הן כי יש להמליץ למבוגרים שיצרכו לפחות 2-3 מנות מוצרי חלב ליום, בשילוב עם דיאטה בריאה ומאוזנת ואורח חיים בריא לשם בריאות מטבולית. החוקרים מציינים כי יתכן שצריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב הינה בעלת השפעה מיטיבה נוספת, אך דרושים מחקרים נוספים שיוכיחו זאת.
Da Silva MS, Rudkowska I.Dairy products on metabolic health: current research and clinical implications. Maturitas. 2014 Mar;77(3):221-8. doi: 10.1016/j.maturitas.2013.12.007. Epub 2014 Jan 3.
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378512213003794
- השפעות חלבוני מי גבינה (Whey) ופעילות כנגד התנגדות על הרכב הגוף: מטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים אקראיים.
מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את ההשפעה של חלבוני מי-הגבינה (whey) עם וללא פעילות כנגד התנגדות, על משקל גוף והרכב גוף במחקרים מבוקרים אקראיים (RCTs), אשר נערכו באוכלוסיות של מבוגרים בריאים.
במטה-אנליזה נכללו 14 מחקרי RCT, סה"כ 626 משתתפים, אשר השלימו את המחקר.
5 מהמחקרים בדקו את השפעת חלבוני מי הגבינה כתוסף תזונה (ללא שינוי נוסף בתזונה), ו-9 מחקרים בדקו את ההשפעה של חלבוני מי הגבינה כתחליף למקורות אחרים של אנרגיה בתפריט.
במחקרים אשר בדקו את השפעת חלבוני מי הגבינה כתחליף למקורות אחרים של אנרגיה בתפריט, חלה ירידה מובהקת במשקל הגוף (ירידה ממוצעת של 4.2 ק"ג,
95%CI : -7.67, -0.73), וירידה מובהקת באחוז השומן (ירידה ממוצעת של 3.74 ק"ג, 95%CI: -5.98, -1.50) בקבוצות המחקר, אשר קבלו חלבוני מי גבינה.
בהשוואה בין הקבוצות, ההשפעות של חלבוני מי הגבינה נראו משמעותיות יותר כאשר הושוו לצריכה של פחמימות לעומת בהשוואה למקורות אחרים שלחלבון, אך תוצאות אלה לא הגיעו למובהקות סטטיסטית.
במחקרים בהם נכללה גם פעילות גופנית כנגד התנגדות יחד עם תוסף של חלבוני מי גבינה, חלה עליה מובהקת במסת הגוף הרזה (עליה ממוצעת של 2.24 ק"ג, 95%CI: 0.66, 3.81).
מסקנות החוקרים היו כי תוצאות המטה-אנליזה תומכות בשימוש בחלבוני מי גבינה כאמצעי לשיפור מדדים של הרכב גוף, הן כתוסף בשילוב עם פעילות גופנית כנגד התנגדות, והן כחלק מדיאטה למטרת ירידה או שמירה על המשקל.
Miller PE, Alexander DD, Perez V. Effects of Whey Protein and Resistance Exercise on Body Composition: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Journal of the American College of Nutrition 2014,33(2)163-175.
summary and link below:
Whey protein’s benefits for improved body composition supported by new meta-analysis
By Stephen DANIELLS, 16-Apr-2014
- תזונה בשנות החיים הראשונות משפיעה על ביצועים קוגניטיביים בגיל 10 שנים: מחקר עוקבה פרוספקטיבי (מחקר Raine).
מטרת המחקר: לבחון את הקשרים בין התזונה במהלך שלוש השנים הראשונות לחיים ותפקודים קוגניטיביים בגיל עשר.שיטות:מחקר עוקבה פרוספקטיבי בו נכללו 2868 ילדים. המחקר התבסס על דיווחי אכילה של ההורים בגילאי שנה, שנתיים ושלוש שנים. לצורך המחקר פותחה שיטה לניקוד הדיאטה בפעוטות. הערכה קוגניטיבית נעשתה בגיל עשר, וכללה שני סוגי מבחנים אשר העריכו יכולות שפתיות ומתמטיות (Peabody Picture Vocabulary Test-III(PPVT-III) & the Raven's Coloured Progressive Matrices)תוצאות:ניקוד גבוה יותר בציון איכות התזונה בגיל שנה היה קשור לציונים גובהים יותר באופן מובהק בשני סוגי המבחנים הקוגניטיביים בגיל עשר. נמצא מתאם חיובי מובהק בין צריכת פירות בגיל שנה ומתאם שלילי מובהק בין צריכה של משקאות ממותקים לבין לתפקודים קוגניטיביים בגיל עשר.בנוסף, נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין צריכת מוצרי חלב בגילאי שנתיים ושלוש לבין תפקודים קוגניטיביים בגיל עשר.מסקנות:תזונה איכותית יותר בילדות המוקדמת, ופרט, צריכה מספקת של פירות ומוצרי חלב, עשויה להיות בעלת השפעות חיוביות על תפקודים קוגניטיביים בהמשך. Nyaradi A, Li J, Hickling S, Whitehouse AJ, Foster JK, Oddy WH. Diet in the early years of life influences cognitive outcomes at 10 years: a prospective cohort study. Acta Paediatr. 2013 Dec;102(12):1165-73.
www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23879236
- קשר חיובי בין צריכת סידן ומוצרי חלב, לבין צפיפות עצם הירך בנשים מקוסובו.
מטרת המחקר:
בדיקת הקשרים בין צריכת סידן ומוצרי חלב, לבין צפיפות עצם הירך במדגם של נשים מקוסובו.
שיטות:
מחקר חתך אשר כלל מדגם של 185 נשים. המשתתפות סווגו לקבוצות בהתאם לצפיפות עצם הירך, מלאו שאלון תדירות צריכה של מזונות (Food frequency questionnaire), ועברו בדיקת DEXA לשם הערכת צפיפות עצם הירך.
תוצאות:
צריכת הסידן היומית הממוצעת עמדה על 818 מ"ג ליום. כ- 17% בלבד הגיעו להמלצות ה- DRI לצריכת סידן. לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצה עם צפיפות עצם נמוכה לבין הקבוצה עם צפיפות עצם תקינה מבחינת צריכת הסידן הממוצעת. לעומת זאת, כאשר נעשתה חלוקה על פי שלישונים של צפיפות העצם, נמצאו הבדלים מובהקים בצריכת הסידן, כאשר בנשים בשלישון העליון של צפיפות העצם, צריכת הסידן היתה גבוהה באופן מובהק לעומת השלישון הראשון והשני.
מסקנות:
החוקרים מסכמים כי מחקרם מצביע על קשר חיובי מובהק בין צריכת סידן לבין צפיפות עצם גבוהה יותר.
Bahtiri E, Islami H, Hoxha R, Bytyqi HQ, Sermaxhaj F, Halimi E. Calcium and dairy products consumption and association with total hip bone mineral density in women from kosovo. Med Arch. 2014 Aug;68(4):259-62.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25568548
- ההשפעה הפונקציונאלית של חלב ומוצריו על האדם: סקירה של מחקרים עדכניים.
סקירה זו בדקה את ההשפעה של חלב ומוצריו על בריאות האדם, וכללה מחקרים מסוגים שונים (אפידמיולוגים, ניסויים קליניים וביוכימיים) אשר פורסמו לאחרונה.
מסקירה זו עולה כי יש הוכחות עקביות כי חלב (ובעיקר חלב רזה), משפיע לטובה על משקל הגוף. מרבית המחקרים מצביעים כי צריכת חלב ומוצריו אינה מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית ולסוגי סרטן שונים.
הכותבים מציינים כי דרושים מחקרים נוספים אשר יחזקו וישפכו אור על תפקידיו של החלב ומוצריו בשמירה על בריאות האדם.
החוקרים מסכמים כי לאור המידע המבוסס מחקרית הקיים היום, חשוב לשקול שילוב של חלב ומוצריו בתפריט מאוזן, בהעדר קונטרה-אינדיקציה לצריכתם.
Visioli F, Strata A. Milk, Dairy Products, and Their Functional Effects in Humans: A Narrative Review of Recent Evidence. Adv. Nutr 2014 ; 5: 131–43.
http://advances.nutrition.org/content/5/2/131.short
- אנרגיה וצפיפות תזונתית של מזונות בהקשר הסביבתי-אקולוגי של "טביעת הרגל" של פחמן
רקע ומטרות:
"טביעת רגל" של פחמן הינה הסכום של כל גזי החממה הנפלטים כתוצאה מייצור, עיבוד, שינוע וקמעונאות של המזון greenhouse gas emissions (GHGEs).
מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשרים בין תכולת האנרגיה ורכיבי המזון של מזונות לבין הסכום של כל גזי החממה הנפלטים בשלבים השונים של ייצור המזון ועד מכירתו, המבוטאים ביחידות של CO2 (בגר').
שיטות:
ערכי ה- GHGE סופקו ע"י רשת שיווק מזון צרפתית, וההרכב התזונתי של מזונות ומשקאות שונים (סה"כ 483 מזונות ומשקאות ) נקבע על פי טבלאות תזונתיות צרפתיות מתוקפות. המזונות סווגו ל-34 קטגוריות מזון, ול-5 קטגוריות כלליות: בשר ומוצריו, חלב ומוצריו, ירקות ופירות קפואים ומעובדים, דגנים וממתקים. צפיפות אנרגטית בוטאה כ- קילו-קלוריות (קק"ל) ל-100 גר'. הצפיפות התזונתית של המזונות נקבעה בשתי שיטות ניקוד שונות, כל אחת מבוססת על הסכום באחוזים של 6 או 15 רכיבי תזונה, בהתאמה. ערכי ה- GHGE למזונות השונים חושבו ל-100 גר' מוצר ול-100 קק"ל.
תוצאות:
דגנים וממתקים היו בעלי ערכי ה- GHGE הנמוכים ביותר (הן ל-100 גר' מוצר והן ל-100 קק"ל), אך גם היו בעלי צפיפות אנרגטית גבוהה וצפיפות תזונתית נמוכה.
מוצרים מין החי, הכוללים מוצרי בשר וחלב, היו בעלי צפיפות תזונתית גבוהה יותר, בעלי ערכי GHGE גבוהים יותר ל-100 גר', אך נמוכים בהרבה ל-100 קק"ל של המוצר.
באופן כללי, מזונות עם צפיפות תזונתית גבוהה יותר היו קשורים לערכי GHGE גבוהי יותר ל-100 קק"ל.
מסקנות:
החוקרים מסכמים, כי שיקולים באשר להשלכות הסביבתיות של תעשיית המזון, צריכים להתייחס גם לצפיפות התזונתית של המזון והשפעותיו הבריאותיות. יש להמשיך ולחקור נושא זה בכדי לקבוע נקודת הגבול בה פליטה גבוהה של CO2 עדיין מפצה על ערך תזונתי גבוה.
Drewnowski A, Rehm CD, Martin A, Verger EO, Voinnesson M, Imbert P. Energy and nutrient density of foods in relation to their carbon footprint. Am J Clin Nutr. 2015;101(1):184-91.
http://ajcn.nutrition.org/content/early/2014/11/05/ajcn.114.092486
- פגיעה במסת עצם בילדים אלרגים לחלב – מחקר של פרופ כץ
מחקר ישראלי, שהתפרסם החודש בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology נעשה בקרב קבוצה של "בוגרים צעירים" (לאחר גיל ההתבגרות בזמן שבו צפיפות העצם הגיעה לבשלות) הסובלים מאלרגיה לחלב. לקבוצה זו פוטנציאל מחקר מצוין הבוחן את הקשר בין צריכת חלב ומוצריו בתפריט ובריאות העצם שכן מדובר בקבוצה שנמנעה לחלוטין מחלב ומוצריו מגיל ינקות ומאפשרת בשל כך חקירת ההשלכות של תזונה ללא חלב ומוצריו.
מטרת המחקר
בחינת השפעת אי צריכת חלב ומוצריו על צפיפות המינרלים בעצם, בקרב קבוצת בוגרים צעירים הסובלים מאלרגיה לחלב המתווכת על ידי IgE.
תקופת המחקר
המחקר, תצפיתי פרוספקטיבי, נערך מיולי 2012 עד יוני 2013 ביחידה לאלרגיה, במרכז הרפואי אסף הרופא.
גיל הנבדקים–גילם הממוצע של הנבדקים 20 שנה (גיל מינימלי: 16 שנים לבנות ו-17.5 שנים לבנים; גיל מקסימלי 30), כולם לאחר הבגרות המינית.
שיטות
צפיפות העצם של 33 נבדקים, עם אלרגיה לחלבון חלב לאחר ההתבגרות המינית, הושוותה לצפיפות העצם בקבוצת ביקורת של נבדקים באותו גיל ומין, ללא אלרגיה לחלבון חלב וללא הגבלות כלשהן בצריכת חלב.
צפיפות עצם נבדקה בירך, בצוואר הירך ובעמוד השדרה המותני. מדדי צפיפות עצם באתרים אלו (לאחר גיל ההתבגרות) מהווים מדד אמין לחוזק עצם. אלה גם האתרים המועדים לשברים אוסטיאופורוטיים. כמו כן נמדד סיכון לאוסטיאופורוזיס והוערכה צריכת הסידן היומית.
תוצאות המחקר
התוצאות הראו כי הימנעות מחלב לאורך זמן פגעה בצפיפות העצם של הנבדקים.
צפיפות העצם בקבוצת הנמנעים מחלב היתה נמוכה משמעותית מצפיפות העצם בקבוצת הביקורת. הנבדקים האלרגיים צברו פחות מסת עצם יחסית לצורכי החלב.
צפיפות עצם נמוכה יותר מגדילה את הסיכוי לשברים טראומטיים בגיל צעיר ושברים אוסטיאופורוטיים בגיל המבוגר.
לגבי הסיכון לאוסטיאופורוזיס, אף שהגיל המקסימלי במחקר היה 30, ואוסטיאופורוזיס היא מחלה של הגיל המבוגר, החוקרים מצאו כי בקבוצת הנבדקים האלרגיים, 27% סבלו מאוסטיאופורוזיס לעומת 0% בקבוצת צורכי החלב.
נתון מעניין נוסף, צריכת הסידן היתה נמוכה משמעותית בקבוצת האלרגים (335 מ"ג ליום) לעומת קבוצת הביקורת (768 מ"ג ליום). נמצא כי אף שהנבדקים האלרגים צרכו יותר מקורות סידן צמחיים (כמו ירקות המכילים סידן), יותר מזונות מועשרים בסידן, ונטלו יותר תוספי סידן יחסית לצורכי החלב – הם לא הצליחו לפצות על המחסור וצרכו משמעותית פחות סידן. נתון חשוב זה מעורר מחשבה מאחר שמדובר באוכלוסייה המודעת לבעיה של מחסור בסידן, וחלקה הגדול, למרות המודעות וההדרכה, סיימה את גיל צבירת העצם בחיסרון לעומת צורכי חלב. מטריד לחשוב מה קורה אצל כל אותם ילדים שנמנעים מחלב מסיבות אחרות, ולא מקבלים די מזונות חלופיים או תוספים. תקופת הילדות היא "חלון הזדמנויות" חד-פעמי ובלתי חוזר לבניית עצמות בריאות יותר וחזקות יותר, שישמשו את הגוף לאורך כל החיים.
בשלב נוסף של המחקר נבדקה צפיפות עצם בקבוצה שלישית שכללה 12 בוגרים צעירים שהיו אלרגים לחלב ולא צרכו חלב לפחות 14 שנים, אך עברו טיפול השראת עמידות לאלרגיה והחלו לצרוך חלב ומוצריו. חברי הקבוצה נבדקו שנה או יותר לאחר שחזרו לצרוך חלב בצורה חופשית.
נמצא כי מדדי צפיפות העצם אצלם היו גבוהים משמעותית יותר מקבוצת האלרגים שלא עברו טיפול ולא צרכו חלב, ודומים לקבוצת הביקורת ללא אלרגיה. נתון זה מרגיע ביותר ומסמן כי בהוספת חלב לתזונה הבעיה הפיכה.
מסקנת החוקרים
אלרגים לחלבון חלב נמצאים בסיכון לצפיפות עצם נמוכה ולאוסטיאופורוזיס מוקדם. זהו סיכון שיכול להתהפך עם טיפול מתאים והפחתת הרגישות לחלב. עוד מציינים החוקרים, כי צריכת סידן לפי ההמלצות אינה מושגת בתזונה ללא מוצרי חלב.
Decreased bone mineral density in young adult IgE-mediated
cow’s milk–allergic patients .Liat Nachshon, MD, Michael R. Goldberg, MD, PhD, Naama Schwartz, MA, Tali Sinai, PhD, RD, Roni Amitzur-Levy, BScNutr, RD, Arnon Elizur, MD, Eli Eisenberg, PhD, and Yitzhak Katz, MD
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25091435
- מוצרי חלב, סידן והסיכון לסרטן הפרוסטטה: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה. מחקר נגד – פורסם בחלב עובדות ומיתוסים
מטרת המטה-אנליזה היתה לעדכן את המסקנות לגבי הקשר בין צריכת מוצרי חלב וסידן והסיכון לסרטן הפרוסטטה. הסקירה השיטתית כללה חיפוש ב- PubMed ובבסיסי נתונים נוספים של כל המחקרים הרלוונטיים אשר פורסמו עד אפריל 2013.
המטה-אנליזה כללה 32 מחקרים. צריכה כללית של מוצרי חלב וסוגים ספציפיים של מוצרי חלב היו קשורים בסיכון מעט מוגבר אך מובהק לסרטן הפרוסטטה (שנע בין 1% ל-9% בסוגים השונים של מוצרי החלב,לכל תוספת של 1-2 מנות מוצרי חלב)
סך מוצרי חלב, 15 מחקרים: RR=1.07, 95%CI : 1.02, 1.12 . עליה בסיכון של 7% לכל תוספת של 400 גר' מוצרי חלב ליום.
סך צריכת חלב ניגר, 14 מחקרים: RR=1.03, 95%CI: 1.00, 1.07 . עליה בסיכון של 3% לכל תוספת של 200 גר' חלב ליום.
חלב דל שומן, 6 מחקרים: RR=1.06, 95%CI: 1.01, 1.11 עליה בסיכון של 6% לכל תוספת של 200 גר' חלב דל שומן ליום.
גבינה, 11 מחקרים: RR=1.09, 95%CI: 1.02, 1.18 . עליה בסיכון של 9% לכל תוספת של 50 גר' גבינה ליום.
סידן מהתזונה, 15 מחקרים: RR=1.05, 95%CI: 1.02, 1.09 . עליה בסיכון של 5% לכל תוספת של 400 מ"ג סידן ליום.
סך צריכת הסידן וסידן ממקור של מוצרי חלב, אך לא סידן שמקורו אינו מוצרי חלב או סידן מתוספי תזונה, נמצאו קשורים לסך הסיכון הכללי לסרטן הפרוסטטה. סידן מתוספים נמצא קשור לעלייה בסיכון לסרטן פרוסטטה פטאלי.
מסקנות החוקרים היו, כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב ובפרט, חלב ניגר, חלב דל שומן, גבינה, סך צריכה הסידן, סידן מהתזונה וסידן ממקור חלבי, אל לא סידן מתוספים או סידן שאינו ממקור חלבי, עשויים להגדיל את הסיכון הכללי לסרטן הפרוסטטה. התוצאות אשר התקבלו ממוצרי חלב שונים וממקורות שונים של סידן מציעות כי ייתכן ומרכיבים שונים בחלב, שאינם שומן וסידן, עשויים להגדיל את הסיכון לסרטן הפרוסטטה. דרושים מחקרים נוספים אשר ידווחו בפירוט תוצאות באשר לתתי-סוגים של סרטן הפרוסטטה.
Aune D, Navarro Rosenblatt DA, Chan DS, Vieira AR, Vieira R, Greenwood DC, Vatten LJ, Norat T. Dairy products, calcium, and prostate cancer risk: a systematic review and meta-analysis of cohort studies. Am J Clin Nutr. 2015 Jan;101(1):87-117.
