למעלה
סיכום מחקרים- יוני 2015
עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית
תוכן
- ארוחה חלבית לפני אימון רכיבה לא משפיעה על נוחות במערכת העיכול או על טיב הביצועים במהלך אימון ברוכבות אופניים מקצועיות.
- צריכת ארוחה עשירה בסידן לפני האימון מקטינה עליה בביו-מרקרים של ספיגת סידן ברוכבות אופניים מקצועיות.
- תזונה עשירה בירקות, המכילה כמות נאותה של מוצרי חלב, מקטינה את הסיכון להתפתחות לוקמיה במבוגרים.
- דיאטות עשירות יותר בחלבון קשורות לרמות HDL גבוהות יותר ול-BMI והיקף מותן נמוכים יותר .
- יתרונות מטבוליים של דיאטות עשירות בחלבון ומוצרי חלב על בקרת משקל, איזון גליקמי ובריאות העצם (סקירת ספרות).
- השפעה של מוצרי חלב מותססים על בריאות העור: סקירה שיטתית.
- גישות תזונתיות לבריאות העצם: מסקנות ממחקר האוסטיאופורוזיס במחקר פרמינגהם.
- השפעה של הוצאת מוצרי חלב מהתפריט על מיקרוביום המעי .
- אמונות מוטעות ועובדות על חלב ומוצרי חלב.
- מחקר נגד – לאחר אבחון סרטן פרוסטטה לא גרורתי, צריכה של מוצרי חלב עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר לתמותה כללית ולתמותה ספציפית מהמחלה
מחקר 1:
ארוחה חלבית לפני אימון רכיבה לא משפיעה על נוחות במערכת העיכול או על טיב הביצועים במהלך אימון ברוכבות אופניים מקצועיות (מחקר אקראי מצולב).
ישנם ספורטאים הנמנעים מצריכת מוצרי חלב לפני אימון עקב חשש לאי-נוחות במערכת העיכול. הימנעות קבועה ממוצרי חלב לפני אימון עשויה להקטין צריכה של חלבון באיכות ביולוגית גבוהה ושל סידן וכך עשויה להשפיע לרעה גם על הרכב גוף ובריאות העצם.
מטרת המחקר היתה להשוות את ההשפעות של ארוחה עשירה במוצרי חלב לעומת ארוחת ביקורת נטולת מוצרי חלב, על נוחות במערכת העיכול ועל הביצועים, במהלך אימון הרכיבה.
מערך המחקר היה אקראי ומצולב. במחקר השתתפו 32 נשים רוכבות אופניים מקצועיות בגיל ממוצע 4.1±24.3, וערכי VO2max ממוצעים 4.9±57.1. המשתתפות השלימו שני אימוני רכיבה בני 90 דקות כל אחד: 80 דקות בעצימות של 60% צח"מ ולאחריהן 10 דקות נוספות של מבחן בו התבקשו הרוכבות להגיע לשיא יכולתן, במרווח של יממה אחת. שעתיים לפני כל אימון קבלו המשתתפות במחקר ארוחה אשר הכילה 54 קילו-ג'אוול לק"ג (12.9 קק"ל לק"ג) ו-2 ג"ר לק"ג פחמימות. הארוחה החלבית כללה 3 מנות הגשה של מוצרי חלב אשר סיפקו כ- 1350 מ"ג סידן. תחושת הנוחות במערכת העיכול וטעימות הארוחה הוערכו באמצעות שאלונים. איכות הביצועים הוערכה באמצעות מדידה של העצימות המרבית וחישוב העצימות הממוצעת במהלך 10 הדקות האחרונות של האימון.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הנשים משתי קבוצות המחקר מבחינת העצימות המרבית או העצימות הממוצעת במהלך 10 הדקות האחרונות של האימון, וכן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שני סוגי הארוחות מבחינת דווח של תסמינים של אי-נוחות במערכת העיכול לאחר הארוחה, לפני האימון ואחרי האימון. בנוסף, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שני סוגי הארוחות מבחינת טעימות הארוחה.
החוקרים מסכמים כי ניתן לכלול מוצרי חלב בארוחות הנצרכות לפני אימון רכיבה בעצימות גבוהה ללא חשש לאי נוחות במערכת העיכול או לפגיעה באיכות הביצועים.
Haakonssen EC, Ross ML, Cato LE, Nana A, Knight EJ, Jenkins DG, Martin DT, Burke LM. Dairy-Based Preexercise Meal Does Not Affect Gut Comfort or Time-Trial Performance in Female Cyclists. International Journal of Sport Nutrition and Exercise Metabolism, 2014, 24, 553 -558. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25029702
מחקר 2
השפעת צריכת ארוחה עשירה בסידן לפני האימון על ביו-מרקרים של סידן ברוכבות אופניים מקצועיות: מחקר אקראי מצולב.
רכיבת אופניים הינו ענף ספורט המאופיין בשכיחות גבוהה של פציעות עקב בריאות עצם לקויה. אחד הגורמים העשויים לתרום לבריאות עצם לקויה אצל ספורטאים בענף זה היא איבוד סידן בזיעה.
מטרת המחקר היתה לבדוק האם ארוחה עשירה בסידן לפני אימון רכיבה, תקטין את חוסר האיזון בהומיאוסטזה של הסידן, הנובעת מאיבוד הסידן בזיעה במהלך האימון.
מערך המחקר היה אקראי ומצולב. במחקר השתתפו 32 נשים רוכבות אופניים מקצועיות, אשר השלימו שני אימוני רכיבה בני 90 דקות כל אחד, במרווח של יממה אחת. שעתיים לפני כל אימון קבלו המשתתפות במחקר ארוחה חלבית עשירה בסידן (אשר הכילה בממוצע 53±1352 מ"ג סידן), או ארוחת ביקורת דלה בסידן (אשר הכילה בממוצע 7±46 מ"ג סידן). דגימות דם נלקחו לפני הארוחה, לפני האימון, מיד בתום האימון, 40, 100 ו-190 דקות לאחר סיום האימון. נעשו אנליזות של דגימות הדם לרמות סידן מיונן ולביו-מרקרים של ספיגת עצם
(Cross Linked C-Telopeptide of Type I Collagen (CTX-I), Cross Linked C-Telopeptide of Type II Collagen (CTX-II), Parathyroid Hormone (PTH), bone formation (Procollagen I N-Terminal Propeptide (PINP)
תוצאות המחקר הראו כי רמות הביומרקרים של ספיגת העצם- PTH ו- CTX-I עלו בעקבות האימון בשני סוגי הארוחות, אך עלו פחות בנשים אשר אכלו ארוחה עשירה בסידן לפני האימון (p<0.001).
PTH היה נמוך פי 1.55 (95%CI: 1.2, 2.01) מיד לאחר האימון ונמוך פי 1.45 (95%CI: 1.12, 1.88) 40 דקות לאחר האימון בנשים אשר אכלו דיאטה עשירה בסידן לעומת נשים שאכלו את ארוחה הביקורת. CTX-I היה נמוך פי 1.4 (95%CI: 1.15, 1.70) מיד לאחר האימון, נמוך פי 1.30 (95%CI: 1.07, 1.57) 40 דקות לאחר האימון, ונמוך פי 1.22 (95%CI: 1.00, 1.48) 190 דקות לאחר האימון בנשים אשר אכלו דיאטה עשירה בסידן לעומת נשים שאכלו את ארוחה הביקורת (p<0.005).
החוקרים מסכמים כי ארוחה עשירה בסידן (המכילה כ- 1350 מ"ג סידן) לפני אימון רכיבה ארוך בעצימות גבוהה, הקטינה את העלייה בביו-מרקרים של ספיגת עצם- PTH ו- CTX-I.
Haakonssen EC, Ross ML, Knight EJ, Cato LE, Nana A, Wluka AE, et al. The Effects of a Calcium-Rich Pre-Exercise Meal on Biomarkers of Calcium Homeostasis in Competitive Female Cyclists: A Randomised Crossover Trial. PLoS ONE 2015; 10(5): e0123302. doi:10.1371/journal.pone.0123302
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25970439
מחקר 3:
דיאטה והסיכון ללוקמיה במבוגרים: מחקר מקרה ביקורת רב- מרכזי בסין.
מחקרים אפידמיולוגים אשר בדקו את הקשר בין דיאטה ללוקמיה הראו תוצאות שאינן עקביות. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הקשרים בין גורמים תזונתיים לבין הסיכון להתפתחות לוקמיה במבוגרים בסין.
המחקר תוכנן כמחקר מקרה-ביקורת רב-מרכזי בדרום-מזרח וצפון-מזרח סין בין השנים 2008 ל-2013. המחקר כלל 442 מקרים חדשים של לוקמיה (אשר הוכחה ע"י בדיקות דם) להם הותאמו 442 ביקורות. כל משתתף מקבוצת הביקורת הותאם באופן פרטני למשתתף מקבוצת המקרים לפי מין, גיל ואיזור מגורים. מידע תזונתי התקבל באמצעות שאלון תדירות צריכת מזון (FFQ) של 103 פריטים בראיון פנים מול פנים.
תוצאות המחקר הראו כי צריכת ירקות היתה קשורה לירידה בסיכון ללוקמיה, עם יחס מנה-תגובה מובהק [ OR=0.3, 95%CI (0.18-0.50) לרבעון העליון של צריכת ירקות לעומת הרבעון התחתון].
גם צריכה של מוצרי חלב נמצאה קשורה לירידה מובהקת בסיכון ללוקמיה [OR=0.51, 95%CI (0.29-0.93) לשלישון העליון של צריכת חלב ומוצריו לעומת חוסר צריכה חלב].
לא נמצאו קשרים מובהקים בין צריכה של פירות, בשר אדום, עוף ודגים לבין הסיכון ללוקמיה.
צריכת נוטריאנטים שונים, הכוללים סיבים תזונתיים, קרוטנואידים, וויטמינים שונים: B1 , B2, C, ניאצין ופולת, נמצאו קשורים לירידה בסיכון ללוקמיה.
עליה בסיכון ללוקמיה נמצאה קשורה לצריכת שומן מהחי, צריכת שומן גבוהה, צריכת מזון מטוגן בטיגון עמוק ומזון מעושן (p<0.05).
החוקרים מסכמים כי תזונה עשירה בירקות, המכילה כמות נאותה של מוצרי חלב, מקטינה את הסיכון להתפתחות לוקמיה במבוגרים. לעומת זאת, תזונה עשירה בשומן, מאכלים בטיגון עמוק ומזונות מעושנים, מעלה את הסיכון ללוקמיה במבוגרים באוכלוסיה בסינית.
Liu P, Holman DJ, Zhang M. Diet and risk of adult leukemia: a multicenter case–control study in China. Cancer Causes and control 2015; 26(8):1141-1151.
http://link.springer.com/article/10.1007/s10552-015-0608-2
מחקר 4:
דיאטות עשירות יותר בחלבון קשורות לרמות HDL גבוהות יותר ול-BMI והיקף מותן נמוכים יותר במבוגרים בארה"ב. (מחקר חתך)
תפריט עשיר בחלבון מעל המלצות ה- RDA נמצא מקטין גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים במבוגרים עם השמנת יתר במהלך ירידה במשקל. ההשפעות הקרדיו-מטבוליות של דיאטה עשירה בחלבון במבוגרים באוכלוסייה הכללית עדיין לא נבדקה.
מטרות המחקר הנוכחי היו לבדוק את דפוסי האכילה של חלבון (כגר' חלבון לק"ג משקל גוף) על פי ריבוד למשקל, ולבחון את הקשר לגורמי סיכון קרדיו-מטבולים באוכלוסייה המבוגרת בארה"ב. הנתונים נלקחו מסקר של ה- NHANES שנערך בין השנים 2001 ל-2010 על 23,876 נבדקים בגיל 19 ומעלה.
צריכת החלבון לק"ג משקל גוף היתה שונה בין עשירוני צריכת החלבון, ונעה בין 0.004±0.69 ל- 0.009±1.51 גר'/ק"ג. נמצאה קורלציה שלילית בין צריכת החלבון לק"ג ו- BMI ( ירידה של 0.47 ק"ג/מ2 יחידות BMI לכל עליה של עשירון אחד של צריכת חלבון, וירידה של 4.54 ק"ג/מ2 יחידות BMI לכל עליה של 1 גר'/ק"ג משקל גוף בצריכת החלבון); וכן, קורלציה שלילית בין צריכת חלבון לק"ג והיקף מותן (ירידה של 0.53 ס"מ בהיקף המותן לכל עליה של עשירון אחד של צריכת חלבון, וירידה של 2.45 ס"מ בהיקף המותן לכל עליה של 1 גר'/ק"ג משקל גוף בצריכת החלבון) . בנוסף, נמצאה קורלציה חיובית בין צריכת החלבון ורמות ה- HDL (עליה של 0.01 מלימול/ליטר לכל עליה של עשירון אחד של צריכת חלבון, ועליה של 0.14 מילימול/ליטר לכל עליה של 1 גר'/ק"ג משקל גוף בצריכת החלבון) (p<0.00125).
החוקרים מסכמים כי לאור הנתונים שנאספו ותוצאות הסקר, מרבית האמריקאים בכל קטגוריות המשקל צורכים יותר חלבון בהשוואה להמלצות ה- RDA. דיאטות עשירות יותר בחלבון ביחס למשקל הגוף נמצאו קשורות ל- BMI ולהיקף מותן נמוכים יותר, ו-HDL גבוה יותר בהשוואה לצריכת חלבון ברמות המתאימות להמלצות ה- RDA. החוקרים מציינים כי תוצאות אלה מציעות כי צריכת חלבון בין 1 ל-1.5 גר'/ק"ג משקל גוף במבוגרים אמריקאים, בעלת פוטנציאל להוריד את הסיכון לתחלואה קרדיו-מטבולית.
Pasiakos SM, Lieberman HR, Fulgoni III VL. Higher-Protein Diets Are Associated with Higher HDL Cholesterol and Lower BMI and Waist Circumference in US Adults J. Nutr. 2015 145: 3 605-614; first published online January 21, 2015. doi:10.3945/jn.114.205203
http://jn.nutrition.org/content/145/3/605.full
מחקר 5: יתרונות מטבוליים של דיאטות עשירות בחלבון ומוצרי חלב על בקרת משקל, איזון גליקמי ובריאות העצם (סקירת ספרות).
ארגון בריאות שונים, כגון ארגון הבריאות העולמי (WHO) וה- Institute of Medicine קבעו כי מרבית האנשים הבריאים זקוקים לרמות של 0.8-0.83 גר'/ק"ג ליום חלבון לשמירה על מאזן חנקן חיובי. עם זאת, צריכה של דיאטה עשירה יותר בחלבון עשויה להיות בעלת יתרונות מטבוליים, בעיקר במבוגרים עם עודף משקל והשמנת יתר הרוצים לרדת במשקל, וכן- במבוגרים פעילים, כגון חיילים או ספורטאים.
מחקרים הראו כי דיאטות עשירות בחלבון עשויות לשמר מסת גוף רזה במהלך דיאטה לירידה במשקל, וכן עשויות לסייע לשמירה של המשקל, לשפר איזון גליקמי ולשפר ספיגת סידן במעי- וכך לתרום לבריאות העצם. מידת היעילות של דיאטות עשירות בחלבון בשיפור מדדים מטבולים אלה קשורה בין השאר לתכונות העיכול והספיגה של החלבון, ולאיכות החלבון (תכולת חומצות האמינו החיוניות שלו). פרופיל חומצות האמינו החיוניות כמו גם תכונות העיכול והספיגה המהירים של חלבוני החלב (חלבון מי-גבינה וקזאין), בעלי יתרונות מטבוליים הנובעים מאספקה מהירה של חלבון באיכות גבוהה. מאמר הסקירה סוקר מחקרים אשר בדקו את היתרונות המטבוליים של דיאטות עשירות בחלבון בכלל ובחלבון ממקור חלבי בפרט על משקל, וויסות גליקמי ובריאות העצם.
Pasiakos SM. Metabolic advantages of higher protein diets and benefits of dairy foods on weight management, glycemic regulation, and bone. Journal of Food Science 2015; 80(S1):A2-A7.
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1750-3841.12804/epdf
מחקר 6: השפעה של מוצרי חלב מותססים על בריאות העור: סקירה שיטתית
מוצרי חלב מותססים כגון יוגורט, מספקים פרו-ביוטיקה התורמת לבריאות המעי. ישנן עדויות ממספר הולך וגדל של מחקרים כי פרו-ביוטיקה השומרת על בריאות מערכת העיכול עשויה לתרום גם לבריאות העור.
מטרת סקירה שיטתית זו היתה לבחון את ההוכחות כי שימוש במוצרי חלב מותססים תורם לבריאות העור ולתפקודו.
בסקירה השיטתית נכללו ארבעה מחקרים בלבד אשר עמדו בקריטריוני ההכללה (מתוך 312 מאמרים שנמצאו בנושא). שלושה מתוכם בדקו את ההשפעה של צריכה אוראלית של מוצרי חלב מותססים ואחד בדק את ההשפעות הטופיקליות. כל המחקרים הראו יתרון בשימוש במוצרי חלב מותססים.
מסקנות החוקרים היו כי נכון להיות קיימות מעט הוכחות כי שימוש מוצרי חלב מותססים, הן באכילה והן בשימוש טופיקלי, עשוי לתרום לבריאות העור. דרושים מחקרים נוספים אשר יחזקו מסקנות אלה ויאפשרו הבנה של המנגנונים התורמים להשפעה המיטיבה של מוצרי חלב מותססים על בריאות העור.
Vaughn AR, Sivamani RK. Effects of Fermented Dairy Products on Skin: A Systematic Review. J Altern Complement Med. 2015;21(7):380-5. doi: 10.1089/acm.2014.0261.
http://online.liebertpub.com/doi/pdf/10.1089/acm.2014.0261
מחקר 7: גישות תזונתיות לבריאות העצם: מסקנות ממחקר האוסטיאופורוזיס במחקר פרמינגהם. (מאמר סקירה)
אוסטיאופורוזיס מאופיינת בירידה סיסטמתית במסת העצם, בחוזק העצם ובמיקרו-ארכיטקטורה של העצם, וכתוצאה מכך עלייה בסיכון לשברים, מגבלות בתפקוד, חוסר עצמאות ואף תמותה.
תזונה נאותה חשובה להשגה ולשימור מסת עצם אופטימאלית ובמניעת אוסטיאופורוזיס. ישנן הוכחות מבוססות כי צריכה נאותה של ויטמין D וסידן חיוניות לשמירה על בריאות העצם, אך ההשפעות המיטיבות של התזונה הינן מעבר לתרומה הבלעדית של שני נוטריאנטים אלה.
מאמר סקירה זה סוקר מזונות ונוטריאנטים המשפיעים על בריאות העצם, ומתמקד בעיקר על תוצאות מחקר האוסטיאופורוזיס במחקר פרמינגהם, המתבסס על נתונים של למעלה מ-5000 נשים וגברים.
Sahni S, Mangano KM, McLean RR, Hannan MT, Kiel DP. Dietary Approaches for Bone Health: Lessons from the Framingham Osteoporosis Study. Current Osteoporosis Reports 2015; 13(4): 245-255.
http://link.springer.com/article/10.1007/s11914-015-0272-1
מחקר 8: השפעה של הוצאת מוצרי חלב מהתפריט על מיקרוביום המעי (מחקר קליני במסגרת עבודת תזה)
המעי האנושי מכיל מגוון גדול של חיידקים בעלי תפקידים שונים ומגוונים. הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי משתנה כתלות בדיאטה, בגיל ובאורח החיים.
המחקר הנוכחי בדק את אוכלוסיית חיידקי המעי בעת צריכה של דיאטה נורמאלית המכילה גם מוצרי חלב לעומת אוכלוסייה המעי בעת צריכה של דיאטה נטולת מוצרי חלב.
נאספו שלוש דגימות צואה מכל נבדק: 1.דגימת בקרה- בעת צריכה של דיאטה נורמאלית המכילה מוצרי חלב. 2. בעת צריכה של דיאטה נטולת מוצרי חלב. 3. בעת החזרה לדיאטה הנורמאלית. זיהוי אוכלוסיות החיידקים נעשה בשיטת 16S rRNA gene sequencing.
תוצאות המחקר הראו שינויים באוכלוסייה חיידקי המעי בעקבות הורדת מוצרי החלב מהתפריט (ירידה בשני זנים של חיידקים ממשפחת ה- Bacteroidetes, בשלושה זנים ממשפחת ה- Firmicutes וזן אחד ממשפחת ה- Actinobacteria). שינויים אלה היו הפיכים לאחר חזרה לתפריט הרגיל, אשר הכיל מוצרי חלב.
מסקנות המחקר היו כי שינויים בתזונה עשויים לגרום לשינויים במיקרוביוטה של המעי, אך שינויים אלה הינם הפיכים.
Stovall PT. NOT GOT MILK? THE EFFECT ON THE GUT MICROBIOME OF REMOVING DAIRY FROM THE DIET. A thesis submitted to the faculty of The University of Mississippi in partial fulfillment of the requirements of the Sally McDonnell Barksdale Honors College. Oxford 2015.
http://thesis.honors.olemiss.edu/372/1/Patrick%20Stovall%20Thesis%20Final%20Drat.pdf
מחקר 9: אמונות מוטעות ועובדות על חלב ומוצרי חלב (מאמר סקירה)
חלב ומוצריו הינם מרכיבים חשובים בדיאטה האנושית, אך ישנם אנשים הסבורים כי הם מזיקים. מאמר סקירה זה חוקר חלק מאמונות אלה באמצעות הוכחות מדעיות.
המאמר דן באמונות הקשורות לאי-סבילות ללקטוז, חלב גולמי, פיסטור חלב, חלב וליחה, חלב ואסטמה, חלב ואלרגיה, וחלב והורמון גדילה.
לדוגמא- אנשים רבים מאמינים כי אדם הסובל מאי-סבילות ללקטוז צריך להימנע מחלב ומוצריו, או יש אנשים הסבורים כי בריא ובטוח יותר לשתות חלב גולמי בהשוואה לחלב מפוסטר. שתי אמונות אלה אינן נכונות. בנוסף, גם האמונות כי חלב מגביר ליחה ואלרגיות ואמונות כי ההורמונים בחלב עשויים להשפיע על מי ששותה חלב הן מוטעות.
במקרים רבים גם אנשי מקצועות הבריאות מקבלים אמונות שגויות אלה. לאנשי מקצועות הבריאות תפקיד חשוב בהסברה בנושא זה ובהפרכת מיתוסים שגויים אלה בנוגע לחלב, באמצעות חינוך וייעוץ תזונתי.
Zaitlin P, Dwyer J, Gleason GR. Mistaken Beliefs and the Facts About Milk and Dairy Foods. Nutrition Today 2013; 48(3):135-143. DOI: 10.1097/NT.0b013e3182941c62.
מחקר 10: השפעה של צריכת מוצרי חלב לאחר אבחן של סרטן פרוסטאטה על סך התמותה ותמותה ספציפית מסרטן הפרוסטטה- מחקר עוקבה פרוספקטיבי.
מטרת מחקר זה היתה לבדוק את ההשפעה של סך-צריכת מוצרי החלב, צריכה של מוצרי חלב עתירי שומן ודלי שומן על סך-התמותה ותמותה ספציפית למחלה, לאחר אבחון של סרטן הפרוסטטה.
במחקר נכללו 926 גברים ממחקר ה- Physicians' health study אשר אובחנו עם סרטן פרוסטטה לא גרורתי בין השנים 1982 ל -2000. הנחקרים מלאו שאלונים תזונתיים לאחר אבחון המחלה (חציון זמן מילוי השאלונים היה 5 שנים לאחר האבחון), ולאחר מכן עקבו לאחר תמותה של הנבדקים במשך זמן חציוני של 10 שנים נוספות.
במהלך 8,903 שנות אדם של מעקב, 333 גברים נפטרו, מתוכם 56 עקב סרטן הפרוסטטה.
גברים אשר צרכו 3 מנות חלב או יותר, היו בעלי סיכון מוגבר ב- 76% לתמותה כללית וסיכון מוגבר ב- 141% לתמותה ספציפית מסרטן הפרוסטטה בהשוואה לגברים אשר צרכו פחות ממוצר חלב אחד ליום. [ HR=1.76, 95%CI (1.21, 2.55) Ptrend<0.001 עבור סך התמותה, HR=2.41, 95%CI (0.96, 6.02) ptrend=0.04 עבור תמותה ספציפית מסרטן הפרוסטטה]. הקשר בין תמותה לצריכה של מוצרי חלב עתירי שומן נראה חזק יותר מהקשר לצריכת מוצרי חלב דלי שומן, אך ההבדל בין חוזקי הקשר לא היה מובהק.
מסקנות החוקרים היו כי לאחר אבחון סרטן פרוסטטה לא גרורתי, צריכה של מוצרי חלב עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר לתמותה כללית ולתמותה ספציפית מהמחלה.
Yang M, Kenfield SA, Van Blarigan EL et al. Dairy intake after prostate cancer diagnosis in relation to disease-specific and total mortality. International Journal of Cancer 2015; ahead of print.
