למעלה
סיכום מחקרים- יולי 2020
שרית עטיה, דיאטנית קלינית, מועצת החלב
- הפחתת מזון מהחי והגדלת צריכת מזון מהצומח לא בהכרח שומרת יותר על כדור הארץ – חוקרים מהולנד עם מודל שמאיר נקודת מבט מעניינת
- דוח של מכון Tastewise – טרנדים בקיימות 2020
- ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של מזון
- ביקורת על דו"ח ה lancet EAT- חוסר שקיפות ואי יכולת לחזור על התוצאות
- הנחיות תזונתיות וקביעת מדניות להפחתת המשבר העולמי של שיעורי השמנת יתר וסוכרת
- מוצרי חלב ובריאות הלב – לא רק דל שומן
- צריכת חלב מלא קשורה לסיכון נמוך יותר להתקדמות הסתיידות עורקים כליליים: עדויות מהמחקר הרב-אתני לטרשת עורקים
- השפעת מקור החלבון (חי/צומח) בתזונה על גורמי סיכון קרדיו-מטבולים. נייר עמדה של ILEP- The International Lipid Expert Panel
- שומן רווי בתזונה ובריאות האדם : הערכה מחודשת והצעה להמלצות תזונתיות : סקירה עדכנית של ה- JACC
- מחקר נגד -צריכת חלב ומוצריו וסויה והסיכון לחלות בסרטן השד
סיכום מחקרים יולי 20
- הפחתת מזון מהחי והגברת צריכת מזון מהצומח לא בהכרח שומרת יותר על כדור הארץ – חוקרים מהולנד עם מודל שמאיר נקודת מבט מעניינת
כולם מדברים היום על 'הפחתת מזון מהחי והגברת מזון מהצומח" כפתרון להפסקת הפגיעה בכדור הארץ ובמשאבים המתכלים שלו. ממודל שפתחו חוקרים הולנדים עולה כי הפחתה צריכת מזון מהחי אינה ערובה לתזונה בת-קיימא עם פחות השפעה אקולוגית שלילית על כדור הארץ. במקרים מסוימים המצב אפילו הפוך. מסתבר שהשילוב של תזונה בריאה עם תזונה בת קיימא אינו פשוט כפי שזה נראה. החוקרים בנו מודל המחשב את ההשפעה של השינויים בתזונה על מדדי קיימות וגילו תמונה מעניינת .
באופן כללי אכילת מזונות שמקורם מהחי גוררת פליטה גבוהה יותר של גזי חממה יחסית למזונות מהצומח .בית אב הולנדי ממוצע אחראי לפליטה של 5.6 טון גזי חממה שמקורם במזון בשנה. מתוכם 1.8 טון מדגים ובשר ,1.1 טון ממוצרי חלב וביצים ,0.5 טון מירקות ופירות ו 2.2 טון משאר המזונות. לפי נתונים אלו 2.9 (52%) טון מגזי החממה הנפלטים בשנה ממזון מכל בית אב מקורם במזון מהחי .
בתיאוריה , מעבר לתזונה טבעונית המבוססת על מזון מהצומח בלבד תגרור ירידה של 2.9 טון גזי חממה הנפלטים מכל בית אב. אבל המציאות שונה לגמרי ומורכבת יותר. למעשה,הדיאטה מהצומח צריכה לפצות על הקלוריות ורכיבי התזונה שנגרעו מהתפריט בגלל הורדת מזונות מהחי ,הגדלה זו של מזון מהצומח גוררת השפעה על הסביבה .
לפי מודל זה הפחתה בצריכת חלב גוררת הקטנה זניחה בפליטת גזי החממה . מוצרי חלב עשירים ברכיבי תזונה חיוניים לבריאות האדם ,כאשר אדם גורע מתפריטו מוצרי חלב עליו להוסיף לתפריטו כמויות גדולות ולעיתים גדולות מאוד של מזון צמחי כדי לקבל את אותם רכיבים חיוניים (לדוגמא חלבון וסידן) ובסופו של דבר ההשפעה על כדור הארץ לא משמעותית. המלצות החוקרים לדיאטה בת קיימא בריאה : לאכול את הכמות הדרושה ולא יותר ממנה ,הפחתה בצריכת בשר אדום,הפחתה בצריכת קלוריות ריקות (משקאות ממותקים,חטיפים,הפחתה בצריכת מזונות מעובדים,הגברת צריכת ירקות ופירות,שמירה על צריכת חלב .
מילות מפתח : תזונה בת קיימא, פליטת גזי חממה , הפחתת צריכת מזון מהחי,קיימות.
מקור בהולנדית :
Voeding Magazine (1) 2017 pp 15-22
תרגום לאנגלית :
לינק למודל :
- דוח של מכון Tastewise – טרנדים בקיימות 2020
למזון שאנחנו צורכים השפעה על בריאות האדם ועל כדור הארץ . מוצרי המזון של העתיד צריכים להיות מתאימים גם לשמירה על ביאות האדם וגם לשמירה על כדור הארץ ומשאביו . הדו"ח הנוכחי מאיר את מרכיבי הקיימות המעניינים את הצרכנים .
- כרבע מהצרכנים חושבים על קיימות בקניית משקאות ומזונות – 23% יותר צרכנים אמריקאים מקבלים החלטות על מזון ומשקאות על בסיס שיקולי קיימות מאשר לפני שנה. התחזית היא שמספר זה יגדל משמעותית בחודשים הקרובים.
- צרכנים דואגים לסביבה – אך יותר לעצמם – בריאות היא המניע העיקרי לבחירות מזון בר-קיימא בקרב הצרכנים (39%) , לפני שיקולים אחרים צריכת מזון מקומי 15% , מיחזור 13%, הפחתת פסולת 8% , שינוי באקלים 3% ,אקולוגיה 2% ובסוף הרשימה רווחת בעלי חיים 1% . למרות הנזקים הסביבתיים המתועדים היטב של תעשיית המזון מהחי , הצרכנים אדישים יחסית לפגיעה בכדור הארץ שגורמת הפסולת של הענף – נכון לעכשיו, רק 10% משיחות הצרכנים על פסולת מתמקדים בבשר.
- טבעונות היא הדיאטה הנפוצה ביותר בקרב צרכנים שמאמצים דיאטה בת קיימא . אצל צרכנים קיים קשר הדוק בין קיימות לתזונה טבעונית / צמחונית.בריאות היא הגורם הגדול ביותר למעבר לתזונה טבעונית ובת קיימא ( 31% ).התעניינות בטבעונות תופסת תאוצה גם בקרב צרכנים שבוחרים דיאטה קטוגנית . יש עליה של 35% בהתעניינות במקורות חלבון טבעונים. עדיין רוב האנשים שדוגלים בדיאטה טבעונית צורכים מזון מהחי.
- עניין גובר בכל מחזור הייצור של מזונות – צרכנים מתעניינים לא רק בתוצאה הסביבתית של מוצר לאחר הצריכה שלו (כמו אריזות פלסטיק בזבזניות), אלא גם לתוצאות הסביבתיות של ייצורו. רכיבים עם שרשרת אספקה ברת-קיימא ואתית יהפכו פופולאריים יותר ככל שהצרכנים יתעניינו יותר במחזורי החיים המלאים של המוצרים.
https://lp.tastewise.io/sustainability-report-2020
- ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של מזון
צריכת מזון ברחבי העולם משתנה בשנים האחרונות ומשפיעה לרעה על בריאות האדם והסביבה .במאמר זה החוקרים בנו מודל המחשב כיצד צריכת מנה נוספת ביום של כ 15 מזונות משפיעה על -5 תוצאי בריאות ו5 היבטים סביבתיים.
החוקרים מצאו כי למרות שקיימת שונות משמעותית בתוצאות הבריאותיות של מזונות שונים ,מזונות שקשורים להטבה משמעותית בתוצא בריאותי אחד קשורים להטבה משמעותית גם בתוצאי בריאות אחרים . באופן דומה מזון עם השפעה סביבתית נמוכה באחד ההיבטים הסביבתיים הוא בעל השפעה נמוכה גם בשאר ההיבטים הסביבתיים.
בנוסף, המזונות שנמצאו קשורים לשיפור הבריאות (דגנים מלאים , פירות, ירקות, קטניות, אגוזים, שמן זית ודגים), הם בעלי ההשפעות הסביבתיות הנמוכות ביותר (למעט דגים). לדגים השפעה סביבתית נמוכה במידה ניכרת יחסית לבשר אדום ובשר מעובד .
מזונות שנמצאו קשורים להשפעות סביבתיות שליליות ביותר -בשר אדום ובשר מעובד – משויכים בעקביות גם לעלייה הגדולה ביותר בסיכון למחלות.
לפיכך, מעבר לצריכה גבוהה יותר של מזונות בריאים יותר ישפר בדרך כלל את הקיימות וההשפעה הסביבתית. יוצא דופן הוא המזון המעובד ועתיר סוכר שעלול לפגוע בבריאות אך יכול להיות בעל השפעה סביבתית נמוכה יחסית.
מזונות עם השפעות סביבתיות בינוניות(כמו מוצרי חלב ) יכולים לתרום לבריאות ולעמידה במדדי קיימות אם יחליפו מזונות פחות בריא ובעל השפעה גדולה על הסביבה .
השינויים התזונתיים שיקדמו שיפור במדדי בריאות יקדמו גם עמידה ביעדי קיימות .ממצאים אלה יכולים לעזור לצרכנים, קובעי מדיניות תזונה וחברות מזון להבין טוב יותר את ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות המרובות של בחירות מזון.
מילות מפתח : מזון,בריאות,קיימות,תזונה ,שינוי אקלים
Michael A Clark, Marco Springmann . Multiple health and environmental impacts of foods Proceedings of the National Academy of Sciences Nov 2019, 116 (46) 23357-23362.
https://www.pnas.org/content/pnas/116/46/23357.full.pdf
- ביקורת על דו"ח ה lancet EAT– חוסר שקיפות ואי יכולת לחזור על התוצאות
לאחרונה פורסם דו"ח ועדת EAT-Lancet על השפעות התזונה על הסביבה והציע דפוס תזונה שעל פי הדו"ח עשוי למנוע יותר מעשרה מיליון מקרי תמותה מדי שנה ממחלות לא מדבקות ברחבי העולם.
על פי כותבי הדו"ח זה אינו עומד בסטנדרטים של שקיפות ויכולת חזרה על תוצאות ואינו נותן מענה לאי וודאות סטטיסטית. ניסיון החוקרים לשכפל את חישובי התמותה מצא ליקויים בהנחות המחקר ובשיטות ששימשו להערכת התמותה שנמנעה.
לאחר תיקון שגיאות חישוב וליקויים בחישוב אי הוודאות נמצא כי הפחתת התמותה ע"י אימוץ דפוס התזונה המוצעת ב EAT-Lancet שווה להפחתה בתמותה שתגרם מצריכת קלוריות מתאימה (לא בחוסר ולא בעודף) לשם מניעת מצבי השמנת יתר ותת משקל שהם כשלעצמם גורמי סיכון לתמותה . ההפחתה בתמותה קשורה להתאמה בצריכת הקלוריות ולא כפי שכותבי הדו"ח קישרו לשינוי בדפוס התזונה. ממצאי מחקר זה מעמידים בסימן שאלה את המסקנות הגלובליות של דוח ה EAT-Lancet ויש צורך בבדיקה ואימות נוספים .
Keywords: EAT-Lancet Commission; Monte Carlo simulation; dietary recommendation ; planetary health diet; stochastic modeling.
מילות מפתח: דוח ה EAT-Lancet,המלצות תזונתיות, stochastic modeling
Zagmutt FJ, Pouzou JG, Costard S. The EAT-Lancet Commission's Dietary Composition May Not Prevent No communicable Disease Mortality. J Nutr. 2020;150(5):985-988.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32061173/
- הנחיות תזונתיות וקביעת מדניות להפחתת המשבר העולמי של שיעורי השמנת יתר וסוכרת
העולם מתמודד עם משבר תזונה עולמי, המורכב בעיקר משתי מגפות עיקריות -השמנת יתר וסוכרת מסוג 2. עם זאת, קיים בלבול ומחלוקות רבות לגבי פרטי התזונה המיטבית והגישות המדיניות להתמודדות עם אתגרים אלה.
מאמר זה סוקר את התפתחות במדע התזונה, בנושאי מחקר חדשים ובמדיניות שקשורה לטיפול בהשמנה ובסוכרת. המאמר מדגיש את החשיבות והמורכבות הכרוכות בשמירה על משקל תקין ובריאות מטבולית לטווח הארוך. יש צורך להתמקד בהגדלת צריכת מזונות מגנים (למשל, מזון מעובד מינימאלי, מזון עשיר בפיטו-כימיקלים) והפחתת צריכת מזון מזיק (למשל, פחמימות ריקות, סוכרים שמוספים למזון ובשר מעובד). תחומי מחקר מתעוררים וחשובים כוללים השפעה על הבריאות של צריכת מזון מעובד, ממתיקים מלאכותיים ,חומרים מתחלבים , המקרוביום האנושי ,פלבנואידים ותזונה מותאמת אישית.
ההשפעה של צריכת מוצרי חלב על הבריאות משתנה בין המוצרים השונים (חלב,גבינה ,יוגורט,חמאה) ההשפעה המשתנה היא כנראה תוצאה של רכיבים שאופייניים לכל מוצר כמו חיידקים פרוביוטים ביוגורט , תכולת חלבון ,ויטמין K, שומן החלב, חומצות שומן ספציפיות במעטפת בועיות השומן, תכולה משתנה של חומצות אמינו ,תכולת ויטמין D וסידן לכל אלו השפעה על בריאות האדם. הנחיות תזונתיות עתידיות צריכות להתחשב בהבדלים אלו בין מוצרי החלב .
Mozaffarian D . Dietary and policy priorities to reduce the global crises of obesity and diabetes. Nat Food. 2020; 1:38–50.
https://www.nature.com/articles/s43016-019-0013-1
- מוצרי חלב ובריאות הלב – לא רק דל שומן
עדויות מדעיות עדכניות אינן תומכות בהמלצה לצריכה רק של מוצרי חלב דלי שומן להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם . לעיתים קרובות, הדגש בקשר בין צריכת חלב ומוצריו ובין מחלות לב וכלי דם (CVD) הוא על תכולת השומן שומן רווי, כתוצאה ההנחיות התזונתיות מתמקדות בצריכת מוצרי חלב דלי שומן .
קיימת הנחה, כי מאחר מוצרי חלב מכילים חומצות שומן רוויות, ומוצרי חלב באופן כללי תורמים לצריכת שומן רווי בתזונה, הם מגדילים את הסיכון למחלות לב וכלי דם. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות אינם מראים השפעה שלילית של צריכת חלב ומוצריו, כגון יוגורט וגבינה, על בריאות הלב וכלי הדם, ללא קשר לתכולת השומן, ולמעשה, נצפתה במקרים מסוימים השפעה מגינה על הלב.ההסבר לכך נעוץ כנראה בהרכבם של החלב ומוצריו, שנוסף על שומן רווי מכילים רכיבי תזונה ומרכיבים ביו-אקטיביים אחרים, כגון סידן, אשלגן ופפטידים ביו-אקטיביים במטריצת החלב, העשויים להיות מועילים לבריאות הלב וכלי הדם . בנוסף, ייתכן כי בניגוד להנחה הקיימת, אין לפרופיל חומצות השומן של חלב ומוצריו השפעה מזיקה על שומנים בדם או פרמטרים לבביים אחרים.
מילות מפתח : מוצרי חלב דלי שומן, שומן החלב, מחלות לב וכלי דם , שומן רווי, מטריצת החלב
Sendra, E. Dairy Fat and Cardiovascular Health. Foods 2020, 9, 838.
https://www.mdpi.com/2304-8158/9/6/838
- צריכת חלב מלא קשורה לסיכון נמוך יותר להתקדמות הסתיידות עורקים כליליים: עדויות מהמחקר הרב-אתני לטרשת עורקים
קצב התקדמות ההסתיידות בעורקים הכליליים (Coronary artery calcifcation – CAC ) מהווה גורם חיזוי משמעותי למחלות לב וכלי דם (cardiovascular disease -CVD ) ,תחלואה ותמותה . הקשר בין צריכת חלב מלא להתקדמות CAC לא ידוע. מחקרים אחרונים האירו השפעות מועילות של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) מחלב מלא בהקשר של מחלות לב וכלי דם.
במחקר זה החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת חלב מלא להתקדמות CAC, ואת ההשפעה האפשרית של SCFA. נותחו נתונים של 5273 משתתפים מהמחקר הרב-אתני לטרשת עורקים (MESA) שהשלימו שאלון תזונתי בתחילת המחקר. מצב ההסתיידות נמדד בתחילת המחקר ובבדיקת המשך על ידי סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (MDCT) .
בקרב המשתתפים שצרכו חלב מלא נמצאה רמת הסתיידות נמוכה יותר בתחילת המחקר והתקדמות נמוכה יותר עם הזמן בהשוואה לאלו שלא צרכו או צרכו לעיתים רחוקות חלב מלא (P <0.001 ו- P = 0.010, בהתאמה). ניתוח רגרסיה לוגיסטית רב משתנים הדגים כי צריכת חלב מלא הייתה קשורה עם התקדמות CAC נמוכה יותר (OR 0.765; 95% CI 0.600–0.977; P = 0.032), במיוחד אצל גברים, בגיל ≥64 שנים ועם BMI ≤25 .עוד נמצא כי חומצה קפרואית, סוג של SCFA, תיווכה בחלקה אפקטים מגנים של חלב מלא על התקדמות ההסתיידות.
מסקנת החוקרים הייתה כי צריכת חלב מלא קשורה בהתקדמות איטית יותר של הסתיידות עוקרים כליליים , ההשפעה תווכה בחלקה עי חומצות שומן של החלב . ניתן לשלב חלב מלא בתזונה שמגנה על בריאות הלב .
Keywords : Coronary artery calcifcation · Cardiovascular disease · Whole milk · Short chain
מילות מפתח : הסתיידות עוקרים כליליים,מחלות לב וכלי דם,חלב מלא,חומצות שומן קצרות שרשרת.
Ghosh, S., He, W., Gao, J. et al. Whole milk consumption is associated with lower risk of coronary artery calcification progression: evidences from the Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis. Eur J Nutr (2020)
https://link.springer.com/article/10.1007/s00394-020-02301-5
- השפעת מקור החלבון (חי/צומח) בתזונה על גורמי סיכון קרדיו-מטבולים. נייר עמדה של ILEP– The International Lipid Expert Panel
חלבונים ממלאים תפקיד מכריע במטבוליזם בגוף האדם, בשמירה על מאזן נוזלים, מאזן חומצה בסיס ובפעילות מערכת החיסון. חלבונים ממזון מסווגים ל: 1) חלבונים מן החי (בשר, דגים, עופות, ביצים וחלב), ו- 2) חלבונים מן הצומח (קטניות, אגוזים וסויה). שינוי תזונתי הוא אחד השינויים החשובים ביותר באורח החיים שהוכח כמפחית משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם (CVD) על ידי הפחתת גורמי סיכון. לאור הראיות הקיימות, מקובל להדגיש את התפקיד של התזונה לשמירה על הבריאות הקרדיו-וסקולרית.
דיאטות בריאות נחשבות כדיאטות שמגבירות את השובע, מקלות ירידה במשקל ומשפרות את סיכון הקרדיאלי.מחקרים שונים השוו את היתרונות של תזונה כוללת כל (omnivorous) ותזונה צמחונית.
תוצאות מחקרים אשר בדקו את הקשר בין צריכת מזונות מהחי מול הצומח והבריאות הקרדיו-וסקולרית אינן עקביות . מטרת נייר עמדה זה הייתה להבהיר את ההשפעה השונה של חלבון מן החי לעומת החלבונים הצמחיים על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
מחקרים תצפיתיים והתערבותיים רבים אישרו כי הגברת צריכת החלבון, במיוחד חלבונים צמחיים וחלבונים מסוימים מהחי (עוף, דגים, בשר אדום לא מעובד דל שומן ומוצרי חלב דלי שומן) משפיעים לטובה על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. צריכת בשר אדום קשורה לעלייה בסיכון ל- CVD, בעיקר בגלל מרכיבים לא חלבונים כמו שומנים רוויים. עם זאת, אופן הבישול של הבשר האדום ואופן השימור שלו משפיעים על הקשר.
לפיכך, מומלץ להחליף בשר אדום בעוף או דגים על מנת להוריד את הסיכון ל- CVD. מלבד בשר, צריכת חלבונים אחרים ממקור מן החי, כמו אלו הנמצאים במוצרי חלב (בעיקר חלבון מי גבינה), קשורה בצורה הפוכה עם יתר לחץ דם, השמנת יתר ועמידות לאינסולין.
Keywords: Cardiovascular disease; Cholesterol; Dietary protein; Metabolic syndrome; Weight loss.
מילות מפתח: מחלות לב וכלי דם; כולסטרול,חלבון ממזון ; תסמונת מטבולית; ירידה במשקל
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32620446/
Zhubi-Bakija F, Bajraktari G, Bytyçi I, et al. The impact of type of dietary protein, animal versus vegetable, in modifying cardiometabolic risk factors: A position paper from the International Lipid Expert Panel (ILEP) [published online ahead of print, 2020]. Clin Nutr. May 26 2020
- שומן רווי בתזונה ובריאות האדם : הערכה מחודשת והצעה להמלצות תזונתיות : סקירה עדכנית של ה- JACC
ההמלצה להגביל צריכת חומצות שומן רוויות (saturated fatty acid SFA) ממזון עדיין ממשיכה למרות הראיות ההפוכות המצטברות בעשור האחרון. מחקרי מטה-אנליזה עדכניים של מחקרים אקראיים ומחקרים תצפיתיים לא מצאו השפעה מועילה להפחתת צריכת SFA על מחלות לב וכלי דם (cardiovascular disease CVD) ותמותה ואפילו מצאו השפעה מגנה מפני שבץ מוחי.
אמנם צריכת SFA מעלה את רמת ה LDL בדם אך ברוב האנשים גידול זה לא נובע מעליה ברמה של חלקיקי LDL קטנים וצפופים, אלא עליה בחלקיקים גדולים יותר שקשורים פחות לסיכון ל- CVD. בעשור האחרון מתחזקת הידיעה כי לא ניתן לחזות את ההשפעה הבריאותית של מזון על סמך הרכבו בלבד ,יש לקחת בחשבון את מטריקס המזון ותכולת רכיבים פעילים. חלב מלא, בשר לא מעובד, ביצים ושוקולד מריר הם מזונות עשירים ב- SFA עם מטריצה מורכבת ואכילתם אינה קשורה לסיכון מוגבר ל- CVD. מכלול הראיות המדעיות הזמינות אינן תומכות בהגבלת הצריכה של מזונות אלו .
מילות מפתח : מחלות לב וכלי דם,תזונה,שומן רווי,מטריקס המזון
Key Words: cardiovascular disease, diet, saturated fat, food matrix
Astrup A, Magkos F, Bier DM, Brenna JT.Saturated Fats and Health: A Reassessmentand Proposal for Food-based Recommendations: JACC State-of -the-Art Review, Journal of theAmerican College of Cardiology .Available online 17 June 2020
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0735109720356874
- צריכת חלב ומוצריו וסויה והסיכון לחלות בסרטן השד
תוצאות מחקרים הבודקים את הקשר בין צריכת חלב וסויה והסיכון לחלות בסרטן השד אינן עקביות . מטרת מחקר עוקבה זה הייתה להעריך את הקשר זה.אוכלוסיית המחקר כללה כ 53,000 נשים מקהילת האדוונטיסטים מצפון אמריקה(30% שחורות) בגיל ממוצע 57 שנים אשר היו נקיות מסרטן בתחילת המעקב . מידע תזונתי נאסף משאלוני FFQ.
במהלך 8 שנות המעקב אובחנו 1057 מקרי סרטן חדשים.בכלל אוכלוסיית המחקר נמצא כי צריכה גבוהה (אחוזון 90 ) של קלוריות ממוצרי חלב הייתה קשורה בעליה בסיכון לחלות בסרטן שד, , HR 1.22 [95% (CI) 1.05–1.41]גם צריכת חלב גבוהה (אחוזון 90 ) הייתה קשורה בעליה בסיכון לחלות בסרטן שד ,HR 1.50 (95% (CI )1.22–1.86) .
לא נמצאו קשרים מובהקים בצריכת גבינה או יוגורט,לא נמצא קשר מובהק עם צריכת סויה .
כשאוכלוסיית הנשים חולקה לתת קבוצות, הקשר נשמר רק בנשים בפוסט מנופאוזה . בנשים בפרה – מנופאוזה לא נמצא מובהק .מסקנת החוקרים היתה כי צריכת חלב גבוהה קשורה לסיכון גדול יותר לסרטן השד.
מגבלות המחקר (שרית)
- מחקר תצפיתי – אי אפשר להסיק על סיבתיות.
- לא תוקננו ערפלנים רבים שיתכן ומשפיעים על הקשר .לדוגמא – צריכת פירות וירקות לא עמילניים או ירקות שמכילים קרוטנואידים שידועים כמשפיעים על הקשר .
- אוכלוסיית האדוונטיסטים – אוכלוסיה ייחודית עם סגנון חיים ותזונה ייחודית (רובם צמחונים/טבעונים)
- צריכת החלב בקרב אוכלוסיה זו נמוכה .
- הטיית זכרון- המשתתפים התבקשו לדווח על צריכת המזון שלהם שנה לפני תחילת המחקר .
מילות מפתח : חלב,מוצרי חלב , סויה,סרטן שד,צריכת חלב,צריכת סויה.
Keywords: Soy isoflavones; Western population; breast cancer; meat analogues; soy intake; soy milk; tofu.
Fraser GE, Jaceldo-Siegl K, Orlich M, Mashchak A, Sirirat R, Knutsen S. Dairy, soy, and risk of breast cancer: those confounded milks .published online ahead of print,. Int J Epidemiol. Feb 25. 2020.
https://www.sciencedaily.com/releases/2018/08/180828085914.htm
