סיכום מחקרים- יולי אוגוסט 2015

עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית

תוכן

1. שומן רווי ,שומן בלתי רווי ופחמימות למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם . מאמר סקירה
2. השפעת דיאטה עם גבינה עתירת שומן ,בשר עתיר שומן או פחמימות על סמני סיכון קרדיו-וסקולריים בנשים לאחר גיל המעבר עם עודף משקל . מחקר קליני צולב אקראי
3. צריכת חלב בילדות לא מנבאת גיל הופעת מחזור. מחקר עוקבה פרוספקטיבי
4. צריכת סידן והסיכון לשבץ. מטא-אנליזה ממחקרי עוקבה פרוספקטיביים
5. צריכת מוצרי חלב והסיכון לסוכרת מסוג 2 בקשישים ספרדיים המצויים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. מחקר עוקבה פרוספקטיבי.
6. חשיבות חלבון החלב לסטאטוס הבריאותי בקשישים. מאמר סקירה.
7. הקשר בין צריכת חלבוני חלב, תפקוד שרירי השלד ובריאות בקשישים. מאמר סקירה.
8. השפעה של התנהגות תזונתית על הגובה בילדים ובמתבגרים בסין: מחקר חתך (סקר).
9. הערכת שאריות של הורמוני מין זכריים ונשיים בביצים, חלב ומוצריהם. מחקר חתך (סקר) של בדיקות מעבדה.

 

מחקר מס 1

שומן רווי ,שומן לא רווי ופחמימות למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם . מאמר סקירה

השפעת שומן רווי על הסיכון למחלות לב וכלי דם (CVD ) מווסת גם ע"י רכיבי התזונה שמחליפים אותו בתפריט.

החלפת חומצות שומן רווי בתפריט בחומצות שומן רב בלתי רווי קשורה להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם אם כי קיימת הטרוגניות בתוך קבוצות חומצות שומן אלו ולא לכולן השפעה שווה .

לעומת זאת החלפת חומצות  שומן רוויות בפחמימות ,במיוחד סוכר, קשורה להגדלת הסיכון למחלות לב וכלי דם. דרך השפעה (לפחות חלקית) על דיסליפדמיה אתרוגנית .

השפעת חומצות שומן רוויות במזון על רגישות לאינסולין ,דלקת, תפקוד כלי דם תרומבוזיס פחות ברורה בספרות. יש ראיות הולכות ומצטברות כי חומצות שומן רווי שמקורן בחלב ומוצריו ,במיוחד מוצרי חלב מותססים הינם בעלות השפעה נטרלית או נוטות להפחית סיכון למחלות לב וכלי דם.

דפוס תזונה הכולל דגש על ירקות, דגים, אגוזים ודגנים מלאים מהווה את הבסיס של אכילה בריאה ללב וצריכה להחליף את ההתמקדות בהרכב תזונתי או חומצות שומן מסוימות .

Siri-Tarino PW, Chiu S, Bergeron N, Krauss RM. Saturated Fats Versus Polyunsaturated Fats Versus Carbohydrates for Cardiovascular Disease Prevention and Treatment. Annu Rev Nutr. 2015 Jul 17;35:517-43.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26185980

 

מחקר מס 2

השפעת דיאטה עם גבינה עתירת שומן ,בשר עתיר שומן או פחמימות על סמני סיכון קרדיו-וסקולריים בנשים לאחר גיל המעבר עם  עודף משקל . מחקר קליני צולב אקראי .

ההמלצות התזונתיות כיום מגבילות את כמות השומן רווי בתפריט היומי אולם השפעתו על ריכוז LDL-כולסטרול ומחלות קרדיו-וסקולריות יתכן ותלויה בסוג חומצות השומן הרווי וברכיבים אחרים במזון.

המחקר תוכנן כדי  לחקור את השפעת גבינה ובשר כמקור לחומצות שומן רווי או תחליף איזוקלורי עם פחמימות על שומני הדם ועל הפרשת שומן וחומצות מרה בצואה.

מחקר אקראי , צולב ((crossover ונעשה בקרב  14 נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מעודף משקל .

תוכננו שלוש דיאטות איזו-קלוריות :

• דיאטת המחקר – דיאטה עשירה בגבינה (96-120 גרם גבינה ביום) . דיאטת גבינה
• דיאטת ביקורת – דומה לראשונה אך ללא מוצרי חלב ,עשירה בבשר עתיר שומן וכמות שווה של חומצות שומן רווי . דיאטת בשר
• דיאטת ביקורת – דיאטה ללא מוצרי חלב ,דלת שומן ועשירה בפחמימות ,האנרגיה שמקורה בשומן וחלבון הגבינה הוחלפה בפחמימות ובבשר רזה. דיאטת פחמימות.

כל אישה קיבלה לסירוגין כל אחת מהדיאטות למשך שבועיים ,בין תקופה לתקופה היו שבועיים של נקיון .

תוצאות:

דיאטת הגבינה הביאה לעליה גדולה יותר ב 5% בריכוז ה HDL – כולסטרול , 8% יותר בריכוז ה  A-I- Apo lipoprotein וירידה גדולה ב 5% ביחס ביI Apo B  ל Apo  A-  (יחס שמהווה מדד לסיכון למחלות קרדיווסקולריות ) לעומת דיאטת הפחמימות..

דיאטת הבשר הביאה לעליה גדולה יותר ב 8% בריכוז ה HDL – כולסטרול , 4% יותר בריכוז ה  A-I- Apo lipoprotein בדם לעומת דיאטת הפחמימות.

רמות כולסטרול כללי, LDL – כולסטרול , Apo B  וטריגליצרידים היו שוות בשלושת הדיאטות.

הפרשת השומן ומלחי מרה בצואה הייתה גדולה ביותר בדיאטת הגבינה , אח"כ בדיאטת הבשר ובשתי הדיאטות גבוהה יחסית לדיאטת הפחמימות.

מסקנת החוקרים הייתה כי דיאטה הכוללת גבינה או בשר כמקור עיקרי לחומצות שומן רווי גורמות לעליה גדולה יותר ברמת -HDL כולסטרול ו Apo A-Iיחסית לדיאטת דלת שומן ,עתירת פחמימות ולכן הינן פחות אטרוגניות . כמו כן ממצאי המחקר מאשרים כי צריכת גבינה מגדילה הפרשת שומן בצואה .

Tanja K Thorning, Farinaz Raziani, Nathalie T Bendsen. Diets with high-fat cheese, high-fat meat, or carbohydrate on cardiovascular risk markers in overweight postmenopausal women: a randomized crossover trial . Am J Clin Nutr. 2015 Sep;102(3):573-81.

http://ajcn.nutrition.org/content/early/2015/07/15/ajcn.115.109116.full.pdf+html

 

מחקר מס 3

צריכת חלב בילדות  לא מנבאת גיל הופעת מחזור. מחקר עוקבה פרוספקטיבי

צריכת חלב סדירה בגיל הילדות וההתבגרות מומלצת להבטחת בריאות העצם. עם זאת הועלתה השערה כי צריכת חלב מעלה את ריכוז  insulin-like growth factor 1ועלולה להקדים את גיל ההתבגרות .

במחקר עוקבה פרוספקטיבי זה נבחן הקשר בין צריכת חלב וגיל הופעת הוסת במחקר Growing Up Today Study.

החוקרים עקבו אחר 5583 בנות בגילאים 9-14 שנים שעדין לא קבלו ווסת , החל משנת 1996 ועד שנת 2001 . בסוף תקופת המעקב 97% מהבנות דיווחו על הופעת ווסת . תדירות צריכת חלב ובשר ורכיבים אחרים חושבה משאלוני FFQ .

במהלך במעקב שכלל מעל 10500 שנות מעקב אדם , 5227 בנות דיווחו על קבלת ווסת . לאחר תיקנון למנבאים תזונתיים וסוציו-דמוגרפיים ידועים להופעת ווסת נמצא כי:

תדירות צריכת חלב לא מנבאת גיל הופעת ווסת .

בצריכת מעל 3 כוסות חלב ליום לעומת צריכה של 1.1-4 מנות לשבוע,

HR: 0.93; 95% CI: 0.83, 1.04 HR) = הסיכוי ביחס לקבוצת רפרנס).

לאחר תיקנון נוסף לגודל הגוף נמצא כי בנות ששתו מעל 3 כוסות חלב ליום היו בעלות סיכוי מופחת ב 13% CI 95%: -3%, -23%))לקבל ווסת במהלך החודש הבא לעומת בנות ששתו 1.1-4 כוסות חלב לשבוע .

צריכת בשר או בשר אדום לא נמצאו כקשורה להופעת גיל הווסת .

מסקנת החוקרים הייתה כי צריכה סדירה של חלב בבנות מגיל 9 שנים לא משפיעה על גיל הופעת הווסת הראשונה

Carwile JL, Willett WC, Wang M, Rich-Edwards J, Frazier AL. Milk Consumption after Age 9 Years Does Not Predict Age at Menarche. J Nutr. 2015 Aug;145(8):1900-8.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/_26136590

 

מחקר מס 4

צריכת סידן והסיכון לשבץ. מטא-אנליזה ממחקרי עוקבה פרוספקטיביים

במטה אנליזה קודמת, צריכת סידן נמצאה באסוציאציה לסיכון מוגבר לשבץ, אך תוצאות עדכניות יותר אשר פורסמו לאחרונה אינן חד משמעיות. התועלת בצריכת מוצרי חלב בהורדת הסיכון להיארעות שבץ, ככל הנראה מערבת מנגנונים התלויים בסידן. המטא-אנליזה הנוכחית מעודכנת במחקרים אשר בדקו את ההשפעה של סידן ממקור חלבי על הסיכון לשבץ. במטא-אנליזה נכללו עשרה מחקרים אשר כללו 371,495 משתתפים ו-10,408 מקרים של שבץ. האנליזה המשותפת לא מצאה קשר סטטיסטי מובהק בין צריכת סידן מהתזונה (ממקור לא חלבי וממקור חלבי)ברבעון הצריכה התחתון לעומת רבעון הצריכה העליון והיארעות של שבץ כללי (RR=0.96; 95% CI: 0.89-1.04) כמו גם תת-סוגים של שבץ.

עם זאת, צריכת גבוהה של סידן ממקור חלבי נמצאה קשורה באופן מובהק לירידה של כ- 24% בסיכון לשבץ (RR=0.76; 95% CI: 0.66-0.86). בנוסף, מעקב ארוך טווח (≥14 שנים), סידן מהתזונה נימצא יעיל בהורדת הסיכון לשבץ (RR=0.67; 95% CI: 0.51-0.88). כמו כן, נמצא יחס מנה-תגובה לא-ליניארי בין צריכת סידן וסיכון לשבץ.

החוקרים מסכמים כי צריכת סידן ממקור חלבי קשורה באופן הפוך להיארעות של שבץ, והיחס בין צריכת סידן להיארעות שבץ אינו ליניארי. כאשר זמן המעקב הינו ארוך מספיק, היחס ההפוך בין צריכת סידן ושבץ כבר אינו תלוי-מינון. דרושים מחקרי עקבה ארוכי טווח נוספים אשר יבהירו את הקשר בין צריכת סידן ממקור חלבי ושבץ.

DY Tian, J Tian, CH Shi, B Song, J Wu, Y Ji, RH Wang, CY Mao, SL Sun and YM Xu. Calcium intake and the risk of stroke: an up-dated meta-analysis of prospective studies. Asia Pac J Clin Nutr 2015;24(2):245-252.

http://apjcn.nhri.org.tw/server/APJCN/24/2/245.pdf

 

מחקר מס 5

צריכת מוצרי חלב והסיכון לסוכרת מסוג 2 בקשישים ספרדיים המצויים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. מחקר עוקבה פרוספקטיבי.

ההשפעות האפשריות של צריכת חלב ומוצריו על מניעת סוכרת הן שנויות במחלוקת. מטרת המחקר הנוכחי היתה לחקור את הקשר בין צריכה של מוצרי חלב והסיכון לסוכרת מסוג 2 באוכלוסייה ים-תיכונית מבוגרת הנמצאת בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.

במחקר עוקבה פרוספקטיבי זה השתפו 3454 מבוגרים לא-סוכרתיים ממחקר ה-PREDIMED.  צריכת הסידן הוערכה באמצעות שאלוני תדירות אכילה (food frequency questionnaires ) בתחילת המחקר, ולאחר מכן מידי שנה. מוצרי החלב סווגו לסך הצריכה, מוצרים דלי שומן ושומן מלא, ולקטגוריות הבאות: חלב, יוגורט, גבינה, מוצרים מותססים, מוצרים מרוכזים עתירי שומן ומוצרי חלב מעובדים.

במהלך תקופת המעקב (חציון 4.1 שנים), תועדו 270 מקרים של סוכרת מסוג 2. לאחר תיקון למשתנים מבלבלים נמצא קשר הפוך בין סך צריכת החלב לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2 ]יחס הסיכונים Hazard ratios (HRs)= 0.68, 95% CI 0.47-0.98,( p-trend=0.040]. הקשר הזה מיוחס בעיקר לצריכת מוצרי חלב דלי שומן. ה- HR (95% CI) של שלישון הצריכה הגבוה בהשוואה לשלישון הצריכה הנמוך היה 0.65 (0.45-0.94) עבור מוצרי חלב דלי-שומן, ו- 0.67 (0.46-0.95( עבור חלב ניגר דל שומן (בשניהם p-trend<0.05). גם סך הצריכה של יוגורט נמצאה קשורה לירידה בסיכון לסוכרת מסוג 2 [HR=0.60, (0.42-0.86), p-trend=0.02 ]. עליה בצריכה הכללית של מוצרי חלב, מוצרי חלב דלי שומן ויוגורט במהלך תקופת המעקב נמצאו קשורים לירידה בסיכון לסוכרת מסוג 2 [HRs: 0.5 (0.29-0.85), 0.44 (0.26-0.75( ו- 0.55 (0.33-0.93(, בהתאמה]. החלפה יומית של מנה אחת של ביסקוויט, שוקולד, ביסקוויט מדגנים מלאים או מאפים מתוצרת בית במנה אחת של יוגורט, נמצאה קשורה לירידה של 40%-45% בסיכון לסוכרת מסוג 2. לא נמצאו קשרים מובהקים בקבוצות אחרות של מוצרי חלב (גבינה, מוצרים מרוכזים עתירי שומן ומוצרי חלב מעובדים).

החוקרים מסכמים כי דפוסי אכילה בריאים המשלבים בתוכם צריכה גבוהה של מוצרי חלב ובעיקר יוגורט עשויה להגן מפני התפתחות סוכרת מסוג 2 במבוגרים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.

Díaz-López A, Bulló M, Martínez-González MA, Corella D, Estruch R, Fitó M,

Gómez-Gracia E, Fiol M, García de la Corte FJ, Ros E, Babio N, Serra-Majem L,

Pintó X, Muñoz MÁ, Francés F, Buil-Cosiales P, Salas-Salvadó J. Dairy product consumption and risk of type 2 diabetes in an elderly Spanish Mediterranean population at high cardiovascular risk. Eur J Nutr. 2015 Feb 7. [Epub ahead of print].

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25663611

 

מחקר מס 6

חשיבות חלבון החלב לסטאטוס הבריאותי בקשישים. מאמר סקירה.

איבוד מסת שריר המתרחשת עם ההזדקנות מהווה גורם לתחלואה ולהתפתחות סרקופניה. צריכה מוגברת של חלבון נמצאה קשורה לשיפור בביו-מרקרים של בריאות הלב וכלי הדם, שיפור בריאות העצם, שיפור במחלות מטבוליות, שמירה על משקל, וירידה בתמותה כללית.

מדד של חוזק השריר עשוי לשמש סמן מדויק יותר למצב בריאותי בהשוואה למסת גוף רזה, במיוחד בקשישים.

המלצות התזונתיות לצריכת חלבון שלה- RDA עומדות על 0.8 גר'/ק"ג/יום. צריכת החלבון הממוצעת בארה"ב עומדת על כ- 1.2 גר'/ק"ג/יום. רמות אלה הינן מעל המלצות ה- RDA למינימום הדרוש למניעת חסר, אך מתחת לגבול הנמוך של טווח החלבון המומלץ ע"י וועדות מומחים של ה- National Academy of Sciences & US Department of Agriculture , הנע בין 1.5-2 גר'/ק"ג/יום.

Wolfe RR. Update on protein intake: importance of milk proteins for health status of the elderly. Nutrition Reviews 2015; 73(S1):41–47

http://nutritionreviews.oxfordjournals.org/content/73/suppl_1/41.abstract

 

מחקר מס 7

הקשר בין צריכת חלבוני חלב, תפקוד שרירי השלד ובריאות בקשישים. מאמר סקירה.

מסת שרירי השלד כמו גם תפקודם, יורדים באופן פרוגרסיבי עם התקדמות הגיל, מצב המיוחס לסרקופניה. לאחר גיל 60, מבוגרים רבים מתחילים להיות מושפעים מאיבוד שריר. קיים קשר בין ירידה במסת השרירים, חוזק השריר ותוצאות בריאות שליליות כגון השמנה, סוכרת ומחלות לב וכלי דם. מחקרים מראים כי עלייה בצריכת החלבון מהתזונה יכולה להקטין את איבוד השרירים במבוגרים עקב עלייה בזמינות של חומצות אמינו המגרות סינתזה של חלבונים באמצעות אקטיבציה של mammalian target of rapamycin (mTORC1). עלייה בסינתזה של חלבון עשויה להוביל לעלייה בחוזק השריר ובתפקודו לאורך זמן.

מטרת הסקירה הנוכחית הינה לבחון האם המלצות ה- RDA, העומדות על  0.8 גר'/ק"ג/יום,  מספקות את הצרכים של קשישים, זאת לאור הוכחות מדעיות עדכניות, המצביעות על כך שצריכת חלבון ברמות גבוהות יותר מהמלצות ה- RDA עשויה לשפר את מסת השריר, חוזקו ותפקודו בקשישים.

Baum JI, Wolfe  RR. The Link between Dietary Protein Intake, Skeletal Muscle Function and Health in Older Adults. Healthcare 2015, 3(3), 529-543.

http://www.mdpi.com/2227-9032/3/3/529

 

מחקר מס 8

השפעה של התנהגות תזונתית על הגובה בילדים ובמתבגרים בסין: מחקר חתך (סקר).

מטרת המחקר היתה לחקור את הקשר בין התנהגות תזונתית לבין גדילה והתפתחות בשלבי התפתחות שונים. למענה על שאלת המחקר נבחרו ילדים בעלי משקל תקין בגילאי 7-18 משני סקרים שנערכו בסין: סקר לקביעת נורמות לסקירת עודף משקל והשמנה בילדים ובבני נוער שנערך ב-2003, וסקר נוסף לקביעת נורמות לסקירת תת-משקל בילדים ובבני נוער אשר נערך ב- 2010.

בהתבסס על נתוני הגובה, נקבעו 4 שלבי התפתחות בילדים ובני נוער:

בבנים: שלב 1: תרום קפיצת הגדילה, הכולל את הגילאים 7-10 שנים. שלב 2: קפיצת הגדילה, הכולל את הגילאים 11-12 שנים, שלב 3: לאחר קפיצה הגדילה: הכולל את הגילאים 13-14 שנים, שלב 4: גדילה יציבה, הכולל את הגילאים 15-18 שנים.

בבנות: שלב 1: קפיצת הגדילה המהירה, הכולל את הגילאים 7-10 שנים. שלב 2: קפיצת הגדילה, הכולל את הגילאים 11-12 שנים, שלב 3: לאחר קפיצה הגדילה: הכולל את הגילאים 13-15 שנים, שלב 4: גדילה יציבה, הכולל את הגילאים 16-18 שנים.

במודל רב-משתני נמצא כי תלמידים מאזורים עירוניים היו גבוהים יותר מתלמידים באזוריים כפריים (p<0.01), וכן, נמצאה מגמה לא ליניארית (בצורת פרבולה) של הבדל בין אזורים עירוניים לכפריים בשלבי ההתפתחות השונים.

נמצאו קשרים מובהקים בין אכילה של ארוחת בוקר והגובה בשלב תרום קפיצת הגדילה (בבנים, 7-10 שנים) ובשלב קפיצת הגדילה המהירה (בבנות, 7-10 שנים) של עלייה ב- 0.4 ס"מ ו- 0.57 ס"מ בהתאמה (p<0.01), כאשר ההשפעה קטנה בשלבים המאוחרים יותר.

בכל שלבי הגדילה מלבד שלב הגדילה היציבה בבנות, שתייה של חלב נמצאה קשורה באופן מובהק לעלייה בגובה (p<0.01), כאשר התרומה הגבוהה ביותר היתה בשלב של תרום-קפיצת גדילה בבנים (0.91 ס"מ) ובשלב של קפיצת הגדילה המהירה (בבנות) (0.94 ס"מ), כאשר ההשפעה קטנה בשלבים המאוחרים יותר.

אכילה של ביצים נמצאה אף היא קשורה באופן מובהק לעלייה בגובה (p<0.01), אך הפעם ההשפעה התחזקה עם העלייה בשלבי הגדילה.

בנוסף, נמצאו השפעות של אינטראקציה בין אכילה של ארוחת בוקר,  שתייה של חלב ואכילת ביצים וגובה בשלבי ההתפתחות השונים, אשר התמתנה עם העלייה בשלבי הגדילה.

החוקרים מסכמים כי  אכילה של ארוחת בוקר ושתייה של חלב חשובים לגדילה בעיקר בשלבים המוקדמים של גיל ההתבגרות, וההשפעה של אכילת ביצים ככל הנראה מתגברת עם ההתקדמות בשלבי ההתפתחות.

Fu LG, Ma J, Wang HJ, Hu PJ, Song Y, Liu JS, Zhang ZL, Shang XR, Yang YD. [Influence of diet behaviors on height among children and adolescents in China: a multiple level analysis]. [Article in Chinese]. Beijing Da Xue Xue Bao. 2013 Jun 18; 45(3):370-5.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23774912

 

מחקר מס  9

הערכת שאריות של הורמוני מין זכריים ונשיים בביצים, חלב ומוצריהם באזור אלקזים (בערב הסעודית). מחקר חתך (סקר) של בדיקות מעבדה.

מטרת המחקר היתה לבדוק המצאות של הורמוני מין סטרואידים בביצים, חלב ומוצריהם באזור אלקזים. נאספו 65 דגימות של ביצים, חלב, גבינות, גלידה, שוקולד, חמאה ויוגורט, ו-97 דגימות נוספות של מזונות מעובדים שונים מתוצרת מקומית וממוצרים מיובאים. הדגימות טופלו ונבדקו בשיטות מעבדתיות מקובלות. נבדקו רמות של 4 הורמוני מין בשיטת ELISA:

progesterone (P4), estradiol17β (E2), testosterone (T) , androstenedione (A2)

תוצאות המחקר הראו כי רמות ההורמונים הגבוהות ביותר של כל ארבעת ההורמונים שנבדקו נמצאו בביצים טריות, ואחר (בסדר יורד) בחלב, אבקת חלב וגבינה.הרמה הנמוכה ביותר של ארבעת ההורמונים נמצאה ביוגורט. חמאה, ממתקים, גלידה ומאפים הכילו רמות ביניים של ארבעת ההורמונים. מוצרי מזון בסיסיים מיובאים (כגון חלב, חמאה וגבינה), הכילו רמות הורמונים גבוהות יותר מהמזונות המקבילים מייצור מקומי.

חשוב לציין כי הרמות של ארבעת ההורמונים שנמצאו בכל המזונות נמוכות בהרבה מהרמות המקסימאליות המותרות על פי הנחיות ה- WHO.

החוקרים ממליצים לאור תוצאות מחקרם  כי הצרכנים, ובעיקר ילדים, לא יצרכו יותר מ-3 ביצים ליום, כאשר עדיף לצרוך חלב ומוצריו מתוצרת מקומית, מאחר והם מכילים פחות הורמוני מין.

Zeitoun MM, Salem IS, Ahmed SM. Evaluation of the Male and Female Sex Steroid Hormones Residues in Eggs, Milk and their Productsin Alqassim Region. Journal of Agricultural and Veterinary Sciences Qassim University, Vol. 8, No. 1, pp. 27-35.

http://publications.qu.edu.sa/ojs/index.php/agriculture/article/viewFile/1059/1006