למעלה
סיכום מחקרים- אפריל מאי 2015
עריכה מדעית –שרית עטיה, דיאטנית קלינית
תוכן
- יתרונות מטבוליים של דיאטות עשירות בחלבון ושל מוצרי חלב על שליטה במשקל, וויסות גליקמי ובריאות העצם.
- צריכת מוצרי חלב מפחיתה סיכון למחלות לב מטא אנליזה של מחקרי עוקבה.
- נייר עמדה של האקדמיה לתזונה ודיאטה בנוגע לדיאטות צמחוניות
- צריכת מוצרי חלב משפרת זיכרון קצר טווח בגברים .
- צריכה גבוהה של חלב אינה משפיעה על התקדמות גידולים בפרוסטטה במודלים של עכברים.
- תפקידיו של ויטמין 2K ומניעת אוסטאופורוזיס ומחלות קרדיו-וסקולריות.
- חלב וביטחון תזונתי
- מקרונוטריאנטים וחלבון בגבינה מקטינים את חוסר התפקוד של האנדותל המושרה ע"י נתרן במיקרו-סירקולציה העורית.
- שיפור צריכת החלב באנשים עם בעלי סלידה מחלב, עם וללא אי-סבילות ללקטוז
- הסיכון לשברים במפרק הירך המיוחס לתזונה ואורח חיים
מחקר מס' 1:
יתרונות מטבוליים של דיאטות עשירות בחלבון ושל מוצרי חלב על שליטה במשקל, וויסות גליקמי ובריאות העצם.
מאמר שפורסם לאחרונה סוקר הוכחות מחקריות ליתרונות מטבוליים של דיאטות עשירות בחלבון ושל מוצרי חלב בפרט על שליטה במשקל, וויסות גליקמי ובריאות העצם.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגוני בריאות נוספים בעולם קבעו כי צריכת חלבון יומית ברמות בין 0.8 ל- 0.83 גר' חלבון לק"ג משקל גוף, מספקת את כל צרכי החלבון ומאפשרת שמירה על מאזן חנקן חיובי במרבית המבוגרים הבריאים. עם זאת, צריכה של דיאטה עשירה בחלבון עשויה להיות בעלת יתרונות מטבוליים, בעיקר במבוגרים בעלי עודף משקל או השמנה המעוניינים לרדת במשקל, ובמבוגרים בעלי רמת פעילות גופנית גבוהה, כגון ספורטאים או חיילים. מחקרים הראו כי דיאטות עשירות בחלבון עשויות לשמר מסת גוף רזה במהלך תהליך של דיאטת הרזיה, עשויות לסייע בתהליך השמירה על המשקל, לשפר איזון גליקמי ולשפר ספיגת של סידן במעי- וכך לשמור על בריאות עצם טובה.
מידת היעילות של דיאטות עשירות בחלבון תלויה בשני גורמים עיקריים: בתכונות העיכול והספיגה של החלבון (עיכול וספיגה מהירים תורמים יותר ליתרונות המטבוליים), ובתכולת חומצות האמינו החיוניות שבו.
פרופיל חומצות האמינו כמו גם תכונות העיכול והספיגה של חלבוני החלב, כגון חלבון מי הגבינה (Whey) וקזאין, בעלי יתרון מטבולי משמעותי.
Pasiakos SM. Diets and benefits of dairy foods on weight management, glycemic
regulation, and bone. Journal of Food Science 2015;80(S1):A2-A7. http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1750-3841.12804/epdf
מחקר מס' 2:
מטא אנליזה מעודכנת של מחקרי עוקבה: צריכת מוצרי חלב ומחלות לב
מחקרים אפידמיולוגים מספקים הוכחות שאינן עקביות בנוגע לקשר שבין צריכת מוצרי חלב והסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולרית. מטרת המטה-אנליזה הנוכחית הייתה לבדוק את הקשרים בין צריכת מוצרי חלב ותת-קטגוריות ספציפיות של מוצרי חלב לבין הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולרית, כולל סיכון לשבץ ולמחלת לב- כלילית.
המטה-אנליזה כללה 22 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים אשר פורסמו עד פברואר 2014.
נמצאו קשרים מגנים בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון הכולל למחלות קרדיו-וסקולריות , CVD , [סה"כ 9 מחקרים, (RR=0.88, 95% CI (0.81, 0.96], ושבץ [סה"כ 12 מחקרים,
(RR=0.87, 95% CI (0.77, 0.99]. לא נמצאו קשרים בין צרכת מוצרי חלב והסיכון למחלות לב כליליות(CHD) .
בנוסף, נמצא כי צריכת מוצרי חלב דלי שומן מורידה באופן מובהק את הסיכון לשבץ [סה"כ 6 מחקרים, (RR=0.93, 95% CI (0.88, 0.99], וצריכת גבינה מורידה באופן מובהק את הסיכון לשבץ [סה"כ 4 מחקים, (RR=0.91, 95% CI (0.84, 0.98] ולמחלות לב כליליות [סה"כ 7 מחקים, (RR=0.84, 95% CI (0.71, 1.00].
מחברי המטה-אנליזה מסכמים כי תוצאות המטה-אנליזה הנוכחית תומכת בהשפעות המיטיבות של מוצרי חלב על בריאות הלב וכלי הדם. מוצרי חלב דלי שומן וגבינה עשויים להגן מפני שבץ ומחלות לב כליליות.
Qin LQ, Xu JY, Han SF, Zhang ZL, Zhao YY, Szeto IM. Dairy consumption and risk of cardiovascular disease: an updated meta-analysis of prospective cohort studies. Asia Pac J Clin Nutr.2015;24(1):90-100. doi: 10.6133/apjcn.2015.24.1.09.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25740747
מחקר מס' 3:
נייר עמדה של האקדמיה לתזונה ודיאטה בנוגע לדיאטות צמחוניות
עמדת האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה (Academy of Nutrition and Dietetics) היא כי דיאטות צמחוניות יכולות להיות בעלות יתרונות בריאותיים במניעה ובטיפול במצבים בריאותיים מסוימים, הכוללים אתרו-סקלרוזיס, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם והשמנה. דיאטות צמחוניות המתוכננות היטב יכולות לכלול מזונות מועשרים או תוספי תזונה, ולהשיג את ההמלצות התזונתיות בכל שלבי מעגל החיים, כולל בנשים הרות ומניקות, בפעוטות, בילדים ובמתבגרים. צמחונים חייבים לוודא כי הם צורכים ויטמין 12B בהתאם להמלצות. על אף שלצמחונים בהשוואה ללא צמחונים סיכון גבוה יותר לפתח חסרים תזונתיים של רכיבי תזונה מסוימים (למשל ויטמין 12B), חסרים תזונתיים אינם גורמים עיקריים לתחלואה או תמותה בעולם המערבי. דיאטות צמחוניות קשורות לסיכון נמוך יותר לפתח מחלות לב איסכמיות, יתר לחץ דם, סוכרת מסוד 2, השמנה וסוגים מסוימים של סרטן. דיאטות צמחוניות דלות בשומן בשילוב עם אורח חיים בריא, נמצאו יעילות גם בטיפול במחלות אלה. בקרב צמחונים נמצאו רמות נמוכות יותר של LDL, איזון גליקמי טוב יותר, ורמות נמוכות יותר של סטרס חמצוני. צריכה נמוכה של מזונות העשירים בשומן רווי וכולסטרול, וצריכה גבוהה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, זרעים ומוצרי סויה, העשירים בסיבים תזונתיים ובפיטו-כימיקלים, הם התורמים להורדת הסיכון למחלות כרוניות אלה.
Cullum-Dugan D, Pawlak R. Position of the academy of nutrition and dietetics: vegetarian diets. J Acad Nutr Diet.2015;115(5):801-10. doi: 10.1016/j.jand.2015.02.033.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25911342
מחקר מס' 4:
הקשר בין צריכת מוצרי חלב וזיכרון קצר טווח עם או ללא תיקון למשתנים גנטיים וסביבתיים: מחקר תאומים.
מחקרים קודמים מצביעים על קשר בין צריכה של מוצרי חלב ותפקוד קוגניטיבי טוב יותר והורדת הסיכון לדמנציה. מחקרים אלה לא תיקנו בניתוח הסטטיסטי למשתנים גנטיים וסביבתיים העשויים להשפיע על צריכת המזון, התפקוד הקוגניטיבי והמטבוליזם של הרכיבים התזונתיים שבחלב. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין צריכה של מוצרי חלב וזיכרון קצר טווח עם וללא תקנון לגורמים גנטיים וסביבתיים, באמצעות שימוש במחקר תאומים.
המחקר תוכנן כמחקר חתך (סקר), אשר כלל זוגות תאומים בטווח גילאים של 20-74, 78 גברים ו-278 נשים. המשתנה התלוי היה זיכרון קצר טווח, ואילו המשתנה הבלתי תלוי – צריכה של מוצרי חלב. בנוסף נאספו נתונים על ערפלנים גנטיים וסביבתיים פוטנציאליים, הכוללים גיל, מין, רמת השכלה, מצב משפחתי, סטאטוס עישון, BMI, צריכת אלכוהול, היסטוריה רפואית של יתר לחץ דם וסוכרת.
בקרב גברים, צריכה גבוהה של מוצרי חלב נמצאה קשורה באופן מובהק לזיכרון קצר טווח טוב יותר לאחר תיקון לכל הערפלנים הפוטנציאליים (הגנטיים והסביבתיים). בקרב נשים, לא נמצאו קשרים מובהקים בין צריכה של מוצרי חלב וזיכרון קצר טווח.
החוקרים מסכמים כי בגברים, צריכה של מוצרי חלב עשויה למנוע ירידה קוגניטיבית, ללא קשר לגורמים גנטיים וסביבתיים.
Ogata S, Tanaka H, Omura K, Honda C, Hayakawa K. Association between intake of dairy products and short-term memory with and without adjustment for genetic and family environmental factors: A twin study.Clinical nutrition 2015; In Press. DOI: http://dx.doi.org/10.1016/j.clnu.2015.03.023
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0261561415000989
מחקר מס' 5:
צריכה גבוהה של חלב אינה משפיעה על התקדמות גידולים בפרוסטטה בשני מודלים של עכברים.
מחקרים אפידמיולוגים אשר חקרו את הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובעיקר שתייה של חלב לבין סרטן הפרוסטטה הניבו תוצאות שאינן חד משמעיות. בנוסף, עד כה לא נערכו מחקרים אשר העריכו בצורה ברורה את ההשפעה של חלב ומוצרי חלב על התקדמות גידולים בפרוסטטה.
בכדי לבחון סוגיה זו, נערך מחקר התערבותי בשני מודלים של עכברים בעלי נטייה גנטית מלאה להתפתחות גידולים בפרוסטטה: שפירים – benign hyperplasia (probasin-Prl mice, Pb-Prl), או ממאירים – pre-cancerous PIN lesions (KIMAP mice).
העכברים הוזנו בדיאטות עשירות בחלב (חלב דל שומן או חלב מלא) למשך 15-27 שבועות, בהתאם לקינטיקה של התפתחות הגידולים בכל אחד מהמודלים.
תוצאות המחקר הראו כי צריכת חלב (דל שומן או מלא), לא קידמה את התקדמות הגידולים הקיימים, ואף בחלק מהפרמטרים אשר נבדקו, כתלות בסוג החלב, צריכת החלב אף נמצאה כבעלת השפעה מגינה מפני התקדמות ההתפתחות של הגידול הסרטני, באמצעות הורדת הביטוי של סמנים שונים של הגידול (כגון Ki-67 and Gprc6a).
החוקרים מסכמים כי תוצאות מחקרם מציעות כי צריכה של חלב ככל הנראה אינה מזיקה למטופלים בשלב מוקדם של סרטן הפרוסטטה.
Bernichtein S, Pigat N, Capiod T, Boutillon F, Verkarre V, et al. High Milk Consumption Does Not Affect Prostate Tumor Progression in Two Mouse Models of Benign and Neoplastic Lesions.PLoS ONE 2015;10(5):e0125423.doi: 10.1371/journal.pone.0125423.
http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0125423
מחקר מס' 6:
תפקידיו של ויטמין 2K ומניעת אוסטאופורוזיס ומחלות קרדיו-וסקולריות.
אוסטיאופורוזיס ומחלות קרדיו-וסקולריות בעלות מנגנונים אתיו-פתוגניים דומים. הקיום של יחסי גומלין בין העצם וכלי הדם הודגם במספר מחקרים.
המאמר סוקר מחקרים אחרונים אשר הראו כי מחסור בוויטמין 2K עשוי להיות אחראי להפרעות בוויסות משק הסידן, וכי רמות נמוכות של ויטמין זה קשורות לסיכון מוגבר הן לאוסטיאופורוזיס והן למחלות לב וכלי דם, עקב מחסור בסידן בעצמות, והצטברות עודף סידן בכלי הדם.
Raspini B, Cestaro B, Cazzola R. The role of Vitamin K2 in osteoporosis and cardiovascular disease prevention. Agro FOOD Indusrty Hi Tech 2015; 26(2): 31-35.
מחקר מס' 7:
חלב וביטחון תזונתי
ההיסטוריה של ביטחון תזונתי באירופה מתחלקת לשניים: לפני ואחרי הפרסום של "הנייר הלבן" בינואר 2000. מאז, יושמו גישות ואסטרטגיות חדשות להבטיח סטנדרטים גבוהים של בטיחות המזון לאזרחי אירופה. העיקרון הבסיסי של אסטרטגיות אלה היתה הרחבת השליטה והביקורת בכל שלבי שרשרת הייצור. הנחיות הפיקוח החדשות היו התשובה לסדרה של משברים בענף המזון (דיוקסין, הורמונים, BSE וכו'), אשר שמו בסימן שאלה את מערכות החקלאות והתזונה האירופאית, וגרמו לחוסר אימון של הצרכנים בבטיחות הבריאותית של המזון.
מוצרי חלב בקר וחלב פרה, שני מרכיבים בסיסיים בתזונה האירופאית, היו המוצרים אשר הושפעו בצורה המשמעותית ביותר ממשברים אלה.
המאמר הנוכחי סוקר את הנושאים שהוצגו ב"נייר הלבן", ומעלה את הצורך לשימוש בחומרי גלם בטוחים ואיכותיים, כך שהצרכנים יוכלו להרגיש ביטחון במזונות אותם הם צורכים.
Yubero D. Milk and food security. [Article in Spanish; Abstract available in Spanish from the publisher. Nutr Hosp. 2015;31 Suppl 2:33-7. doi: 10.3305/nh.2015.31.sup2.8680.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25862327
מחקר מס' 8:
מקרונוטריאנטים וחלבון בגבינה מקטינים את חוסר התפקוד של האנדותל המושרה ע"י נתרן במיקרו-סירקולציה העורית.
צריכה עקבית של מוצרי חלב קשורה לתוצאים קרדיו-וסקולריים טובים יותר. לעומת זאת, צריכה גבוהה של נתרן משרה הפרעות בתפקוד האנדותל, המתבטאת גם בירידה בהתרחבות האנדותל התלויה בניטריק-אוקסיד (NO). מטרת החוקרים היתה לבדוק האם נתרן שמקורו בגבינה מפריע פחות לתפקוד האנדותל בהשוואה לנתרן ממקורות תזונתיים אחרים.
במחקר השתתפו 7 נבדקים בגיל ממוצע 2±60 שנים, אשר קבלו ארבע ארוחות מבחן בארבעה ימים שונים: 85 גר' גבינת צ'דר (המכילה 560 מ"ג נתרן), 65 גר' בייגלה (560 מ"ג נתרן), 170 גר' גבינת צ'דר (1120 מ"ג נתרן), 130 גר' בייגלה (1120 מ"ג נתרן). נבדקה הווזו-דילטציה הקשורה ל-NO בעור של הזרועה הקדמית.
המדידות הראו כי הווזו-דילטציה הקשורה ל-NO בעקבות צריכת גבינה היתה גבוהה בהשוואה לצריכת הבייגלה בשתי הרמות של צריכת הנתרן: (מובהקות גבולית לאחר 560 מ"ג נתרן: 6%±53 לעומת 4%±41, p=0.06, והבדל מובהק לאחר 1120 מ"ג נתרן: 7%±54 לעומת 4%±38, p=0.03).
החוקרים מסכמים כי מתוצאות מחקרם נראה כי צריכת נתרן שמקורו מוצרי חלב מגדילה את הווזו-דילטציה הקשורה ל-NO ומקטינים את חוסר התפקוד של האנדותל המושרה ע"י נתרן בהשוואה לצריכת נתרן לבדו. הסיבה לתופעה זו ככל הנראה קשורה להרכב החלבונים והמקרונוטריאנטים האחרים במוצרי חלב וגבינה.
Stanhewicz A, Alba B, Kenney W, Alexander L. Macronutrients and Proteins in Cheese Reduce Acute Dietary Sodium-induced Endothelial Dysfunction in the Cutaneous Microcirculation. FASEB Journal 2015; 29 (1 Suppl):994
http://www.fasebj.org/content/29/1_Supplement/994.5.short
מחקר מס' 9:
שיפור צריכת החלב באנשים עם בעלי סלידה מחלב, עם וללא אי-סבילות ללקטוז
מטרת המחקר היתה לבדוק האם התערבות הכוללת חשיפה לחלב במשך 21 יום יכולה להעלים סלידה מחלב. ההתערבות כללה חשיפה לשתיה של כמויות הולכות וגדלות של חלב במשך 21 יום. לפני תחילת ההתערבות, בסוף ההתערבות, ולאחר 3 ו-6 חודשי מעקב הוערכו צריכה של חלב ומוצריו, רמת הסלידה מחלב ורמת האהבה לחלב.את ההתערבות סיימו 27 נבדקים בעלי סלידה מחלב; 26 סיימו את שלושת חודשי המעקב ו-24 סיימו את חצי שנת המעקב. לאחר תקופת ההתערבות (21 יום), כמו גם לאחר שלושה ושישה חודשי מעקב, נבדקים עם וללא אי-סבילות ללקטוז הראו ירידה משמעותית בסך הסימפטומים המדווחים שיוחסו לשתיה של חלב, ירידה משמעותית בסלידה מחלב, עליה במידת האהבה שלהם לחלב, ועליה בצריכה של מוצרי חלב וסידן, ללא הבדל בין רגישים ללא רגישים ללקטוז. החוקרים מסכמים כי מתוצאות מחקרם נראה כי סלידה והימנעות מחלב הינן הפיכות באמצעות חשיפה הדרגתית לחלב.
O'Connor LE, Eaton TK, Savaiano DA. Improving milk intake in milk-averse lactose digesters and maldigesters. J Nutr Educ Behav. 2015. pii: S1499-4046(15)00057-3. doi:10.1016/j.jneb.2015.02.006. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25847182
מחקר מס' 10:
הסיכון לשברים במפרק הירך המיוחס לתזונה ואורח חיים
נורווגיה היא אחת המדינות בעלות ההיארעות הגבוהה ביותר של שברים במפרק הירך, על כן נעשים מאמצים למציאת דרכים להקטנת ההיארעות של שברים אלה.
נערכה סקירה שיטתי ומטה-אנליזה אשר התבססו על מחקרי אוכלוסיה ועל בסיסי נתונים של האוכלוסייה הנורווגית והעריכו את הקשרים בין שברים במפרק הירך לבין חשיפה לגורמים תזונתיים ולאורח חיים, הכוללים צריכת אלכוהול, תת-משקל, צריכה נמוכה של סידן ממוצרי חלב, רמת פעילות גופנית נמוכה, ועישון טבק.
נמצא כי גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לשברים במפרק הירך היו רמת פעילות גופנית נמוכה [RR=1.65, 95%CI (1.5-1.81)] ועישון בהווה [RR=1.52, 95%CI (1.41-1.63)]. רמת פעילות גופנית נמוכה היתה בעלת השכיחות הגבוהה ביותר באוכלוסייה בהשוואה ליתר החשיפות שנבדקו (שיעור של 27.4%), ובעלת הסיכון המיוחס באוכלוסייה population) attributable risk (PAR)) הגבוה ביותר (15.1%), ואחריה עישון טבק (PAR=8.1%), וצריכת אלכוהול (PAR=1%). תת-משקל וצריכה נמוכה של סידן ממוצרי חלב היו בעלי PAR זניח.
החוקרים מסכמים כי מנקודת המבט של בריאות הציבור, העלאת רמת הפעילות הגופנית הינה ההתערבות בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר להפחתת השיעור של שברים במפרק הירך. גם הפחתה של שיעורי העשון והפחתה של צריכת אלכוהול הינם רלוונטים, אך השפעתם פחותה.
Pripp AH, Dahl OE. The population attributable risk of nutrition and lifestyle on hip fractures. Hip Int. 2015 Apr 23:0. doi: 10.5301/hipint.5000229. [Epub ahead of print]
