ניטראט – הימצאותו בצמחי מספוא בארץ בחורף 2000, והפוטנציאל לגרימת נזק בבקר לחלב

עדויות רבות מהספרות העולמית מצביעות על קשר אפשרי בין ריכוזי ניטראט נמוכים יחסית במזון לבין הרעלת ניטראטים כרונית, אך המידע המופיע בספרות מתבסס על עדויות מהשדה ולא על עבודה מדעית מסודרת. במקרים כאלו של הרעלה כרונית, לא נצפים סימנים קליניים בולטים וספציפיים, אלא בעיות רבות אשר מהוות חלק מהבעיות השגרתיות בכל רפת, עובדה המקשה על האבחון. הרעלה כרונית זו באה לידי ביטוי בפגיעה בהתעברות, ספיגת וולדות, הפלות, מקרי וולדות מתים בהמלטה מוקדמת, ציסטות בשחלות, עצירות שליה, ירידה בתפוקת החלב, רגישות גבוהה יותר לדלקות (רחם ועטין), היפותירואידיזם, דיכוי התיאבון, פגיעה בעליה במשקל וחוסר בויטמין .A משערים כי ריכוזי ניטראט במזון אשר יכולים לגרום לבעיות אלו נעים בין 0.3-0.8% בחומר היבש במנה. מכאן הצורך להגדיר תחומים של רעילות ניטראט ולחקור מה הן ההשלכות של ריכוזים שונים של ניטראט על הייצור בבקר ועל בריאותו.

הצוות שלנו יתחיל בשנת 2001 בביצוע מחקר חדש אשר ממומן ע"י מועצת החלב בנושא "הימצאות ניטראט בצמחי מספוא, הנזק לבקר ודרכים לצמצום הנזק", כאשר צמחי מספוא מתייחסים לגידולי קיץ, במיוחד אלה המושקים על ידי מים עשירים בחנקן (מי קולחין וכו').

מסתבר, מבדיקות ראשוניות שערכנו בחודש נובמבר, שגם גידולי חורף עלולים להכיל רמות גבוהות של ניטראט, ולכן בחודשי נובמבר – פברואר נבדקו בסקר שנערך ע"י אנשי המכון הוטרינרי דוגמאות של מספוא ממשקים רבים על מנת ללמוד על היקף הבעיה. דגימות של שחתות, קשים ותחמיצים נלקחו ממשקי בקר בקיבוצים (לרוב רפתות) וממרכזי מזון בכל חלקי הארץ. עד כתיבת תקציר זה נבדקו דוגמאות מ- 40 ישובים, ובסה"כ נבדקו 300 דוגמאות מספוא שונים. מסקר מצומצם זה מסתבר שזיהום הניטראט במספוא הוא נרחב, וברמות מדאיגות. כמעט כל מין של מספוא אשר נבדק הכיל כמויות מסוכנות של ניטראט (יותר מ- 1%) במשק אחד או יותר. עובדות אלה מביאות אותנו לבחון אפשרות שצמחים אשר נחשבו כ- "בלתי מסוכנים, אכן מהווים סכנה לבקר, במיוחד כשמדובר בחשיפה כרונית.