ניטראט – הימצאותו בצמחי מספוא בארץ בחורף 2000, והפוטנציאל לגרימת נזק בבקר לחלב |
א. שלוסברג, מ. בלאיש – המכון הוטרינרי, המחלקה לטוקסיקולוגיה
ג. אשבל, צ. ויינברג – מנהל המחקר החקלאי, היחידה לשימור מספוא ומוצרי לואי
ת. גושן, י. ירוחם – "החקלאית"
|
|
הרעלת ניטראט בבקר מוכרת בארץ שנים רבות. ההרעלה יכולה להתרחש כתוצאה מחשיפה למקור כימי (דשנים) או צמחי. הרעלות כאלו לעתים קרובות מתבטאות בתופעות חריפות ותמותה ו/או בהפלות. במשך שנים רבות נוכחות רמות גבוהות של ניטראט במספוא היתה הגורם העיקרי להרעלות בבקר בארץ. בד"כ הרעלות מסוג זה קשורות במתן מספוא אשר מכיל מעל כ- 1% ניטראט בחומר היבש. בספרות המקצועית מומלץ לא להשתמש כלל במספוא המכיל יותר מ- 1.5% ניטראט, ולהשתמש בכמויות מוגבלות במספוא המכיל מעל 0.5% ניטראט. תחלואה ותמותה עלולות להופיע תוך שעות ספורות מאכילת הצמח הרעיל. ההפלות עלולות להתרחש החל מ- 48 שעות לאחר החשיפה למקור הניטראט, ולהימשך אף שבועיים. בשנתיים האחרונות הרעלות אופיניות אלו נרשמו בתדירות גבוהה יותר מאשר בשנים קודמות. הצטברות של עודפי ניטראט בצמח עלולה להתרחש כאשר הצמח נתון לעקה (stress), כמו בצורת (בסוף החורף), מזג אויר קר ומעונן ותנאי תאורה לקויים – כל אלה פוגעים בייצור חלבון ובגידול הצמח ועלולים לגרום להצטברות ניטראט בו. תכולת הניטראט בצמח מושפעת גם מכמות החנקן בקרקע (חומר אורגני, דישון). כמו כן, בספרות דווח על סוגים שונים של צמחי מספוא בעלי פוטנציאל צבירת ניטראט גבוה כגון שיבולת שועל, זון, סורגום, חיטה, פנסילריה, שעורה, תירס, דוחן, שיפון, חמניות, עשב סודני, ועגבניות. בארץ, ידוע שמיני עשבי בר – ירבוז (Amaranthus), גדילן מצוי (Silybum marianum) וחלמית מצויה (Malva nicaensis) – עלולים להכיל ריכוזים גבוהים מאוד של ניטראט. הם בעייתיים גם כמזהמי מספוא נפוצים, ולעתים קרובות ניתן למצוא במספוא רמות ניטראט קטלניות כתוצאה מהמצאות עשבים אלה. מקור נוסף של ניטראטים בצמח הוא מי השקיה. אלה יכולים להוות מקור הצטברות של ניטראט בצמח – בעיקר אם הצמח הושקה במי קולחין.
עדויות רבות מהספרות העולמית מצביעות על קשר אפשרי בין ריכוזי ניטראט נמוכים יחסית במזון לבין הרעלת ניטראטים כרונית, אך המידע המופיע בספרות מתבסס על עדויות מהשדה ולא על עבודה מדעית מסודרת. במקרים כאלו של הרעלה כרונית, לא נצפים סימנים קליניים בולטים וספציפיים, אלא בעיות רבות אשר מהוות חלק מהבעיות השגרתיות בכל רפת, עובדה המקשה על האבחון. הרעלה כרונית זו באה לידי ביטוי בפגיעה בהתעברות, ספיגת וולדות, הפלות, מקרי וולדות מתים בהמלטה מוקדמת, ציסטות בשחלות, עצירות שליה, ירידה בתפוקת החלב, רגישות גבוהה יותר לדלקות (רחם ועטין), היפותירואידיזם, דיכוי התיאבון, פגיעה בעליה במשקל וחוסר בויטמין .A משערים כי ריכוזי ניטראט במזון אשר יכולים לגרום לבעיות אלו נעים בין 0.3-0.8% בחומר היבש במנה. מכאן הצורך להגדיר תחומים של רעילות ניטראט ולחקור מה הן ההשלכות של ריכוזים שונים של ניטראט על הייצור בבקר ועל בריאותו.
הצוות שלנו יתחיל בשנת 2001 בביצוע מחקר חדש אשר ממומן ע"י מועצת החלב בנושא "הימצאות ניטראט בצמחי מספוא, הנזק לבקר ודרכים לצמצום הנזק", כאשר צמחי מספוא מתייחסים לגידולי קיץ, במיוחד אלה המושקים על ידי מים עשירים בחנקן (מי קולחין וכו').
מסתבר, מבדיקות ראשוניות שערכנו בחודש נובמבר, שגם גידולי חורף עלולים להכיל רמות גבוהות של ניטראט, ולכן בחודשי נובמבר – פברואר נבדקו בסקר שנערך ע"י אנשי המכון הוטרינרי דוגמאות של מספוא ממשקים רבים על מנת ללמוד על היקף הבעיה. דגימות של שחתות, קשים ותחמיצים נלקחו ממשקי בקר בקיבוצים (לרוב רפתות) וממרכזי מזון בכל חלקי הארץ. עד כתיבת תקציר זה נבדקו דוגמאות מ- 40 ישובים, ובסה"כ נבדקו 300 דוגמאות מספוא שונים. מסקר מצומצם זה מסתבר שזיהום הניטראט במספוא הוא נרחב, וברמות מדאיגות. כמעט כל מין של מספוא אשר נבדק הכיל כמויות מסוכנות של ניטראט (יותר מ- 1%) במשק אחד או יותר. עובדות אלה מביאות אותנו לבחון אפשרות שצמחים אשר נחשבו כ- "בלתי מסוכנים, אכן מהווים סכנה לבקר, במיוחד כשמדובר בחשיפה כרונית. |
|
|
|