משק החלב העולמי צועד קדימה לעבר עולם ירוק יותר

קיימות ועולם "ירוק" הם נושאים מדוברים מאוד, בין השאר בעקבות ועידת האקלים שהתקיימה לאחרונה ופעילותה של גרטה טונברי, הנערה האקטביסטית משוודיה.

קורה לא מעט שענף החלב מוזכר כאחד מהגורמים לפגיעה בכדור הארץ. בפועל, העובדה שענף החלב הוא לרוב ענף מאורגן ומתוכנן הביאה לכך שמתקיימים מאמצים רבים להקטנת פליטות גזי החממה, צמצום שימוש מיותר בקרקע וירידה בפגיעה במקורות המים.
בין כל אלה הוצב גם יעד – עד שנת 2050 יגיע ענף החלב לכמות ניטרלית של גזי חממה.

למה דווקא 2050?

עד שנת 2050 עשויה על פי התחזיות אוכלוסיית העולם להגיע ל-10 מיליארד איש. כדי לייצר כמות מספקת של מזון למספר גדול כל כך של אנשים, יהיה על ייצור המזון לגדול עד אז בכ-70%.

האכלת אוכלוסייה כה גדולה דורשת התייחסות למערכת מזון בת-קיימא ש:

• מספקת לאדם ביטחון תזונתי
• תורמת להקטנת ההשפעה על הסביבה
• מבטיחה שהדורות הבאים לא יפגעו

מערכת מזון בת-קיימא כזו מורכבת מכמה מרכיבים:

• כלכלי –
  משק החלב האמריקני, לדוגמא, מספק תעסוקה ל-3 מיליון איש ותורם 3% מהתוצר הגולמי במדינה.
  נמצא גם שענף החלב מספק מקור מזון והכנסה קבועה למיליונים הגרים בכפרים בסמיכות למקומות בהם מגדלים בקר.
• סביבתי –
  יעילות ייצור החלב בכל העולם הביאה לירידה בפליטת גזי החממה לליטר חלב וזאת הודות לשיפור המזון, ההשבחה הגנטיות והטמעת חדשנות ומודרנה בענף.

• בריאותי –
  בשיקלול ההשפעות הסיבתיות אל מול הערך התזונתי מגלים שלחלב יש מקום חשוב מאוד בתזונה בת קיימא טובה ובריאה. יש בהם רכיבים תזונתיים שהם מספקים באופן טבעי שבין השאר מסייעים בבניית ותחזוקת העצם והגוף.

ומה קורה בישראל?

במחקר ראשוני של פרופ' מידד קיסינג'ר מאוניברסיטת בן גוריון עולה שההשפעות הסביבתיות של משק הבקר לחלב בישראל נמוכות בהשוואה להשפעות בקר לחלב בעולם.
טיפוח הפרות וניהול הרפת מהיעילים בעולם מביאים את הענף בישראל למקום בו הטוב בו הוא נמצא בפן הסביבתי.

בשורה התחתונה

משק החלב בעולם מחויב להפחתת ההשפעה הסביבתית, בעשורים האחרונים חלה התקדמות רבה ומתקיים שיפור מתמיד, אך יש עוד דרך ומשאבים רבים הדרושים כדי להמשיך ולצעוד בדרך לעולם ירוק יותר. בישראל התהליך התחיל בשנת 1999 ומאז לא פסק.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן