משק החלב בזמן חרום

אלי ג׳ורנו – סמנכ״ל מועצת החלב :
בעבר פרסמנו כתבה קצרה על היערכות משק החלב בזמן חירום והבהרנו עד כמה ההיערכות הזאת חשובה לשמירה על רציפות תפקודית ואספקה סדירה של מוצרי חלב טריים, כחלק מתחושות חוסן וביטחון במצבי משבר.
דבר מכל התרחישים והאפשרויות שתיארנו בכתבה הקודמת, לא דמה למציאות של השבת השחורה, ב-7.10, שבה הגורם האנושי, אנשי ענף החלב, עמדו בגפם מול מתקפה רצחנית חסרת תקדים.
אף שרפתות העוטף רגילות לכריזות ״צבע אדום״, בוקר ה-7.10 תפס את משמרת החליבה הראשונה ביישובי העוטף בהפתעה גמורה.
הטלפונים הראשונים שלנו במועצת החלב לְמַרְּכֵזי המשקים מצאו רפתנים, הנאבקים בחירוף נפש להציל על משפחותיהם והיישובים שלהם, רפתנים שעמידתם האיתנה הייתה גם חומת המגן של העם כולו.
רפתני העוטף, כמו יתר רפתני ישראל, הם זן מיוחד של אנשים. דאגתם לבעלי החיים ולאספקת החלב הביאה לכך שמי שהתמזל מזלו ונשאר בחיים יצא כבר בבוקרו של 8.10 ואף קודם להאכיל את הפרות, לבדוק את הנזקים, לראות כיצד ממשיכים את חליבת הפרות (הפסקת החליבה גורמת לסבל ולפגיעה ברווחת הפרה) ולפנות החלב מהרפתות למחלבות.

החמ”ל שהקימה מועצת החלב קיבל על עצמו כבר באותו בוקר לבדוק באופן שוטף מה קורה לרפתנים ולרפתות וכיצד
ניתן לסייע להם ולתאם – בין יצרני החלב (הרפתנים) ובין המחלבות, נציגי השירותים הווטרינריים ו״החקלאית״ (קופת החולים של הרפתות) – את כניסת מכליות איסוף החלב ופינוי
הפרות שמתו בהתקפות הטילים והלחימה.
בשלושת הימים הראשונים היו המכליות לאיסוף חלב, שהגיעו בליווי צבאי, ראשונים לפגוש רפתנים שנשארו כמעט לבדם, לאחר שגם העובדים הזרים עזבו בבהלה.

ראובן הייניק ז”ל שהגיע מביתו באשקלון, בהזדמנות הראשונה שיכל לבדוק את הרפת אותה הוא מנהל ושם, לדאבון הלב נרצח בתוך המחלוב ע”י מחבלים שארבו לו במקום. סביב מחלוב רפת כיסופים התנהלה לחימה בין כוחות צה”ל למחבלים עד שלצערנו נפגעה הרפת כולה ונאלצנו, בתיאום עם חיילי צה”ל, לפנות את בעלי החיים שמתו ולפנות את כל בע”ח שנשארו בחיים למושב אחר, וזאת לא לפני שהרפתנים נכנסו לרפת ההרוסה ודאגו להאכיל ולהשקות את הפרות שנשארו בחיים.
מרפת חולית נחטפו יוסף אלזידאנה וילדיו, תושבי רהט שהגיעו בשבת לעבוד ברפת. ברפת ניר עוז התבצע חילוץ צה”לי של רפתן שמצא עצמו לבד במשק שהמשיך לספוג טילים. גם רפת עלומים כולל המכון חליבה החדש נפגעו קשות, מיכלי החלב חוררו כתוצאה מהירי המאסיבי וטכנאים שנכנסו בליווי צה”לי הצליחו להשמיש מיכל אחד, אך העדר שלא הוזן ונחלב
במשך מספר ימים נפגע קשות והמתבן נשרף.
בימים הבאים מיפה חמ״ל המועצה בכל יום את כל אחת מ-16 רפתות חבל העוטף ורפתות נוספות ברחבי הארץ בדאגה לשלומן והספקה של מזונות ככל הנדרש. במסגרת זו עסקנו בתאומים להובלת החלב למחלבות, בתיקון מחלובים, בהכנסת מזון ובחלוקה בְייבוסים (שבחלקה אף נעשתה על ידי חייל צה״ל בגלל איסור כניסה למקום), בגיוס מתנדבים, בטיפול ובהנחיית רפתנים באמצעות מדריכי שה״מ (משרד החקלאות) ומאל״ה (מעבדת בדיקות האיכות של מועצת החלב) כיצד לטפל בעדר פרות שלא נחלב, בכניסה של וטרינרים לבדיקת הפרות וכן, לצערנו, גם בפינוי פרות שמתו מפגיעות הטילים. כל זאת תחת אש והפגזות בלתי פוסקות.
במקביל לכל אלה דאגנו להבאת מכונות כביסה וציוד למתנדבים הרבים, חלקם ישראלים ששהו בחו״ל ובאו במיוחד לעזור לרפת הישראלית כדי להיות כוח החליבה החדש של עם ישראל. כן דאגנו, באמצעות משרד החקלאות, לאספקת מיגוניות במקומות שלא היו, וציוד הגנה אישי לאנשים שבאו לעזור.
כתוצאה מדיווחים נקודתיים על מחסור במוצרי חלב קישרנו בין אנשים פרטיים למחלבות, ובזמן קצר יחסית, למרות צמצום מספר החליבות ביום ולמרות המשך מצב החירום, חזר החבל לספק יותר מ-90% מהחלב שיוצר במקום לפני
המלחמה.
מכלול הפעולות נעשה מבלי לוותר על תהליכי האיכות במטרה להבטיח חלב טרי ואיכותי לעם ישראל, ובכלל זה אפשרנו לכל יצרן חלב באזורי הלחימה לשלוח חינם דגימות חלב לבדיקה במעבדת מאל״ה כדי להבטיח את איכות החלב וטיפול מתאים לפרות כדי שהחלב יצא מהרפת באיכות טובה וראוי לצריכה.
לאורך התקופה כולה פעלה המועצה למנוע מחסור בחלב, באמצעות מתן אפשרות לרפתות בכל הארץ להגדיל את ייצור החלב שייצרו על מנת לייצר חלב במקום הרפתות שנפגעו.