"כשטוב לפרה טוב לנו"

"בשלב הראשון הפרה נכנסת לרובוט, הרובוט מזהה אותה, מתחיל לנקות אותה, לאחר מכן הוא שולח לייזר, הלייזר איפה בדיוק נמצאות הפטמות ואז הוא מתחיל להרכיב לה. אם היא תבעט ולא תתן לו 10 פעמים להרכיב לה, הוא ישחרר אותה כי הוא לא רוצה לייצור מצב של חוויה לא נעימה", מתארת עסיס שמציינת כי פרה שמאריכים את הזמן היא חסרת סבלנות ורוצה כבר לצאת.

"הוא חולב רק איפה שיש חלב. במכונות הקודמות היו חולבות את כל ארבעת הרבעים אפילו אם רק באחד היה חלב. זה היה מציק לה כי הוא היה שואב על ריק".

בסיום ההליך, החלב נמדד, נבדק, ואם יש משהוא לא תקין הרובוט זורק את החלב. "בסוף הוא מתיז עלייה יוד -חומר חיטוי, פותח לה את הדלת, ויש לה 17 שניות לעזוב. היא תנשנש עד 15 שניות, תצא ב-16 כי היא יודעת שבשניה ה-17 צריכה להגיע הפרה הבאה".

בן זוגה נחמיה מסביר, כי כדי שלפרות יהיה טוב, צריך שיהיה מספיק מקום לכל פרה, צריך לצנן אותם בקיץ לפחות פעמיים ביום, ולדאוג שמשטח הרביצה שלהם יהיה יבש. "אני מאוורר את הרפת כול הזמן עם מאווררים, והריח יורד והרבה יותר נעים לפרה".

ברגע שטוב לפרה, טוב לנו

הוריו של נחמיה עלו לישראל ב-1945, וחמש שנים אחרי התיישבו במושב ביצרון (סמול לגדרה) בשנות ה-50. הסיפור של הרפת החלה עם פרה אחת – אותה קיבלה המשפחה מהסוכנות. "אחרי זה נולדה עוד פרה, הראשונה עתידה והשניה מגשימה, עתידה זה צופה לעתיד ומגשימה היא שהיא מתחילה להגשים את ההקמה של הרפת", הוא מספר. "אחרי הצבא רציתי להמשיך עם הרפת, עברתי לרמת הגולן, ועברתי את כל התהליך של בניית הרפת מחדש פה באבני איתן".

"יש פה עמדת מסאז' לפרה", מוסיפה ליאורה. "זאת מברשת עגולה ואדומה וברגע שהיא נוגעת בה היא מתחילה להסתובב, והיא מכוונת לאיזה חלק היא רוצה את המסאז', פנים, צוואר, גב תחתון. כל אחת עם הבחירה שלה. פרה מאוד חשוב לדאוג לרחוותה, ברגע שטוב לפרה, טוב לנו".