כפר הנוער ויצו נהלל הוקם לפני 101 שנים, בינואר 1923, ע״י ד״ר חנה מייזל-שוחט: אגרונומית, חלוצה, יזמית ומנהיגה ציונית.
מייזל-שוחט ביקשה להקים בית חינוכי לדור העתיד, משימה שממשיכה להתוות את הדרך של הכפר.
מנהלת הכפר, גליה אלף, מספרת:
״ד״ר חנה מייזל-שוחט הייתה ממקימות מושב נהלל והקימה את הכפר, שגם היום מנוהל ברובו על ידי נשים. הוא הוקם בינואר 23 עם שתי פרות שהגיעו מהולנד, לול ומטע״.
אל הראיון מצטרפת גם שרית יוקר, מנהלת הרפת ומורה לחקלאות:
״החוויה שלי בשטח עם התלמידים היא שהם מקבלים המון ערך בעשייה החקלאית, דרך הידיים והרגליים.
האחריות ברפת מבגרת אותם והולכת איתם הלאה לחיים.
התלמידים מיישמים עבודת מנהיגות עם חניכים צעירים, מתנסים בעבודת צוות. אני פוגשת בוגרים שחוזרים אל הרפת ומתגעגעים לריח, לחליבות, לעבודה״.
אלף רואה בעבודתם שליחות.
״אם אין חקלאות בארץ, אין מדינה. אין ביטחון תזונתי. זה התעצם מאז ה-7 באוקטובר, אנחנו רואים שהעולם לא אוהד אותנו, להיות תלויים במדינות זרות למזון – זה אסון״.
בביה״ס מנחילים ערכים ומיומנויות לדור העתיד.
״יש לנו שלושה יעדים מרכזיים:
ציוני-לאומי, להיות חלק ממאמץ ההתיישבות בארץ ישראל ומדינת ישראל, עם קשר לאדמה, עבודת המולדת.
חינוכי, חינוך הדור הצעיר לא בהכרח להיות חקלאים אבל לשאוב ולינוק את הערכים שאפשר לקבל מעבודת חקלאות. ערכים שלא מקבלים בין ארבע קירות. העובדים בחקלאות מרגישים על בשרם את האחריות לחיים, לצמיחה, התמדה, חריצות, פשטות, מאמץ ושכר בו.
ביטחון תזונתי. ללמד ולחבר את הילדים לחיים עצמם, לרלוונטיות. איך האוכל גדל, איך מתכננים כלכלית משק, לומדים את החיים האמיתיים דרך ניסיון בפועל.
הקסם בחקלאות הוא שכל אחד יכול להצליח. מהנדסה ורובוטיקה ועד עבודת שטח. המשק מכיל את הכל. יש הרבה תחומים שאפשר להשתלב בהם.
אנחנו ממוקמים בלב עמק יזרעאל ורואים גם היום ילדים שרואים את עצמם ממשיכים במשק ההורים, ממשיכים בתחום החקלאות ומכשירים את עצמם לתפקיד.
מצווה על הדור שלנו להמשיך בחקלאות, וזה תפקידנו, להיות חלק מהכוח שמשמר חקלאות ומקדם אותה״