השפעת הזנה ברמות שונות של חלבון על ביצועי פרות חלב
דו"ח סופי לתצפית # 870-1297-04
סטיבן רוזן- שה"מ, מחוז העמקים, המחלקה לבקר
סרג'יו פישלים- קיבוץ כפר חרוב
רקע
לפי ה- NRC של שנת 1989, פרות גבוהות תנובה זקוקות לריכוז חלבון כללי (ח.כ.) של כ- 17%-18%.
בספר ה- NRC החדש (2001) אחוז החלבון תלוי יותר בצריכת מזון, מרחק מההמלטה, הרכב המנה ועוד; עם כי נראה שהדרישות לרמות ח.כ. ירדו מאוד, בעיקר לפרות שהגיעו לצריכת מזון צפויה גבוהה (התרחקו במידה מסוימת מההמלטה).
לפי ה- NRC החדש הפרות בתחילת ההמלטה שעדיין רחוקות מצריכת מזון מקסימלית (כ- חודש ויותר) עדיין זקוקות לרמות ח.כ. גבוהות יחסית (עד כ- 19%).
לאחרונה בארץ התחילו לבצע בדיקות אוריאה בחלב לכל הפרות בעת ביקורת החלב החודשית. נצפה שוני רב מאוד בין ממוצע האוריאה בחלב בין רפתות שונות ובחלק לא מבוטל מהרפתות נצפו רמות גבוהות במיוחד של אוריאה בחלב.
הרמה הגבוהה של אוריאה בחלב כללי מצביעה כנראה על בזבוז מסוים בחלבון הפריק העודף המגיע לכרס (או מחסור באנרגיה זמינה בכרס).
כתוצאה מכך וגם ממספר עבודות בארה"ב המצביעות על אפשרות להוריד ריכוז החלבון הכללי במנות ללא נזק לייצור, רפתות רבות בארץ התחילו להזין פרות גבוהות תנובה, בכל שלבי התחלובה ולאורך כל השנה, ברמות נמוכות יחסית בחלבון כללי (ח.כ.)
הרמה הנמוכה היחסית של ח.כ. ניתנת בדרך כלל ללא פיצוי בהעלאת ריכוז החלבון שרידי או פיצוי לפרות בתחילת התחלובה עם צריכה נמוכה ביחס לתנובה שלהן.
השאלה המתבקשת היא האם אין פגיעה בייצור בהורדת רמת החלבון הכללי לרמות נמוכות מהמקובל (לפי ה- (1989 NRC או האם מדובר בד"כ בחלבון יקר מבוזבז?
מטרת העבודה
מטרת העבודה הנוכחית, היא לבחון שתי רמות שונות של ח.כ. מאותם מקורות חלבון על ביצועי פרות חלב.
בע"ח ושיטות
התצפית בוצעה ברפת של קיבוץ כפר חרוב בין נובמבר 2004 עד מרץ 2005.
כ- 90 פרות בהמלטה שניה ואילך חולקו לשתי קבוצות לפי מספר ההמלטה, מרחק מההמלטה, הנבה צפויה של חלב וחמ"מ וביקורת החלב לפני תחילת התצפית.
שתי הקבוצות שוכנו בשתי סככות זהות חדשות, אחת ליד השניה.
שתי הקבוצות קיבלו טיפול זהה פרט לשוני במנות.
המנות היו כמעט זהות בריכוזי האנרגיה, מזון גס, ה- NDF, ADF, שומן, אבל קיימת שונות בריכוז החלבון הכללי.
מנת הביקורת הכילה 17.2% חלבון כללי מתוכנן לעומת רק 15.8% ח.כ. בקבוצת ה"חלבון הנמוך".
במנה מתוכננת של 20 ק"ג ח"י במנת הביקורת היו כ- 0.6 ק"ג ח"י יותר כוספת סויה, 0.3 ק"ג ח"י יותר כוספת חמניות, 0.2 ק"ג ח"י פחות סובין, 0.4 ק"ג ח"י פחות גלוטן פיד, ו- 0.25 ק"ג ח"י פחות תירס גרוס. כך שמקורות הח.כ. בשתי המנות הייו דומות מאוד, וההבדל בח.כ. בין הקבוצות נבע ממספר מקורות חלבון.
ריכוז החלבון השרידי בשתי המנות היה כ- 33% מהח.כ.
בוצעו ביקורות חלב כל שבועיים במהלך הניסוי. בשתי הקבוצות המנה חולקה שלוש פעמים ביום וצריכת המזון הקבוצתית נשקלה כל יום ע"י בקר הזנה (ללא שקילת שאריות מזון).
הפרות נשקלו ביציאה ממכון החליבה כל חליבה.
נלקחו במהלך הניסוי מספר דגימות של שני הבלילים לביקורת ההבדלים בפועל בין המנות.
הניתוח הסטטיסטי נעשה בתוכנית SAS לפי מודל GLM. מספר תחלובה, מרחק מההמלטה, ייצור לפני תחילת הניסוי והפוטנציאל הגנטי שמשו כמשתנים מתקנים.
תוצאות
(נספח: קובץ PPT עם תוצאות המבחנים >> )
לפי נתוני הבקר, נשמרו הבדלי ריכוז החלבון של כ- 1.3 יחידות אחוז בין הקבוצות (17.2% לעומת 15.9%).
תוצאות הייצור מוצגות בטבלה 1.
טבלה 1. תוצאות ייצור בניסוי חלבון נמוך בכפר חרוב.
חלבון רגיל | חלבון נמוך | הפרש | מובהקות | |
N | 42 | 40 | – | – |
ק"ג חלב | 42.8 | 43.5 | 0.7+ | 0.64 |
% שומן | 3.44 | 3.32 | 0.12- | 0.21 |
% חלבון | 3.24 | 3.11 | 0.13- | 0.006 |
חמ"ש 3.5% | 42.1 | 41.6 | 0.5- | 0.7 |
חמ"מ | 43.2 | 42.1 | 1.1 – | 0.28 |
אוריאה בחלב | 15.0 | 11.5 | 3.5- | 0.0001 |
תנודות במשקלי הפרות מוצגות בטבלה 2, ונתוני צריכת מזון בח"י ליום לפרה בממוצע מוצגים בטבלה 3.
טבלה 2. תנודות במשקל לפרה בממוצע בשקילה יומית.
תאריך | משקל חלבון רגיל | משקל חלבון נמוך | הפרש |
17/12 | 622 | 612 | 10- |
30/12 | 622 | 615 | 7- |
6/1 | 620 | 610 | 10- |
13/1 | 620 | 611 | 9- |
24/2 | 599 | 592 | 7- |
3/3 | 599 | 590 | 9- |
10/3 | 599 | 588 | 11- |
טבלה 3. צריכת מזון בח"י ליום בממוצע לפרה בתקופת הניסוי
חודש | חלבון רגיל | חלבון נמוך | הפרש |
נובמבר | 25.2 | 23.8 | 1.4- |
דצמבר | 24.5 | 24.6 | 0.1+ |
ינואר | 25.0 | 24.8 | 0.2- |
פברואר | 25.3 | 25.9 | 0.6+ |
מרץ (לאחר ניסוי) | 24.5 | 24.0 | 0.5- |
כפי שניתן לראות בטבלאות, הפרות בשתי הקבוצות הניבו אותה כמות חלב ואותה כמות חמ"ש 3.5%. כמו כן, היה יתרון מובהק בריכוז החלבון בחלב לפרות עם החלבון הרגיל במנה, ונטייה מסוימת לעלייה בריכוז השומן בחלב.
כמו כן, לפרות שקיבלו את החלבון הרגיל, ריכוז האוריאה בחלב היה גבוה יותר באופן מאוד מובהק.
בנוסף, נבדקו סטטיסטית הפרות בחציון הגבוה בחלב בתחילת הניסוי בנפרד מהפרות בחציון הנמוך. המגמות היו דומות לכלל הפרות, אבל היה הבדל מובהק לטובת הקבוצה עם החלבון הנמוך בתנובת חלב והבדל מובהק לטובת הקבוצה עם החלבון הרגיל בריכוז החלבון והשומן.
כמו כן, לא נראה שינוי משמעותי בין הקבוצות בשינוים במשקלי הגוף.
קשה גם לראות הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בצריכת המזון.
לאור התוצאות, יתכן שריכוז ביניים של ח.כ. (כ- 16.5%) הוא הריכוז הכדאי ביותר.
סיכום ומסקנות
בוצע ניסוי בחודשי החורף ברפת של קיבוץ כפר חרוב שבו נבחנה ההשפעה של מנה נמוכה יחסית בריכוז החלבון הכללי לעומת מנה "טיפוסית יותר" בריכוז החלבון הכללי במנה. מקורות החלבון היו זהים וההבדל בין המנות בריכוז החלבון הושג ע"י שינוי בכמויות של מספר מקורות חלבון.
מנת החלבון הנמוכה הורידה באופן מובהק את ריכוז החלבון בחלב ונטתה להוריד את ריכוז השומן. לא היו הבדלים בכמות החלב והחמ"ש או שינוי במשקל הגוף בין הקבוצות. כמו כן, לא נצפו הבדלים משמעותיים בצריכת המזון.
ריכוז האוריאה בחלב היה גבוה יותר לפרות שקיבלו את החלבון הרגיל.
נראה שניתן להסתפק בריכוז חלבון כללי נמוך יותר ממה שהיה מקובל בעולם במנות לגבוהות תנובה (16.5%) וזאת בתנאי של מגוון מקורות חלבון ממקורות שונים וטובים (שרידי יותר ופריק יותר), מספיק אנרגיה זמינה, ומנה מאוזנת היטב.
יחד עם זאת, עדיין מומלץ להעלות את ריכוז החלבון הכללי ובמיוחד החלבון השרידי בתקופה של כ- 3 שבועות לאחר ההמלטה.