תוכנית מחקר מס': 870-1288-04
דו"ח מסכם
השוואת צריכת המזון וביצועי הגדילה וההתפתחות של יונקים מלידה ועד גמילה שניזונו בתערובות המכילות מקורות שונים של מזון מרוכז
מגיש: דניאל ורנר, גבי עדין ורן סלומון – שה"מ, המחלקה לבקר
מבוא
התפתחות תקינה של בני בקר תלויה במידה רבה בהתפתחותו של מערכת העיכול. בשלבים הראשונים מהווה הכרס כ-30% ממערכת העיכול ותפקודו חלקי בלבד. התפתחות הכרס תלויה בסוג המזון המוגש ונעכלותו, כאשר ידוע שייצור של חש"ן, בעיקר חומצות פרופיונית ובוטירית מעודדות את התפתחות הפפילות שבדופן הכרס (5).
בשנים האחרונות נעשו בארץ עבודות רבות בהזנת יונקים. ברובן, מטרתן הייתה להשוות צריכת מזון וביצועי הגדילה של יונקים שניזונו מבליל יונקים עם מקורות מזון גס שונים (4, 3) (דגן לעומת קיטנית; חציר לעומת תחמיץ), או גישות שונות ביחס להכללת\אי הכללת מזון גס במנת יונקים ב-60 יום הראשונים (1, 3).
מסיכום עבודות אלו עולה:
בתערובות יונקים, מקובל הכללתן של מזונות לוואי עתירי NDF כמו סובין ו\או כוספות עתירותNDF לסוגיהן. שעור המזונות הנ"ל נע בין 20% ל-25% מכלל התערובת. למקורות NDF אלו יש חשיבות בהיבט של נעכלות, צריכת המזון, קצב פריקות ופינוי ממערכת העיכול, בעיקר לגבי הבהמה המתבגרת\בוגרת.
לאור זאת, יש העניין המיוחד בבדיקת ההשפעת מקורות מזון מרוכז שונים באיכות הדופן התא על צריכת המזון וביצועי בע"ח הנמצאים בשלב של ראשית התפתחות והתבססות הכרס.
מטרת העבודה:
השוואת צריכת מזון וביצועי הגדילה של יונקים עד גמילתם, שניזונו בתערובות יונקים, בעלי מקורות מזון מרוכז שונים באיכות דופן התא.
מהלך העבודה:
בע"ח: בשלוחת היונקים של רפת יהודה (קיבוץ נתיב הל"ה), נאספו 43 יונקים ילידים אוגוסט וספטמבר 2004, כאשר 22 מהם היו נקיבות ו-21 זכרים. יונקים אלו חולקו לשתי קבוצות כ-3 ימים לאחר היוולדן על פי תאריך לידה מין ומשקל לידה (טבלה מס' 1).
טבלה מס' 1: ממוצעים מתוקנים של משקלי לידה (ק"ג) לפי טיפולי התצפית ומין.
טיפול | ביקורת | ניסוי | שגיאת תקן | P |
משקל הלידה | 41.7 | 40.8 | 0.894 | 0.278 |
מין | זכר | נקיבה | שגיאת תקן | P |
משקל הלידה | 42 | 40.5 | 0.889 | 0.218 |
שיכון: כל העגלות שוכנו במלונות זהות בתנאים דומים, כאשר בכל מלונה דלי למזון נוזלי ומי שתיה ודלי למזון יבש. המלונות היו מרופדות בקש שחודש בכל מלונה כ-3 פעמים בממוצע במהלך הניסוי.
מחלות: שכיחות המחלות (קלקולי קיבה, דלקות ריעות, דלקות תבור וכו') לא היו שונים בין הטיפולים, כאשר בעקבות הסיבות הנה"ל כ-2 זכרים ונקבה אחת מקבוצת הטיפול ו-2 זכרים בקבוצת הביקורת לא נכללו בניתוח התוצאות.
הזנה
הזנה נוזלית: במהלך תקופת הניסוי, לוח ההגמעות היה זהה בין שני הטיפולים ובהתאם למקובל ברפת, כאשר במהלך ה-21 ימים הראשונים הזכרים קיבלו כ-4.0% יותר חלב.
בלידה, 4 ליטר קולוסטרום ראשון. ביום השני כ-4 ליטר קולוםטרום שני. מהיום ה-3 ועד ה-7 בין 3- 4 ליטר\יום קולוסטרום שלישי או חלב.
מהיום ה-8 ועד היום ה-21 היונקים צרכו 3 ו-3.2 ליטר חלב\יום לנקבות וזכרים בהתאמה. מהיום ה-22 ועד היום ה-60 הנקבות צרכו כ-6 ליטר חלב\יום. ביום 61 ועד גמילתן (סביב ה-65 יום), כמות החלב ירדה ל-3 ליטר בלבד. הזכרים נגמלו ב-60 יום כאשר מהיום ה-22 ועד היום 56 קיבלו 6 ליטר חלב\יום, ומהיום ה-57 ועד גמילה הכמות ירדה ל-3 ליטר חלב\יום.
הזנה "יבשה": המזון "היבש" בקבוצת ביקורת כלל תערובת יונקים שבה כ-48.5% של ה-NDFמקורו בסובין-רמולג' (טבלה מס' 2). ההרכב הכימי של התערובת הוא: ח"י – 87.9%, NEL-1.86 מק"ל\ק"ג ח"י, ח"כ – % 19.4 ו-NDF, 24.1%. בקבוצת הניסוי, יוחלפו מזונות כמו סובין, כוספת חמניות, במזונות לוואי בעלי נעכלות דופן תא גבוהה כמו קליפות סויה. (טבלה מס' 2). ההרכב הכימי המתוכנן של התערובת היה: ח"י – 87.6%, NEL -1.89 מק"ל\ק"ג ח"י, ח"כ – % 19.5 ו-NDF, 30.0%.
טבלה מס' 2: הרכב של תערובות הניסוי, % ע"ב ח"י
תערובת | ||
ביקורת | ניסוי | |
הרכב התערובות | ||
שעורה | 18.4 | 14.6 |
תירס גרוס | 20.8 | 17.0 |
חיטה גרוסה | 10.1 | 10.1 |
כוספת סויה | 9.3 | 15.9 |
כוספת חמניות | 5.2 | — |
DDGS | 5.1 | 5.1 |
גלוטן תירס | 0.6 | 0.8 |
HFP | 5.1 | 5.2 |
סובין + רמולג' | 22.7 | — |
קליפות סויה | — | 29.1 |
ויטמינים, מנרלים, מלח, שמן ותוספות | 2.7 | 2.2 |
הרכב הכימי של התערובות נבדק פעמיים במהלך התצפית במעבדה של מכון תערובת אמבר (טבלה מס' 3). מנתוני טבלאות 1-2 מסתמן פער ב-% NDF שבולת בבליל "ניסוי", 30% בתיכנון לעומת 28.0% בפועל. בשאר הפרמטרים ההבדלים היו מזעריים.
טבלה מס' 3: ההרכב הכימי הממוצע של בלילי הניסוי ע"ב ח"י, על פי 2 בדיקות מעבדה.
תכולות (%) | ביקורת | ניסוי |
ח"י | 88.0 | 88.1 |
ח"כ | 19.3 | 19.5 |
NDF | 24.5 | 28.0 |
מעקב צריכת מזון: צריכת התערובות היתה חופשית. שאריות יומיות נשקלו מידי בוקר קודם לחלוקת המזון החדש שנשקל כל יום, קודם לחלוקתו.
מעקב גדילה, תוספת משקל:
נבדק משקל גוף של היונקים מדי 12 יום, בעזרת מאזניים אלקטרונים. השקילה הראשונה בוצעה במהלך היום הראשון מהיולדן.
מודל סטטיסטי: ניתוח הנתונים היה לפי מודלG.L.M. של תוכנת JMP. כל אחד מהמשתנים תוקן למשתני קוואריאנס. לדוגמא לניתוח תוספת משקל יומית משתני קוואריאנס היו: תאריך לידה, משקל לידה, טיפול ומין . להשוואת הממוצעים נלקחו התוצאות של מבחן LSMeanהעושה שימוש בממוצעים המתוקנים לפי משתנה הקוואריאנס.
תוצאות ודיון
במנות המתבססות על האבסת תערובת יונקים בלבד שעור ה-NDF נמוך בהשוואה לבלילי יונקים שבהם בין 10-15% מזון גס. בשנים האחרונות נעשו בארץ עבודות רבות על הזנת יונקים, בהן הושואו צריכת המזון בין בלילים עם מקור מזון גס שונים, או בלילי יונקים מול תערובת ללא מזון גס. נמצא שהבדלים בין שיטות לא היו מהותים. אומנם ביצועי הגדילה היו טובים יותר בהזנה שהתבססה על תערובת יונקים. יתכן שסיבה לכך היא הנעכלות גבוהה יותר במזון המרוכז. במצב זה, כאשר כמויות החלב או תחליף חלב הן קבועות ההבדלים היחידים בביצועי הגדילה וצריכת המזון יכולים לנבוע מהרכב התערובת. לכן, הזנה המתבססת על האבסה תערובת יונקים כמזון "יבש" בלעדי יש חשיבות להרכב שיכל לספק את הצרכים התזונתיים של היונק בצורה יעילה. החלפת מקור ה-NDF בתערובת בחומרים בעלי נעכלות NDF גבוהה, כמו קליפות סויה עשויים לשפר את ביצועי היונקים (7).
קליפות הסויה מאופינת בתכולת NDF בעל נעכלות גבוהה יחסית, ובנוסף תוכולת העמילן הנמוך יחסית לגרעינים אחירים (6). בעבודה הנוכחית החלוף הסובין עתיר NDF בקליפות סויה בעלי שעור דופן תא נעכל גבוה (טבלה מס' 2).
ביצועי הגדילה: לא נמצאו הבדלים במשקל הלידה בשני הטיפולים (41.7 לעומת 40.8 ק"ג; בקבוצת התערובת ביקורת והתערובת ניסוי בהתאמה, טבלה מס' 1). בולת במיוחד תוספת המשקל היומית נמוכה יחסית לעבודות אחירות בשני הטיפולים ולא נבדל באופן מובהק בין שני הטיפולים (טבלה מס' 4). מהנתונים המוצגים בטבלה מסתמן הבדל מובהק בין זכרים לנקיבות של כ-70 גר'\יום (טבלה מס' 4).
טבלה מס' 4: ממוצעים מתוקנים של תוספת משקל יומי בק"ג ("תמי") לפי טיפולי התצפית ומין.
טיפול | "תמי" | שגיאת תקן | P |
ביקורת | 0.50 | 0.0195 | 0.6 |
ניסוי | 0.52 | 0.0203 | |
מין | |||
זכר | 0.54 | 0.0194 | 0.041 |
נקבה | 0.47 | 0.0202 |
טבלה מס' 5: ממוצעים מתוקנים של משקל גמילה (ק"ג) לפי טיפולי התצפית ומין.
טיפול | משקל גמילה | שגיאת תקן | P |
ביקורת | 71.6 | 1.411 | 0.091 |
ניסוי | 75.1 | 1.432 | |
מין | |||
זכר | 77.0 | 3.132 | 0.239 |
נקבה | 70.0 | 3.288 |
צריכת מזון: נמצא הבדל מובהק בצריכת תערבות (ק"ג) הממוצעת (טבלה מס' 6), כאשר הצריכת התערובת בקבוצת הניסוי היתה גבוה יותר בכ-5.5 ק"ג ח"י בקבוצת הביקורת. הנקבות צרכו כ-40 גר' תערובת (ח"י) יותר מהזכרים (טבלה מס' 6).
הממוצעת הימית של צריכת חלב בח"י היתה כ-0.55 ק"ג בשני הטיפולים. סה"כ צריכת המזון בח"י (תערובת +חלב) ממוצעת היתה 1.1 ק"ג בקבוצת הביקורת ו-1.12 בקבוצת הניסוי.
השיעור היחסי בין צריכת החלב למזון היבש, על בסיס חומר יבש, היה כ-50% בקבוצת הביקורת, כאשר בקבוצת הטיפול, החלב תורם רק כ-42% מסה"כ צריכת המזון. במהלך ה-20 יום הראשונים תרומתו של החלב היה כ-80% ומצטמצם לכ- 25-30% בממוצע לקראת הגמילה. תוצאות דומות התקבלו בעבודה של עדין וחו', בקבוצה שהואבסה בתערובת יונקים כמזון יבש בלעדי.
טבלה מס' 6: ממוצעים מתוקנים של צריכת תערובת ( ק"ג ח"י) לפי טיפולי התצפית.
טיפול | צריכת תערובת | שגיאת תקן | P |
ביקורת | 34 | 1.903 | 0.04 |
ניסוי | 39.5 | 1.964 |
תוצאות המוצגות בטבלה מס' 6 מצביעות על עליה בצריכת תערובת גבוה יותר בקבוצת הניסוי. יתכן שהחלפת מקורת הNDF בתערובות גרמה לריכוז גבוה יותר של NDF בעל נעכלות גבוהה ובכך בהשפעותו החיובי בקצב פריקות ופינוי ממערכת העיכול. אומנם יש לצין שצריכת התערובת הגבוהה יותר תורגמה למגמה חיובית במשקלי הגמילה של קבוצת הניסוי, אך לא מובהקת (טבלה מס' 5).
ביונקים התיפקוד של הכרס אינו זהה מאשר בבהמות מבוגרות, מכאן שצריכת התערובת במהלך החודש הראשון היתה נמוכה ורוב הצרכים סופקו ע"י החלב. מהסיבה הזאת (תיפקוד המוגבל של היונק כמעלי גירה) יש להניך שהשפעותן של מקורות מזון מרוכזים בעלי שעור דופן תא נעכל גבוה הם מוגבלים בהתחשב לזמן הקצר שיתרונותיו יכולים לבוא לידי ביטוי.
לסיכום, למרות המגמה החיובית בתוספת המשקל היומית בקבוצה שבה הוחלפה מקור הדופן תא, לא ניתן לקבל השפעות מובהקות על תוספת המשקל של היונק בזמן קצר יחסית. יתכן שבדיקה השוואתית בין שתי התערובת בפרק זמן של חודש מעבר לגמילה כאשר המזון הבלעדי יהיה התערובת, עשוי להפשר לקבוע את יתרונותיו בשילובם של חומרים בעלי דופן תא עם נעכלות גבוהה יחסית למקורות המקובלים לשימוש.