דו"ח מחקר ל 2006 המוגש למועצה לענף החלב בישראל

דו"ח מחקר ל 2006 המוגש למועצה לענף החלב בישראל
דו"ח מדעי זה מציג תוצאות ניסוי מקיף שבוצע
במסגרת פרויקט 870-1375-06 של שה"מ.

בנית מודל לבחינת חלופות לרכישת מזון ברפת

גבי עדין1; ברכה גל2; פרץ שורק3.
1 שה"מ-המחלקה לבקר; 2 שה"מ –כלכלת היצור; 3 התארגנות רפת משקי הדרום.

מבוא
מתוך הסיכומים המקצועיים והכלכלים באזורים השונים בשנים האחרונות נמצא שהוצאות המזון מהוות כ 47% מהכנסה ובחישוב מדויק של הוצאות התפעול השונות הכרוכות בהכנת הבליל עד חלוקתו באבוס יכול להגיע לכ 55% מהתפוקה. במשטר של מכסות, הגורם שנמצא בקשר ההדוק ביותר עם התרומה לליטר הוא עלויות היצור, נמצא מתאם חיובי עם ערכי 2R בין 0.55 ל- 0.65. כאשר בחנו את הוצאות המזון כסעיף בודד מתוך הוצאות היצור והשפעתם על הרווחיות, מצאנו ערכי 2R גבוהים יחסית בין 0.36 ל-0.46, בשנים בהם עלות ההזנה גבוהה במיוחד, קיימת שונות גדולה בין היצרנים.
בשנים האחרונות אנו עדים על הרעה בתנאי הסחר, עליה במחירי המזון, עליית הדולר והיורו, (רוב המזון נקנה בחו"ל) ועליה במחירי ההובלה הימית. ענף החלב נמצא בסביבה לא יציבה, יש הפחתה במחיר החלב הגולמי לצורך התמודדות עם איום הייבוא והמשך הקיפאון בביקושים המקומיים למוצרי חלב המייצרים שחיקה בחלב. אין ספק שקיימת ירידה ברווחיות בענף רפת החלב.
רפתות משפחתיות רבות עברו בשנות ה 70 לקניית מזון ממרכז מזון, ביטול התלות של הרפתן הקטן ביצור עצמי של מספוא ומתן אפשרות לקבלת בליל איכותי מוכן הייתה מהגורמים החשובים בצמצום הפער ביצור בין המשקים השיתופיים למשפחתיים. בתחילת שנות ה 90 גדלה אוכלוסיית קוני הבליל המוכן, עליה נמנו גם רפתות גדולות רבות חלקם בתהליך של גדילה (רכישת מכסה או שותפות), וחלקם לקראת רכישה של ציוד או מתקנים הנחוצים להכנת הבליל, אומדים לפני קבלת ההחלטה בעלת משמעות כלכלית רצינית. מרכזי המזון הגדולים מהווים חלופה רצינית שיש לבחון לעומת האלטרנטיבה להכנת בליל המזון בבית. קיימים יתרונות וחסרונות לשיטות השונות ויש להתייחס לפרמטרים כמו: טריות ואורך חיי מדף של מזונות, יתרונות לגודל ברכישה מזון, חסכון בזמן ואלטרנטיבה לעבודה, שימוש במספר בלילים, איכות הכנת מזון גס, פיקוח על איכות גרעינים ומקורות חלבון, שיגרת ההזנה, גידול במכסה ללא השקעה נוספת במתקני הזנה, גיוון מזונות, פחת במזון, תזרים מזומנים, עצמאות, אמינות, ניצול יעיל של כלים חקלאים, פרמיה על ביטוח נזקים הנגרם ע"י המזון, הובלה, שליטה על שאריות המזון, שליטה על מרכיבי המה, מועד חלוקה ומספר חלוקות ועוד (1,2,3,4).

מטרת העבודה
לערוך מודל מבוסס על ישום בתוכנית אקסל, לבחינת חלופות לרכישת מזון ברפת לקבלת החלטות ברפת ספציפית ובהתאם לתנאים המאפיינים אותה. המודל יכלול את כל הפרמטרים הקשורים בהכנה וחלוקת המזון בשלוחות השונות ברפת: עלות רכישה ואחזקה מתקנים וכלים, עלות המזון עד שער המשק, פחת, ריבית על המלאים ועל ההשקעות, הוצאות מפורטות על אחזקת כלים, עלות עבודה למעביד ועוד. יערך איסוף מידע בסיסי ממדגם גדול של מרכזי מזון בכל הארץ לצורך בניית מאגר נתונים אמין ומדויק.

חשיבות וייחוד המחקר
המודל הנו כלי ממשקי וכלכלי התומך במהלך בחינת החלופות וקבלת החלטה נכונה במשק הבודד לגבי מדיניות רכישת והכנת בליל המזון ברפת. תרומתו של היישום מבחינת חסכון בתשומות מוערכת בכ- 8% מהוצאות המזון ליצור ליטר חלב (1).

תוצאות
נערך ישום אקסל ידידותי אשר ימצא באתר:
http://www.geocities.com/capecanaveral/5380/pub-dept-cattle-husb.html

היישום בוחן חלופות לרכישת בליל מזון לרפת, ייצור עצמי מול מרכז מזון חיצוני כאשר נלקח בחשבון יתרונות וחסרונות בשיטות השונות: כדאיות שימוש בחומרי לוואי, הוזלת המנה לעומת ייקור הובלה, תנאים נוחים לתחלופה גבוהה של מזונות המבטיחים טריות ואורך חיי מדף, יתרונות לגודל בקניית מזון ומיצוי התחרות בשוק, יתרונות לגבי תנאי תשלום, חסכון בזמן המאפשר עבודה נוספת, התייחסות למחיר האלטרנטיבי לעבודה, התמחות בתפקידים ע"י אנשי מקצוע המכינים מזון גס איכותי עם פחת קטן, פיקוח מקצועי על איכות גרעינים ומקורות חלבון, יתרונות מקצועיים בשגרת ההזנה, אפשרויות לגדול במכסה או ביצור החלב ללא השקעה נוספת במתקני הזנה, גיוון מזונות, פחת נמוך, תמחור מדויק (שווי מלאי, ריבית, פחת), הקטנת הוצאות קבועות (ביחס לנפח היצור), עומס בהשקעות, נוכחות גב מקצועי כלכלי בזמן תקלה, חלוקה באבוס והמשמעות הכלכלית הכרוכה בחסכון בהוצאות הכנת ופריקת הבליל, תזרים מזומנים לגזבר נוח ויציב ללא פיקים וגלים בתקופת רכישת מזונות גסים, יתרון לאלו המכינים מספוא בבית, תכנון מלאים מדויק, עצמאות, אמינות, חסכון בהוצאות לרפת הצמודה במתקן יעיל באחזקת כלים, התייחסות להחזרים ממכון התערובת, מועד חלוקת המזון ומספר חלוקות במהלך היום, התמקצעות בעבודה ברפת, שימוש במספר בלילים, חסכון בהובלה ועוד.
המודל מציע שורה של הנחות המתייחסות לעלויות אחזקת כלים הכולל טיפול שוטף, טיפול מונע, חלפים, תיקונים, סולר,דלק,ביטוח. ריבית שנתית לצורך היוון
ריבית שנתית לצורך חישוב מלאי המזון, עלות מעביד ליום. בנוסף, קימות הוצאות במבנים ובציוד לדוגמה טרקטור, עגלה פורקת, עגלה מערבלת, שופל, מתבן, תא אחסון , מיכל לאחסון תערובת כולל מעמדי, בורות תחמיץ בגדלים שונים ועוד.
לפני קבלת החלטות סופיות הרפתן חייב לבדוק היטב האם יש ברשותו את הכוח אדם המקצועי המתאים, האם הציוד ברשותנו מתאים לעבודה, והאם ניתן יהיה להבטיח פחת מזערי. כל הגורמים האלו חייבים להילקח בחשבון לצורך השגת המטרה העיקרית שהיא הגברת הרווח לליטר.
מצורפת דוגמה למשק שיתופי בעל מכסה של 6 מיליון ליטר, עם מבנה עדר ותנובה נתונה, המעוניין לבחון שני אלטרנטיבות לרכישת מזון. בטבלה הראשונה מכניסים את כל הנתונים הדרושים, טבלה 2 מציגה נתוני עזר לאלו שלא בטוחים בעלויות של המרכיבים השונים, טבלה 3 למעשה מסכמת את הפעילויות ברמה שנתית ועל בסיס ליטר במכסה
היישום הינו כלי חיוני המסיע במציאת האלטרנטיבה העדיפה, אך המסר העיקרי הוא שכל מנהל רפת צריך לקבל החלטה בהתאם לתנאים המאפיינים את המשק הספציפי ובהתאם להערכתו ולמיטב שיקוליו של כל הגורמים המעורבים.

טבלה 2

טבלה 3

מקורות ספרות
1. ג. עדין; ס. רוזן. פרמטרים להכשרת מנהלי רפתות. משק הבקר והחלב, חוברת 315 אפריל 2005.
2. ג. עדין; פ. שורק; ב. גל. 1993 עד 2004. סיכומים מקצועיים וכלכלים לענף הרפת. משקים שיתופיים באזור הדרום.
3. ס.רוזן. קניית בליל ממרכז מזון חיצוני. משק הבקר והחלב, חוברת 317 אוגוסט 2005.
4. ר.סולומון. בליל הנרכש על ידי רפתות גדולות ממרכזי מזון. הכנס השנתי ה 17 למדעי הבקר 2005.