בחינת שלושה ממשקי הזרעה במטרה לשפר התעברות של פרות חלב בתנאי זיהוי ייחומים אוטומטי

דו"ח מדעי מסכם לתוכנית 362-162-07

קאים משה1, מועלם עוזי1, וזרון יואל2
1המכון לחקר בעלי- חיים, מינהל המחקר החקלאי, 2שיאון

תקציר
השימוש במערכות אוטומטיות לזיהוי ייחומים (מאז"י) מקיף רוב הפרות בארץ. העיתוי המיטבי להזרעה בייחום מוגבל בזמן. לכן שיעור ההתרעות הנכונות של מאז"י על סמך ניטור פעילות, הוא רכיב ממשק הרבייה העיקרי המשפיע על סיכויי הפרה להתעבר. ממשק ההזרעה (מ"ה) ברפתות המצוידות במאז"י מבוסס על קבלת התרעות על פרות בייחום 3 פעמים ביממה, והזרעת כל הפרות המותרעות אחת ליממה, בד"כ בשעות הבוקר. לכן, יש לשער שחלק מהפרות מוזרעות בעיתוי תת-מיטבי להתעברות. השערת העבודה היא, שניתן לשפר את שיעור ההתעברות באמצעות הפעלת ממשקי הזרעה, שיאפשרו להזריע את כל הפרות בעיתוי מיטבי. מטרות העבודה הן: (i) לכמת את שיעורי ההתעברות אחר הפעלת שלושה ממשקי הזרעה, שאחד מהם הוא המקובל בארץ, בתנאי זיהוי ייחומים אוטומטי (ii) לבחון את ההשפעה של עיתוי ההזרעה ביחס למועד ההתרעה הראשונה של מאז"י על שיעור ההתעברות.
מבכירות ופרות לקראת הזרעות ראשונה עד שלישית, הוקצו (לפי מספר תחלובה ומספר ההזרעה), לאחד מ-3 מימשקי הזרעה כדלקמן (סה"כ 1126 הזרעות):
1. הזרעת בוקר (AM) – פרות קבוצה זו, הוזרעו פעם אחת בבוקר ללא תלות במועד ההתרעה הראשונה של מאז"י. זהו מ"ה המקובל בארץ.
2. הזרעה בוקר או ערב (AM/PM)- פרות קבוצה זו הוזרעו פעם אחת, באחד משני המועדים; בוקר או ערב. מועד ההזרעה היה הקרוב אחר מועד ההתרעה הראשונה של מאז"י.
3. שתי הזרעות (2∗AI) – פרות קבוצה זו, הוזרעו פעמיים כל אחת. מועד ההזרעה הראשונה היה הקרוב אחר מועד ההתרעה הראשונה של מאז"י וההזרעה השנייה כעבור 14-10 שעות.
רווח-הזמן ממועד הזיהוי בייחום ועד מועד ההזרעה השפיע על סיכוי ההתעברות של הפרות. שיעורי ההתעברות, של מבכירות ופרות משלוש ההזרעות הראשונות, שהוזרעו אחר רווח-זמן קצר, בינוני, או ארוך היו: 33.7%, 39.6% ו- 30.2% (p=0.06) בהתאמה.
היות ושיעורי ההזרעות של המבכירות מכלל ההזרעות, היה דומה בממשקי ההזרעה השונים, אוחדו תוצאות המבכירות עם אלו של הפרות. שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה של מבכירות ופרות, היו גבוהים יותר (p=0.02) בממשק ההזרעה 2∗AI, (41.2%) מאשר בממשק ההזרעה AM(29.3%). בממשק ההזרעה AM/PM שיעור ההתעברות היה 34.8%, דומה לזה שהושג בממשק הזרעה AM.
שיעורי ההתעברות משלושת ההזרעות הראשונות של מבכירות ופרות, היו גבוהים יותר (p=0.05) בממשקי ההזרעה AM/PM(40.1%) ו-2∗AI (41.3%), בהשוואה לממשק הזרעהAM (32.5%).
הזרעת פרות פעמיים במשך הייחום (2∗AI) העלתה באופן משמעותי את שיעורי ההתעברות של מבכירות ופרות שזוהו לראשונה בייחום בחליבות בוקר או בצהריים. לא נמצא יתרון לממשק ההזרעה 2∗AI אצל מבכירות ופרות שזוהו לראשונה בייחום בחליבת ערב.

מבוא
במרבית העדרים בארץ, קביעת עיתוי ההזרעה מושתתת על מערכות אוטומטיות לניטור פעילות (מאז"י). המערכות אוטומטיות מנטרות באופן רציף במשך כל שעות היממה, את השינויים בפעילות צעידה או בפעילות כללית של הפרות. הניטור האוטומטי הרציף הוא חלופה למימשק – שאינו ישים בתנאי המשק הישראלי – המושתת על 4 תצפיות-עין ביממה לגילוי ייחומים. היעילות והדיוק של מערכות אלה, ועיתוי ההזרעה בעקבות התרעה על עליה בפעילות של הפרה, הם בין הגורמים העיקרים המשפיעים על סיכוי ההתעברות ועל ביצועי הרבייה של פרות חלב.
מימשק ההזרעה ברפתות המצוידות במאז"י מבוסס על קבלת התרעות על חריגה בפעילות מעבר לסף פעילות שנקבע במערכת (פרות בייחום), 3 פעמים ביממה בעת החליבות, והזרעת כל הפרות המותרעות אחת ליממה, בד"כ בשעות לפני הצהריים. מועד ההתרעה הראשונה על הגברת פעילות של הפרה, מתאחר בהשוואה למועד תחילת ייחום התנהגותי כפי שנקבע בתצפית-עין (7). לכן, יש לשער שחלק מהפרות המוזרעות בעיתוי תת-מיטבי להתעברות( (9,5,3,1).
בארץ ובחו"ל נערכו עבודות מעטות ולא מבוקרות דיין, לקביעת העיתוי המיטבי של ההזרעה בהתייחס למועד ההתרעה הראשונה של מאז"י (8,1). בניתוח רטרוספקטיבי של תוצאות הזרעות שנערכו ברווחי זמן שונים ממועד קליטת ההתרעה הראשונה, נמצאה ירידה משמעותית, בשיעור ההתעברות בפרות שהוזרעו מאוחר בהשוואה לפרות שהוזרעו קרוב יותר למועד ההתרעה הראשונה (1). בעבודה אחרת (8) נמצא שסיכוי ההתעברות (מחושב) מרבים כשהזרעה נערכת כ-12 שעות מתחילת הגברת הפעילות.
ניתן לתזמן את עיתוי ההזרעה לפרק זמן מיטבי להשגת שיעור התעברות גבוה. זאת, באמצעות ממשקי ההזרעה בהם הפרות מוזרעות אחת ליממה, אך באחד משני מועדים שונים במשך היממה – בוקר או ערב – בהתייחס למועד ההתרעה הראשונה. אפשרות אחרת היא הזרעת פעמיים אחר ההתרעה הראשונה. במחקר קודם (6,2) שערכנו בעונות הקיץ והסתיו, בדקנו את האפשרות לשפר את סיכויי הפרה להתעבר באמצעות הפעלת שני ממשקי ההזרעה הנ"ל בהשוואה לממשק ההזרעה המקובל בארץ. זאת, כשעיתוי ההזרעה נקבע בהתייחס למועד תחילת ייחום עמידה שנקבע בתצפית-עין. יחסי הסיכויים המוערכים של פרה להתעבר בממשקי הזרעה בהם הפרות מוזרעות בעיתוי מיטבי בייחום, היו גדולים פי 1.5 ו-1.7 בהשוואה לאלו של פרה בממשק ההזרעה המקובל בארץ (6,2).
השערת העבודה היא, שניתן לשפר את שיעור ההתעברות באמצעות הפעלת ממשקי הזרעה, שיאפשרו להזריע את כל הפרות בעיתוי מיטבי בייחום.

מטרות העבודה הן:
1. לכמת את שיעורי ההתעברות אחר הפעלת שלושה מימשקי הזרעה, בתנאי זיהוי ייחומים אוטומטי.
2. לבחון את ההשפעה של עיתוי ההזרעה ביחס למועד ההתרעה הראשונה של מאז"י.

תיאור של הפעלת המחקר
דו"ח זה מסכם את תוצאות ההזרעות – ראשונה עד שלישית – שנערכו החל מחודש אוגוסט 2007 עד חודש דצמבר 2009 (סה"כ 1126 הזרעות, מתוכן 651 הזרעות ראשונות). העבודה נערכה במשך שבוע אחד (שבוע הזרעות), מידי שלושה שבועות. לקראת כל שבוע הזרעות, סונכרן הייחום של קבוצת מבכירות ופרות חדשה לקראת מועד ההזרעה הראשונה, באמצעות שתי זריקות של PG (שתי הזריקות ניתנו בימי שישי ברווח-זמן של 14 ימים). זאת, על מנת לרכז מספר רב של פרות מוזרעות במשך שבוע. מבכירות ופרות שחזרו להתייחם במשך שבוע הזרעות העוקב, הוזרעו מחדש. במשך שבוע הזרעות, קוימו שני מועדי הזרעה: בבוקר בסביבות השעה 0900 ובערב סמוך לשעה 1900.
פרות בייחום זוהו באמצעות מערכת אוטומטית המנטרת פעילות צעידה "אפיאקט" (צח"ם אפיקים). סף-החריגה של פעילות הצעידה לצורך התרעה על הפרה בייחום נקבע ל-75% מעל רמת הפעילות הבסיסית של אותה פרה בימים קודמים. רוב הפרות הוזרעו אחר שהותרעו על פעילות חריגה הגבוהה מ-80%. דוחות על פעילות חריגה של הפרות הופקו מידי יום אחר סיום חליבות הבוקר וחליבת הצהריים. מבכירות ופרות לקראת הזרעות ראשונה עד שלישית, שזוהו בייחום על ידי מערכת "אפיאקט", הוקצו בכל חליבה (לפי מספר תחלובה ומספר ההזרעה), לאחד מ-3 ממשקי הזרעה נבחנים כדלקמן:
1. הזרעת בוקר (AM) – פרות קבוצה זו, הוזרעו פעם אחת במשך הייחום בשעות הבוקר ללא תלות במועד הראשון שזוהו בייחום. הפרות שהוזרעו בבוקר, זוהו לראשונה בייחום בחליבות צהריים, או בחליבת ערב ביום שקדם להזרעה, ובחליבת הבוקר ביום ההזרעה. הקבוצה מייצגת את מימשק ההזרעה המקובל בארץ.
2. הזרעה בוקר או ערב (AM/PM)- פרות קבוצה זו, הוזרעו פעם אחת במשך הייחום, באחד משני המועדים; בוקר או ערב. מועד ההזרעה היה הסמוך ביותר למועד הראשון בו זוהו הפרות בייחום.
3. שתי הזרעות (2∗AI) – פרות קבוצה זו, הוזרעו פעמיים במשך הייחום. ההזרעה הראשונה נערכה במועד הסמוך ביותר למועד הראשון שזוהו בייחום; בבוקר או בערב. במידה והפרה הוזרעה בפעם השנייה בערב, רווח הזמן מההזרעה הראשונה היה כ- 10 שעות, ואם הוזרעה בבוקר רווח הזמן היה כ-14 שעות. מועדי ההזרעה/ות (בוקר סמוך לשעה 0900 וערב בשעה 1900) בהתייחס למועד ההתרעה הראשונה על פעילות חריגה ( מועד זיהוי בייחום), במימשקי הזרעה שנבדקו מוצגים בטבלה 1.

טבלה 1. מועדי ההזרעה במימשקי ההזרעה הניבחנים, בהתייחס למועד הההתרעה הראשונה על פעילות חריגה במערכת "אפיאקט".

המצב הגופני של הפרות נוטר סמוך למועדים: המלטה, שיא-חלב ע"י הרופא המטפל ובמועדי ההזרעות ע"י איש צוות המחקר. נערך מעקב אחר אירועי מחלות רחם ומחלות מטבוליות אחר ההמלטה.
שיעורי ההתעברות מהזרעה הראשונה ומשלושת ההזרעות הראשונות שהושגו בכל אחד ממשקי ההזרעה AM/PM ו-∗AI2 הושוו עם שיעורי ההתעברות המתאימים שהושגו בממשק ההזרעה AM, בעזרת מבחן 2X.

תוצאות
א. השפעת ממשק ההזרעה על שיעורי ההתעברות
מאפייני הקבוצות השונות בניסוי; ממוצע ימי-מנוחה, וציוני המצב הגופני בהמלטה, בשיא-חלב ובמועד ההזרעה הראשונה מוצגים בטבלה 2. ממוצעי ימי מנוחה של המבכירות בממשקי ההזרעה השונים היו בתחום 93-83 ימים. ממוצעי ימי המנוחה אצל הפרות היו דומים בממשקי ההזרעה השונים (83-80 ימים).

טבלה 2. ממוצעי ימי-מנוחה, ציוני מצב גופני בהמלטה, שיא-חלב בהזרעה הראשונה של מבכירות ופרות בממשקי הזרעה שנבדקו

∗בסוגריים שגיאת תקן.

ממוצעי ציוני מצב גופני בהמלטה, היו דומים במבכירות ובפרות, וכן בממשקי ההזרעה השונים. ממוצעי ציוני מצב גופני בשיא-חלב ובעת ההזרעה הראשונה, היו גבוהים יותר במבכירות בהשוואה לפרות. אולם, היו דומים בממשקי ההזרעה השונים בכל אחת מקבוצות הגיל.
שיעורי ההתעברות של המבכירות בממשקי ההזרעה שנבדקו מוצגים בטבלה 3. שיעורי ההתעברות של מבכירות מהזרעה ראשונה בממשקי ההזרעה AM ו- AI∗2, היו 34.7%, ו-52.9% (p=0.05) בהתאמה. בממשק הזרעה AM/PM שיעור ההתעברות מהזרעה ראשונה (42.4%) היה גבוה יותר מזה שהושג בממשק הזרעה AM(ל"מ). שיעורי ההתעברות משלושת ההזרעות הראשונות בממשקי ההזרעה AM, ו- AI∗2 היו 37.4%, ו- 49.6% (p=0.05), בהתאמה. בממשק הזרעה AM/PM שיעור ההתעברות (45.2%) היה גבוה יותר מזה שהושג בממשק הזרעה AM(ל"מ). שיעורי ההתעברות של מבכירות שהוזרעו בממשק ההזרעה המקובל ( AM) היו הנמוכים ביותר, ואילו שיעורי ההתעברות של מבכירות שהוזרעו פעמיים בייחום (AI∗2) היו הגבוהים ביותר (טבלה 3).
שיעורי ההתעברות של הפרות בממשקי ההזרעה שנבדקו מוצגים בטבלה 4. שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה, בממשקי ההזרעה AM, AM/PM ו- AI∗2, היו 26.7%, 31.1% ו- 36.3% (p=0.075), ואילו משלושת ההזרעות הראשונות היו 30.1%, 37.4% ו- 37.9% (p=0.06) בהתאמה. מנתוני הטבלה עולה, ששיעורי ההתעברות הנמוכים ביותר של פרות, הושגו בממשק ההזרעה AM בדומה למבכירות.

טבלה 3. שיעורי התעברות (%) של מבכירות בממשקי ההזרעה שנבדקו

#בסוגריים, מספר ההזרעות.
b,a ההבדל בין ממשקי הזרעה מובהק (p<0.05)

טבלה 4. שיעורי התעברות (%) של פרות בממשקי ההזרעה שנבדקו
#בסוגריים, מספר ההזרעות.

∗שיעור ההתעברות בקבוצה 2∗AI נבדל משיעור ההתעברות בקבוצה AM (p=0.075).
∗∗שיעור ההתעברות בקבוצה 2∗AI נבדל משיעור ההתעברות בקבוצה AM (p=0.06).

שיעורי המבכירות (%) מכלל ההזרעות הראשונות שנערכו, היו 32.4%, 32.8% ו-29.8%, ומכלל ההזרעות השנייה והשלישית שנערכו היו 33.7%, 34.7% ו-29.6%, דומים בממשקי ההזרעה AM, AM/PM ו- AI∗2 בהתאמה. לכן נתוני המבכירות והפרות אוחדו בכל ממשק ההזרעה (טבלה 5). התוצאות המאוחדות מייצגות את ביצועי ממשקי ההזרעה בעדר הכולל מבכירות ופרות. הגדלת מסד הנתונים מבליט את הממצאים שהתקבלו בכל אחת מקבוצות הגיל; מבכירות ופרות. שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה בממשקי ההזרעה AM ו- AI∗2, היו 29.3%, ו-41.2% (p=0.02) בהתאמה. בממשק הזרעה AM/PM שיעור ההתעברות מהזרעה ראשונה (34.8%) היה דומה לזה שבממשק הזרעה AM.
שיעורי ההתעברות משלושת ההזרעות הראשונות בממשקי ההזרעה AM, AM/PM ו- AI∗2 היו 32.5%, 40.1% ו- 41.3% (p=0.05), בהתאמה.
מנתוני טבלה 5 עולה, שבממשק הזרעה AI∗2 עלו שיעורי ההתעברות בהזרעה הראשונה ובשלושת ההזרעות הראשונות ב- 11.9 ו- 8.8 יחידות אחוז בהתאמה. בממשק ההזרעה AM/PM עלו שיעורי ההתעברות בהזרעה הראשונה ובשלושת ההזרעות הראשונות באופן מתון יותר; 5.5 ו- 7.6 יחידות אחוז בהתאמה.

טבלה 5. שיעורי התעברות (%) של מבכירות ופרות בממשקי ההזרעה שנבדקו

#בסוגריים, מספר ההזרעות.
b,a הזרעה ראשונה, ההבדל בין ממשק הזרעה AMובין ממשק ההזרעה 2∗AI מובהק (p<0.02.
b,a הזרעות שנייה ושלישית, ההבדל בין ממשק הזרעה AMובין ממשק ההזרעה AM/PM מובהק (p<0.05).
b,a שלוש הזרעות ראשונות, ההבדל בין ממשק הזרעה AMובין ממשקי ההזרעה AM/PM ו- 2∗AI מובהק (p<0.05.

ב. השפעת מועד הזיהוי בייחום על שיעורי ההתעברות בממשקי ההזרעה שנבדקו
תוצאות שיעורי ההתעברות של ממשקי ההזרעה שהוצגו לעיל (טבלאות 5-3), כוללות את כל הפרות שהוזרעו, ללא התייחסות למועד הראשון בו זוהתה הפרה בייחום.
בכל אחד מממשקי ההזרעה, הוזרעו הפרות אחר זיהוי ראשון בייחום באחת משלושת החליבות במשך היממה. בכל ממשק הזרעה נקבע מועד ההזרעה בהתאם למועד הראשון שזוהו בייחום (טבלה 1).
בממשק ההזרעה AM פרות שמזוהות לראשונה בייחום בבוקר, מוזרעות באותו בוקר (רווח-זמן קצר), פרות שמזוהות לראשונה בייחום בצהריים מוזרעות למחרת בבוקר (רווח-זמן ארוך) ופרות שמזוהות לראשונה בייחום בערב, מוזרעות למחרת בבוקר (רווח-זמן בינוני). לכן, ניתן לשער שיכולת ממשקי ההזרעה AM/PM ו- 2∗AI לשפר את שיעורי ההתעברות בהשוואה לאלו שהושגו בממשק הזרעה AM, תושפע ממועד הראשון בו זוהתה הפרה בייחום.
איורים 3-1 מציגים את שיעורי ההתעברות שהושגו בכל אחד משלושת ממשקי ההזרעה, על פי מועד הראשון לזיהוי בייחום; בוקר, צהריים וערב.
מועד זיהוי ראשון בייחום – בוקר (איור 1): פרות שהוזרעו בממשק הזרעה AM, הוזרעו באותו בוקר, סמוך מאוד למועד הגילוי בייחום. הזרעה מאוחרת יותר (בערב), כפי שבוצעה בממשק AM/PM העלתה את שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה ומשלוש הזרעות ב-1.2 ו- 6.2 יחידות אחוז בלבד.
הזרעת פרות פעמיים במשך הייחום; הזרעה ראשונה בבוקר- סמוך למועד הזיהוי בייחום, והזרעה שנייה – בערב- כ-10 שעות מאוחר יותר, העלתה את שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה ומשלוש הזרעות מ-30.1% ו- 30.2% בממשק הזרעה AM, ל- 41.2% (ל"מ) ו- 44.8% (p<0.001) בממשק הזרעה 2∗AI בהתאמה.
מועד זיהוי ראשון בייחום – צהריים (איור 2): פרות שהוזרעו בממשק הזרעה AM, הוזרעו למחרת בבוקר, ברווח-זמן הארוך ביותר ממועד הזיהוי בייחום, בהשוואה לכל הקבוצות האחרות בניסוי.
הקדמת ההזרעה של הפרות שזוהו בייחום בצהריים לשעות הערב (במקום למחרת בבוקר) בממשק הזרעה AM/PM, העלתה את שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה ומשלוש הזרעות ב-7.7 ו- 9.0 יחידות אחוז (ל"מ). הזרעת פרות פעמיים במשך הייחום; הקדמת ההזרעה הראשונה לשעות הערב, והזרעה שנייה למחרת בבוקר, העלתה את שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה ומשלוש הזרעות מ-26.5% ו- 30.2% בממשק הזרעה AM ל- 45.3% (p<0.025) ו- 40.6% (ל"מ) בממשק הזרעה 2∗AI.
מועד זיהוי ראשון בייחום – ערב (איור 3): פרות שהוזרעו בממשק הזרעה AM, הוזרעו למחרת בבוקר, ברווח-זמן בינוני (אופטימלי) ביחס למועד הזיהוי בייחום. רווח-הזמן בין מועד הזיהוי בייחום ובין מועד ההזרעה היה שווה בממשקי ההזרעה AM ו- AM/PM. שיעורי ההתעברות היו דומים אם כי גבוהים במקצת בממשק AM/PM בהשוואה ל- AM. שיעורי ההתעברות המאוחדים של שני ממשקי ההזרעה, מהזרעה ראשונה ומשלושת ההזרעות היו 34.5% ו- 40.9% בהתאמה. שיעורי התעברות אלו גבוהים יותר בהשוואה לשיעורי ההתעברות של פרות שזוהו בייחום בבוקר (30.1% ו- 30.2%), או בצהריים (26.5% ו- 30.2%), בממשק ההזרעה AM(איורים 1-2).
הזרעת פרות פעמיים במשך הייחום (2∗AI), העלתה את שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה ומשלוש הזרעות ב- 7.0 ו- 0.1 יחידות אחוז בהשוואה לממשק ההזרעה AM.

ג. השפעת רווח-הזמן בין מועד זיהוי בייחום ובין מועד ההזרעה על שיעורי ההתעברות
לצורך בחינת הקשר בין רווח-הזמן ממועד הראשון לזיהוי בייחום ועד למועד ההזרעה, אוחדו תוצאות ההתעברות של ממשקי ההזרעה AM ו- AM/PM. זאת, בגלל שבשני ממשקי ההזרעה הוזרעו הפרות פעם יחידה במשך הייחום. הפרות חולקו לשלוש קבוצות לפי משך רווח-הזמן מהזיהוי בייחום ועד ההזרעה; קצר, בינוני וארוך. תוצאות ההתעברות מוצגות באיור 4.
שיעורי ההתעברות הנמוכים ביותר היו של פרות שהוזרעו אחר רווח-זמן הארוך ביותר. שיעורי התעברות מהזרעה ראשונה של פרות שהוזרעו אחר רווח-זמן קצר, בינוני או ארוך היו: 31.7%, 33.8% ו- 26.5%, ושיעורי ההתעברות משלושת ההזרעות היו 33.7%, 39.6% ו- 30.2% (p=0.06) בהתאמה. שיעורי ההתעברות הנמוכים ביותר הם של פרות שהוזרעו אחר רווח-זמן הארוך.

איור 4. השפעת רווח-הזמן בין מועדי זיהוי בייחום והזרעה על שיעורי התעברות

דיון
השפעת תזמון מועד ההזרעה ביחס למועד תחילת ייחום עמידה על שיעור ההתעברות נחקר רבות (2, 4, 5, 11 ). מחקרים ראשונים הראו שסיכוי ההתעברות של הפרה מרבי כשהיא מוזרעת החל מאמצע הייחום ועד מספר שעות מסיום ההתנהגות המינית (11). בעבודה מאוחרת יותר (5) שעורי ההתעברות של פרות אשר הוזרעו ברווח-הזמן של 16-5 שעות ממועד תחילת ייחום עמידה, היו גבוהים יותר משעורי ההתעברות של פרות שהוזרעו מוקדם יותר או מאוחר יותר. בעבודה שערכנו בעונות הקיץ והסתיו נמצאה ירידה דומה בשיעור ההתעברות בהזרעה מוקדמת, אבל לא בהזרעה מאוחרת (2, 6).
מימשק ההזרעה ברפתות המצוידות במאז"י מבוסס על קבלת התרעות על חריגה בפעילות מעבר לסף פעילות שנקבע במערכת, 3 פעמים ביממה בעת החליבות, והזרעת כל הפרות המותרעות אחת ליממה, בד"כ בשעות לפני הצהריים. יש לשער שבממשק הזרעות המקובל בארץ חלק מהפרות מוזרעות בעיתוי תת-מיטבי להתעברות ( (5,3,1).
מועד ההתרעה הראשונה של מאז"י על פעילות חריגה של פרה, אינה מציינת בהכרח את מועד תחילת ייחום עמידה (7, 10). לכן, הממצאים על היחס בין מועד ההזרעה המיטבי ובין מועד תחילת הייחום ההתנהגותי, אינם בהכרח מדויקים כשמועד ההזרעה נקבע ביחס למועד ההתרעה הראשונה במאז"י. בעבודה הנוכחית, בהן ההזרעות היחידות נערכו בבוקר או בערב, מצאנו שהזרעה אחר רווח-זמן קצר או ארוך ממועד ההתרעה הראשונה, מקטינה את סיכויי ההתעברות של הפרות בהשוואה לרווח-זמן בינוני (מיטבי). בניתוח רטרוספקטיבי של תוצאות הזרעות יחידות שנערכו בשעות הבוקר, ברווחי זמן שונים ממועד ההתרעה הראשונה (1), נמצאה ירידה משמעותית בשיעור ההתעברות בפרות שהוזרעו מאוחר בהשוואה לפרות שהוזרעו קרוב יותר למועד ההתרעה הראשונה (1). שיעורי ההתעברות המחושבים היו מרבים כשהזרעה נערכת כ- 12 שעות ממועד תחילת הגברת הפעילות (8) .
ניתן לתזמן את עיתוי ההזרעה לפרק זמן מיטבי להשגת שיעור התעברות גבוה. זאת, באמצעות ממשקי הזרעה בהם הפרות מוזרעות אחת ליממה, אך באחד משני מועדים שונים במשך היממה – בוקר או ערב – בהתייחס למועד ההתרעה הראשונה. אפשרות אחרת היא הזרעה פעמיים ברווח-זמן של כ-12 שעות, אחר ההתרעה הראשונה של מאז"י. בעבודה הנוכחית, בדקנו את השפעת שני ממשקי ההזרעה הנ"ל, בהם תוזמן עיתוי ההזרעה לפרק זמן מיטבי להשגת שיעור התעברות גבוה, בתנאי זיהוי ייחומים אוטומטי. שיעורי ההתעברות שהתקבלו היו גבוהים יותר בהשוואה לאלו שהושגו בממשק ההזרעה המקובל, במיוחד בממשק ההזרעה שהתבסס על הזרעה פעמיים בייחום. התוצאות תואמות את אלו של מחקר קודם (6,2) שערכנו בעונות הקיץ והסתיו, ובו בדקנו את אותם ממשקי ההזרעה, כשעיתוי ההזרעה נקבע בהתייחס למועד תחילת ייחום עמידה שנקבע בתצפית-עין. יחסי הסיכויים המוערכים של פרה להתעבר בממשקי הזרעה בהם הפרות מוזרעות בעיתוי מיטבי בייחום, היו גדולים פי 1.5 ו-1.7 בהשוואה לאלו של פרה בממשק ההזרעה המקובל בארץ (6,2).
בעבודה הנוכחית, נמצא שהזרעת פרות פעמיים במשך הייחום העלתה באופן משמעותי את שיעורי ההתעברות של מבכירות ופרות שהותרעו לראשונה בחליבות בוקר וצהריים. לא נמצא יתרון לממשק ההזרעה אצל מבכירות ופרות שהותרעו לראשונה בחליבת ערב. ניתן לקשור ממצאים אלו לממצאים הקודמים בעבודה הנוכחית, ששיעורי ההתעברות של פרות שהוזרעו אחר רווח-זמן קצר (התרעה בבוקר) או ארוך (התרעה בצהריים) ממועד ההתרעה הראשונה,\ מקטינה את סיכויי ההתעברות של הפרות בהשוואה לרווח-זמן בינוני (זיהוי בערב).

סיכום
שיעורי ההתעברות, של מבכירות ופרות משלוש ההזרעות הראשונות, שהוזרעו אחר רווח-זמן קצר, בינוני, או ארוך היו: 33.7%, 39.6% ו- 30.2% (p=0.06) בהתאמה. רווח-הזמן ממועד הזיהוי בייחום ועד מועד ההזרעה השפיע על סיכוי ההתעברות של הפרות.
שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה של מבכירות ופרות, היו גבוהים יותר (p=0.02) בממשק ההזרעה 2∗AI, (41.2%) מאשר בממשק ההזרעה AM(29.3%). בממשק ההזרעה AM/PM שיעור ההתעברות היה 34.8%, דומה לזה שהושג בממשק הזרעה AM. שיעורי ההתעברות משלושת ההזרעות הראשונות של מבכירות ופרות, היו גבוהים יותר (p=0.05) בממשקי ההזרעה AM/PM(40.1%) ו-2∗AI (41.3%), בהשוואה לממשק הזרעהAM (32.5%).
הזרעת פרות פעמיים במשך הייחום (2∗AI) העלתה באופן משמעותי את שיעורי ההתעברות של מבכירות ופרות שזוהו לראשונה בייחום בחליבות בוקר או בצהריים. לא נמצא יתרון לממשק ההזרעה 2∗AI אצל מבכירות ופרות שזוהו לראשונה בייחום בחליבת ערב.

ספרות
1. הוכמן, ד. 1997. קביעת המועד המיטבי להזרעת פרות חלב לפי מימצאי הפדומטר. דו"ח סיכום.
2. קאים, מ., לבון, י., זהבי, ל., ארטרכט, ש. וענבר, ג. 2006. משק הבקר והחלב 54:321.
.
3. Dalton, J. C., Nadir, S., Degelos, S., Bame, J. H. and Saacke, R. G. 1994. J.
Anim. Sci. 72: 172, (Suppl. 1).
4. DeJarnette, J. M., Marshall, C. E., Lenz, R. W., Monke, D. R., and Satter, C. G. 2004. J.
Dairy Sci. 87:93.
5.. Dransfield, M. G., Nebel, R. L., Pearson, R. E. and Warnick, L.D. 1998. J.
Dairy Sci. 81:1874.
6. Kaim, M., Lavon, Y., Ertracht, S. and Lehrer, A. R. 2006. Reproduction in Domestic
Animals 41:349.
7. Lyimo, Z. C., Nielen, M., Ouweltjes, W., Kruip, T. A. M. and van Erdenburg, Frank, J. C. M.
2000. 53:1783.
8. Maattje, K., Loeffler, S. H., and Engel, B. 1997. J. Dairy Sci. 80:1098.
9. Nebel, R. L, Dransfield, M. G., Jobst, S. M. and Bame, J. H. 2000. Anim. Reprod. Sci. 60:713.
10. Roelofs, J. B., van Erdenburg, Frank, J. C. M. Soede, N. M. and Kemp, B. 2005.
Theriogenology 64:1690.
11. Trimberger, G. W. 1948. Nebraska Agric. Stn. Res. Bull. 153:1.

איור 1. שיעורי התעברות (%) של מבכירות ופרות שזוהו בייחום בבוקר

b,a ההבדל בשיעורי ההתעברות בין ממשקי ההזרעה מובהק (p<0.001).
מספר ההזרעות מצוין בתוך העמודה.

איור 2. שיעורי התעברות (%) של מבכירות ופרות שזוהו בייחום בצהריים

b,a ההבדל בשיעורי ההתעברות בין ממשקי ההזרעה מובהק (p<0.025).

איור 3. שיעורי התעברות (%) של מבכירות ופרות שזוהו בייחום בערב