רקע:
פונקצית המטרה בכל רפת מסחרית בארץ היא להשיג מקסימום רווח לרפת ממכירת חלב ובשר. עקב מכסות קשוחות הנהוגות בישראל, הדרך הטובה ביותר להשוות ולבחון את השגת המטרה מבחינה עבודה השוטפת של הרפת, היא "רווח תפעולי לליטר חלב".
ניתן להגביר במקצת את התקבול על מחיר ליטר חלב דרך שיפור המוצקים, איכות החלב, והעברה חלב מהחורף לקיץ. יחד עם זאת, ברור שעיקר המאמץ צריך להתמקד בחסכון בהוצאות ייצור מכסת החלב.
קיימות מספר שיטות להשאת הרווח. שיטה אחת היא לעשות את כל המאמץ (כולל תוספי מזון) כדי למצות מקסימום הפוטנציאל הגנטי של הפרות, להעלות את תנובת החלב של הפרות, ובכך לחסוך את הוצאות הקיום של פרות ועגלות לתחלופה של הפרות ה"נחסכות".
שיטה אחרת, היא לחסוך בהוצאות השוטפות, ובעיקר הגדולה שבהן – ההזנה, של פרות ועגלות גם אם הדבר כרוך בהורדה מסוימת בתנובה לפרה.
לפי אנשי הטיפוח ולפי אינדקס החמ"מ, כל ליטר חלב (חמ"מ) נוסף שווה כ- 10 סנט אמריקאי. כלומר על כל ליטר נוסף, ניתן להשקיע עד 10 סנט.
בארץ יש היום מגוון מזונות, כולל מזונות לוואי עתירי תאית ואנרגיה (גלוטן פיד, ד.ד.ג'., וכו'), וגם מזונות לוואי מתעשיית המזון בארץ, אולם בנורמות המקובלות בהזנה, קיימת מגבלת שימוש אשר טרם נבחנה כלכלית בתנאי ההזנה המקובלים.
השאלות הנשאלות: האם בכלל כדאי לחסוך בהרכבת מנות לפרות ועגלות בהשוואה למנה שמרכיבים כמעט ללא התחשבות במחיר המנה; או כל ניסיון כזה סופו בהפסד כספי?
בתצפית ראשונית זו ננסה לעסוק רק בהיבט אחד של הנושא: הרכבת מנה כדאית ביותר לפרות חלב. שתי המנות תהינה בתכולות תזונתיות זהות לגבי הפרמטרים הבסיסיים (חלבון אנרגיה, מזון גס, ויטמינים ומינרלים) אך תהיינה שונות במגבלות המינימום והמקסימום של המזונות.
מטרת העבודה
מטרת העבודה היא, לכן, לבחון השפעת שתי אסטרטגיות שונות בהזנת פרות חלב על רווחיות הרפת: מנה על פי הסטנדרטים הקפדנים ביותר המקובלים בהשוואה למנה זולה ברמת רכיבי המזון.
בע"ח ושיטות
התצפית בוצעה ברפת של קיבוץ גבע .
הרפת של קיבוץ גבע מקבלת את המנה ממרכז מזון של חברת אמבר שנמצאת בכפר יחזקאל.
כ- 110 פרות מהמלטה שנייה ואילך חולקו לשתי קבוצות לפי מספר ההמלטה, מרחק מההמלטה, והנבה צפויה של חלב וחמ"מ בביקורות חלב לפני התצפית.
שתי הקבוצות קבלו מנות שוות אנרגיה וחלבון וכמעט זהות במזון הסיבי.
לקבוצה אחת (מנה "יקרה") המנה הורכבה בהתחשב בכוונה להגיע לתוצאות המקצועיות הטובות ביותר כולל תוספי מזון, רמה גבוהה של גרעינים, כוספת סויה וכו'.
הקבוצה השנייה (מנה "זהירה") קבלה מנה משוחררת הרבה יותר ממגבלות על חלק מהמזונות שאינם גסים.
חשוב להדגיש שלא נעשה ניסיון גם במנה הזו להזין מנה "זולה", אלה מנה "זהירה".
בשתי המנות כל המזון המרוכז סופק כ"תערובת חליפה" ממכון תערובת אמבר.
שתי המנות היו "מסחריות" ולכן שונו קצת מפעם לפעם לפי שינוים במלאי מזונות ומחירים של מרכז המזון.
המנות השונות מוצגות בטבלה 1. המנה היותר יקרה- נקרא מנה "יקרה" והמנה היותר משוחררת ממגבלות- נקרא מנה "זהירה".
תכולות המנה מוצגות בטבלה 2.
הרפת של קיבוץ גבע מקבלת את המנה ממרכז מזון של חברת אמבר שנמצא בכפר יחזקאל. לכן מרכז המזון סיפק את שתי המנות לגבע בתקופת הניסיון.
מטריצה אחת שמשה לשתי המנות. מחירי מזונות הוכנסו במחירים רגילים לפי חברת אמבר.
כל שאר הממשק היה זהה לשתי הקבוצות. הקבוצות שוכנו בשני צידי אותו מבנה.
התצפית נמשכה כ- ארבעה חודשים (עד חג פסח).
טבלה 1- מנות התצפית הנתונים ב- % מהחומר היבש (ח"י)
טבלה 2- תכולות המנות בתצפית גבע 2007– הנתונים ב- % מהח"י.
תוצאות
תוצאות התצפית מוצגות בטבלה 3.
טבלה 3- תוצאות הייצור בתצפית גבע 2007.
מעיון בטבלה 3 ניתן לראות כי המנה היקרה יותר לא שיפרה את ייצור החמ"מ, אחוז השומן, כמות החלבון או ריכוז האוריאה בחלב. כמו כן, המנה "הזהירה" נטתה להעלות את כמות החלב והעלתה באופן מובהק את כמות השומן, וכמות החמ"ש.
המנה היקרה העלתה את ריכוז החלבון בחלב, אבל ללא עלייה בחמ"מ עקב פחות חלב וריכוז שומן קצת יותר נמוך.
המנה היקרה יותר מכילה יותר גרעיני דגן ויותר פחמימות לא מבניות (פל"מ) ופחותNDF כללי (אבל לא יותר אנרגיה) וסביר להניח שזאת הסיבה לאחוז החלבון הגבוה יותר בשילוב עם תנובת חלב יותר נמוכה.
צריכת מזון
בטבלה 4 מוצגת צריכת המזון בתצפית. לכל תקופת התצפית ההבדל בין הקבוצות פחות מ- 0.4 ק"ג ח"י (27.4 ק"ג למנה "זהירה וכ- 27.8 ק"ג למנה "היקרה).
בגרף 1 מוצגים נתוני צריכת הח"י לפרה בממוצע שבועית.
טבלה 4- צריכת המזון (ק"ג ח"י/פרה/יום).
גרף 1- צריכת ח"י בתצפית גבע
ניתן לראות בטבלה 4 וגרף 1 שאין הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בצריכת מזון. נראה שהסיבה לצריכה הגבוהה בשתי הקבוצות נעוצה בתנובת החלב הגבוהה. נצילות המזון (ק"ג ח"י/ליטר חלב) היא 0.621 ק"ג למנה "הזהירה" ו- 0.634 ק"ג למנה "היקרה".
בטבלה 5 מוצג תחשיב כלכלי לתצפית.
טבלה 5 תחשיב כלכלי בתצפית גבע 2007
מעיון בטבלה 5 ניתן לראות שהמנה הזהירה הניבה רווח גבוה יותר מהמנה היקרה יותר, גם בתנאים של מכסות חלב קשוחות, ובמידה רבה עוד יותר בתנאים של חוסר מגבלות ייצור.
סיכום
כדי לבחון אסטרטגיות שונות להזנת פרות גבוהות תנובה בארץ, בוצעה תצפית ראשונה בה נעשתה השוואת הזנה במנה יקרה כמעט ללא התייחסות למחיר המנה שכללה תוספים לשיפור הביצועים לעומת מנה "זהירה" עם אותו מזון גס ורמות זהות של אנרגיה וחלבון אבל עם מגבלות פחות קשוחות וכמעט ללא תוספי מזון.
המנה היקרה יותר לא הצדיקה את תוספת העלות וגרמה לירידה משמעותית ברווחיות הרפת, גם במצב של מכסות קשוחות, אך במיוחד בתנאים של חוסר מגבלה מעשית במכסות ואפשרות לייצר כמה שניתן במספר מוגבל של פרות.
כמו כן, המנה היקרה לא שיפרה נצילות המזון לחלב, חמ"מ או חמ"ש.
חשוב להדגיש שבתצפית זו לא נעשה ניסיון להזין מנה "זולה", אלה מנה "זהירה".
חשוב להמשיך לבחון את הנושא בדרכים שונות ובתצפיות נוספות.
למעלה
