איך נדע עד כמה גבוה יהיה הילד שלנו?

"הייתי הילד הכי קטן בכיתה", שרה פעם ציפי שביט, וגרמה להרבה ילדים להזדהות עם המילים. נושא גובה הילדים מעסיק גם לא מעט הורים שאף פונים בעניין זה לייעוץ רפואי. מתי באמת צריך להתחיל לדאוג ואיך עובד האבחון? רופאה אנדוקרינולוגית מומחית מסבירה את כל מה שבאמת חשוב לדעת

Shutterstock/Jan H. Andersen

כיום נראה כי דימוי הגוף הוא עניין שחשוב לכולנו ולרוב מתחיל בגיל צעיר. בחברה הישגית כשלנו קיים רושם כי גובה אינו קשור רק למראה אלא גם להצלחה בחיים. מה קורה כשהורים שמים לב שהילד שלהם לא צומח לגובה? באיזה שלב הם צריכים לחשוד שמשהו לא בסדר ואיך בכלל יודעים אם מדובר בעניין תקין ושגרתי או בבעיה שצריך לטפל בה?

"באופן כללי, 'קומה נמוכה' מוגדרת כ'גובה מתחת לאחוזון שלוש, בהתאמה למין ולגיל הילד' מסבירה ד"ר שרון דמול- אליעז, אנדוקרינולוגית ילדים בכירה. "הורים רבים מודאגים מהעובדה שהילד שלהם לא גדל מספיק, ובהחלט לא כדאי להקל ראש בעניין. גדילה תקינה היא אינדיקציה למצב בריאותו הכללי של הילד וכאשר ילד אינו גדל בהתאם לגילו, מינו או לפוטנציאל הגנטי שלו, חשוב לבדוק את הסוגיה".

איך ניתן להעריך את הגובה?
ישנן שיטות שונות לחישוב גובה סופי, ניתן לחשב את פוטנציאל הגובה הגנטי לפי גובה ההורים. "קימת נוסחה שמשקללת את הנתונים הגנטיים שלו ולוקחת בחשבון את ממוצע גובה ההורים". אומרת ד"ר דמול-אליעז ומסבירה כי שיטה זו אינה מדויקת ועל כן קיים בה טווח טעות.

ישנן שיטות נוספות כמו שימוש בצילום כף יד שמאל שנועד לסייע לבדוק את בשלות השלד. גיל העצמות בהשוואה לגיל הכרונולוגי הינו ביטוי של אחוז הגדילה מתוך הגובה הסופי ומשמש לחישוב מידת הגדילה שנותרה. הדיוק בקביעת גיל העצמות אינו מוחלט, לכן גם לשיטה זו יש טווח טעות.

"בנים מופנים לאבחון וטיפול פי 2 יותר מבנות"
לפי ד"ר דמול-אליעז, הטענות השכיחות של הורים בהגיעם לבדיקה רפואית הן לרוב: 'הוא הילד הכי נמוך בגן', או 'מידת הבגדים שלו לא משתנה כבר תקופה ארוכה' ומשפטים דומים אחרים. "מעניין לגלות שדווקא הורים לבנים נוטים להגיע לבדיקה וטיפול מוקדם יותר מהורים לבנות. ככל הנראה הדבר נובע מתפיסות חברתיות, לפיהן בן אמור להיות גבוה כדי להצליח בחיים, בעוד שבנות יכולות להיות נמוכות ועדיין להיות מקובלות ומוצלחות. בשל ההבדלים בהפניות בין המינים, נהוג להפנות ולטפל פחות בבנות".לכן נוצר מצב שבנות מגיעות לשלב הבירור הרפואי באחוזונים נמוכים יותר ביחס לבנים, עם יותר סיבות רפואיות לקומתן הנמוכה.

לדברי ד"ר דמול-אליעז בשנתיים הראשונות לחייהם, ילדים רבים נוטים 'לשבור' את עקומת הגדילה. בשלב ראשוני זה, לתזונה חשיבות רבה לגדילת הילדים ובהמשך הורמון הגדילה מקבל תפקיד דומיננטי כשחקן משפיע במערכת זו. כמו כן, גם לגנטיקה יש השפעה, כך שילדים יכולים להאיץ או להאט את גדילתם וסביב גיל שנתיים להימצא על קו הגדילה שמתאים לפוטנציאל המשפחתי שלהם.

מה צפוי במהלך האבחון הרפואי?

אם בכל זאת, נראה לכם שיש סיבה לדאגה מומלץ לפנות לייעוץ, מסבירה ד"ר דמול-אליעז. הבירור הראשוני מתבצע לרב על ידי רופא הילדים, שיבדוק את נתוני הגובה והמשקל תוך הסתכלות על אחוזוני גדילה בהתאם למין/גיל. אם הרופא אכן מתרשם שקיימת בעיה, כמו קצב גדילה לא תקין או שבירה של אחוזוני גדילה, הוא יפנה את הילד להמשך בירור הכולל בדיקות דם, צילום כף יד ויעוץ אנדוקריני.

חשיבות הבירור הינה לוודא כי לא קיימת בעיה רפואית הגורמת להפרעה בגדילה: "בשלב הראשון, הרופא בד"כ ינסה לברר עם ההורים מה היו נתוני הלידה, היות וילד שנולד במשקל או קומה נמוכים עלול להיות נמוך יחסית לבני המשפחה. כמו כן, הרופא יעשה בירור על מנת לאתר מחלות רקע שעלולות להשפיע על הגדילה. שאלות נפוצות כגון – האם הילד סובל משלשולים או מכאבי בטן, אמורות לבחון האם קיימות מחלות רקע כגון צליאק, שעשויות גם הן להשפיע על הגדילה. כמו כן, ייתכן שהרופא יבחן האם הילד סובל מאסטמה, מדלקת פרקים או שהוא נוטל תרופות באופן קבוע, מאחר שגם אלה סיבות שעלולות לגרום לבעיה זו".

בשלב השני, בעת הייעוץ האנדוקריני, ד"ר דמול-אליעז מסבירה כי תתבצע בדיקה גופנית הבוחנת את מבנה גופו של הילד ושלב ההתבגרות בה הוא נמצא. למשל, צוואר רחב מן הרגיל עלול להצביע על 'תסמונת טרנר', המשפיעה על הגדילה. בנוסף, במהלך הבדיקה יבחן הרופא את סימני ההתבגרות ויבדוק האם הם מתאימים לגילו של הילד.

ד"ר דמול-אליעז מציינת שהסיבות השכיחות ביותר הגורמות לקומה נמוכה בקרב ילדים מעל גיל שנתיים, הן גנטיקה (אצל ילד להורים נמוכים) והיסטוריה רפואית במשפחה של התבגרות מינית מאוחרת או במילים אחרות – "פריחה מאוחרת".

טיפול ומניעה: איך נוכל לעזור לילד לגבוה?
אז מה חשוב לעשות כדי להימנע מבעיות בגדילה ואיך ניתן להשפיע על בעיות קיימות? אחד הדברים המשמעותיים ביותר למען גדילתם התקינה של הילדים היא תזונה טובה ומזינה. אבות המזון השונים – החלבונים, השומנים והסוכרים הם אבני הבניין. "חשוב לשלב בתפריט חלבון איכותי – חלבון מין החי הינו בעל השפעה חיובית גדולה יותר על הגדילה בהשוואה לחלבון מין הצומח – וכן ויטמינים ומינרלים שונים – בעיקר אבץ, ברזל, סידן, ויטמין A וויטמין D", אומרת ד"ר דמול-אליעז.

"המקור הטוב ביותר לסידן הוא חלב ומוצריו. מחקר שנעשה לאחרונה ב- Economics and Human Biology , העלה כי ילד ששותה כוס חלב ביום, גדל ב 0.4 ס"מ יותר בשנה ממה שהיה גדל אלמלא ההרגל הזה. המחקר מדגים כי צריכה של מוצרי חלב מעודדת את הגדילה הלינארית".

מחקר שנעשה בבית חולים שניידר, בדק את השפעתה של פורמולה המכילה חלבון מי גבינה (whey) וגם שומנים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים, על גדילתם של ילדים בגילאי 3-9 שנים.

במחקר השתתפו כ-200 ילדים, והוא פורסם ב The journal of pediatrics. על פי המסקנות עולה כי לפורמולה ייחודית זו יש פוטנציאל לשיפור גדילתם של ילדים בעלי קומה נמוכה. לדברי ד"ר דמול-אליעז, משני המחקרים הללו עולה כי לתזונתו המגוונת של הילד, קיימת חשיבות משמעותית בכל הקשור לגדילתו.

האם תזונה טובה יותר משפרת את תוצאות הטיפול בהורמון גדילה?
"במקרים שבהם הילד מטופל בהורמון גדילה, כגון חוסר הורמון גדילה ואינדיקציות נוספות, נראה כי התזונה תסייע לילד להגיע לתוצאה טובה יותר לטיפול. בהקשר זה, חשוב לציין כי מחקרים הוכיחו שילדים שניזונים מתפריט לא מגוון, נוטים להגיב פחות טוב להורמון גדילה, ולכן בדרך כלל מומלץ בכל זאת להקפיד על תפריט מגוון לרבות מוצרי חלב".

לסיכום, ד"ר דמול-אליעז מדגישה כי כל ילד עם קומה נמוכה, קצב גדילה איטי מהנורמה לגילו או שגדל מתחת לפוטנציאל הגנטי שלו, יש מקום להפנותו לייעוץ של אנדוקרינולוג ילדים לבירור מקיף והתאמת הטיפול עבורו.