רשימת מחקרים שזכו למימון קרן המחקר של מועצת החלב (1.8.17)
- "זמינות ויטמין D באנקפסבולציה בתוך מיצלות קזאין (חלבון חלב) במתן בחלב דרך הפה" – ד"ר יואב ליבני, הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון, הטכניון, ופרופ' צופיה איש-שלום, הפקולטה לרפואה, הטכניון, ובי"ח רמב"ם.(2008)
- ריגוש אלרגני צולב בין חלבוני החלב – תלות ב"אפיטופ הכשרות" – ד"ר מייקל גולדברג, פרופ' יצחק כץ, המחלקה לאלרגיה ואימונולוגיה, מרכז רפואי "אסף הרופא", צריפין.(2008)
- השפעת צריכת מוצרי חלב על מדדים אנתרופומטריים וקרדיו-מטבוליים – תת מחקר של פרויקט התערבות בן 24 חודשים לבחינת הבטיחות והיעילות של שלושה משטרי דיאטה – ד"ר דנית שחר, המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון.(2008
- זמינות ביולוגית של ויטמין D במיצלות הקזאין בהשוואה לזמינותו בשומן החלב, או באמולסיפייר סינטתי המשמש כיום בתוספים ובהעשרה – פרופ' יואב ליבני, הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון, הטכניון, ופרופ' צופיה איש-שלום, הפקולטה לרפואה, הטכניון, ובי"ח רמב"ם.(2010)
- מוצרי חלב והגנה על תאי דם ועל תאי מוח – פרופ' אילנה גוזס, המחלקה לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.(2010)
- אי סבילות ללקטוז – מיפוי חדשני להתאמה תזונתית אישית לצריכת מוצרי חלב – ד"ר רות בירק, המחלקה לאפידמיולוגיה,המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.(2010)
- השפעת צריכת חומצות שומן מחלב בתקופת הגדילה על איכות השלד הצעיר והבוגר – פרופ' רון שחר , מנהל המעבדה לביומכניקה של העצם, בית הספר לרפואה ווטרינרית, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים.(2010)
- הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובין גורמי סיכון קרדיווסקולריים – ד"ר קתלין אבו סעד,מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, בי"ח שיבא תל השומר, רמת גן.(2011)
- צריכת חלב ממושכת והשפעתה על פרמטרים מטבוליים הקשורים לשובע ולהשמנה – פרופ' אורן פרוי, מנהל מרכז המחקר לנוטריגנומיקה ומזונות פונקציונאליים, המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים (2011)
- השפעת מרכיבי חלב על גדילת catch-up – ד"ר גליה גת-יבלונסקי, המעבדה לאנדוקרינולוגיה מולקולארית, ב"ח שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקווה.(2012)
- שימוש ב"חלבון חלב אפוי" לטיפול באימונו טרפיה פומית לחולים עם אלרגיה קשה במיוחד לחלבון חלב – פרופ' יצחק כץ, המחלקה לאלרגיה, מרכז רפואי "אסף הרופא", צריפין.(2012)
- האם תינוקות הניזונים מחלב אם נחשפים לרמות גבוהות יותר של מזהמים סביבתיים מסוג מעכבי בעירה המכילים ברומיד לעומת תינוקות הניזונים מתחליפי חלב לתינוקות? – ד"ר צחי דגן, חטיבת הילדים, מרכז רפואי " אסף הרופא", צריפין.(2012)
- הערכת מתן חלבון Whey (מי גבינה) מרוכז, על גלוקוז, אינסולין, GIP, GLP-1 (שלם ופעיל), ו-DPP-4 פוסט פרנדיאליים, בחולי סוכרת מסוג 2 – ד"ר חוליו וינשטיין, מנהל היחידה לטיפול בסוכרת, מרכז רפואי וולפסון, חולון.(2012)
- פוספוליפידים כגורם בריאות בחלב עיזים ומוצריו – ד"ר נורית ארגוב – ארגמן, הפקולטה לחקלאות, רחובות.(2013)
- בדיקת הקשר בין צריכת מוצרי חלב והרכב המיקרוביוטה של מערכת העיכול ומדדי בריאות ותפקוד של קשישים שיקומיים – פרופ' דנית שחר, המחלקה לתזונה, אוניברסיטת בן גוריון (2013)
- miRNAs המצויים בחלב המספק תזונת ילודים ופגים – פרופ' שמעון רייף, מחלקת ילדים, הדסה עין-כרם.(2013)
- חשיבות החלב ומוצריו כמקור מרכזי ליוד בתזונת האדם ולבריאות בלוטת התריס – ד"ר אהרן טרואן, הפקולטה לחקלאות, רחובות (2014)
- שונות בגנים הקשורים בויטמין די וקלציום ובהריון בסיכון: מפת דרכים להעשרת התזונה במוצרים עשירים בויטמין D וסידן – תזונה ורפואה מותאמת אישית לנשים – פרופ' רות בירק, המחלקה לתזונה, המרכז האוניברסיטאי אריאל (2014)
- השפעת הפחתת מלח והוספת תחליפים על האיכות האורגנולפטית של מוצר חלב מודל – גבינה רכה- ד"ר אופיר בנימין, מרכז תחום החישה במזון, המכללה האקדמית תל-חי, מיגל – מכון מחקר בגליל (2014)
- מטבולומיקס של חלב פרה. חלב אם ותחליפיו- ד"ר מרדכי סליי, גסטרואנטרולוגיה ילדים, מרכז רפואי הדסה עין-כרם, ירושלים
- זמינותו הביולוגית של EGCG המוגן בעזרת חלבון החלב בטא לקטוגלובולין ותפקידו במניעת השמנת יתר ותנגודת לאינסולין – פרופ' יואב ליבני, המחלקה לביוטכנולוגיה ומזון, פקולטה להנדסת מזון, הטכניון
- שיפור קיבולת נוגדת חמצון של חלב באמצעות שימוש בהמגון בלחץ אולטרא גבוה – ד"ר אבי שפיגלמן, המעבדה לחדשנות במזון, פקולטה להנדסת מזון, הטכניון
- האינטראקציה בין חלב ובין אוכלוסיית חיידקי מערכת העיכול בחולים עם אלרגיה מתווכת IgE לחלב – ד"ר מייקל גולדברג, מ"ר אסף הרופא
- האם שתיית חלב פרה עלולה להשפיע על מערכת הרבייה של הזכר? פרופ' רונית חיימוב-קוכמן, מ"ר הדסה הר הצופים
- חשיפה לחלב פרה והשפעתה על סימפטומים נשימתיים ועל תיפקודי הריאות בילדים אסטמתיים . פרופ' יעקב סיוון, ביה"ח דנה, מרכז רפואי תל אביב
- עומס מופחת של משבשים אנדוקריניים בתינוקות היונקים חלב אם לעומת אלה הניזונים מפורמולה, קשור בהתפתחות מיקרוביום המעי בעל הרכב שונה בגיל 6-3 חודשים: משמעות לגבי השמנה עתידית. פרופ' קרן תורג'מן, מ"ר איכילוב, תל אביב