רק 2 ק"מ מעזה: החולב בקו האש

"נולדתי בקיבוץ ניר יצחק, זה הבית שלי. הרפת זה הבית השני שלי", מספר יאיר בלברמן. "אני מגיל אפס נמצא ברפת עם אבא שלי. תמיד אהבתי את זה. תמיד הייתי לוקח חופשים מהבית ספר, מהגני ילדים, כשהיו אירועים מיוחדים ברפת. המקום מפלט היה הרפת. תמיד, בכל דבר".

אתה קם איתן?

"הן סוג של משפחה. הולך לישון איתן ולצערה של חברה שלי הן גם חברות שלי. יש לי חוץ מחברה לחיים עוד אלף חברות".

חברתו לחיים מזה 8 שנים, היא מהנדסת תוכנה והעבודה של השניים שונה בתכלית. "אני כל הזמן אומר שאנחנו שני ניגודים שונים שונים לחלוטין. אני לא מסוגל לפתוח כמעט מחשב, היא זה העבודה שלה. כשאני קם לחלוב בשלוש בבוקר היא מסתובבת לצד השני ומחייכת לי חיוך – אכלת אותה. כשאני רואה אותה יושבת מול מחשב אני מחייך לה חיוך ואומר לה: אכלת אותה. היא מבינה שכמו שהיא חלק מהחיים שלי, הרפת זה חלק מהחיים שלי".

במהלך צוק איתן ישב בלברמן בבית, אחרי עוד יום מתוח. לפתע אזעקת צבע אדום, באמצע החליבה. "שומעים בום, אני מגיע למכון חליבה ואני שואל את החבר'ה: הכל בסדר? הם אומרים לי: נראה לי שנפל באחת הסככות. אני מוציא את הראש ואני רואה הכל חשוך. בוא מתקרב ומגלה שקסאם נפל בתוך אחת הסככות ופרה אחת לא שרדה את הפגיעה.

"עוד 15 נפצעו. וגם כמו שאנחנו רואים עכשיו שאנחנו בשגרה והכל שקט, אנחנו יושבים פה שני ק"מ מהרצועה. הציפורים מצייצות, השמש זורחת, הפרות נחלבות כרגע. אנחנו לא יודעים מה קורה מתחת לאדמה ואנחנו לא יודעים מה קורה 3 ק"מ מפה. אבל אנחנו נמשיך להיות פה, נמשיך לטפל בהן, נמשיך לחלוב אותן ונמשיך לשווק מזון – ואת המזון הכי איכותי".

30% מהכנסות הקיבוצים בעוטף עזה הם מענף החלב

לפני כחמש שנים החלה המחאה חברתית שבעקבותיה הוקמה ועדת לוקר. במסגרת עבודת הוועדה, היא בדקה כיצד ניתן להוזיל את סל המוצרים של הצרכן הישראלי. "עברו חמש שנים פלוס מינוס, נסגרו 140 רפתות, גם קטנות וגם גדולות. עכשיו, אני שואל אנשים מן היישוב, לא חקלאים: הוזל לכם סל המוצרים? לא, להיפך. 30% מהכנסות הקיבוצים בעוטף עזה הם מענף החלב".

"החברים שלי פה בקיבוץ – רובם ככולם עובדים בחקלאות. צוות רפת ניר יצחק מונה שני עובדים זרים ושבעה בני קיבוץ ניר יצחק. אבל אם את מביאה חלב ממדינה אחרת על פניי והוא יותר זול אז זה יחסל כי יקנו פחות חלב שלי. וכל הפריפריה נישאר עם החול והשממה כי אנשים לא יוכלו לעבד יותר כי זה לא שווה להם יותר".

ואתה אופטימי

"אני מאוד אופטימי. טוב לי פה. אני גאה איפה שאני חי ואיפה שאני עובד ואני רק רוצה שיתנו לי להמשיך. להמשיך לגדל פרות ולחלוב פרות".

קרדיט: ynet